בקשה לאישור תביעה ייצוגית: גביית ריבית פיגורים על חשבונות חשמל שלא נשלחו

לטענתן לא בכדי נדחתה בקשתן של המערערות לאישור התובענה כייצוגית, וזאת מאחר שאין בעובדה שהסכומים שנגבו הם הסכומים המרביים הנקובים בתקנות כדי להעיד על חוסר תקינות, או על כך שהגביה נעשתה שלא כדין.

כך, במועד הרלבנטי, הרשימה מתנה את אמצעי האכיפה הנזכרים בטור א' (הרלבאנטיים לענייננו) – בהוצאות מירביות המנויות בטור ב' (ראו: ק"ת 7081 מתאריך 19.01.2012): טור א' טור ב' סוג הפעולה הוצאות בשקלים חדשים (1) משלוח דרישה ראשונה בכתב 15 משלוח דרישה ראשונה בכתב בדואר רשום ובילבד שנשלחה לאחר שנשלחה הודעה על החוב 22 (2) משלוח דרישה נוספת בכתב 15 משלוח דרישה נוספת בכתב בדואר רשום ובילבד שלא יישלחו יותר מ-3 דרישות בשנה 22 (3) עיקול בידי צד שלישי שאינו אלקטרוני 15 צו עיקול אלקטרוני 8 (4) משלוח הודעה לסרבן על עיקול בידי צד שלישי 15 משלוח צו מסירה 15 (5) איתור כתובת הסרבן כאשר זו שונה מהכתובת המופיעה באחד מן המרשמים המנויים להלן, לפי העניין מירשם האוכלוסין, רשם החברות, רשם השותפויות, רשם האגודות השיתופיות ורשם העמותות או מהכתובת שמסר בכתב 123 (6) עיקול באמצעות רישום מיטלטלין של הסרבן בבית מגוריו או במקום עסקו 163 (7) עיקול רכב במשרד הרשוי 82 (8) המצאת אזהרה, לרבות על ידי הדבקת הודעה על כוונה לפרוץ לשם תפיסת מעוקלים והוצאתם 163 ואולם לא יגבו הוצאות כאמור אם היה ניתן להמציא את האזהרה במועד שבו בוצע העיקול ברשום, כאמור בתקנת משנה 1(6) (9) הובלה והוצאת מעוקלים 347 (10) הובלה והוצאת מעוקלים שנדרשו לצורך הוצאתם משאית וסבלים 2,047 11) ניסיון לבצע אחת מהפעולות המנויות בתקנות משנה 1(6) עד 1(10) אשר לא צלח בשל אחד מאלה: (1) הסרבן נקט פעולה כדי לסכל את העיקול; (2) הכתובת שבה נעשה הניסיון כאמור אינה כתובתו של החייב, לפי אחד מן המרשמים המנויים בתקנת משנה 1(5) או לפי מה שנימסר על ידי הסרבן – כמפורט באותן פסקות להוצאות הקבועות בתקנות אלו יווסף מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, ככל שהם חייבים במס כאמור".

ביחס למערערת 1, ננקטו נגדה – לאחר שליחת מכתבי הדרישה אליה – אמצעי האכיפה של עיקול באמצעות רישום מטלטלין בעלות של 189.08 ש"ח, בהתאם לתקנה 1(6) לתקנות, ו-20 עיקולים של נכסי חייב הנמצאים בידי צד ג', זאת לכאורה בהתאם לתקנה 1(3) לתקנות (אף כי לא מובן מדוע נזקקו ל-20(!) עיקולים כאמור בעלות כוללת של 348 ש"ח ומדוע בוצעו כל הפעולות הללו, כאשר החוב בצרוף ריבית פיגורים עמד על 150 ש"ח בלבד).

עידכון המערכת העירונית; (ראו: סעיף 4 לסיכומים מטעם המשיבות) המשיבות הציגו תחשיב שהעריך את ההוצאות שבהן נושאת החברה שמבצעת עבור המשיבות את פעולות הגבייה, ובגדרו נילקחו בחשבון רכיבים שלכאורה ניתן לכלול אותם, לשיטתן, בגדרי "ההוצאות הישירות" הכרוכות במשלוח מכתבי הדרישה לחייבים, ובין היתר באו שם: הוצאות בגין "שכר העובדים העוסקים בהפקת המכתבים", וכן "הוצאות של הסניפים" (סניפי חברת הגביה – ח"מ).

במסגרת זו נכללו בתחשיב, לצד הוצאות בגין: "דפוס" ו-"דואר", גם: "הוצאות שכר" של העובדים בסניפים", וכן עלויות שכרם (בגין הפקתם של מכתבי הדרישה) של: "מנהל מערכות מידע" ו-"מנהל מרחב", ואף הוצאות: "חשמל", "שכר-דירה", "ארנונה", "טלפון/בזק", "מחשוב" והוצאות "משרדיות". על כל אלה הוסיף המומחה מטעם המשיבות גם 10% "תקורה ורווח" של חברת הגבייה.

בשים לב לכל האמור לעיל, אציע אפוא לחברתי, הנשיאה, ולחברי, המשנה לנשיאה כי נקבל את העירעור, והתיק יוחזר לבית המשפט קמא הנכבד כדי שידון שוב בעילות התובענה ויכריע גם בכל יתר הסוגיות הנדרשות לשם אישור התובענה כייצוגית, והכל בשים לב ובכפוף לאמור בפסק דין זה. נוכח התוצאה המוצעת – הסכומים ששולמו כהוצאות משפט מכוח פסק דינו של בית המשפט קמא הנכבד, ככל ששולמו – יוחזרו למערערות, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ועד מועד ההחזר.

...

מעבר לכך יש להשית על כל אחת מהמשיבות חיוב לשלם למערערת המשוייכת לה שכר טרחת עורך דין בגין הערעור בסך של 15,000 ש"ח. הנשיאה מ' נאור: מצטרפת אני לחוות דעתו של חברי השופט ח' מלצר, כי דין הערעור להתקבל.

ה נ ש י א ה המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: חוות דעתו היסודית של חברי השופט מלצר מקובלת עלי.

בהתאם לכך, כמסקנת חברי, אף אני סבור, כי על פניו יש ממש בטענות המערערות.

רקע והשתלשלות ההליך ביום 13.2.13 הגישה התובעת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד הנתבעת להשבת כספים שנגבו ביתר, הן מחמת חיובים רטרואקטיביים פסולים הן מחמת חיוב בריבית פיגורים בגין פגור וירטואלי בתשלום החיובים הרטרואקטיביים (להלן: "בקשת האישור").

החלה רטרואקטיבית של שומה מתוקנת באופן גורף, מנוגדת לפסיקת בית המשפט העליון בעע"מ 4551/08 עריית גבעת שמואל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (1.12.11), שם הנתבעת הייתה אחת המערערות (להלן: "עניין גבעת שמואל").

תמצית הסדר הפשרה הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא "כלל הנישומים ביחס אליהם נשלחה שומת ארנונה רטרואקטיבית למעט נישומים שהגיעו להסדר פשרה בעקבות הליכי השגה או ערר או בדרך אחרת בהתאם למפורט להלן ולהחלטת בית המשפט המאשרת את הגשת התובענה...". בהתאם להצהרות הנתבעת החיוב הרטרואקטיבי שנעשה מוגבל ל-148 דרישות.

בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות: "מטרת סעיף זה [הכוונה לסעיף 18 - מ' נ'] וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסיכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה". מינוי הבודק מטרתו אם כן לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, ולהבטיח כי יישמרו האינטרסים של הקבוצה בשים לב למכלול הנסיבות.

גמול ושכר טירחה סעיף 19(ו) בחוק תובענות ייצוגיות קובע: "אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טירחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להיתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה". בע"א 2046/10 עיזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט, בפיסקה 2 (23.5.12) מתייחס כב' הנשיא גרוניס לעקרונות המנויים בסעיפים 22(ב) ו-23 הנ"ל והמנחים לפסיקת גמול לתובע המייצג ושכר טירחה לבא כוח המייצג, וקובע כך: "... אין מדובר ברשימה ממצה של שיקולים. בפסיקת בית המשפט הוכרו שלושה סוגים עקריים של שיקולים אותם יש להביא בחשבון במסגרת ההחלטה בעיניין שכר טירחה וגמול בתובענה ייצוגית. סוג ראשון של שיקולים עוסק במערכת התמריצים הנוגעת להגשת התביעה ייצוגית. על בית המשפט לאזן בין הרצון לעודד הגשת תביעות ראויות לבין הרצון למנוע הגשת תביעות סרק. בהקשר זה יש ליתן משקל לאינטרסים שהוגשמו על ידי התובענה, הן מבחינת הקבוצה המיוצגת הן מבחינת הציבור בכללותו. לעניין זה, על בית המשפט לבחון, מחד גיסא, את הקף ההשקעה של עורך הדין המייצג וכן את מידת הסיכון בתובענה ומאידך גיסא את היחס בין הסעד שנתבע לבין הסעד שאושר ... בהקשר זה אף שומה על בית המשפט לבחון את השאלה האם על מנת לזכות בסעד המבוקש היה צורך להגיש תביעה ייצוגית... סוג שיקולים שני עליו הצביעה הפסיקה נוגע להתנהלותו של בא-כוח התובע המייצג. שכר הטירחה משמש תמריץ לניהול ההליך בצורה יעילה והגונה... לפיכך, ישנה חשיבות מיוחדת למתן דגש למהלכיו של הפרקליט לעניין שכרו. סוג נוסף של שיקולים מתייחס ליחס בין שכר הטירחה לבין התביעה הייצוגית בכללותה. על בית המשפט להמנע מפסיקת שכר טירחה שיפחית באופן בלתי סביר מהתועלת הצומחת לקבוצה" (ההדגשות שלי – מ' נ').

...

בהחלטה קבעתי בין היתר כי "ככל שנעשה הסדר פשרה כולל כלשהו עם נישום כלשהו, שכולל פשרה בעניין החיובים הרטרואקטיביים, במסגרת השגה או ערר,... אני מקבלת את טענת המשיבה, שבמקרה כזה אכן יש תוקף להסכם הפשרה נוכח האינטרס הציבורי שבקיום הסכמי פשרה וכן בסיום התדיינויות... הוא הדין לגבי הסדר פשרה שנעשה עם נישום בעניין החיובים הרטרואקטיביים גם שלא במסגרת הליכי השגה וערר". על כן קבעתי כי הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא - כלל הנישומים בתחום שיפוטה של הנתבעת שחויבו בחיוב רטרואקטיבי בארנונה, ב-24 החודשים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד למועד אישור בקשת האישור, לאחר שבוצע תיקון שומה רטרואקטיבי בעניינם בין על דרך שינוי סיווג, הגדלת שטח חיוב או ביטול פטור, ואשר לגביהם לא ניתנו טעמים טובים לסתור את החזקה נגד תחולה למפרע, בעת הוצאת השומה.

אני סבורה שבנסיבות אלה השיקולים לאישור ההסדר הם משפטיים שעל כן אין צורך במינוי בודק.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

הנתבעת תשלם לתובעת גמול בסכום של 10,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוח הקבוצה בסכום של 90,000 ₪ כולל מע"מ. הגמול ישולם לתובעת בתוך 45 יום מהיום.

אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות.

רקע המבקש הגיש ביום 29.12.13 בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה להשבת כספים שנגבו ביתר לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "בקשת האישור" ו"חוק תובענות ייצוגיות", בהתאמה).

החלה רטרואקטיבית של שומה מתוקנת באופן גורף, מנוגדת לפסיקת בית המשפט העליון בעע"מ 4551/08 עריית גבעת שמואל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (1.12.11) (להלן: "עניין גבעת שמואל") ובעע"מ 1280/10 מעונות מכבי נ' עריית רמת גן (18.3.12) (להלן: "עניין מעונות מכבי").

בהתאמה נשלחה למבקש דרישת תשלום בגין "תוספת ארנונה לשנת 2013". הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור היא "כלל הנישומים בתחום שיפוט המשיבה אשר חויבו בחיוב רטרואקטיבי ב-24 חודשים שטרם הגשת בקשה זו, כאשר בוצע להם תיקון שומה רטרואקטיבי (שינוי שומה ראשונית קודמת), בין על דרך של שינוי סיווג, הגדלת שטח החיוב או ביטול פטור (בהסתמך על פסה"ד גבעת שמואל ומעונות מכבי...)" (ההדגשות במקור).

ביחס לנישומים אלה, חשבונות הארנונה יעודכנו והמשיבה תבצע פעולת זכוי בגין הרכיב הרטרואקטיבי במחשביה, תוך שתאריך הזיכוי יהיה למועד שלפני המועד הקובע לחדילה, קרי למועד שאינו מאוחר מיום 28.3.2014.

ריבית פיגורים - נישומים שלא שילמו את החיוב הרטרואקטיבי קיבלו זכוי לפי יום ערך 27.3.14 ולא לפי היום בו חויבו כך שהחיובים יצרו ריבית פיגורים שלא נמחקה.

על כך השיב המבקש כי ההוכחה שצרפה המשיבה לכך שלא חייבה בהצמדה וריבית נישומים שלא שילמו את החיוב הרטרואקטיבי באמצעות התדפיס שצרף המבקש, אינה רלוואנטית לעניין נישומים שלא שילמו מכיוון שהתדפיס הוא בקשר לנישום ששילם את החיוב.

...

המשיבה השיבה בתגובה כי טענותיה נתמכו בתצהיר מנהל מחלקת הגבייה וככל שהמבקש לא תומך טענותיו באסמכתא דין טענותיו להידחות.

משמתקיים בענייננו האמור בסעיף 9(ב) בחוק תובענות ייצוגיות אין לאשר תובענה ייצוגית ולכן בקשת האישור נדחית.

בשל גביית ריבית הפיגורים מהלקוחות ששלמו באיחור, הגישה המבקשת בקשה לאישור תביעה כייצוגית בה עתרה לחייב את חברת החשמל להשיב ללקחות את תשלומי הריבית שנגבו לטענתה שלא כדין.

בבקשת האישור נטען כי בשל עיצומים שבהם נקטו עובדי חברת החשמל, החשבונות עבור החודשים מאי-יוני 2017 לא נשלחו ללקוחות במועד ועל כן גם לא נגבו החיובים מהלקוחות שמשלמים בהוראת קבע.

בבקשה טענה כי בגביית ריבית הפיגורים התעשרה חברת החשמל שלא כדין, על חשבון לקוחותיה ועל כן עליה להשיב ללקחות את תשלומי הריבית שנגבו ביתר.

...

עוד אציין, כי אינני מקבל את טענות חברת החשמל, לפיהן המבקשת ובאי כוחה אינם זכאים לגמול ולשכר טרחה שכן מלוא הסכום שנגבה ביתר הושב לצרכנים.

כל השיקולים המפורטים לעיל מביאים אותי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין ראוי לקבוע פיצוי בשיעור גלובאלי, בסך של 10,000 ₪ כגמול למבקשת ובסך של 40,000 ₪ לבאי כוחה, בתוספת מע"מ כדין.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית בקשת האישור.