בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין עמלת הנפקת ערבות בנקאית

טרם סיום כאמור, הקבוצה בשמה הוגשה התובענה הייצוגית היא "כל לקוחות בנק המזרחי אשר בשבע השנים האחרונות הוציאו ערבות בנקאית שהוארכה בהוראת מוטב הערבות ללא קבלת הסכמתם ו/או לאחר שפקע המועד הנקוב בכתב הערבות הבנקאית" (סע' 127 לבקשת האישור).

המבקשת העלתה בסיכומיה טענה לפיה התעריפון לא מתיר לבנק לגבות עמלה בגין חידוש הערבות הבנקאית.

מכאן, שטענה זו עלתה לראשונה בסיכומיה של המבקשת שכן אין זכר בבקשה לאישור לטענה שכזו, מה גם היא מגדילה את הקף הקבוצה כך שתכלול גם לקוחות ששלמו עמלת חידוש ערבות בנקאית, ללא קשר לשאלה האם הסכימו כי יוארך תוקף הערבות הבנקאית שהונפקה לבקשתם.

...

עוד עולה כי המבקשת לא הראתה שהבנק פועל באופן שיטתי בשונה מן הקבוע בנוהלי הבנק, כך שדין טענותיה בעניין זה להידחות.

מכאן, שמדובר בהרחבת חזית פסולה ודינה להידחות.

סוף דבר הפועל היוצא הוא כי המבקשת לא עמד בנטל להוכיח את התקיימותו של תנאי כלשהו מהתנאים המנויים בסעיף 8(א) לחוק לאישורה של תובענה כייצוגית – כך שדין הבקשה להידחות.

(בבקשה לאישור תובענה ייצוגית) לפניי בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") שעניינה בעמלה הנגבית על ידי המשיב, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק" או "בנק לאומי"), עבור הנפקת ערבות בנקאית (להלן גם: "הערבות").

בצד ההוראה בתעריפון הבנק (ובמסמכים הנלווים) לפיה עמלת המינימום נגבית "לערבות" ולא "לשנה", דהיינו עמלת מינימום אחת למשך חיי הערבות ולא יותר, קיימת הוראה נוספת בהערה מס' 1 בתעריפון הבנק, ולפיה "בתום כל שנה תגבה עמלה מראש לשנה נוספת". הוראה דומה קיימת גם בבקשת הערבות (נספח "ב" לבקשת האישור) שם נכתב, בין היתר, כי "בתום כל שנה כל עוד לא פקעה הערבות, תגבה מראש עמלה לשנה נוספת בהתאם לתעריפון העמלות של הבנק ובכפוף להסכמים בעיניין זה". ההוראה הנ"ל שבתעריפון הבנק אינה מתיישבת עם פרשנות המבקשת לפיה אין לגבות עמלה שיעורית כל עוד לא הגיעה היא לגובה עמלת המינימום, שכן משמעות פרשנות המבקשת היא, שלעתים, כמו במקרה הפרטני של המבקשת, לא תגבה כלל בשנה השנייה, ולפעמים גם לא בשנה שלאחריה, עמלה שיעורית (וכמובן גם לא עמלת מינימום), בעוד שבתעריפון הבנק נקבע כי תגבה עמלה בגין כל שנה משנות הערבות.

...

באופן דומה, אני מאשר גם את העילה של עשיית עושר, שהרי התקיימו לכאורה שלושת היסודות הנדרשים לכך: קבלת נכס, שירות או טובת הנאה; התעשרות הבאה לזוכה מן המזכה; ההתעשרות התקבלה "שלא עפ"י זכות שבדין". כמו כן אני מאשר את העילה של הפרת חוזה, שכן גביית עמלת המינימום באופן שנתי תחת גבייתה "פר ערבות", נוגדת את לשון תעריפון הבנק, המהווה חוזה בין הצדדים, כאמור לעיל.

אף אני סבור כי אין בעובדה שקיימת קרבה משפחתית בין שני עורכי הדין המייצגים לבין המבקשת כדי להביא, אפריורית, למסקנה כי עניינם של כלל חברי הקבוצה לא ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב, מה גם שההתנהלות בתיק עד עתה לא גילתה סימנים לכך שהמייצגים מעמידים בראש את האינטרסים שלהם ומזניחים את האינטרסים של חברי הקבוצה.

לאור האמור לעיל, נדחות טענות הבנק בשאלת ייצוג וניהול התביעה.

ביום 14.6.07 ביקש התובע מהבנק להנפיק עבורו כתב ערבות בנקאית על סך 5,000 ₪.

בעקבות כניסת כללי העמלות לתוקף, ולאחר שהבנק הודיע ללקוחותיו כי יחולו שינויים בעמלות עקב כך, חויב התובע, החל מיום 14.6.09, בכל שנה, בעמלת מינימום בסך 500 ₪ בגין ערבות בנקאית לתקופה שאינה קצובה שנטל מהבנק, ושעודנה בתוקף.

הסדר הפשרה שנתבקש אישורו (להלן גם: "הסדר הפשרה המקורי" כלל את המתוה הבא: תוך 60 יום מיום אישור הסדר הפשרה הבנק ישיב לכל אחד מחברי הקבוצה ממנו נגבתה עמלת המינימום יותר מפעם אחת, החזר כספי כמפורט בדו"ח בדיקה שערך רו"ח זונטג; חברי קבוצה שאין להם חשבון פעיל בבנק – סכום ההשבה שמגיע להם יועבר לקרן שהוקמה לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות; הסדרה עתידית – בתוך 12 חודשים ממועד אישור הסדר הפשרה, הבנק ישנה את אופן הגבייה מחברי הקבוצה בהתאם להחלטת האישור ויפעל לשינוי מערכות המיחשוב הבנקאיות כך שגביית עמלת המינימום בהתאם לתעריפון יחיד/ עסק קטן הקיים במקרה של ערבויות לא קצובות בזמן יתאם את החלטת האישור, כלומר, הבנק יגבה עמלת מינימום יחידה ולאחר מכן עמלה שיעורית; ככל שיהיו חיובים לחברי הקבוצה בהתאם לשיטה הישנה ממועד דו"ח הבדיקה (מאי 2020) עד למועד עידכון מערכות הבנק, הם יושבו ללקוחות שחויבו ביותר מעמלת מינימום אחת, בתוך 90 יום ממועד שינוי המערכות.

...

אסכם את הדברים בכך, שאני סבור כי בא הכוח המייצג פועל בנאמנות ובמסירות לטובת הקבוצה, ומיטיב לייצג את האינטרסים שלה.

פרסום הסדר הפשרה להתייחסויות ברע"א 2458/10 פופיק נ' פזגז בע"מ (5.2.12) קבע השופט גרוניס כי אין מניעה שבית המשפט ידון בבקשה לאישור הסדר פשרה עוד בטרם החלפת התובע המייצג: "מבלי להביע עמדה לגבי תוכנו של הסדר הפשרה, סבור אני כי אין מניעה לדון בבקשה לאישור ההסדר עוד בטרם הוחלף התובע המייצג בהליך. סעיף 8(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, קובע כי בית המשפט רשאי להורות על החלפתו של תובע מייצג במסגרת החלטה על אישור תובענה ייצוגית. זאת, אם נמצא כי מתקיימים התנאים המצדיקים אישור של תובענה ייצוגית, אך התובע המייצג אינו מתאים לנהל את ההליך. כלומר, זהותו של התובע המייצג אינה בעלת משקל מכריע לצורך ההחלטה בדבר אישור תובענה כייצוגית. סבורני, כי הדברים יפים גם בכל הנוגע להליכי אישורו של הסדר פשרה. זאת, בפרט משתוכן הסדר הפשרה מתייחס באופן מפורש לאפשרות החלפתו של התובע, ואף מציע תובע חלופי. לפיכך, אינני רואה מניעה כי בית המשפט המחוזי ידון בבקשה לאישור הסדר הפשרה בטרם יוחלף התובע המייצג" (ההדגשות אינן במקור).

אשר על כן, לאור האמור לעיל, ולאור השלב בו מצוי הדיון בבקשה לאישור הסדר פשרה, איני רואה מניעה לתת החלטה בבקשה לאישור הסדר הפשרה המתוקן עתה, אף בטרם הוחלף התובע המייצג (כמובן שבסופו של יום אישור הסדר הפשרה יהיה בכפוף לכך שיימצא תובע מייצג חלופי), כדלקמן: לאחר שעיינתי בבקשה המתוקנת לאישור הסדר פשרה ובהסדר הפשרה המתוקן, הגעתי למסקנה כי אין מקום לדחות את הבקשה על הסף.

הדמיון בין התביעות בא לידי ביטוי בעצם הגדרת עניין התביעה כאשר בעיניין חדד מגדיר חדד, בסעיף 1 לבקשתו, את נושא תביעתו באופן הבא: "עניינה של הבקשה לאישור הוא בגבייה שלא כדין של עמלות הכרוכות בהנפקתן – וליתר דיוק בתיקונן וחידושן – של ערבויות בנקאיות, וזאת מעסקים עליהם חל תעריפון עסק גדול". ואילו בעיניין חטיב מוגדרת העוולה מושא התביעה, בסעיף 3 לבקשת האישור, כ: "גבייה אסורה של עמלת עריכת מסמכים, שהמשיב גבה ועדיין גובה מלקוחותיו, בעת חידוש ערבות בנקאית שאינה כרוכה בעריכת ביטחונות נוספים/חדשים וזאת בנגוד למפורט בתעריפון המשיב לעסק גדול ולרבות סעיפי הפטור שבו." הקבוצה המיוצגת בעיניין חדד הוגדרה כ: "א. לקוחות הבנק, שבמהלך שבע השנים שקדמו להגשת הבקשה לאישור ועד למועד אישורה, הונפקה לבקשתם ערבות בנקאית, בגינה שילמו עמלת עריכת מסמכים, ובשלב מאוחר יותר נערכו שינויים כלשהם בכתב הערבות – לרבות הקדמת תוקף, הקטנת סכום, שינוי נוסח, חידוש והארכה שאינם כרוכים בעריכת ביטחונות נוספים או חדשים ולמרות זאת נגבתה מהם פעם נוספת עמלה בגין עריכת מסמכים.

ואולם, לא ניתן להיתעלם מן העובדה, כי בא כוחה של חטיב השקיע משאבים בחשיפת הפרשה וכי תביעת חדד במהותה מסתמכת על תביעה קודמת שהגיש והוביל ב"כ חטיב בעיניין בנק מרכנתיל דיסקונט (ת"צ 12886-08-17 דן תפעול ושירותים נגד בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ), הליך בו אושרה הבקשה לניהול התביעה כתובענה ייצוגית וכעת מצוי בהליכי אישור פשרה.

...

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על איחוד התובענות.

מונחת בפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם לסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), במסגרת ההליך הנידון, במסגרתו אושרה בקשת התובעת לנהל את ההליך כתובענה ייצוגית נגד הבנק, בטענה כי האחרון גבה מלקוחותיו "עמלת עריכת מסמכים" בעת הארכת התוקף של ערבות בנקאית, וזאת בנגוד להוראות הדין.

הגדרת הקבוצה: "לקוחותיו העיסקיים של הבנק עליהם חל 'תעריפון עסק גדול' אשר החל מיום 9.8.2010 ועד מועד אישור הסדר הפשרה, הוארך להם תוקף הערבות הבנקאית שהבנק הנפיק להם קודם לכן ובשל כך הבנק גבה מהם 'עמלת עריכת מסמכים'". השבה בגין העמלה שנגבתה על-ידי הבנק: הוסכם על הצדדים לטובת הסדר הפשרה כי סכום ההשבה שישולם על ידי הבנק לחברי הקבוצה יהיה בסך כולל וסופי של 9,000,000 ₪ וזאת כנגד וויתור על כלל הטענות הנטענות בבקשה לאישור ובתובענה ביחס לתקופה הרלוואנטית, וכל זאת מבלי להודות בטענות שנטענו ולצרכי פשרה בלבד.

...

במרכזן של אלו, ניצבה טענת התובעת, כי הבנק גבה עמלה שלא כדין במספר מקרים, וביניהם בעת "חידוש עסקת אשראי", המזכה לטענתה בפטור מעמלת עריכת מסמכים בהתאם לאמור בהערת השוליים ביחס לתנאי פטור, אליה מפנה סעיף 3.3 לתעריפון "עסק גדול" של הבנק (להלן: "סעיף הפטור") כדלקמן: "פטורים: הקדמת תוקף/ הקטנת סכום/ שינוי נוסח ערבות/ חידוש עסקת אשראי, שאינו כרוך בעריכת בטחונות נוספים/ חדשים." לשיטת התובעת, פרשנות לשונית פורמליסטית של סעיף הפטור, מובילה למסקנה כי "חידוש עסקת אשראי" מתייחס גם להארכת תוקף של ערבות בנקאית, הואיל וערבות בנקאית מהווה סוג של אשראי.

אני סבורה שסכום הפיצוי שנקבע הינו סביר, ראוי והולם בהתאם לנסיבות המקרה, סכום אליו הגיעו הצדדים בסיוע המגשרת בפניה הובאו נתוני הבנק בנדון.

אלא, שאני סבורה כי בנסיבות העניין אין הצדקה לאשר הסכומים הנ"ל מכמה טעמים: ראשית, כי גם אם ניצמד להוראות המנחות אשר נקבעו בעניין רייכרט הרי שאת שיעור שכ"ט יש לקבוע במדורג ולפיו עד לסכום פיצוי של 5 מיליון יש לגזור שכ"ט בשיעור של 25% מהסכום ומעל סכום של 5 מיליון ₪ יש לגזור שכ"ט בשיעור של 20% מיתרת הסכום.

מינוי בודק: איני רואה טעם למנות בודק בנסיבות העניין, בהתאם לשיקולים השונים שפורטו; ובעיקר לאור התבססותו של הסדר הפשרה על נתונים המגובים בתצהיר הבנק ואישור רואה החשבון החיצוני של הבנק (ראו נספח א' להסכם הפשרה), על תמיכת המגשרת, ובהתחשב בזאת שהגורמים המקצועיים נמנעו מלהעיר בעניין זה. סוף דבר אם כן, הריני מאשרת את הסדר הפשרה בכפוף לתיקונים שפורטו לעיל.