מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין הפרת נגישות לנכים

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בבקשת האישור עותר המבקש לאשר לו להגיש תובענה כייצוגית כנגד הרשויות בגין הפרת חובותיהן להנגשת התחבורה הציבורית בתחומן לאנשים עם מוגבלות.
זאת ועוד, חובת ההנגשה של שרותי תחבורה המוטלת על רשות מקומית עשויה להמצא גם במקורות משפטיים נוספים כמו חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ"ח - 1988, תכניות ההנגשה שאושרו לפי תקנה 7 לתקנות ההנגשה, הסכמים או התחייבויות הנלמדים מהעמדת מענקים ותקציבים לרשויות, או מכוח חובת הזהירות הכללית המוטלת על הרשויות.
...
העובדה כי קוו האוטובוס משרת מספר יישובים אינה מחייבת בהכרח את המסקנה כי הוראות ההנגשה המטילות חובת הנגשה של התחנות על הרשויות המקומיות, אינן חלות לגבי תחנות האוטובוס בתוך היישובים.
סיכום השאלה מהו אוטובוס עירוני, והאם קווי התחבורה במועצות אעבלין ומג'ד אל כרום נכללות בהגדרה זו, והשאלה האם ניתן לעגן את הבקשה לאישור בעילות נוספות פרט לעילה על פי סעיף 19 לחוק הנגישות, מחייבות את המסקנה כי בהליך הנוכחי אין לסטות מהכלל ולפיו אין לסלק בקשה לאישור על הסף.
אשר על-כן, אני דוחה את הבקשות לסילוק על הסף.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

יצוין, כי בגין אי-עמידה במועד, ביעדים של תכניות הנגשת תחנות אוטובוס, הוגשו ברחבי הארץ מספר בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, אשר חלק מהן הסתיימו בשנים 2017 ו-2018 בהסדרי פשרה (כמו ת"צ (ב"ש) 18001-05-12 בעיניין אלבז (לעיל); ת"צ (חי') 14440-06-12 עיזבון המנוח מאיר קלור ז"ל נ' עריית חיפה (1.11.18), וחלק עדיין מתנהלות במספר בתי-משפט לעניינים מנהליים.
בהחלטתו של בית-המשפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע בת"צ 18001-05-12 בעיניין אלבז (לעיל), ובחלטתו של בית-המשפט לעניינים מנהליים בחיפה בת"צ 14440-06-12 בעיניין מאיר קלור ז"ל (לעיל), אושרו תובענות ייצוגיות בגין אי-קיום התאמות הנגישות בתחנות אוטובוס, בעילות של הפרות הוראות תקנות הנגישות ותכניות הנגשה שאושרו מכוחן; ובהמשך אף התקבלו התובענות לגופן במסגרת הסדרי פשרה.
הערייה טוענת, בין-השאר, כי התכנית ששלח משרד התחבורה לעירייה, אינה תכנית תקפה על-פי דין, ולוּ מן הטעם שטיוטת התכנית שהוכנה על-יד משרד התחבורה לא אושרה על-ידי כל הגורמים כנדרש בתקנות; כי אותה טיוטה לא שיקפה את המציאות בדבר רשימת התחנות, עקב שינויים וביטולים משמעותיים של תחנות, בין-השאר בשל הקמת תואי הרכבת הקלה; כי למעשה אושר לה להכין תכנית חדשה ועדכנית על-פי החלטת המפקח על התעבורה; כי על-פי נוסח התקנות לא נידרש להנגיש את הצמתים הסמוכים לתחנה; כי מכל מקום, היא עמדה בכל דרישות תכנית ההנגשה של יעדי הביניים, גם לסוף שנת 2011, ושל היעד הסופי נכון לסוף שנת 2014 – זאת הן מבחינת מספר התחנות, והן מבחינת הנגשת הצמתים הסמוכים לתחנות; וכי לכל היותר נימצאו פגמים בהנגשת תחנות בודדות, שחלקן נגרמו בשלב מאוחר למועד הקובע מחמת בלאי או עבודות תשתית של גורמי חוץ, וחלקן מצויות לטענתה בשטח פרטי, כמו בית-החולים "הדסה". היא אישרה, כי אמנם לא סימנה את רחבות ההיערכות עד ליום 31.12.11, אך טענה כי הדבר היה על-רקע פניות של אירגוני נכים, והסכמה של משרד התחבורה בעיניין זה. המחלוקת בעיניין עילות התביעה נסבה איפוא בעיקרה – בשאלה האם הייתה תכנית הנגשה מחייבת על-פי דין; וככל שהייתה תכנית – האם היא כללה גם הנגשה של הצמתים הסמוכים לתחנות; מה הייתה כמות התחנות שהנגשתן נדרשה; והאם הפרה הערייה את חובותיה על-פי תכנית ההנגשה מבחינה כמותית או בהיבט של הנגשת הצמתים.
...
הסעד סעיף 20(ג)(1) לחוק תובענות ייצוגיות מורה: "מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות העניין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה, ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין". סבורני, כי יש לנקוט דרך זו במקרה שלפנינו, כאשר מדובר בסעד בגין נזק לא ממוני של פגיעה באוטונומיה של הפרט, ושעה שלא ברורה היקפה של הקבוצה וזהות חבריה.
לכך יש להוסיף את השיקולים הנוגעים לסיכון שאותו נטלה התובעת בהגשת בקשות האישור והתובענות, ככל שאלו היו נדחות; בפרט כאשר התעוררו בהן גם מחלוקות משפטיות, כמו בעניין חובת הנמכת המדרכות בצמתים הסמוכים לתחנות, אשר במועד הגשת הבקשות לאישור טרם הוכרעו על-ידי בתי-המשפט.
בהתחשב בחשיבותן הציבורית של שתי התובענות, במכלול הטעמים והשיקולים שפורטו לעיל, וכן בשיעורי הגמול ושכר הטרחה שנפסקו בהסדרי הפשרה בשורה של התובענות הייצוגיות הדומות, כאשר בענייננו נדרשה שמיעת ראיות והכרעה הן בשלב הבקשה לאישור והן בשתי תובענות לגופן – תשלם העייריה לתובעת הייצוגית גמול בסך 50,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 350,000 ₪ הכולל את המע"מ. סוף דבר על-יסוד האמור לעיל, שתי התובענות הייצוגיות מתקבלות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לעניין זה טענה המבקשת כי נגרם לה נזק בלתי ממוני עקב הפרת חובת ההנגשה בדמות פגיעה בכבוד ובשוויון ובזכות בחוקתית להנגשה.
באשר לחברי הקבוצה בית המשפט התבקש להגדיר את הקבוצה כ:"כל הסטודנטים והאנשים בעלי מוגבלות ו/או אורחים, שלמדו או הוסמכו על ידי המשיבה בכל התחומים". בית המשפט התבקש אף לקבוע כי הקבוצה תיכלול גם: "גברים ונשים עם מוגבלות שלא שוריין להם שירותי נכים אחד לגברים ואחד לנשים, ואף אין שירותים אחד המתאים לאנשים עם מוגבלות במיתחם והמבנים של המשיבה, והכול כאמור בחוק ובתקנות בפרק ה 1 א: נגישות לאנשים עם מוגבלות, לפי סעיף 158 ו(1) לחוק תיכנון ובניה". עוד התבקש בית המשפט לקבוע כי הקבוצה תיכלול גם: "בעלי מוגבלות אשר לא שוריין להם חניה מסודרת לנכים, כמתחייב ע"פ הדין" לטענת המבקשת עילות התביעה הן בין היתר: הפרת החובה הכללית בדבר ביצוע התאמות נגישות במקומות צבוריים ושירותים צבוריים וזאת בהתאם לאמור בסעיפים 19ב ו-19ג לחוק השויון כהגדרתו לעיל.
למעשה, עניין התועלת המתקבלת במסגרת בקשת הסתלקות הוותה עוד קודם לכן אבן בוחן בעת אישור גמול ושכר טירחה בבקשות כגון דא, וראו דבריו של פרופ' א. קלמנט במאמריו בעיניין זה כי "כאשר הבקשה הביאה לשינוי בהתנהגות הנפגע ולפצוי הנפגעים, התובע ועורך-הדין זכאים לגמול ושכר טירחה עבור זמנם, הוצאותיהם והיוזמה לפעולה כנגד הנתבע" ( א. קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 88 (תשע"א)).
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת הצדדים, מצאתי את הסדר ההסתלקות אשר גובש במסגרת ההידברות בין הצדדים כסביר והולם ומכאן שאני מאשר את בקשת ההסתלקות ואפרט.
סוף דבר ההסתלקות מבקש האישור שבכותרת מאושרת בזאת.
תביעתה האישית של המבקשת כנגד המשיבה נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע, טענות הצדדים והשתלשלות העניינים: בקשת האישור הוגשה ביום 27.12.2020 על ידי המבקשת, מטה מאבק הנכים (להלן: "המבקשת"), אשר הגדירה עצמה כעמותה ללא מטרת רווח שהתאגדה בשנת 1999 לקידום זכויותיהם של אנשים עם כל סוגי המוגבלויות בכל תחומי החיים.
ביום 22.1.2023 ניתן פסק דין בעיניין חטיב והוכרעה על ידי בית המשפט העליון שאלת הסמכות העניינית לידון בתובענות כדוגמת זו. כב' השופטת ברון, אשר נתנה את פסק הדין העקרי, בהסכמת כב' השופטים אלרון ושטיין, קבעה, כי: "...הסמכות העניינית לידון בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות המוגשות נגד רשויות מקומיות בגין הפרת חובת ההנגשה וחובות שנגזרות ממנה לפי חוק שויון זכויות – קנויה לבית המשפט לעניינים מנהליים..." (שם, סעיף 23).
...
בסופו של דבר ההסתלקות היא מוסכמת, כאשר נושא שאלת שכר הטרחה של ב"כ המבקשת (אשר בהמשך הותרה על ידי ב"כ המבקשת לשיקול דעתו של בית המשפט) מחד גיסא, ושאלת הוצאות העירייה (שגם נותרה לשיקול דעתו של בית המשפט), הן אלה שהעיבו על הסכמה כוללת של הצדדים.
סיכום: מן המקובץ לעיל, בקשת ההסתלקות מתקבלת.
בקשת האישור נמחקת בזה ואילו תביעתה האישית של מבקשת האישור, נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 39837-12-20 מטה מאבק הנכים בישראל (ע"ר) נ' עריית חולון 06 ליולי 2023 לפני כבוד השופטת נועה גרוסמן תובעת / מבקשת מטה מאבק הנכים בישראל (ע"ר) ע"י ב"כ עו"ד ארז גיאת נתבעת / משיבה עריית חולון ע"י ב"כ עו"ד יחזקאל ריינהרץ פסק דין
ביום 22.1.2023 ניתן פסק דין בעיניין חטיב והוכרעה על ידי בית המשפט העליון שאלת הסמכות העניינית לידון בתובענות כדוגמת זו. כב' השופטת ברון, אשר נתנה את פסק הדין העקרי, בהסכמת כב' השופטים אלרון ושטיין, קבעה כי: "...הסמכות העניינית לידון בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות המוגשות נגד רשויות מקומיות בגין הפרת חובת ההנגשה וחובות שנגזרות ממנה לפי חוק שויון זכויות – קנויה לבית המשפט לעניינים מנהליים..." (שם, סעיף 23).
...
בסופו של דבר ההסתלקות היא מוסכמת, כאשר נושא שאלת שכר הטרחה של ב"כ המבקשת (אשר בהמשך נותרה על ידי ב"כ המבקשת לשיקול דעתו של בית המשפט) מחד גיסא, ושאלת הוצאות ושכ"ט העירייה (שעדיין עומדת על כך), הן אלה שהעיבו על הסכמה כוללת של הצדדים.
סיכום: מן המקובץ לעיל, בקשת ההסתלקות מתקבלת.
בקשת האישור נמחקת בזה ואילו תביעתה האישית של מבקשת האישור, נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו