בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין הפצת דואר זבל

כפי שצוין בפסקי דין קודמים, אף של מותב זה, בית המשפט כבר היתייחס לרקע לתיקון לחוק (שכונה "חוק הספם") ואשר נועד להיתמודד עם הפצת "דואר זבל" ("ספם") לנמענים והפנה לפסיקת בית המשפט העליון (ור' רע"א 2904/14 גלסברג נ' קלאב רמון בע"מ (פסק דין מיום 27.7.14); ורע"א 1954/14 חזני נ' הנגבי (פסק דין מיום 4.8.14).

בהקשר זה ר' גם את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי מחוז מרכז בתצ 36086/07/11 חרסט נ' ידיעות אינטרנט ואח' (19.9.12), אשר סילק על הסף בקשה לאישור תביעה ייצוגית, שאיחדה למעשה 17 תביעות ייצוגיות זהות נגד נתבעים דומים (אתרי קופונים), בגין הפרה של סעיף 30א לחוק, ומתח ביקורת קשה על התובעים הייצוגיים באותו עניין, בין היתר על כך שהגישו תביעות זהות במהותן, לבתי משפט שונים, מבלי לנהוג שקיפות ולעדכן כי כך נעשה, ובכך שלא הקדימו פנייה להגשת הבקשות לאישור תביעה ייצוגית.

...

בסיכומו של דבר צוין, לא אחת, שעל אף הסכנות המפורטות לעיל, הרי שכל עוד הדבר נעשה בתום לב ובשקידה סבירה (ובאפשרותו של בית המשפט לוודא שכך נעשה בכל מקרה לגופו), פעילותן של חברות כדוגמת ספאם אוף היא רצויה והיא משמשת משקל נגד לפעולתן הנמרצת של החברות המסחריות במאמציהם השיווקיים האגרסיביים.

מכל האמור אני מורה על דחיית התביעה.

מכיוון ששוכנעתי כי התובע אכן קיבל למכשיר הטלפון שלו דבר פרסומת – ייפסקו ההוצאות במשורה.

בית המשפט היתייחס באותו פסק דין לרקע לתיקון לחוק (שכונה "חוק הספם") ואשר נועד להיתמודד עם הפצת "דואר זבל" ("ספם") לנמענים והפנה לפסיקת בית המשפט העליון (ור' רע"א 2904/14 גלסברג נ' קלאב רמון בע"מ (פסק דין מיום 27.7.14); ורע"א 1954/14 חזני נ' הנגבי (פסק דין מיום 4.8.14).

בהקשר זה ר' גם את ההתייחסות בס' 37 לפסק הדין המאזכר את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי מחוז מרכז בתצ 36086/07/11 חרסט נ' ידיעות אינטרנט ואח' (19.9.12), אשר סילק על הסף בקשה לאישור תביעה ייצוגית, שאיחדה למעשה 17 תביעות ייצוגיות זהות נגד נתבעים דומים (אתרי קופונים), בגין הפרה של סעיף 30א לחוק, ומתח ביקורת קשה על התובעים הייצוגיים באותו עניין, בין היתר על כך שהגישו תביעות זהות במהותן, לבתי משפט שונים, מבלי לנהוג שקיפות ולעדכן כי כך נעשה, ובכך שלא הקדימו פנייה להגשת הבקשות לאישור תביעה ייצוגית.

...

מכל האמור אני מורה על דחיית התביעה.

תוצאה זו ונימוקיה מתאימים אף לת"ק 43550-04-16, ואף תביעה זו נדחית.

משכך, במקרה זה מצאתי כי עלה בידי התובעת להרים את הנטל המוטל עליה להוכיח את הקשר בין ההודעה לנתבעת ודין התביעה להתקבל.

הצדדים אינם חלוקים ביחס להתקיימות סעיפים 3 ו-4 לחוק תובענות ייצוגיות ועל כן רלוואנטית לענייננו בחינת סעיף 8(א) הקובע את התנאים לאישור תובענה כדלהלן: "התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה"; "תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין"; "קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת..."; "קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב''.

גם לעניין הנזקים הנגרמים כתוצאה מתופעה זו אמר בית המשפט העליון את דברו למשל בעיניין חזני הנ"ל פרט בית המשפט את סוגי הדואר הנכללים ב'דואר זבל' ככוללים, בין השאר, תוכן שלעיתים הוא פוגעני או גורם למיטרד מאחר שמגיע לנמען שאינו חפץ בו; וכן ציין כי דואר הזבל "משמש להפצת וירוסים באמצעות תכנים מניפולטיביים, מה שעלול להזיק למחשב הנמען ולהוביל לאובדן מידע יקר ערך; פגיעה בפרטיות של הנמען, שנעשה עימו היתקשרות שהוא לא מעוניין בה; פגיעה ביעילות עסקים וכן העברת העלויות הכרוכות מן המפרסם אל הנמען וספקי התיקשורת שכן, בין היתר, הפצת דואר זבל "כופה על הנמענים, בעל כורחם, לבצע פעולות רבות ותדירות של מיון דואר אלקטרוני...". בראי מטרת החוק והנזקים שנועד למנוע, אבחן את הנסיבות הרלוואנטיות להליך דנא.

לא מצאתי כי המבקש או באי כוחו הגישו את התובענה ממניע פסול, אדרבא, כאמור ברישא להחלטתי, נראה כי המבקש מקדיש מזמנו וממרצו ופועל למיגור תופעת "דואר הזבל". סוף דבר התוצאה היא ששוכנעתי כי מתקיימים התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות והדרושים לשם אישור התובענה.

...

" אשר לסעד הנוסף שביקש המבקש הוא סעד של צו עשה להורות לפסגות להימנע משיגור דברי פרסומת לנמענים שלא נתנו הסכמתם בכתב לכך בהתאם להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת, לא ניתן להעתר לכך שכן הצו המבוקש אינו מתייחס למסר ספציפי.

לא מצאתי כי המבקש או באי כוחו הגישו את התובענה ממניע פסול, אדרבא, כאמור ברישא להחלטתי, נראה כי המבקש מקדיש מזמנו וממרצו ופועל למיגור תופעת "דואר הזבל". סוף דבר התוצאה היא ששוכנעתי כי מתקיימים התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות והדרושים לשם אישור התובענה.

בהתאם להוראת סעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות, אני מורה לצדדים להגיש לעיוני, תוך 30 ימים, נוסח מודעה מוסכם על אישור התובענה הייצוגית, וזאת לצורך פרסומה.

רקע כללי המבקש הגיש ביום 03/07/16 בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין טענותיו בקשר עם עידכון גרסת Windows 10 בישראל.

העילה המרכזית שבעטייה הוגשה בקשת האישור נוגעת להפרת סעיף 30א לחוק התיקשורת (בזק ושירותים), תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק היתקשרות") שעוסק במשלוח הודעות ספם.

המשיבות הגישו תשובה לבקשת האישור, במסגרתה דחו את טענות המבקש בבקשת האישור תוך פירוט הפגמים שנפלו בה. המשיבות טענו להעדר יריבות של המבקש עם המשיבה 1 - חברת מיקרוסופט ישראל, מאחר שמיקרוסופט ישראל אינה בעלת הזכויות ב-Windows 10, היא לא הפיצה את הרישיון של Windows 10, לא הפיצה הודעות כלשהן ולא נקטה בכל פעולה בקשר לעידכון של Windows 10.

...

במסגרת קביעת הגמול למבקש ושכר הטרחה לבאי כוחו נלקחו בחשבון השיקולים הבאים: העבודה והמאמצים הרבים שהושקעו בהכנת התובענה, הגשת בקשת האישור ויתר כתבי הטענות, העבודה והמאמצים שהושקעו בניהול ההליך וכן בגיבוש הסכם הפשרה; האינטרסים שהוגשמו על ידי הבקשה לאישור, בעיקר - מבחינת היקף הפיצוי הכספי על דרך תרומה לקרן במסגרת הסכם הפשרה והתועלת שצמחה לחברי הקבוצה; נכונות המבקש ובאי כוחו להביא את המחלוקות לכדי סיום בצורה יעילה ומהירה, מבלי להידרש להכרעה סופית במסגרת התובענה; הסיכון אותו נשא המבקש לטובת ציבור חברי הקבוצה בהגשת בקשת האישור, בשים לב, בין היתר, לחשיפתו לכך שייפסקו נגדו סכומי הוצאות ניכרים במקרה בו הייתה נדחית בקשתו וכן להוצאות שהוציא לצורך ביסוס בקשת האישור.

בהתחשב בשיקולים שפורטו בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות סבורני, כי יש לקבל את המלצת הצדדים לעניין שכר הטרחה והגמול וכן לאשר את תשלום ההוצאות.

סוף דבר לאור כל האמור סבורני, כי יש לאשר את הסכם הפשרה, ובעניין זה הנני קובעת כדלקמן: ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכם הפשרה שהוגש על ידי הצדדים, ועל הצדדים לפעול על פי התחייבויותיהם במסגרתו.

סעיף 30א(א) לחוק קובע (ההדגשות שלי ד.ב): ""דבר פירסומת" – כל אחד מאלה: (1) מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת; .

שלישית, ובהתייחס לטענת הנתבעים כי עצם הפירסום באתר יד 2 ואישור התקנון מהוה הסכמה לפנייה מצד גורמים שלישיים - איני מקבלת את טענה זו. בת"צ 15462-05-18 שדה ואח' נ טרייד מובייל בע"מ (31.7.2022) (פורסם במאגרים משפטיים) (סעיף 10 להחלטה) נדונה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין הפרת הוראות סעיף 30א לחוק.

רביעית, מטרת תיקון מספר 40 לחוק אשר הוסיף את סעיף א30 לחוק היא למגר את תופעת שליחת דואר ספם (וראו ברע"א 7064/17 ארד נ' מנקס אונליין טריידינג בע"מ, (11.12.2018) (פורסם במאגרים משפטיים) וההפניות שם בהקשר זה) במטרה למנוע הטרדת משתמשים, פגיעה בפרטיות, בעיות אבטחת מידע וכן עלויות כלכליות בשל אובדן זמן והשקעות משאבים בסינון הודעות אלה.

...

אני קובעת כי לתובע הייתה חובה לפעול להקטנת נזקיו על ידי ניסיון להסירו מרשימת הנמנעים מיד עם קבלת ההודעה הראשונה או לכל היותר ההודעה השנייה, בין אם בשימוש בקישור שצורף, השבה להודעה, פנייה בכתב או ביצירת קשר טלפוני כפי שאכן עשה.

משכך, באיזון הדברים אני קובעת כי בגין כל הפרה יפצו הנתבעים את התובע בסך של 500 ₪.

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובע סך כולל של 2,000 ₪, בצירוף הוצאות בסך כולל של 300 ₪.