בקשה לאכיפת אגרות חוב ומינוי כונס נכסים קבוע

בהתאם לסעיף 194(ב)(1) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות") התבקש מינויו של ב"כ הבנק ככונס נכסים על זכויות המבקשת בכל נכסיה וזכויותיה וכן מינוי ב"כ הבנק ככונס נכסים למימוש השיעבוד הקבוע – הוא נכס המקרקעין המשועבד לבנק.

עוד נטען, כי בהליכים אזרחיים מיתנהל הדיון "בקלפים פתוחים". לאור המסקנה שצוינה בפיסקה 10 לעיל, אין לקבל את טענת ב"כ המבקשת, וזאת לאור הקביעה כי הוראות פרק ט' לתקנות החדשות והוראות פרק י' לתקנות אלה אינן חלות על בקשה לאכיפת אגרת חוב ומינוי כונס נכסים.

...

לטענת המבקשת, בישיבה מיום 31.10.21, שבה נדונה בקשת הבנק למינוי כונס נכסים זמני, טען בא-כוחה כדלקמן: "חברי מתעלם שזכותי לדרוש צווי גילוי מסמכים". עוד נטען, כי בפסקה 4 להחלטה שניתנה בתום הדיון בבקשת המינוי של כונס הנכסים הזמני נכתב כך: "ההליכים המקדמיים, ככל שיהיו, יסתיימו עד שבעה ימים לפני מועד הדיון הנ"ל [דיון שנקבע ליום 1.2.22]". בדיון שהתקיים היום, טען ב"כ המבקשת, כי ב"כ הבנק לא התנגד בדיון מיום 31.10.21 לקיומם של הליכים מקדמיים, ומכאן מתבקשת המסקנה כי גם בבקשה לאכיפת אגרת חוב ומינוי כונס נכסים יש מקום לקיום הליכים מקדמיים, לרבות גילוי ועיון במסמכים.

עוד נטען, כי בהליכים אזרחיים מתנהל הדיון "בקלפים פתוחים". לאור המסקנה שצוינה בפסקה 10 לעיל, אין לקבל את טענת ב"כ המבקשת, וזאת לאור הקביעה כי הוראות פרק ט' לתקנות החדשות והוראות פרק י' לתקנות אלה אינן חלות על בקשה לאכיפת אגרת חוב ומינוי כונס נכסים.

לסיכום, איני סבור כי אי-קבלת המסמכים המבוקשים תפגע בהתגוננות המבקשת מפני בקשת האכיפה וכל טענותיה שפורטו בתגובה יישמעו במהלך חקירת העדים.

לא שוכנעתי כי העדר המסמכים המבוקשים יפגע ביכולת המבקשת לחקור את העדים ולהוכיח את טענותיה, ככול שהן רלבנטיות למחלוקת בין הצדדים.

לאור כל האמור, הבקשה לגילוי מסמכים נדחית.

ביום 02/06/19 הגישו בנק מזרחי טפחות בע"מ, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ובנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנקים") במסגרת תיק פר"ק 3236-06-19 בקשה משותפת לאכיפת אגרות חוב, מימוש שעבודים ומינוי כונסי נכסים קבועים לכלל רכושה וזכויותיה של ההחברה, וכן לנכסי מיטלטלין ומקרקעין של החברה ששועבדו בשעבודים קבועים, בתמיכת בעליה ומנהליה של החברה, המכירים בכך שהחברה חדלת פרעון.

...

מקובלת עלי טענת המבקשת כי יש צורך לבחון את השעבודים שנרשמו על נכסי החברה, במטרה לשמור על האינטרסים של הנושים הרגילים, ואולם הדבר ייעשה לכשיינתן צו פירוק וימונה מנהל מיוחד, ואין דחיפות מיוחדת בביצוע הבחינה בעת הזו, בשים לב גם לזהות הנושים המובטחים.

עם זאת סבורני, כי הדרך הראויה להמשך ניהול ההליכים הינה כי שתי הבקשות, הן הבקשה המתבררת בבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת תיק פר"ק 3236-06-19 והן הבקשה למתן צו פירוק, תתבררנה בפני מותב אחד, ובאופן שהתמונה הכוללת תהיה לנגד עיניו, לרבות עניינם של הנושים שאינם מובטחים.

מבלי להביע דעה בסוגיית הסמכות המקומית, סבורני כי על המבקשת כמו גם על הכנ"ר לנקוט בהליך המתאים לצורך איחודן של התובענות, באופן שיבטיח את הנושים מכל קבוצות הנשייה, יימנע כפל הליכים, ובעיקר יימנע החלטות סותרות.

לנוכח כל האמור אינני מורה בשלב זה על מינויו של מפרק זמני.

אחד המקרים שבהם נוטה בית המשפט, ככלל, להורות על אכיפת אגרת החוב ומינוי כונס נכסים, הוא כאשר הופרו תנאי חוזה ההלוואה, כגון אי תשלום הקרן והריבית, באופן המעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי ומקנה למלווה זכות למימוש אגרת החוב (פש"ר (ת"א) 1397/02, פש"ר (ת"א) 19407/02 זאבי תיקשורת - מימון וניהול בע"מ (ניתן ביום 12.11.02); פר"ק (ת"א) 9324-10-12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קמן אחזקות בע"מ (ניתן ביום 22.11.12)).

אשר על כן, אני מקבל את הבקשה ומורה על אכיפת השעבודים שניתנו על ידי החברות המשיבות לטובת הבנק, בהתאם להוראות שלהלן: אני ממנה את עו"ד רון חכים ועו"ד חובב ביטון ככונסי נכסים קבועים על כל נכסיה ורכושה של החברה עפ"י המפורט באגרת החוב.

...

אשר על כן, אני מקבל את הבקשה ומורה על אכיפת השעבודים שניתנו על ידי החברות המשיבות לטובת הבנק, בהתאם להוראות שלהלן: אני ממנה את עו"ד רון חכים ועו"ד חובב ביטון ככונסי נכסים קבועים על כל נכסיה ורכושה של החברה עפ"י המפורט באגרת החוב.

יצוין בקצרה כי ביום 29.9.2021 הגישה חברת אס.אר. אקורד בע"מ (להלן: אקורד) בקשה לבית המשפט המחוזי נגד החברות "לאכיפת אגרות חוב, מימוש שעבודים שוטפים וקבועים ומינוי כונס נכסים". בבקשה נטען כי החברות חבות לאקורד (ביחד ולחוד) סכום של כ-18 מיליון ₪; וכי הן מצויות בחדלות פרעון כך שאין ביכולתן לפרוע את החוב.

...

חרף זאת, מוסמך בית המשפט בנסיבות המתאימות לבטל את ההחלטה, וכאמור עליו לעשות זאת תוך עריכת איזון בין השיקולים השונים ובהתאם למסקנה הנובעת מהאיזון האמור.

לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל במובן זה שההחלטה מיום 29.12.2022 תבוטל והדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי, אשר ידון לגופו של עניין בבקשת המבקשת לביטול ההחלטה מיום 4.7.2022.

יובהר כי כפי שקבעתי בהחלטה מיום 25.6.2023, הסכום שתשלם המבקשת בתיק הוצאה לפועל שמספרו 514503-04-23 ובעקבותיו התבקש עיכוב ביצוע – ייוותר בקופת הנאמנים עד להחלטה אחרת של בית המשפט המחוזי.

היות וזוהי בקשה לאכיפת שעבודים ומינוי כונס נכסים למימוש אגרת חוב ומשכנתא בדרגה שנייה, על פי ההסכמים מיום 4.9.2022, 16.3.2023 אג"ח ושטר משכנתא בדרגה שניה, מצאתי כי יש לידון ולבחון גם את הסוגיה המהותית שלפני, קרי – האם בשלו התנאים למימוש השעבודים, כמבוקש? בראש ובראשונה, יש לקחת בחשבון כי זכויותיה של צרפתי כפופות לזכויות הבנק, שלטובתו רשום שיעבוד מדרגה ראשונה על המקרקעין.

נקבע: "מקום שאיגרות חוב מובטחות בשיעבוד צף, בשיעבוד הון שטרם נידרש תשלומו, בדרישות תשלום שטרם ניפרעו או במוניטין, אין לאכוף את זכויותיהם של בעלי איגרות החוב לגבי השיעבוד אלא ברשות בית המשפט; ואם הוגשה לבית המשפט בקשת אכיפה, רשאי בית המשפט ליתן כל סעד שאפשר לקבלו על פי בקשה כאמור, כולל מינוי כונס ומתן צו למכירת הנכסים וחלוקתם". ככלל, במימוש בטוחות לפי סעיף 194 לפקודת החברות, על בית המשפט לבחון – ראשית, האם קיים חוב; שנית, האם התמלאו איגרת החוב המצדיקים את מימוש השעבודים; שלישית, בכפוף לתוצאות הבדיקות הללו, האם החברה שנכסיה שועבדו מעלה טענות הגנה כלשהן היוצרות ספק ממשי בצורך לממש את השעבודים; אעיר כי בשינויים המחויבים, שאלות אלה רלוואנטיות גם למימוש שעבודים קבועים.

...

סיכום: לגופם של דברים, לא משיקולי סף, אני דוחה את הבקשה למימוש השעבודים ואת הסעד הזמני שהתבקש במסגרתה, למינוי כונס נכסים.

אשר על כן, מן המקובץ לעיל הבקשה למימוש שעבודים שבצידה בקשה למינוי כונס נכסים, נדחית בזה.

בסוגיית ההוצאות אני קובעת כי צרפתי תשלם לגמול הוצאות בסך 10,000 ש"ח. צרפתי תשלם לעזרא הוצאות בסך 10,000 ש"ח. בסך הכל תשלם צרפתי הוצאות בסך של 20,000 ₪.