בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המועצה להסדר הימורים בספורט

רקע עובדתי ותאור ההליכים עד כה המבקשות, סמארט קלאב אחזקות בע"מ, לוטוקרד בע"מ וטוטוקרד 5 בע"מ, הן חברות פרטיות המספקות שירותים שונים בנוגע למשחקים והגרלות שעורכים מיפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט (להלן: סמארט קלאב, לוטוקרד ו-טוטוקרד; וביחד: החברות).

לא חלף זמן רב ובחודש ספטמבר 2012 בתיה כהן (המשיבה 1, להלן: כהן) הגישה בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד החברות, בטענה כי אלה שיגרו לתיבת הדואר האלקטרוני שלה חמש הודעות פירסומת שהזמינו אותה להישתתף בהגרלות לוטו וטוטו ללא עלות; ולדבריה משלוח ההודעות נעשה בנגוד להוראות סעיף 30א לחוק התיקשורת, התשמ"ב-1982 (להלן: בקשת האישור, ההודעות ו-חוק התיקשורת או החוק).

...

נמצאנו למדים, כי מקום שבו יוכח שמזמין היה מודע לכך שהקבלן שעימו התקשר לצורך מתן שירותי שיווק ופרסום פועל בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת ולא ניסה למנוע זאת, לרבות אם "רק" עצם את עיניו – יראו במזמין כמי שהרשה או אישרר את מעשיו המזיקים של הקבלן והוא לא יוכל ליהנות עוד מן ההגנה שבסעיף 15 לפקודת הנזיקין.

מסקנה זו מתבקשת לנוכח התכליות של סעיף 30א לחוק התקשורת, בראשן השאיפה למגר את התופעה הפסולה של הפצה המונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות ומכבידות, ויש בה כדי ליתן מענה לחשש שגורמים מסחריים ינצלו לרעה את "דרישת השיגור" על מנת לעקוף את האיסור על משלוח ספאם.

סוף דבר התוצאה היא שהערעור נדחה.

ביום 19.5.20 הגישה המועצה הישראלית לצרכנות בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה ונגד שורה של מועדוני הימורים דומים, המיתמקדת בטענה לאי חוקיות פעילותם של אותם מועדונים.

על פי ההלכה, בית המשפט לא ידחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית מטעם זה, אלא במקרים בהם ברור כבר בשלב בקשת האישור כי לא ניתן להתגבר על קשיים אלה באמצעות הכלים והפתרונות שהועמדו בחוק ובפסיקה לפסיקת סעד במקרים דומים (ור' רע"א 3418/16 המועצה להסדר ההימורים בספורט נ' אבידן, פסקה 21, 1.9.16; רע"א 3425/16 אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ' ברנד, פסקה 16, 11.7.16; ע"א 2718/09 גדיש קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ, פסקות 34 – 36, 28.5.12).

...

עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב לא מצאתי בטענות המשיבה טעמים המלמדים כי עניינם של חברי הקבוצה ינוהל על ידי המבקש ובא כוחו שלא בדרך הולמת ובתום לב. בהעדר חובה להקדים פניה לנתבע בטרם הגשת תובענה ייצוגית אין מקום להורות על דחיית בקשת האישור על יסוד טענה זו. סוף דבר המבקש הוכיח כי נתקיימו התנאים הדרושים לאישורה של התובענה כייצוגית בהתייחס לטענותיו להפרת ס' 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן בכל המתייחס לביטול הסכם ההשתתפות.

לפיכך, אני מאשרת את התובענה כייצוגית בשינויים הנדרשים ומורה כדלהלן: הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא: כל לקוחות המשיבה שמסרו למשיבה הודעה על ביטול הסכם ההתקשרות והמשיבה המשיכה לחייבם בתשלום בגין שירותיה מעבר למועד הביטול הקבוע בס' 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן, והכל בשבע השנים שקדמו להגשתה של בקשת האישור.

בשים לב לתוצאות ההליך, לרבות אישורו החלקי, תשלם המשיבה למבקש הוצאות בגין שלב זה של הדיון, בסכום כולל של 30,000 ₪.

למסקנה דומה הגיע בית המשפט המחוזי בת"צ (מחוזי מרכז) 11930-04-12 אבידן נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (17.3.2016) (להלן: עניין אבידן"), עת קיבל בקשה לאישור תביעה כייצוגית נגד המועצה בגין הטעייה לכאורה של מהמרים לאור אי יידועם בדבר האפשרות שהמועצה תערוך שינוי ביחס הזכיה: "התובענה שלפניי היא תובענה צרכנית באופיה. טענת המבקשים היא שהמועצה, בתפקידה כמארגנת הימורים, הטעיתה את המהמרים בקשר ליחס הזכיה, בכך שלא עידכנה אותם באופן ראוי לא בדבר קיום אפשרות שיבוצע שינוי ביחס הזכיה ולא בכך שבוצע שינוי בפועל ביחס הזכיה. טענות מסוג זה מהוות את הגרעין הקשה של המצבים הנופלים לגדר הפריט הראשון לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות: "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעיסקה ובין אם לאו". למרות האמור, סבורה המועצה כי לא ניתן להגיש נגדה תביעה לפי הפריט הראשון לחוק תובענות ייצוגיות, וזאת בשל היותה תאגיד סטאטוטורי הפועל מכוח הוראות החוק והתקנות.

...

סבורני כי בנסיבות העניין אין באמור כדי להביא לדחייתה של הבקשה לאישור התובענה דנן כתובענה ייצוגית.

סוף דבר מכל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה לפיה עילת התביעה בענייננו נמנית עם העילות המוזכרות בחוק תובענות ייצוגית וכי הגשת התביעה אפשרית בנסיבות הקיימות כנגד המועצה.

על פי סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מורה כדלהלן: הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא כל אדם אשר השתתף בהימור במסגרת אחת מתוכניות "ווינר" המתנהלות ביחס זכיה קבוע ואשר בחר באופציית הימור שלה יחס זכיה נחות לעומת אופציית הימור אחרת הנגזרת מאותה תוצאת משחק, וזאת החל משבע שנים קודם למועד הגשת הבקשה (10.7.2014), והמשתייך לאחת משתי תתי הקבוצות הבאות: (1) מהמר שבחר באופציית הימור שהקנתה לו יחס זכיה נחות, לעומת יחס זכיה גבוה יותר באופציית הימור אחרת הנגזרת מאותה תוצאת משחק ספורט, ואשר ניחש נכונה את תוצאת המשחק וזכה בפרס.

(אישור בקשת הסתלקות מתובענה ייצוגית) לאחר שעיינתי בבקשה למחיקה על הסף של הבקשה לאישור התביעה כייצוגית נגד המשיבה (המועצה להסדר ההימורים בספורט) שהוגשה ביום 25.11.15 ובתצהיר התמיכה שהוגש ביום 2.12.15, ובתשובת המשיבה לבקשת המבקש להסתלק מההליך, הגעתי למסקנה כי יש מקום לקבל את הבקשה ולמחוק את הבקשה לאישור תובענה כייצוגית.

...

בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שהטענות שהועלו במסגרת התובענה אינן מגובשות בצורה משכנעת מבחינה משפטית ואינן מגובות בראיות מספיקות, אינני רואה טעם בהחלפת המבקש או באי הכוח המייצגים, ואף לא בפרסום דבר ההסתלקות או בקבלת תגובות לבקשה (וראו ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (ניתן ביום 3.5.2013), וכן החלטתי בעניין ת"צ 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (ניתנה ביום 22.12.2010)).

לאור זאת, נמחקת הבקשה להכרה בתובענה כייצוגית נגד המשיבה, ונדחית התביעה האישית של המבקש כנגדה.

ואולם בסופו של דבר לאור הודעת המשיבה מיום 25.11.2015, ובשים לב לכך שביחס למרבית בקשות המבקש ניתנה החלטה ללא בקשת התייחסות (מתוך שאיפה לחסוך מהצדדים עלויות מיותרות ביחס לבקשות שעל פניהן היו מחוסרות בסיס), הגעתי למסקנה כי ניתן במקרה זה שלא לעשות צו להוצאות.

בעת בחינת בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד רשות, אל מול התועלת שעשויה לנבוע מההליך הייצוגי לקבוצה אותה מתיימר המבקש לייצג, יש לשקול את הפגיעה שעלולה להגרם לציבור בכללותו כתוצאה משימוש בכלי עוצמתי זה. מיגוון רחב של שיקולים, כגון: חזקת התקינות המנהלית לפיה ניתן להניח לטובתה של הרשות שהיא נוהגת כדין, העידר כוונת זדון בפעולת הרשות, עצם היותה כפופה לכלי בקרה מינהליים ובהם הליכי השגה וערעור ייחודיים, והחשש מפגיעה בניהול התקציבי של הרשות - צריכים לשמש תמרורי אזהרה, בבואנו לידון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד רשות.

הגם שהבקשה לאישור תביעה כייצוגית היא בבחינת "הפרוזדור" שבאמצעותו ניתן להכנס ל"טרקלין", ואין להפכו לטרקלין עצמו ולברר בו את כל השאלות שבירורן יפה במהלך בירור התביעה עצמה, ראוי לעבור "פרוזדור" זה בזהירות מרובה ולדקדק בכל התנאים הדרושים מכוח חוק תובענות ייצוגיות (ראו: ת"צ (מחוזי מרכז) 3285-09-18 סמוחה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (27.6.2023); ת"צ (מחוזי מרכז) 21247-07-14 כהן נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (11.1.2017)).

...

המשיבה, מנגד, טוענת כי דין בקשת האישור להידחות משום שאין מדובר בגבייה שלא כדין, אלא בגבייה שנעשתה על פי מצב חוקי מפורש וברור.

לאור כל האמור, הגעתי לכלל מסקנה לפיה המבקשים לא עמדו בנטל ההוכחה, הנדרש לצורך שלב מקדמי זה, כי בנסיבות העניין המדובר בגביית מס "שלא כדין" מצד המשיבה כך שקמה להם עילת תביעה, וכן לא הוכיחו כי קיימת אפשרות סבירה שהסוגיות העולות ממנה תוכרענה לטובת הקבוצה.

סוף דבר לאור כל האמור, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית - נדחית.

נוכח דחיית הבקשה והקביעה כי מס הרכישה נגבה כדין – אף תביעתם האישית של המבקשים נדחית.