בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הפרת חובות גילוי

המשיבה לא קזזה עד כה ולא תקזז בהמשך, את חוב חברי הקבוצה כלפיה, מהתגמולים המשתלמים מכוח הפוליסה ולא ברור על סמך מה טוען המבקש, כי לשיטת המשיבה עומדת לה זכות קזוז אותה היא רשאית להפעיל בכל עת. דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית בהתאם להלכה הפסוקה, ככלל, אין מקום לידון בבקשת סילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית בנפרד מבקשת האישור.

עם זאת, קיימים חריגים לכלל זה: "סילוק תביעה על הסף שמור למקרים חריגים, וזאת על אחת כמה וכמה כאשר עסקינן בסילוק של בקשה לאישור תובענה כייצוגית (רע"א 2094/16 אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלנית הוגנת, פסקה 8 (30.6.2016); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 359 (מהדורה שתים עשרה, 2015)). ככלל, טענות לסילוק תובענה ייצוגית על הסף מקומן להתברר במסגרת הדיון בבקשת האישור – שכן הליך אישור התובענה כייצוגית הוא עצמו הליך מקדמי, ופיצולו לתתי הליכים מביא לסרבולו ופוגם ביעילותו (ראו והשוו: ע"א 6887/03 רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות, פסקה 5 (20.7.2010); רע"א 7955/08 בכבוד נ' עו"ד גן צבי, פסקה 2 (19.4.2009); רע"א 8332/96 שמש נ' רייכרט, פ"ד נה(5) 276, 290 (2001)). בהתאם, סילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית ייעשה אך באותם מקרים שבהם ברור 'שאין בבקשה ולא כלום', והיא אינה אלא 'בקשת סרק' (רע"א 5154/08 קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח נ' קדמי, פסקה 5 (2.4.2009)); או מקום שבו מועלית טענת הגנה השומטת את הקרקע מתחת לבקשת האישור כולה (רע"א 5653/16 סרגון נטוורקס בע"מ נ' חזן, פסקה 7 (13.10.2016); רע"א 2022/07 הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר-און השקעות בע"מ, פסקה 6 (13.8.2007)). ויובהר כי הכלי הדיוני של סילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית שמור למקרים קצוניים שבהם ניכר על פני הדברים כי אין להתיר את ניהול התובענה כייצוגית; ומשכך בית משפט לא ייעתר לבקשה לסילוק על הסף שדורשת בירור עובדתי או משפטי נכבד (רע"א 9771/16 נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד נ' משה נזרי, פסקה 19 (28.9.2017); רע"א 1786/17‏Yahoo Inc ‏ נ' לנואל, פסקה 4 (1.3.2017))." (רע"א 7667/17 רוזנצוויג נ' חזן (3.12.18)).

בחינה פשוטה של המחלוקת - דרישה של המשיבה מהמבקש ומחברי הקבוצה להשיב לה סכומים ששולמו להם על ידה בטעות כאשר טרם הוגשו תביעות נגד חברי הקבוצה בעיניין, מגלה כי אף שהמבקש מציג ומאלץ את טענותיו השונות כעילות תביעה, הלכה למעשה מדובר בטענות הגנה ותו לא. כך למשל: הטענה בדבר היתיישנות אינה מהוה עילת תביעה, כי אם טענת הגנה העשויה להגן על המבקש וחברי הקבוצה בפני התביעות הפרטניות שעלולה המשיבה להגיש נגדם.

כך למשל, אין מדובר בעניינינו בתביעה בעיניין הפרת סעיפים או תנאי מקפח בחוזה קיים ו/או לתיקון סעיפים בפוליסת ביטוח תקפה ו/או תיקון יתרת חוב בחשבון עובר ושב ו/או נגד התניית שרות/מתן היתר בניה (למשל) בתשלום של חובות עבר שהתיישנו, אלא בטענת הגנה כנגד דרישה חד פעמית של חברת הביטוח המשיבה להשבת כספים ששולמו על ידה למבוטחים בטעות, וזהו מקרה שונה מהמקרים בפסיקה אליהם הפנה המבקש.

...

נוכח כל האמור לעיל, אני סבור, כי בקשת האישור בענייננו היא בקשה לאשר כי עומדת למבקש ולחברי הקבוצה הגנה כנגד דרישת המשיבה, בגינה אף טרם הוגשה תביעה על ידי האחרונה.

אני סבור לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, כי אין מקום להתיר בקשה לאשור מסוג זה שהיא בעצם הכרה בטענת הגנה, שעה שהמחוקק לא קבע כך במפורש בחוק תובענות ייצוגיות.

נוכח מכלול הנסיבות כאמור לעיל, גם איני מוצא מקום להורות על מינוי תובע מייצג מבין חברי תת הקבוצה שהשיבו למשיבה את הכספים, בהתאם להוראת סעיף 10 (ג) לחוק תובענות ייצוגיות, וזאת מבלי לקבוע מסמרות בסיכויי בקשת האישור ככל שמתייחסת לתת קבוצה זו. אין בהחלטה זו להשליך בכל דרך שהיא על משקל טענותיו של כל חבר קבוצה שתוגש נגדו תביעה על ידי המשיבה ומלוא טענות הגנתו שמורות לו. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מחיקת בקשת האישור על הסף.

בבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפניי בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שעניינה מוצרים המיוצרים ומשווקים על ידי המשיבה, אשר לא סומן על גבי אריזתם הסימן האדום בנגוד לדין ותוך הפרת הוראות תקנות ההגנה על בריאות הציבור (מזון)(סימון תזונתי), התשע"ח-2017 (להלן: "תקנות הסימון").

לאור העבודה שהמשיבה היתעלמה מפניותיו, הגיש המבקש תביעה זו המתבססת על העילות הבאות: הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; הטעה, השפעה בלתי הוגנת והפרת חובות גילוי לפי סעיף 2(א), 3(א) ו- 4(א) לחוק הגנת הצרכן; רשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין; עשיית עושר ולא במשפט בהתאם לסעיף 1(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979.

...

על כן - דין טענה זו של המשיבה בעניין זה להידחות.

המשיבה אינה רשות ולכן לא ניתן להסתפק בכך שהיא חדלה מהתנהלותה המפירה – כך שדין טענות המשיבה לעניין מיצוי ההליך להידחות.

סוף דבר הפועל היוצא הוא כי אני מאשר את בקשת המבקש לאשר את ניהול התובענה כתובענה ייצוגית נגד המשיבה.

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן – חוק תובענות ייצוגיות) ולתקנה 12 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן – תקנות תובענות ייצוגיות), בעקבות בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה על ידי המבקשת, סמיק ישראל בע"מ (להלן – המבקשת), כנגד המשיבה, Google Ireland Limited (להלן – המשיבה; להלן – בקשת האישור).

על יסוד הדברים האלו נטען בבקשת האישור כי לחברי הקבוצה שהוגדרה בבקשת האישור עומדות ארבע עילות תביעה – הפרת הסכם; תנאי מקפח בחוזה אחיד; חוסר תום לב והפרת חובות גילוי; עשיית עושר ולא במשפט.

...

לאחר עיון בהסדר הפשרה מצאתי כי אין מקום לדחותו על הסף ואני מורה על פרסומו, כפי שיפורט להלן.

לציין כי בהתאם לחוק, במקרה של הפרת חובות הגילוי החלות על המלווה לפי סעיף 9(א) לחוק אשראי הוגן יש אפשרות "לבטל את החוזה או את התנאי או לשנותו, הכל במידה הנדרשת כדי להתאימו לדרישות החוק". בנוסף נטען כי קידום חייבת להשיב את הסכומים שגבתה עת הפרה את חובת הגילוי וזאת מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט; כי הפרה את החובה החקוקה לגילוי בחוק אשראי הוגן, בחוק הגנת הצרכת ובדיני החוזים, וכן נטען לרשלנות.

הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית הוגדרה בהחלטה כך: "כל מי שנטל או פרע הלוואה מהמשיבה בתקופה שתחילתה שבע שנים לפני הגשתה של הבקשה וסופה היום [30.7.2018 –א.נ.ח]. למרות זאת, בעילה לפי חוק הלוואות חוץ-בנקאיות יוצאו מהקבוצה כהגדרתה כאן לקוחות שהם תאגידים. בעילה לפי חוק הגנת הצרכן יוצאו מהקבוצה מי שאינם צרכנים לפי ההגדרה באותו חוק" (פס' 18 להחלטת האישור).

להזכיר כי בהחלטת האישור אושרו לבירור במסגרת ההליך הייצוגי מספר עילות תביעה: "הפרת חובת הגילוי לפי חוק הלוואות חוץ-בנקאיות, הטעה לפי חוק הגנת הצרכן, עשיית עושר ולא במשפט, פעולה בחוסר תום לב..." (סעיף 18 להחלטת האישור).

...

אני מאשרת את הסדר הפשרה המתוקן על כל תנאיו ונותנת לו תוקף של פסק דין.

אני קובעת כי מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה מהווה גם סילוק וויתור של התובע הייצוגי ושל חברי הקבוצה כלפי קידום, להוציא חברי הקבוצה שהם תאגידים.

מינוי ממונה: אני ממנה את השופטת (בדימוס) הילה גרסטל לשמש כמפקחת כאמור בסעיף 65 להסדר הפשרה וככל שיהיה צורך בהכרעה בסוגיות כאמור בסעיף 65 לעיל, וזאת נוכח תרומתה ומעורבותה בעיצוב תנאי ההסדר והיכרותה עם הצדדים כמגשרת.

התובע טוען כי הנתבעת הפרה את החוזה ואת חובת תום הלב ובצעה כלפיו הטעה חוזית; הפרה חובות גילוי כלפיו בנוגע למאפיינים המיוחדים של הרכב, לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; וכן טוען להפרת סעיפים 82 ו- 84 בחוק רשוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 ובחוק המכר, התשכ"ח–1968.

עוד טוען התובע כי ככל שיוכרע כי בקשת האישור והתביעה כאן עוסקות באותו מקרה, הרי "שיש בכוונת המשיב לצאת ו/או להודיע על יציאה מהקבוצה לכשתאושר בקשת האישור". בתגובת הנתבעת לתשובת התובע לבקשה, טוענת הנתבעת, בין היתר, כי בנגוד לטענת התובע בתשובתו לבקשה, לפיה שני ההליכים נסמכים על עילות תביעה שונות, הרי שבכתב התביעה הפנה לתובענה הייצוגית ואישר כי מדובר "באותו העניין", וכך גם על פי הנטען בחוות דעת המומחה מטעם התובע, אשר צורפה לתביעה.

עוד נטען שם כי המשיבות "לא לוקחות אחריות על הפגמים שמקורם בתכנון ו/או בייצור..", "לא מיידעות את הלקוחות ולא נושאות בעלות התיקונים והטיפולים כולם..". בדומה לעילות התביעה בתביעה אשר לפני, גם בקשת האישור נשענת על טענות בדבר הפרת חוק המכר, הפרת חובת תום הלב ודיני החוזים, הטעה ואי גילוי לפי חוק הגנת הצרכן, ועוד.

...

באשר לאפשרות התקיימות השתק פלוגתא, קבע שם בית המשפט, בפס' 48-49: "לכאורה אם כן הכלל של השתק פלוגתא לא אמור לחול, ולא יוכל לסייע לתובע. אולם, בפסיקת בית המשפט העליון ניכרה נכונות לסטות לעיתים מכלל ההדדיות, וזאת במקרים מסוימים שבהם לבעל הדין ניתן יומו בבית המשפט בגדר הליך קודם. נכונות זו נבעה מביקורת שהושמעה על כלל ההדדיות... בהתאם לביקורת זו אם כן יש לעבור מכלל ההדדיות ל"כלל ההזדמנות". בהמשך פסה"ד בית המשפט שם דן בהבחנה בין השתק פלוגתא הגנתי לבין השתק פלוגתא התקפי וקובע בפס' 51 כך: "במקרה שלפנינו קיימת אפשרות שקביעות בתביעה הייצוגית ביחס להתנהלותה של הנתבעת ישליכו על עילת התביעה הפרטנית של התובע. לכן, הסוגיה הרלבנטית היא של הכרה בהשתק פלוגתא התקפי. אני סבורה כי השיקולים שבשלהם נקבע שככלל אין להכיר בהשתק פלוגתא התקפי באופן רגיל, מקבלים תפנית כאשר מדובר בשאלה אם יש לראות בפלוגתות שהוכרעו בפסק דין בתביעה ייצוגית ככאלה היוצרות השתק פלוגתא התקפי בהליך בין הנתבע לחבר קבוצה שפרש ממנה". בפס' 56 לפסק הדין שם נקבע כי די בקיומה של אפשרות לעשות שימוש בהכרעות שתתקבלנה בתובענה הייצוגית כמעשה בית דין בנסיבות המתאימות, וזאת מבלי לקבוע מסמרות בשאלה זו בשלב זה, כדי להוות שיקול שיש להביאו בחשבון במכלול השיקולים ביחס לבקשה לעיכוב ההליכים.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים שנמנו לעיל ביחס לבקשה לעיכוב ההליכים אשר לפני, הן אלו התומכים בעמדת התובע והן אלו התומכים בעמדת הנתבעת ובמסגרת האיזון שעל בית המשפט לעשות בין מכלול השיקולים, השתכנעתי כי יש להיעתר לבקשה לעיכוב ההליכים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מקבלת את הבקשה לעיכוב הליכים ומורה כי ההליכים בתיק זה יעוכבו עד לאחר הכרעה בתביעה הייצוגית שבקשה לאישורה הוגשה ואם לא תאושר – עד לאחר הכרעה בבקשה לאישור.