בקשה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין

המבקשים הגישו תביעה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין שהתגבש לדידם לכדי הסכם מחייב.

...

לא שוכנעתי כי קיים סעד חלופי אשר ישיג את מטרת הצו ואף לא מצאתי כי שיקולי תום לב או שיהוי מטים את הכף נגד נתינתו.

סוף דבר ביתרת טענות הצדדים לא מצאתי ממש לעת הזו והן נשמרות להם למשפט עצמו.

לאור המקובץ, אני מקבל את הבקשה ומורה, כך- ניתן בזה צו מניעה זמני האוסר על המשיבים למכור את זכויותיהם בבית.

ההוראה האופרטיבית שבפסק הדין ביום 23.3.16 הגישו המבקשים כתב תביעתם לאכיפת הסכם מכר מקרקעין באשר לחנות המצויה בטבריה, בגדריו עתרו "לאכוף על הנתבעת את הסכם המכר... כאשר על התובעים והן על הנתבעת לקיים את חלקם בהסכם המכר, לרבות תשלום התמורה ורישום הזכויות". בפסק הדין שניתן ביום 20.4.2020 החלטתי לקבל את תביעת המבקשים והוריתי למשיבה לקיים את חיובה על פי זכרון הדברים, היינו, "לפעול בכל הדרכים החוקיות העומדות לרשותה" על מנת למכור את החנות מושא התובענה למבקשים, כפוף, לאישור משרד הפנים.

...

ההוראה האופרטיבית שבפסק הדין ביום 23.3.16 הגישו המבקשים כתב תביעתם לאכיפת הסכם מכר מקרקעין באשר לחנות המצויה בטבריה, בגדרו עתרו "לאכוף על הנתבעת את הסכם המכר... כאשר על התובעים והן על הנתבעת לקיים את חלקם בהסכם המכר, לרבות תשלום התמורה ורישום הזכויות". בפסק הדין שניתן ביום 20.4.2020 החלטתי לקבל את תביעת המבקשים והוריתי למשיבה לקיים את חיובה על פי זיכרון הדברים, היינו, "לפעול בכל הדרכים החוקיות העומדות לרשותה" על מנת למכור את החנות מושא התובענה למבקשים, כפוף, לאישור משרד הפנים.

התוצאה לאור כל המקובץ לעיל, נחה דעתי כי לא עלה בידי המבקשים להוכיח את בקשתם כדבעי ולשכנע כי המשיבה אינה מצייתת לפסק הדין.

אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה ומחייב את המבקשים, יחד ולחוד, לשלם למשיבה הוצאות משפט בגין הליך זה, על הצד הנמוך, בסך 1,500 ש"ח תוך 45 ימים.

רקע והחלטתו של בית המשפט-קמא עניינו של ההליך המתנהל בבית משפט קמא הוא בתמצית בדרישת המבקשת לאכוף הסכם מכר מקרקעין שנכרת בינה לבין המשיבה 1 (להלן: פלטרין) בשנת 2021.

...

מכל הטעמים הללו, אני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לכיוון קבלת הבקשה.

אף אם לא היה בהתנהלות זו כדי להוות טעם מספיק לדחיית הבקשה לסעדים זמניים על הסף (כפי שנקבע על-ידי השופטת י' וילנר בע"א 8339/21), אני סבורה כי יש בה כדי להוות שיקול נוסף במכלול השיקולים שנזכרו לעיל, המצדיקים את דחיית בקשת רשות הערעור.

סוף דבר; בקשת רשות הערעור נדחית.

לא התבקש סעד של אכיפת חוזה מכר מקרקעין, אלא התבקש סעד של יישום ופרשנות של הוראות בהסכם המכר, באופן שייוחדו החלקים במבנה שניבנה בחלק ב' של החלקה על פי ההסכמים שנכרתו בין כספי לבין תישבי ונידם ושעל פירושם ויישומם נתגלעה מחלוקת.

...

בנסיבות אלו, ולאור הנימוקים שפורטו לעיל, לא מצאנו מקום להתערב בפסק דינו של בימ"ש קמא, למעט בעניין הקצאת מקומות החניה, נושא שלא נדון והוכרע ויוחזר לבית משפט קמא להשלמת הדיון.

בהתאם, ובכפוף להחזרת הדיון בסוגית החניה לבית משפט קמא, אנו מורים על דחיית שני הערעורים.

בנסיבות העניין, ובשים לב לתוצאה אליה הגענו, אנו מורים כי כל צד יישא בהוצאותיו.

המבקש טוען כי החלת הילכת העיקר והטפל בתביעות לאכיפת חוזה מכר במקרקעין, בהן נתבע גם סעד משני של פיצויים בסכום שאינו עולה על תיקרת סמכותו של בית משפט השלום, כך שהתביעה כולה תתברר בבית המשפט המחוזי, יקדם יעילות דיונית ויחסוך בזמן שפוטי.

...

יש לקבוע אפוא כי בית המשפט המחוזי מוסמך לדון גם בסעדים כספיים בסכום המסור לסמכותו של בית משפט השלום, אם אלו נלווים לתביעה לסעד במקרקעין הנתון לסמכותו.

סוף דבר הגעתי אפוא לכלל מסקנה כי אין להחיל את הלכת פיצול הסעדים במקרה שבענייננו, וכי בית המשפט המחוזי מוסמך, בגדרי תביעה שבמקרקעין, לדון אף בסעדים כספיים המצויים בתחום סמכותו של בית משפט השלום כאשר אלה נובעים מעילת התביעה.

דומה אם כן, כי אף בענייננו, שיקולי יעילות הדיון מובילים למסקנה כי הסעדים הכספיים יישמעו יחד עם התביעה לסעד במקרקעין.