בהקשר זה של המחאת עילות תביעה בכפייה, נזכיר את חדל"ת (מחוזי ת"א) 28349-01-23 יונט קרדיט שירותים פינאנסיים בע"מ נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי, בפסקות 32-31 (נבו 05.04.2023) (להלן: "יונט קרדיט"), שם נבחנה שאלת תוקפן של הוראות הסדר חוב שבקשו לשלול את זכויות התביעה של נושים נגד צדדים שלישיים, ונפסק כי:
"יחד עם זאת, השאלה המתעוררת בהקשר הנוכחי אינה האם ניתן מבחינה חוקית להמחות למנהל התביעות זכויות תביעה אישיות של מי שמסכים ורוצה בכך (והתשובה שניתנה לכך בפרשת ברוקלנד היא חיובית), אלא האם ניתן לכפות על בעל זכויות תביעה אישיות להמחות את זכויות התביעה שלו במסגרת ההסדר שעל הפרק, חרף היתנגדותו לכך. לשאלה זו טרם ניתנה תשובה בבית המשפט העליון. גם בפרשת איתי רייס אליה הפנה ב"כ מחזיקי האג"ח, אין למצוא תימוכין לעמדה לפיה ניתן לכפות המחאת זכויות תביעה לטובת מנהל תביעות, שכן באותה פרשה עמד על הפרק נסיונו של נושה לממש זכות תביעה אישית, לאחר שזנח את היתנגדותו להמחאת זכויות התביעה עובר לאישור ההסדר, ולמעשה אף נתן את הסכמתו להמחאת זכותו לטובת מנהל התביעות. השאלה האם ניתן היה מלכתחילה לכפות עליו את המחאת הזכות, לו היה מיתנגד לכך, לא התעוררה ולא נדונה שם ... בסוגיה זו, עמדתי היא שלא ניתן לכפות על נושה להמחות את זכות תביעתו האישית בנגוד לרצונו. זכות התביעה האישית של כל נושה ונושה בגין הנזק האישי שניגרם לו מחמת מעשיו של צד שלישי היא נכס לכל דבר וענין, ולכן אני מתקשה לראות כיצד ניתן לכפות על נושה ויתור על נכס כזה, במיוחד כאשר לא מובטחת לאותו נושה מלוא התמורה שתתקבל בעקבות מימוש עילת התביעה שלו, אלא רק 50% ממנה כמו במקרה דנן. " (ההדגשות במקור).
על כן, הגם שהמחאת עילות תביעה אישיות נגד צדדים שלישיים במסגרת הסדרי חוב ותכניות שקום היא פראקטיקה יעילה, חוקית ואף מקובלת, ויש לכבד את רצונו של נושה הבוחר לנהוג כך ביחס לעילת תביעה העומדת לזכותו, אינני רואה כיצד ניתן לכפות את ההמחאה על נושה שמתנגד לכך (ראה גם החלטותיי בחדל"ת (ת"א) 24622-10-20 ק. פסגות ישראל בע"מ נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי בפיסקה 15 (נבו 24.12.2021) וכן בפר"ק (מחוזי ת"א) 3236-06-19 עורכי הדין יוסף בנקל, עמית פינס, עמית לדרמן ואמיר פלמר, מנהל מיוחד וכונסי נכסים של חברת חבמל בע"מ נ' פלטינום א.א. פיננסים בע"מ ואח' בפיסקה 11 (נבו 12.05.2021)).
...
מכל מקום, ענין לוחות הזמנים הקצרים יבוא על תיקונו באמצעות מתן פרק זמן נוסף למחזיק אג"ח שאיננו מעוניין להיכלל בהסדר, להודיע על רצונו זה.
גם טענותיו של חזוט נגד אופן הבאת ההסדר לידיעת מחזיקי האג"ח, דינן להידחות.
נוכח זאת, אני סבור כי ניהול התביעה באמצעות הנאמנים ונאמן התביעות יהיה ממצה, יסודי ויעיל יותר מאשר ניהול ההליך הייצוגי באמצעות חזוט (מבלי לגרוע חלילה מכישוריו ומומחיותו של בא כוחו), שכאמור איננו מחזיק במידע ובראיות אשר ברשות הנאמנים, ובשונה מהם, תביעתו כלל אינה מכוונת נגד רואי החשבון.
בנסיבות אלה באתי לכלל מסקנה שיש לאשר את המחאת עילות התביעה של מחזיקי האג"ח, הן מחזיקי עבר והן מחזיקים בהווה, לטובת נאמן התביעות.
לשם כך אני מורה לנאמנים לפרסם הודעה בדבר אפשרות זו, באותה מתכונת בה פורסמה ההודעה בדבר כינוס אסיפת הנושים.