בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברות בקופת קרן אוטו

אמנם בעיניין אקסלנס נדונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי פרט 5 לתוספת השנייה אך הפרט לפיו הוגשה התובענה אינו משנה דבר להסבר בעיניין מערכת היחסים שבין עמיתים בקופת הגמל, החברה המנהלת ונכסי קופת הגמל, הסבר שהוא רלוואנטי וכאילו נכתב בעניינינו.

" הגם שלא לי לקבוע מתוה לדרך פעולה אפשרית לניזוקים העקיפים, הכוונה למשקיעים בקופות הגמל, קרנות הנאמנות וכו', הרי שבידם כוח התביעה לתבוע את החברה שמנהלת את כספם, אפילו יתכן בתובענה ייצוגית, אבל כמובן שאינני קובעת מימצא בעיניין זה, ובכל זאת ראיתי להפנות לפסקה 61 בעיניין אקסלנס ולאפשרות שבית משפט מציע לעמיתים: "... בית-המשפט העליון לא מצא טעם להתערב בקביעת בית הדין ודחה את העתירה. עובדות פסק-הדין מדגימות את דרך הפעולה בה יכול לנקוט עמית בקופת-גמל שסבור כי קופת-הגמל אינה מפעילה זכות תביעה שעומדת לה כנגד צד שלישי שאינו נושא משרה בקופת-הגמל. עמית כזה יכול כאמור לתבוע את החברה המנהלת בגין הנזקים שנגרמו לו וליתר העמיתים, או לידרוש מהחברה המנהלת להגיש את התביעה נגד אותו צד שלישי. מה שהוא אינו יכול לעשות הוא "לעקוף" את החברה המנהלת ולהתייצב בחזית נגד המפר, תוך העלאת טענות הנובעות מההחזקה בניירות-הערך, ותוך דרישה לקבלת הפצוי ישירות לידיו.

...

למען הסר ספק, דברים אלה הם בבחינת למעלה מן הצורך בשים לב לכך שמסקנתי היא כי יש לסלק את בקשת האישור על הסף לאור זהות חברי הקבוצה ומייצגיה, ובודאי שאינני מתיימרת לקבוע מסמרות שעה שהסוגיה עומדת לפתחו של בית המשפט העליון בימים אלה (ראו רע"א 6646/19 ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ נ' (Man Truck& Bus AG ובכל זאת חשוב לי לומר כי מקובל עלי העקרון שלטעמי מתאים לענייננו כי לא נכון לייבא את המחלוקת בעניין מניפולצית הליבור, או להעלותה לארץ, וכי מקומה להתברר במקום שבו נוצר ההסדר הכובל.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה ומסלקת את בקשת האישור נגד המבקשים - הם המשיבים 1, 4 בבקשת האישור לאור כל האמור בהחלטה שלעיל.

שקלתי אם לחייב בהוצאות והגעתי למסקנה כי הדרך הנכונה בענייננו היא שכל צד יישא בהוצאותיו שכן התרשמתי כי מדובר בארגון צרכני שמבצע פעילות חשובה, ובהכירי את הפסיקה השונה בעניינו הרי שפעולותיו גם רואות ברכה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 22866-05-20 קעניג ואח' נ' מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ ואח' לפני כב' השופט חאלד כבוב, סגן נשיא תובעים 1. חיים משה קעניג 2. אברהם (אבי) דקלבוים 3. אלי מאיר 4. תמיר יעקב טפר 5. איתי רפאל סקורניק 6. הדסה דקלבוים 7. מירב מאיר 8. חיים ליפשיץ 9. חיים שלום סגל 10. יוסף שלמה רוזנברג 11. אסתר גיטל בקר 12. מרדכי שלמה אודרברג 13. מוריה ליפשיץ 14. רחל מירון 15. שי ששון 16. שלמה זאב רוטשילד 17. עופר בן עוליאל 18. ראובן מריו דלה טורה 19. עידן יהודה 20. עוזר - עוז וידר 21. ישראל דקלבוים 22. דוד מרדכי בן יעקב 23. צבי פסח פרנק 24. איילה סגל 25. קרן אורנבוך 26. חנה ברוט 27. מיכל ראובן 28. מיכל פרנק 29. ידעאל כהן 30. רועי ויסברג 31. זיו משה שחם 32. יאיר נפתלי מירון 33. אורנה רז 34. אלעד רוזנברג כולם ע"י ב"כ עו"ד:משרד מירון, בן ציון ופריבס ושות' רח' מונטיפיורי 22, תל אביב טל': 03-5606868; פקס: 03-5604466 נתבעים 1. מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ מרח' ששת הימים 30, בני ברק 2. אקסלנס נשואה גמל בע"מ מרח' אפעל 25, פתח תקווה 3. הראל פנסיה וגמל בע"מ דרך אבא הלל 3, רמת גן 4. מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ מרח' אפעל 4, פתח תקווה 5. אלטשולר שחם גמל ופנסיה בע"מ רח הברזל 19א, רמת החייל, תל אביב 6. מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ מרח' זבוטינסקי 23, רמת גן 7. מנורה מבטחים והסתדרות המהנדסים ניהול קופות גמל בע" מרח' זבוטינסקי 23, רמת גן 8. רעות חברה לניהול קופות גמל בע"מ מרח' ארלוזורוב 93, תל אביב 9. הלמן - אלדובי קופות גמל ופנסיה בע"מ מרח הרוקמים 26, מרכז עזריאלי, חולון 10. קרנות הישתלמות למורים ולגננות - חברה מנהלת בע"מ משד' שאול המלך 8, תל אביב 11. קרנות הישתלמות למורים תיכוניים, מורי סמינרים ומפקחי משד' שאול המלך 8, תל אביב 12. עגור חברה לניהול קופות גמל וקרנות הישתלמות בע"מ מרח' קויפמן יחזקאל 6, תל אביב 13. פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ מרח' אחד העם 14, תל אביב 14. ילין - לפידות ניהול קופות גמל בע"מ מרח' דיזינגוף 50, תל אביב החלטה

כאמור, מדובר בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה כנגד 14 בתי השקעות וקרנות שונות שהדעת נותנת כי כל אחת מהן תהיה מיוצגת במסגרת ההליך, ולכל אחת מהן תהיה הזכות להעלות טענות מטענות שונות, רלוואנטיות לכל אחת מהמשיבות.

...

יחד עם זאת, יש לזכור שאיחוד ההליכים אינו בהכרח הפתרון היעיל בכל מקרה ומקרה, וזאת כאשר בנסיבות אותו עניין מצא בית המשפט כי באיחוד ההליכים יש דווקא להביא לסרבול ההליכים והארכתם שלא לצורך.

כך למשל קבע כב' הנשיא גרוניס בעניין פסיפיק (כהגדרתו להלן): "[...] איני סבור כי איחוד הדיון לפי תקנה 7 מוצדק לגופו של עניין במקרה דנא. הבקשות השונות נשוא הבקשה שלפניי מעוררות אמנם שאלות משפטיות דומות; אולם נוכח ריבוי ההליכים סבורני כי במקרה דנא איחוד הדיון בבקשות השונות עלול להביא דווקא לסרבול ההליכים ולהארכתם, וזאת בניגוד לתכלית העומדת ביסוד תקנה 7." (בש"מ 6141/12 פסיפיק מערכות מחשב נ' עיריית הרצליה, פסקה 4 (25.11.2012) (להלן: "עניין פסיפיק)‏‏.

יוצא אפוא, כי כל אחת מן המשיבות תאלץ לקחת חלק בהליך, על כל העלויות והמשאבים הכרוכים בכך, וזאת ביחס לחקירתם ובירור תביעתם של כל אחד מהמבקשים השונים.

עד לסוף שנת 2012, חברה מנהלת שביקשה להעלות את דמי הניהול נדרשה לעשות כן בהתאם להוראת תקנה 53ב(א) לתקנות מס הכנסה, שקבעה כך: "קופת גמל, למעט קופת גמל המבטיחה תשואה כמשמעותה בתקנה 38ב1, תשלח לעמיתיה הודעה בדבר העלאת דמי הניהול הקבועים בתקנון או דמי הניהול הנגבים בפועל, והעלאה כאמור לא תחול אלא בתום חודשיים מהמועד שבו נשלחו הודאות כאמור". על תכליתה של תקנה זו עמדה כב' סגנית הנשיאה דרורה פלפל באחת הפרשות (תצ 22593-03-12 שמידט נ' הראל גמל והשתלמות (1.1.14)): "המטרה בבסיס התקנה היא לוודא שהעמיתים יקבלו הודעה על העלאת תעריפי דמי הניהול, זמן סביר מראש, בכדי לאפשר להם להחליט באופן מושכל כיצד לנהל את כספיהם, לבדוק הצעות ממתחרי החברה המנהלת, וכן ליתן אפשרות לאחרונה לשפר את הצעתה; ולבסוף להחליט האם ברצונם להשאיר את הכספים בניהול החברה המנהלת או לאו, לאור ההעלאה המתוכננת של דמי הניהול". ראו, לענייננו, דוגמא בפסק דין מן העת האחרונה שאישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שבגידרו הוחזרו דמי ניהול שנגבו מעמיתים שלפי הנטען בבקשה לאישור הודעות שנשלחו אליהם בדבר העלאות דמי ניהול לא תיאמו את הוראות התקנה: ת"צ 59823-03-15 צדקני נ' כלל פנסיה וגמל (13.12.18, כב' השופטת תמר בזק רפפורט)).

ועתה, לאחר שסיימנו לפרוש את התשתית הנורמאטיבית הכללית לגביית דמי ניהול, כמו גם להעלאתם על ידי החברות המנהלות, ובהן המשיבה, נעבור לידון בשתי הפלוגתות המרכזיות שבין הצדדים, שהצגנו כזכור כבר בפתח החלטה זו. כדי להקל על הקורא, נחזור עליהן גם כאן: השאלה הראשונה, האם רשאית היתה המשיבה לגבות דמי ניהול מקסימאליים מעמיתים שניפתחה להם "באופן אוטומאטי" קרן פנסיה כללית – לאחר שהפקדותיהם חצו את תיקרת ההפקדות המותרת בקרן הפנסיה המקיפה – וזאת על אף שאותם עמיתים סיכמו עמה על הנחה בדמי הניהול שייגבו מהם? השאלה השניה, האם רשאית היתה המשיבה להעלות את דמי הניהול חודשיים בדיעבד, בהתאם להסדר ולתנאים שנקבעו בעיניין זה בחוזר דמי הניהול שניכנס לתוקף בשנת 2013, וזאת אף לעמיתים שקבלו הנחה בדמי הניהול עוד קודם לכניסתו לתוקף של חוזר זה? מבחינת סדר הדברים, נדון תחילה בשאלה האם הוכיח המבקש, במידה הנדרשת לצורך אישור תובענה ייצוגית, כי עומדות לו עילות תביעה אישיות ביחס לכל אחת מהן.

בפרשה זו קיבל בית המשפט המחוזי בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד מספר חברות ביטוח, מכוח הטענה כי חברות הביטוח גבו עמלה בשם "גורם פוליסה", מבלי שקבלו הסכמה לגבייתה מלקוחותיהן.

...

אף שמוסכם עלינו כי אכן יש ליתן לחריג פרשנות מצמצמת – אף בלא להביא בחשבון את העובדה שהחריג בוטל לחלוטין החל מיום 1.4.18 – הרי שאף המבקש אינו טוען כי לא היה תוקף לחריג בתקופה שבה היה בתוקף – מיום 1.3.13 עד ליום 1.4.18 – וכאמור לא מצאנו כי המשיבה פעלה בניגוד להוראות החריג.

נוכח כל האמור, משהגענו לכלל מסקנה שלמבקש לא עומדת עילת תביעה אישית, דין חלק זה מבקשתו לאישור תובענתו כייצוגית להידחות.

לסיכום לאור כל המפורט לעיל, יש מקום לאשר את ניהול התובענה כייצוגית, אך זאת רק ביחס למחלוקת הראשונה מבין השתיים שנותרו להכרעתנו, בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: כל עמית של המשיבה, שבמהלך התקופה שמיום 12.12.09 ועד ליום 30.4.19 (יום אישור בקשה זו) נפתחה עבורו קרן פנסיה כללית, לאחר שחצה את תקרת ההפקדות הסטטוטורית בקרן הפנסיה המקיפה, ושחויב, באופן אוטומטי ובלא שנמסרה לו הודעה על כך, בדמי הניהול המקסימליים האפשריים על פי דין בגין הפקדותיו לקרן הכללית, זאת, אף שבהתאם להסדר הנחות שהיה בתוקף בעניינו הוא היה זכאי להנחה בדמי הניהול בקרן המקיפה.

לפנינו תביעתו של מר עוויסאת איבראהים (להלן – התובע) נגד חברת מוסך העוגן בע"מ (להלן – הנתבעת).

פסק דין זה אמנם עוסק בהסדר הקבוע בסעיף 38 להסכם הקבוצי הכללי בענף החקלאות, שהורחב בצו הרחבה מיום 14.1.2001, לגביו קבע כב' השופט איטח כי לא מדובר בזכות אישית אלא בקופה כללית לטובת כלל העובדים ונכון יהיה להביא את הדברים כלשונם: "אכן, סעיף 38 להסכם הקבוצי הכללי בענף החקלאות (הורחב בצו הרחבה מיום 14.1.2001) קובע כי "המעסיק יפריש לקרן הביטוח 1% משכרו היומי הכולל או ממשכורתו הכוללת של העובד לטובת קרן הישתלמות ומלגות לפועלים חקלאיים ובניהם בע"מ" (ההדגשה שלי – א.א.).

לא נעלמה מעיני בית הדין החלטת חברתי כב' סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק, המאשרת בקשה להגשת תובענה כייצוגית בת"צ 55469-03-18 ולדיסלב אלכסנדרוב נ' יו אס די אי בע"מ מיום 4.7.2018 אשר עסקה, בין היתר, בשאלת אי ביצוע הפרשה לקרן הישתלמות בנגוד לצוו ההרחבה בענף המוסכים.

בגלל התגובה שלי אליו שאמרתי לו שכל אוטו יכול ללכת לטסט ולחזור ועלול להיכשל בטסט"[footnoteRef:24] [24: ש' 32-33 בעמ' 7 לפרוטוקול.

...

כללו של דבר, נוכח כל האמור הגענו לכלל מסקנה כי גם אם לא נערך לתובע שימוע במובנו הקלאסי, הנתבעת ערכה שיחות רבות עם התובע באשר להתנהלותו וניתנה לו הזדמנות אמיתית לתקן את דרכיו וזה בחר שלא לעשות כן עד שלא נותרה בידי הנתבעת הברירה אלא לפטרו לאלתר.

לפיכך התביעה לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין נדחית.

סוף דבר: התביעה נדחית.

עניינה של התובענה בתמצית המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד חברת כלל פנסיה גמל בע"מ (להלן – המשיבה או כלל פנסיה), המנהלת את כספם של חוסכים עמיתים באמצעות קופות גמל, קרנות הישתלמות, קרנות פנסיה ועוד, וגובה מכל עמית דמי ניהול מהיתרה הצבורה בחשבונו או מהפקדותיו.

...

המשיבה הגישה תשובה מטעמה ביום 22.11.2015, בגדרה טענה כי דין בקשת האישור והתובענה להידחות על הסף ולגופה.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי אין מקום למינוי בודק נוסף להסדר הפשרה.

על כך השיב ב"כ המבקש, כי התובענה הינה משפטית במהותה, ועל כן לא היה טעם ענייני בניהול הוכחות בתיק זה. לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות המקרה, בהתחשב בהיקף העבודה שהושקעה בתיק על ידי באי הכוח המבקש הן בהכנת כתבי הטענות, והן בניהול משא ומתן ארוך במסגרת הליך הגישור והן בניהול מספר דיוני קדם משפט, וכן בהתחשב בתוצאה שהושגה במסגרת הסדר הפשרה אשר הניב פיצוי כספי מיידי לחברי הקבוצה בסך 15,075,000 ₪, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות על תשלום שכר טרחה וגמול בשיעור של 2,260,000 ₪ בתוספת מע"מ כשכר טרחה לבאי כוח המבקש, וסך של 370,000 ₪ (בתוספת מע"מ, ככל שתקבול זה חייב במע"מ) כגמול למבקש _ראו והשווה ת"צ (מרכז) 49582-07-11 יהי שלום נ' פלאפון תקשורת בע"מ (פורסם במאגרים), מיום 2.12.2013, המנתח את העקרונות שהותוו בפסיקת בית המשפט העליון לעניין פסיקת גמול ושכר טרחה בתובענות ייצוגיות בע"א 2046/10 עזבון המנוח שמש נ' רייכרט (פורסם במאגרים), מיום 23.5.2012; וכן ת"צ (מרכז) לפינר נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם במאגרים), מיום 30.1.2018).

יוטעם כי תשלום הגמול ושכר הטרחה נפסק בנוסף להטבה הכספית הניתנת לחברי הקבוצה, ואין בו כדי לגרוע מהטבה זו. סוף דבר לאור כל האמור אני מאשרת את הסדר הפשרה, בהתאם למפורט בפסק דין זה. בתוך 90 יום ממועד סיום ביצוע התשלומים לחברי הקבוצה, תגיש המשיבה לבית המשפט דו"ח מסכם, המאומת בידי מבקר הפנים של המשיבה, המפרט את אופן ביצוע התשלומים בפועל, תוך התייחסות לפרטים הבאים, בין היתר: 1) סך התשלום הכולל.