בקשה לאישור תביעה כנגד חברה בחדלות פירעון

לפניי בקשת הנאמנים של שייקה אלה בע"מ (להלן: "החברה"), עו"ד יששכר בר הלל ועו"ד שחר קטוביץ (להלן: "הנאמנים"), לאישור הסדר נושים לפי סעיף 86 או לחלופין לפי סעיף 87 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חידלות פרעון").

הכלל הוא, כי בית המשפט איננו מקבל החלטות עסקיות במקום הנושים וגם כאשר הם בוחרים לאשר הסדר גרוע, או לדחות הסדר טוב, עדיין הדבר נתון לשיקול דעתם, ובדרך כלל, בית המשפט לא יתערב בכך (ע"א 9555/02 זידאן נ' ברית פקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ, פ"ד נט (1) 538, 550 (2004) (להלן: "עניין זידאן"); ע"א 3782/09 לגין ריזוט מזון בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (25.02.14); חדל"ת (ת"א) 18763-01-20 עו"ד אביתר קרמר, נאמן לחברת בקעת התמר בע"מ נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי (8.9.20) (להלן: "עניין בקעת התמר") פסקה 19; חדל"ת (חי') 47767-09-19 חיפה פולימרים בע"מ נגד הממונה על הליכי חידלות פרעון (19.12.19) פסקה 11).

לצורך בחינת הטענה אפנה לדבריהם של ו' אלשייך וג' אורבך בספרם "הקפאת הליכים – הלכה למעשה" (מהדורה שנייה, 2010) (להלן: "אלשייך ואורבך, הקפאת הליכים") בעמ' 21-22 (דברים שמתייחסים לתקופה שקדמה לחקיקת חוק חידלות פרעון): "חלק גדול (אם לא רוב) של ההסדרים, המסיימים הקפאת הליכים, אינו מיתמקד בשיקום לשמו. עיקר ההסדרים מכוון למכירת החברה או השליטה בה למשקיע, אשר מזרים הון חדש לטובת חובות העבר של החברה, ומעתיק אליו את מצבת התביעות של ערב הקריסה. בכך הוא רוכש אפשרות להפעיל את החברה בלא אותן "משקולות על רגליה". לא פעם, אין זו אלא נקודת הפתיחה של הליך השקום האמתי, ולא סופו.

...

לאחר בחינת הטענות בבקשה ובתגובת הנאמנים, איני סבור כי ניתן להיעתר לבקשה.

מצופה מנאמנים, הפועלים כידו הארוכה של בית המשפט, לשמור על הוגנות כלפי כל המשתתפים בהליך, לרבות המתנגדים להצעתם, אף אם לדעתם ראוי היה לאשר את הצעת הזוכה בהתמחרות, תוך דחיית ההתנגדויות, עמדה שהוחלט בסופו של דבר לקבלה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, סבורני שיש מקום לאשר את ההצעה לתכנית שיקום כלכלית, הגם שלא אושרה בכל אחת מאספות הנושים ברוב הדרוש, בהתאם לסמכותי על פי סעיף 87 לחוק חדלות פירעון.

לפניי בקשה לאישור הסדר גישור בין הצדדים לבקשה 87 בתיק הסדר הנושים של חברת "אורכית תיקשורת בע"מ" (להלן: "החברה"), ב-פר"ק 37456-06-14, וכן בקשה להורות על סילוקה ודחייתה של הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד החברה ואחרים, היא ת"צ 18099-05-17.

לימים נקלעה החברה לחדלות פרעון וביום 29.6.14 ניתן צו פירוק זמני ועו"ד ליאור דגן מונה למפרק זמני של החברה (להלן: "המפרק הזמני").

...

משכך: אני מאשר את הסדר הגישור ונותן לו תוקף של פסק דין.

כחלק בלתי נפרד מההסדר ומפסק הדין, אני מורה על הסתלקותה ודחייתה של הבקשה לאישור התביעה הייצוגית.

אני מאשר לנאמן לשלם למר קורן את הסך 20,000 ₪, וככל שחל מע"מ הוא יצורף לסכום האמור.

בפניי בקשה מטעם חברת ד.ר. חזוק ובינוי בע"מ (להלן: "המבקשת") למתן היתר לנקיטת הליכי תביעה נגד החברות צ. גורן – ד. מגידו בניה בע"מ (וש.ט. עוזיאל ייזום ובצוע בע"מ (שתיהן בחדלות פרעון) (להלן: "החברות"), וזאת בהתאם להוראת סעיף 29(5) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק" ו"הבקשה").

...

מכאן שטענת המבקשת לפיה היא אוחזת בעילה חדשה שטרם נדונה, לא כל שכן, כי מדובר בתביעה על חוב בלתי קצוב – דינה להידחות.

לא כל שכן, אף אם נלך לשיטתה של המבקשת כי מדובר בסעדים שונים, הרי שבהתאם להוראת תקנה 25 לתקנות סדר הדין האזרחי, היה על המבקשת למצות את כל הסעדים המבוקשים על-ידה וזאת עוד במסגרת בקשתה הראשונה, ולחילופין לעתור בבקשה מתאימה לפיצול סעדים או למצער להודיע כי שומרת על זכותה בעניין זה. סוף דבר אשר על כן ולאור האמור לעיל, דין בקשת המבקשת להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין ומעבר לדרוש גם לגופו של עניין.

בשים לב כי בסיום החלטתי מיום 17.10.2021 לא חויבה המבקשת בהוצאות נאמן בגין בגשתה מיום 10.6.2021, אני מחייבת את המבקשת בהוצאות הנאמן בסך של 10,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים.

בסמוך לאחר הגשת הבקשה המאוחרת, הוריתי לצדדים, בכל אחד משני ההליכים, כמתחייב מהוראת סעיף 7(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") להגיש טענותיהם בדבר האפשרות כי אורה על צירוף הבקשה לאישור אשר הוגשה במסגרת ת"צ 41928-10-22 (להלן: "הבקשה המאוחרת") לבקשת האישור אשר הוגשה במסגרת ההליך שבכותרת (להלן: "הבקשה המוקדמת") ואדון בהן יחדיו, כאמור בהוראת סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות ומכאן החלטה זו. העובדות הדרושות לעניין ביום 10.7.2022 הגיש המבקש בהליך שבכותרת (להלן: "לוין") בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברת גיבוי אחזקות בע"מ (להלן: "החברה"), נושאי משרה בה ומשרד רואה החשבון המבקר של החברה.

יצוין כי ביום 20.10.2022 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט חגי ברנר), במסגרת תיק חדל"ת 9467-10-22 צו זמני האוסר על פרעון חובות העבר של גיבוי אחזקות והקפאת הליכים נגדה ומינה נאמנים זמניים לחברה, אשר סמכויותיהם הוגבלו, בשלב זה, להבטחת הפעלתה וניהולה התקין של החברה ולסמכויות המנויות בסעיפים 43-49 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח - 2018.

בשלב זה איני נידרשת לידון בהשלכות ניהול הליכי חידלות הפרעון כנגד החברה על המשך בירור בקשות האישור כנגדה.

...

אף אני סבורה כי מקום בו קיימת חפיפה בין בקשות שונות לאישור תובענה ייצוגיות באותו עניין יש להעדיף את הפתרון הדיוני של מחיקת אחת או יותר הבקשות לאישור התובענה הייצוגיות שכן אף איחוד ההליכים עלול לסרבל ולהכביד על ניהול ההליך ובכך אף לפגוע בטובת הקבוצה.

כן אני סבורה כי משעה ששתי בקשות האישור מצויות בשלב דיוני דומה וטרם החל הדיון בהן, אף אין מקום להורות על עיכוב הדיון בבקשה המאוחרת מחמת הליך תלוי ועומד.

סוף דבר אשר על כן, אני מורה על צירוף בקשת האישור המאוחרת לבקשת האישור המוקדמת ושמיעתן במאוחד.

בהקשר זה של המחאת עילות תביעה בכפייה, נזכיר את חדל"ת (מחוזי ת"א) 28349-01-23 יונט קרדיט שירותים פינאנסיים בע"מ נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי, בפסקות 32-31 (נבו 05.04.2023) (להלן: "יונט קרדיט"), שם נבחנה שאלת תוקפן של הוראות הסדר חוב שבקשו לשלול את זכויות התביעה של נושים נגד צדדים שלישיים, ונפסק כי: "יחד עם זאת, השאלה המתעוררת בהקשר הנוכחי אינה האם ניתן מבחינה חוקית להמחות למנהל התביעות זכויות תביעה אישיות של מי שמסכים ורוצה בכך (והתשובה שניתנה לכך בפרשת ברוקלנד היא חיובית), אלא האם ניתן לכפות על בעל זכויות תביעה אישיות להמחות את זכויות התביעה שלו במסגרת ההסדר שעל הפרק, חרף היתנגדותו לכך. לשאלה זו טרם ניתנה תשובה בבית המשפט העליון. גם בפרשת איתי רייס אליה הפנה ב"כ מחזיקי האג"ח, אין למצוא תימוכין לעמדה לפיה ניתן לכפות המחאת זכויות תביעה לטובת מנהל תביעות, שכן באותה פרשה עמד על הפרק נסיונו של נושה לממש זכות תביעה אישית, לאחר שזנח את היתנגדותו להמחאת זכויות התביעה עובר לאישור ההסדר, ולמעשה אף נתן את הסכמתו להמחאת זכותו לטובת מנהל התביעות. השאלה האם ניתן היה מלכתחילה לכפות עליו את המחאת הזכות, לו היה מיתנגד לכך, לא התעוררה ולא נדונה שם ... בסוגיה זו, עמדתי היא שלא ניתן לכפות על נושה להמחות את זכות תביעתו האישית בנגוד לרצונו. זכות התביעה האישית של כל נושה ונושה בגין הנזק האישי שניגרם לו מחמת מעשיו של צד שלישי היא נכס לכל דבר וענין, ולכן אני מתקשה לראות כיצד ניתן לכפות על נושה ויתור על נכס כזה, במיוחד כאשר לא מובטחת לאותו נושה מלוא התמורה שתתקבל בעקבות מימוש עילת התביעה שלו, אלא רק 50% ממנה כמו במקרה דנן. " (ההדגשות במקור).

על כן, הגם שהמחאת עילות תביעה אישיות נגד צדדים שלישיים במסגרת הסדרי חוב ותכניות שקום היא פראקטיקה יעילה, חוקית ואף מקובלת, ויש לכבד את רצונו של נושה הבוחר לנהוג כך ביחס לעילת תביעה העומדת לזכותו, אינני רואה כיצד ניתן לכפות את ההמחאה על נושה שמתנגד לכך (ראה גם החלטותיי בחדל"ת (ת"א) 24622-10-20 ק. פסגות ישראל בע"מ נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי בפיסקה 15 (נבו 24.12.2021) וכן בפר"ק (מחוזי ת"א) 3236-06-19 עורכי הדין יוסף בנקל, עמית פינס, עמית לדרמן ואמיר פלמר, מנהל מיוחד וכונסי נכסים של חברת חבמל בע"מ נ' פלטינום א.א. פיננסים בע"מ ואח' בפיסקה 11 (נבו 12.05.2021)‏‏).

...

מכל מקום, ענין לוחות הזמנים הקצרים יבוא על תיקונו באמצעות מתן פרק זמן נוסף למחזיק אג"ח שאיננו מעוניין להיכלל בהסדר, להודיע על רצונו זה. גם טענותיו של חזוט נגד אופן הבאת ההסדר לידיעת מחזיקי האג"ח, דינן להידחות.

נוכח זאת, אני סבור כי ניהול התביעה באמצעות הנאמנים ונאמן התביעות יהיה ממצה, יסודי ויעיל יותר מאשר ניהול ההליך הייצוגי באמצעות חזוט (מבלי לגרוע חלילה מכישוריו ומומחיותו של בא כוחו), שכאמור איננו מחזיק במידע ובראיות אשר ברשות הנאמנים, ובשונה מהם, תביעתו כלל אינה מכוונת נגד רואי החשבון.

בנסיבות אלה באתי לכלל מסקנה שיש לאשר את המחאת עילות התביעה של מחזיקי האג"ח, הן מחזיקי עבר והן מחזיקים בהווה, לטובת נאמן התביעות.

לשם כך אני מורה לנאמנים לפרסם הודעה בדבר אפשרות זו, באותה מתכונת בה פורסמה ההודעה בדבר כינוס אסיפת הנושים.