בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין הטעיית צרכנים בתחנות דלק

מונחת בפני בקשה מוסכמת להסתלקותה של המבקשת, יפית דלה (להלן: "המבקשת") מבקשתה לאישור תובענה כייצוגית כנגד "דלק מנטה קמעונות דרכים בע"מ" (להלן: "המשיבה") וזאת בהתאם להוראת סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

כעולה מבקשת האישור, המשיבה מפעילה רשת של חנויות נוחות במתחמי תחנות דלק של חברת 'דלק' ולה כ-200 סניפים ברחבי הארץ.

נוסף על האמור הועלו טענות להטעיה צרכנית וניצול מצוקת הצרכן מכוח סעיפים 2-3 לחוק הגנת הצרכן, וכן נטען לקיומם של עוולות מתחום דיני עשיית עושר ולא במשפט, דיני הנזיקין, ודיני החוזים.

בנסיבות העניין, ועל אף שהגמול ושכר הטירחה המוסכמים הנם על הצד הגבוה ביחס לתובענה דנן, לא מצאתי להתערב בשכר הטירחה ובגמול המוסכמים וזאת לאור התועלת הרבה שהושגה בעקבות בקשת האישור, כאשר עסקינן בתיקון ובהקפדה על עמידה בחובות צרכניות חשובות המשרתות את כלל הציבור.

...

בנסיבות המקרה שלפני סבורני כי על פניו הוכיחה המבקשת את עילת התביעה הנטענות- ובעיקרן אי הצבת שילוט בדבר מדיניות המשיבה בעניין החזרת מוצרים, ומניעת האפשרות להשיב מוצר שנרכש אצל המשיבה בכל אחד מסניפיה.

בקשות האישור תימחק וכן נדחית בזאת תביעתה האישית של המבקשת כלפי המשיבה.

סוף דבר ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת .

תביעתה האישית של המבקשת כנגד המשיבה נדחית .

מעשה בית דין: על-פי סעיף 9 להסדר הפשרה: "מובהר בזאת כי הבקשה לאישור תיתקבל בעילות של הפרת חובה חקוקה (בהתייחס להפרת הוראות חוק הגנת הצרכן התשמ"א - 1981, תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), תשס"ח - 2008, תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפירסום מחירי נכסים ושירותים), תשנ"א -1991, הוראות חוק משק הדלק (קידום התחרות), התשנ"ד - 1994 והוראות תקנות משק הדלק (קידום תחרות) (הסדרת השלוט בתחנות תידלוק), תשס"ט - 2008); הטעה מכוח חוק הגנת הצרכן; עשיית עושר ולא במשפט ורשלנות; כל אלה, ככל שהן מתייחסות לטענות בדבר אי הצגת מחירי הדלקים בתחנות הפנימיות ו/או למידת ידיעתם של לקוחות המשיבה לגבי המחיר הנגבה בגין צריכת הדלק שלהם. הצדדים מסכימים כי יינתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה בתביעה לגופה, בכל הנוגע לעילות אלו.

להלן נימוקי: סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין הבקשה לאישור תובענה כייצוגית הוגשה בגין שתי טענות עיקריות: האחת, כי ההנחה הנתנת ללקוחות המשיבה בתחנות הפנימיות צריכה להיות מהמחיר המרבי של ליטר בנזין בשירות עצמי, ואילו המשיבה מחשבת את ההנחה ביחס למחיר המרבי של ליטר בנזין בשירות מלא; השנייה, כי המשיבה מפרה את חובתה לפרסם את מחירי מוצרי הדלק בתחנות הפנימיות.

...

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

אני מאשרת גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו כקבוע בסעיפים 32-34 לעיל.

אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק שבה יפורטו הפרטים הקבועים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) וכן הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר הפשרה, כאמור בסעיף 25(ד) בחוק.

טכנולוגית הרכבים החשמליים עודנה בשלבי התפתחות ובשונה מתשתית תחנות הדלק הפרוסה לאורך ולרוחב מדינת ישראל, הרי שטרם הוקמה רשת תחנות טעינה לרכבים חשמליים שצפיפותה זהה או דומה לפרישת תחנות הדלק, וממילא נמשכת טעינת רכב חשמלי זמן ארוך יותר מתדלוק הרכב בדיזל או סולר.

לטענת המבקש הפער שבין פירסומי המשיבה ובין ביצועי רכב ה- E-TRONבפועל מגבש לטובת חברי הקבוצה מספר עילות תביעה: הטעה צרכנית בהתאם לסעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"); הפרת חובת הגילוי הקבועה בסעיף 4 לחוק הגנת הצרכן; הפרת החובה החקוקה בסעיף 2 לצוו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל"ט-1978; הפרת החובה החקוקה בסעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח-1968; הפרת חובות תום הלב במהלך משא ומתן לכריתת חוזה ובמהלך הבצוע החוזי הקבועות בסעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים, התשל"ג-1973; עשיית עושר ולא במשפט; רשלנות.

בהינתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה – מהוה פסק הדין אישור לוויתור ולסילוק של המבקש ושל חברי הקבוצה כלפי המשיבה, ופסק דין זה מהוה מעשה בית דין כלפי המבקש וכלפי חברי הקבוצה כהגדרתם בהסדר הפשרה בקשר לכל הטענות ולכל העילות שהועלו במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.

...

על כן, אני סבורה כי עדיף לחברי הקבוצה סיום ההליך בפשרה בה כל חברי הקבוצה מקבלים פיצוי על פני המשך ההתדיינות באופן שיכביד עלויות על הצדדים ועל בית המשפט ויתגלה בסופו של יום שחלק מחברי הקבוצה לא מקבלים את מלוא הפיצוי הנתבע.

אני סבורה כי תפקיד הפיקוח שניתן ליועץ המשפטי לממשלה לחוות דעתו בעניין הפשרה שהוצעה לא הורחב כדי סמכות לפרט ולהמליץ על התקשרות עם חברות פרטיות כאלה ואחרות, תוך שבענייננו אף נקב בשם החברה, התייחס לעלויות ההתקשרות וגם מי ישא בעלויות אלה.

סוף דבר כפי שציינתי לעיל – אני מאשרת את הסדר הפשרה על כל תנאיו, לרבות שכ"ט עו"ד וגמול לתובע המייצג, ונותנת לכל ההסכמות הכלולות בהסדר הפשרה תוקף של פסק דין.

לפני בקשת מר פנחס שמילוביץ (להלן: "המבקש") לאשר תובענה שהגיש נגד פז חברת הנפט בע"מ (להלן: "המשיבה" או "פז") כייצוגית, בגין תקלה בתחנת הדלק של המשיבה בקריית אונו, במסגרתה הוזרם למשאבות תחנת הדלק סולר במקום בנזין (להלן: "בקשת האישור").

לטענת המבקש אין מדובר בארוע נקודתי, ומשניסתה המשיבה להמנע מלפצות את הלקוחות בגין הנזקים העקיפים (אובדן שימוש ועוגמת נפש), ומשלא הציעה מתוה לפצוי נזקים עתידיים שיכולים להגרם לרכבים של חברי הקבוצות, יש לאשר את התובענה כייצוגית בעילות תביעה של הטעה צרכנית, הפרת חובה חקוקה, הפרת חובת תום לב במשא ומתן, הפרת הסכם והטעיה חוזית, רשלנות, והכול כמפורט בסעיפים 37 – 74 בבקשת האישור.

...

בשים לב לכל האמור לעיל, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחית.

מעבר להעדר מנגנון לפסיקת גמול, שכר טרחה והוצאות במסגרת דחייתה של בקשת אישור, לא שוכנעתי כי הגשת התובענה הייצוגית היא שהובילה להחלטת המשיבה לחזור בה מנוסח כתב הוויתור.

כזכור, בקשת האישור הוגשה בתאריך 16.6.2022, כאשר האירוע התרחש כשבוע קודם לכן, וכיומיים לאחר תכתובות בין המבקש לבין המשיבה, מבלי שטרח להמתין לתשובת המשיבה לעניין זה. סבורני כי לו היה ממתין לתשובת המשיבה בעניין זה, כפי שנמסרה לו ב – 20.6.2022, לא מן הנמנע כי התובענה בכללותה הייתה מתייתרת [ראו והשוו: ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (22.8.2018), בסעיף 30].

המבקש הגיש תביעה אישית ובצדה בקשה לאישורה כתביעה ייצוגית (להלן: 'התביעה', ו- 'בקשת האישור', בהתאמה) נגד המשיבה, שהיא חברה בע"מ אשר הפעילה במועדים הרלוואנטיים תחנת דלק בראשון לציון, הנמצאת על מקרקעין שבבעלותה.

בכך, לטענת המבקש, עוולה המשיבה כלפי ציבור הצרכנים בהטעיה ובאי הצגת המחיר הכולל של המוצר ובהפרת האיסור על גביית עמלה על מוצרים שבפיקוח (משלטענת המבקש בנזין אוקטן 95 הוא מוצר שבפיקוח בהתאם לצוו פקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מירביים בתחנות תידלוק), תשס"ב - 2002) בנגוד לחוק הגנת הצרכן, הפרה את תקנות הגנת הצרכן בנוגע לגודל האותיות לגבי חלק מהמילים המפורסמות בשלוט, הפרה את חוק משק הדלק, ועשתה עושר ולא במשפט.

עוד בנוגע לסכומים המומלצים, הצדדים טענו כי בין היתר נשקלו השיקולים הבאים: לנוכח הפרות הדין להן טוען המבקש לא נותרה בידיו כל ברירה והוא הגיש את התובענה ובקשת האישור; המבקש הציף סוגייה צרכנית חשובה; הבקשה הביאה לתועלת גם לעתיד לבוא בכל הנוגע לקיום הוראות הצגת המידע הנידרש לצרכן לרבות בתחנות דלק אחרות הפועלות בתחום המשיבה; עבודה רבה שהושקעה בתיק והוצאות שהוצאו; הקף הטבה משמעותי הבא לידי ביטוי בשווי הפצוי לטובת חברי הקבוצה העומד על סך 125,000 ₪; הרתעת תחנות דלק אחרות מפני היתנהגות דומה והתרומה לציבור בכך; הקף הטירחה והמשאבים שהשקיעו וישקיעו המבקש וב"כ לרבות בדרך של פקוח על ביצוע ההטבה; העובדה כי הסכומים המשולמים למבקש ולבאי כוחו מתווספים לפצוי לקבוצה ולא משולמים על חשבונה.

...

בנסיבות העניין, מקובלת עליי טענת המבקש ובאי כוחו כי לאור התנהלות המשיבה לאחר הגשת בקשת האישור, ספק אם פנייה מוקדמת הייתה מייתרת את ההליך.

לאור האמור אני נעתרת לבקשה ומורה כדלקמן: אני מאשרת את הסדר ההסתלקות ונותנת תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים ולהתחייבויותיהם לפיו.

אני מורה על מחיקת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ודחיית תביעתו האישית של המבקש.