בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד יבואנית מוצרי Samsung

בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן "חוק תובענות ייצוגיות"), בשל מכירת טובין מיובאים מבלי שצורפו להם הוראות שימוש ואזהרה, כמו גם תעודת אחריות ומדבקת אחריות בשפה העברית, ומבלי שצורף להם כבל חשמל התואם לשקע חשמל סטנדרטי בישראל.

בעניינינו, אין חולק כי עניינה של התביעה בא בגדרי פרט 1 של התוספת השנייה לחוק, שעניינו "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעיסקה ובין אם לאו". לפיכך, באופן עיקרוני, ובהתאם להוראת סעיף 3(א) לחוק, ניתן להגיש בקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית.

במסגרת הבקשה עותר המבקש להגדרת הקבוצה כך: "כל מי שרכש במהלך 7 השנים האחרונות מהמשיבות, מסך מידגם Samsung s24 c200 bl (להלן: "המסך")". התובע העריך כי מדובר בקבוצה המונה כ- 7,020 חברים, ובהיתחשב בכך שהנזק המוערך לכל חבר הוא 132 ₪, הרי שסכום התובענה הייצוגית הועמד על ידו על סך 926,640 ₪. הגדרת הקבוצה באופן הנ"ל מבוססת בין היתר על ההנחה כי כל מי שרכש מסך כאמור, חווה חוויה דומה לזו שחוה המבקש – דהיינו, מכל האריזות ששיווקו נעדר כבל חשמלי התואם את שקע החשמל הישראלי הסטנדרטי, כמו כן נעדרו המסמכים הנדרשים בשפה העברית מכל אריזות המסכים.

" בפרשת לירן דדו, אשר נסיבותיה דומים במידת מה לנסיבות ענייננו – אי מסירת מדבקת אחריות – הוצע לערוך חלוקה בין צרכנים אשר אירעה תקלה במוצר שרכשו ולפיכך נדרשו לטרוח ולהשקיע מאמץ לצורך מימוש האחריות, לבין צרכנים אשר אך בקשו לברר פרטים לעניין תקופת האחריות אך לא נדרשו להפעיל את האחריות, שכן לא נתגלתה כל תקלה במוצר (פסקה 86 לפסק הדין) : "באשר לנזק בדמות עוגמת נפש בגין טירחה, השחתת זמן והוצאות כלליות הנובעות מכך שצרכנים שלא ידעו מהו מועד תום תקופת האחריות, נדרשו לברר זאת עם נציגי שירות, אף אם לא ארעה להם תקלה, אין לקבל טענה זו. בירור כזה ייעשה, על פי רוב, רק משמתגלה תקלה במוצר והצרכן יבקש לברר הפעלה של האחריות. אין לשלול אמנם אפשרות שצרכן יבקש לברר את תקופת האחריות בלא שארעה תקלה בטובין... אך ברי כי אין זו דרכם של רוב הצרכנים וכי מכל מקום מדובר ב"זוטי דברים" שאינם מצדיקים קבלת פיצוי כספי במסגרת תובענה ייצוגית.

...

כללו של דבר, גם אם היה מוכח לכאורה קיומה של קבוצת נפגעים, הרי שלנוכח המסקנה כי פוטנציאל אי הנוחות אינו מצדיק פיצוי (להבדיל מאי נוחות ממשית) ולנוכח השונות האפשרית בין חברי הקבוצה, ספק רב אם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בנסיבות העניין.

אין בידי לקבל טענות אלו.

נוכח כל האמור, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית – נדחית.

ביום 30.10.16 קבלתי את בקשת התובעת מיום 21.05.12 לאשר תובענה ייצוגית נגד הנתבעת, היבואנית הרשמית לישראל של מוצרי החשמל מתוצרת Samsung.

...

לכן ברי שאילו התברר התיק עד לסיומו, לא כל החברים בקבוצה שהוגדרה בהסכם הפשרה היו נכללים בה בסופו של דבר.

ובכל-זאת, בשביל להקל ככל הניתן, אני מורה כי מי שיתבקש לאמת תצהיר לצורך קבלת ההטבה יוכל לעשות זאת במשרדן של באות-כוח הנתבעת, ללא תשלום.

אשר-על-כן ייחסתי משקל גם לעובדה זו. שיקולים אלו הביאו אותי להחלטה לפסוק לתובעת גמול שסכומו 120 אלף ₪ (מע"מ כלול, אם יידרש), ולבאי-כוחה – שכר טרחה על סך 600 אלף ש"ח, בצירוף מע"מ. בתוך שישים יום מהיום תשלם הנתבעת לתובעת ולבאי-כוחה את כל הגמול וחצי משכר הטרחה.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 10812-11-14 מירום ואח' נ' LG ELECTRONIC INC ואח' מספרי בקשות: 32 + 44 לפני כבוד השופט מיכאל תמיר מבקשים 1. דוד מירום 2. רן מירום באמצעות באי כוח עו"ד אורי ברעם, עו"ד יוקי שמש, עו"ד עמית מנור ועו"ד לידיה מנדלבאום משיבות 1. Samsung Electronics Co. Ltd. 2. Samsung Display Device Co. Ltd. 3. Samsung Electronics Israel באמצעות באי כוח עו"ד אמיר ורון, עו"ד גיל אוריון ועו"ד מיכל מינסקי 4 Royal Philips Electronics N.V. 5. פיליפס אלקטרוניקס ישראל בע"מ באמצעות באי כוח עו"ד יוסי אשכנזי, עו"ד חיים מכלוף ועו"ד אור דיסקין החלטה

בתשובה נטען כי בנגוד מוחלט לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, המבקשים טוענים כיום כי עניינה של התובענה כולל, למשל, שירות טכני שסופק לצרכנים שרכשו מוצרים סופיים שבהם שולב רכיב ה- CRT וכן שיווק (ולא מכירה) של מוצרים סופיים שבהם נכלל רכיב ה- CRT.

המבקשים הפנו בתשובתם לתצהירו של מר בש בתיק של ת"צ 23139-05-16 לנואל נ' Sony שם הצהיר כי "פעילותה של סאמסונג ישראל מתמצה לכדי תאום הייבוא והשיווק של מוצרים סופיים (טלפונים, מקררים, מכונות כביסה ועוד)... בנוסף מתקשרת עם צדדים שלישיים על מנת שיעניקו שירותי מעבדה לתיקון חלק מהמוצרים הסופיים". בדיון במעמד הצדדים טען ב"כ סאמסונג כי סאמסונג ישראל עוסקת אך ורק במרקטינג - שיווק ובהמשך הוסיף כי סאמסונג ישראל גם מפנה לצדדים שלישיים שנותנים שירותי מעבדה.

ואולם, אף אם יש הצדקה לנהל את התובענה דנן נגד הנתבעות הזרות בערכות השיפוט בישראל, בנסיבות המתוארות לעיל, ומשניתן היתר המצאה מחוץ לתחום לנתבעות הזרות לפי תקנה 500, נראה כי לא היה מקום לעמוד על בקשה להכרה בהמצאה למורשה לפי תקנה 482(א) שהדיון בה נמשך זמן רב וגזל משאבים רבים.

...

כמו-כן נקבע כי מעת שכבר ניתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט לנתבע זר לפי תקנה 500, תפחת הנטייה להיעתר לבקשות לביצוע המצאה בדרך אחרת, כגון באמצעות המצאה למורשה לפי תקנה 482 (ראו למשל ת"צ 20448-02-13 PayPal הנ"ל מיום 10.7.14 בסעיף 28 וההפניה שם לת"צ 20683-12-11 קסלמן הנ"ל).

לאור כל האמור לעיל, הבקשות נדחות.

המבקשים ישלמו למשיבות 3-1 (סמסונג) סך של 22,500 ₪ ולמשיבות 4 ו- 5 (פיליפס) סך נוסף של 22,500 ₪ בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. סכומים אלה ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

רקע המבקשים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד 5 חברות חוץ, בטענה שחברו ביניהן בהסדר כובל בנלאומי (להלן גם "הקרטל") בנוגע למחירי קומפרסורים ("מדחסים").

לפניי תצהירה של הגב' Jennifer L. Powers סגנית נשיא בחברה, שצורף לבקשה לביטול היתר המצאה לחו"ל: כאמור בו, ווירלפול היא חברה אמריקנית שמייצרת ומשווקת מוצרי צריכה ביתיים.

בהסדר פשרה נוסף באותה בקשת אישור, עם Samsung – כאשר כבר לא היתה תועלת נוספת לקבוצה אלא סכום הפצוי, הוסכם של תשלום 4 מיליון דולר.

כאמור בסעיף 18 בהחלטה בענין טקומסה, לא ראיתי בכך רבותא: מדובר במסמכים שנראה כי המבקשים יכולים היו להשיג בשקידה ראויה גם ללא התחייבות זו. שאלה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא הסכמת הצדדים להעביר את הסכומים לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד, לפי סעיף 27א בחוק תובענות ייצוגיות: בנסיבות ענייננו, כאשר מדובר בנזק שניגרם לצרכנים שרכשו מכשירים ביתיים בעיקר; שמקורם ביבוא מארצות שונות; שיש לבחון אם המדחסים מתוצרת ווירלפול הותקנו במכשירים שלהם; וממילא כאשר מדובר בקרטל שנעשה לפני שנים רבות – האפשרות למצוא את חברי הקבוצה הספציפיים לשם חלוקת הפצוי רחוקה למדי, כימעט בלתי מעשית.

...

אני סבורה כי אין לראות בכך אלא זהירות משפטית ראויה.

ודאי לא ניתן להסיק מסקנה משפטית בדבר חבותה האפשרית של כל אחת מן החברות, או השפעתה על חבותה של ווירלפול.

לנוכח האמור לעיל, ברי כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה לדיון בתביעה כגון דא. כמו כן אין סיבה לחשוש כי עניינם של חברי הקבוצה לא ייוצג או ינוהל בדרך הולמת ובתום לב. לסיכום אני מאשרת את הסדר הפשרה בין המבקשים לבין ווירלפול, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

לפיכך, נראה כי העקרון שאמור להנחותני בקביעה מה יעלה בגורלו של מי שנעדר עילה אישית, יהיה העקרון הבא: ראשית, מי שנעדר עילה אישית לגבי מי מהמשיבות, וקיימים מבקשים אחרים בעלי עילה אישית לגבי אותה משיבה, אין להסס ויש למוחקו מבקשת האישור שהוגשה נגד אותה משיבה, שכן אין חשיבות יתרה במציאת תובע ייצוגי חלופי, ואין הטירחה הכרוכה בחיפוש תובע חלופי שווה את התועלת שניתן להפיק מכך.

המשיבה טענה כי ההתניה תוקנה בתעודת האחריות אלא שלא הוכיחה טענה זו. עם זאת, אין לראות בכיתוב הנ"ל משום התנאה כי שירות בתקופת האחריות יינתן רק אם תוצג חשבונית רכישה, ולכן אינני מאשר את בקשת האישור נגד אס.ג'י בעילה זו. אי מילוי פרטי הרכישה על גבי מדבקות האחריות טענה זו אינה רלוואנטית ל-אס.ג'י מאחר שיצחק רביד הצהיר כי היא משמשת כיבואנית בלבד ואינה מוכרת מוצרים לצרכנים באופן ישיר (ר' סעיף 4 לתצהירו).

סיכום ביחס לכלל המשיבות מהאמור לעיל עולה כי המבקשים הוכיחו כי קיימת אפשרות סבירה לכך שתביעתם תיתקבל לגבי הנושאים הבאים וביחס למשיבות הבאות (מסומן ב-X) כמפורט בטבלה שלהלן: שם המשיבה אי צירוף מדבקות אחריות למוצרים דרישת חשבונית כתנאי למתן שירות תנאי בתעודת האחריות של הצגת חשבונית רכישה אי מילוי פרטי הרכישה על החשבוניות (לקמעונאית) ניופאן X X X קרט X X מיני ליין נמחקה בקשת האישור נגדה.

...

רשלנות המבקשים לא הצביעו על חובת זהירות הקיימת בין המשיבות לבין חברי הקבוצה הצרכנים בהקשר זה, ואני סבור כי מקום בו אושרה עילת הפרת החובה הקוקה, אין להידרש גם לעילת הרשלנות.

סוף דבר מהטעמים המפורטים לעיל אני מאשר את בקשת האישור לגבי כלל המשיבות למעט מיני ליין בע"מ בהתאם לטבלה שבסעיף 257 לעיל ובהתאם למפורט להלן: הגדרת הקבוצה "כל מי שרכש או קיבל במתנה "טובין" (כהגדרתם בתקנות האחריות) שנרכשו בתקופה שהחל מיום 1.6.12 (לגבי טובין שמחירם הכולל עולה על 10,000 ₪) או שנרכשו בתקופה שהחל מיום 16.8.12 (לגבי טובין שמחירם עולה על 150 ₪ ועד 10,000 ₪), עד יום 11.2.24 (יום מתן ההחלטה בבקשת האישור), אותם ייבאו או ייצרו ו/או שיווקו המשיבות, אשר נדרש לשלם עבור שירות בתקופת האחריות ו/או שטרח בבירור תקופת האחריות או בשחזור חשבונית רכישה למטרת קבלת שירות בתקופת האחריות, והכל – בשל כך שהמשיבות לא צירפו לטובין מדבקת אחריות, ו/או שהמשיבות לא הכירו בתוקפה של מדבקת אחריות מלאה ו/או לא מילאו את מדבקת האחריות כשביצעו מכירה כקמעונאיות, ו/או שמתן שירות הותנה על ידי המשיבות בהצגת חשבונית רכישה ו/או שבתנאי תעודת האחריות של הטובין כלול תנאי בדבר חובת הצגת חשבונית רכישה".

תביעתו האישית של יקיר ניסים נגדה – נדחית, והוא ישלם לה את הוצאות ההליך בסך 15,000 ₪.