בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת גוגל בע"מ

פתח דבר לפניי בקשה מטעם חברת Google LLC (חברה זרה), היא המשיבה בהליך העקרי דנן – בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגדה (להלן – המשיבה או גוגל), להורות על עיכוב ההליך וזאת עד למתן פסק דין סופי וחלוט בתביעה ייצוגית מקבילה שהוגשה נגדה בארצות הברית (להלן – ההליך המקביל ובקשת העיכוב בהתאמה).

כב' הנשיאה חיות עמדה על שיקולים אלה ברע"א 1767/16 דליאור יהלומים בע"מ נ' ‏LIFE DIAMOND CUTTING WORKS (PTY) LTD (08.05.2016) (להלן – עניין דליאור יהלומים), כדלהלן: "לא אחת נפסק כי לצורך עיכוב ההליכים על בית המשפט לשקול, בין היתר, את זהות השאלות השנויות במחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חסכון במשאבים ובפרט בזמן שפוטי, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ומאזן הנוחות. עם זאת, לא נידרשת זהות מוחלטת בין כל הסוגיות הנדונות, וניתן לעכב את הדיון גם כאשר הצדדים אינם אותם צדדים אלא שהעניינים דומים, העילות זהות והאנטרס זהה [...] עוד נפסק כי 'לצורך בחינת ההצדקה לעיכוב הליך בתובענה בשל הליך תלוי ועומד, ניתן להסתפק באפשרות שבהליך התלוי והעומד ייקבעו ממצאים שיכולים להוות מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא בתובענה שעיכובה מתבקש, ואף השתק פלוגתא לא הדדי הגנתי – קרי, פלוגתא שתשמש את הנתבע בהליך שעיכובו מתבקש נגד התובע אף מבלי שהנתבע הוא צד להליך התלוי והעומד' (ראו: רע"א 1514/13 נאות בית וגן בע"מ נ' מועדון הכדורגל א.נ בית"ר ירושלים (2001) בע"מ, פסקה 9 (‏6.11.2013)" [שם, פס' 7; ראו גם: רע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צלום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ, פס' 18-17 לפסק דינו של כב' השופט דנציגר (11.07.2013) (להלן – עניין קולומביה); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 235-234 (כרכים א-ב, מהד' 13, 2020)].

...

מן הכלל אל הפרט לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש טעם בטענות המשיבה להורות על עיכובו של ההליך דנן, וזאת חרף השלב המקדמי בו מצוי ההליך טרם הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור.

בהתאם לאמור לעיל, מצאתי לקבל את טענות המשיבה לעניין זה והגעתי לכלל מסקנה כי, ניהול הליך בהיקף כה גדול בשתי מערכות משפט במקביל יביא להכבדה משמעותית ביותר הן על מערכת המשפט, הן על המשיבה, שלא לצורך.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, סבורני כי מדובר בהליכים דומים באופן שלא יהיה זה נכון לנהל את שני ההליכים במקביל בשלב זה. משכך, אני מורה על עיכוב הליכים בתיק דנן.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

כללי ההליך מושא פסק דין זה ראשיתו בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו המבקשים כנגד המשיבה, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "הבקשה לאישור"), בטענה שהיא פועלת שלא כדין תוך שהיא מטעה ומציגה מצגי שוא בפני לקוחותיה המבקשים להצטרף לחבילת פירסום של 144B לעסקים, ובכך, כך נטען, מפרה את ההסכם עימם ומתעשרת על חשבונם שלא כדין.

מעבר לכך שהיה מקום לצרף חוות דעת מומחה באשר ליישום בשם "Google Ads" עוד במועד הגשת הבקשה לאישור, נדמה, בכבוד הראוי, שהמדובר ביישום (תוכנה) שנועדה לשימוש אישי בפירסום ישיר מול חברת גוגל ולא בפירסום באמצעות גוף מסחרי כדוגמת המשיבה.

...

אם כן - לא מצאתי כי בוצעה הטעיה לפי סעיף 15 לחוק החוזים, כלפי המבקשים בעניין זה. כפי שניתן לראות בבקשה לאישור ובפרוטוקולים של ההליך, המבקשים לא הצליחו להניח כל תשתית עובדתית בסיסית להתקיימותם של תנאי העילה, וטענה זו נדחית.

אין מנוס אלא לומר, ובמידה רבה של צער, שההתנהלות הדיונית הייתה פסולה שאינה עולה בקנה אחד עם הדרישות להתנהלות מול בית המשפט.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת האישור נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 10.9.2020 (כבוד השופט י' קינר, ת"צ 35525-10-19), שבגדרה נדחתה בקשת המבקשת, חברת החשמל לישראל בע"מ, לסלק על הסף בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה נגדה (להלן: הבקשה, ההחלטה ו-חברת החשמל).

כידוע, הכלל הוא שסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית שמור למקרים קצוניים שבהם ניכר כי בקשת האישור אינה אלא "בקשת סרק", או מקום שבו קיימת טענת הגנה השומטת את הקרקע מבקשת האישור כולה (רע"א 4243/19 Google LLC.

...

נוסף על כך, נטען כי אף יתר הטענות שהועלו בבקשת הסילוק מצביעות על כך שנכון היה לקיים דיון נפרד בבקשת הסילוק ולדחות את בקשת האישור על הסף כבר בשלב זה. דין הבקשה להידחות, אף בלא להידרש לתשובה.

התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית.

בהנתן האמור, הכלל הוא שטענות סף נגד אישור תובענה כייצוגית לא יידונו במסגרת בקשה לסילוק על הסף, אלא במהלך הדיון בבקשת האישור עצמה (ראו מני רבים: [רע"א 7383/20](http://www.nevo.co.il/case/27107968) חברת החשמל לישראל בע"מ נ' אברהם, פסקה 6 (14.12.2020); [רע"א 4243/19](http://www.nevo.co.il/case/25805125) Google LLC.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות על הסף, אף מבלי שאדרש לתשובת המשיבים.

סוף דבר התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית.

ביום 27.8.23 הגישו המבקשת והמשיבה 1 "בקשה מוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית כנגד המשיבה 1". במסגרת הבקשה הובהר כי במסגרת השיחות שניהלו הצדדים כפרה המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") בטענות המבקשת שהועלו בבקשת האישור, לרבות לעניין החבות והנזק הנטענים, ובין היתר טענה המשיבה כי: "אתר האנטרנט אליו מפנה המבקשת הנו דף עיסקי של "גוגל" אשר מופעל על ידי "גוגל"; כי בהתאם אין למשיבה יכולת להנגיש את הדף העיסקי מעבר להנגשה הקיימת בו, והיא לא הייתה מודעת לכך שהוא על פי הטענה, הדף אינו מונגש; כי בית הקפה אותו מפעילה המשיבה 1 נמצא במרכז מסחרי (קניון) והוא מונגש, כאשר גם המפעילה של הקניון חברת "מבנה" מפרסמת את הסדרי ההנגשה במרכז.

דיון והכרעה: כידוע, הסתלקות מהליך ייצוגי, כחלק מהסכמה בין המבקשת למשיבה, נבדלת מהסכם פשרה רגיל בכך שאינה יוצרת מעשה בית דין כלפי כלל חברי הקבוצה, אלא רק כלפי התובע המייצג המסוים (ראו ע"א 4714/13 מרון דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ, מיום 29.9.13).

...

אני סבור כי העדר פניה מוקדמת יכול להוביל, בנסיבות המתאימות, לשלילת הגמול לתובע ושכר הטרחה לבא כוחו, או להפחתתם, גם אם נמצא שעסקינן בתביעה המתאימה להסתלקות מתוגמלת (כאמור לעיל).

סוף דבר: אני מאשר את בקשת ההסתלקות ומורה על מחיקתה ועל דחיית התביעה האישית.

המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך כולל של 500 ₪, ולבא כוחה ישולם שכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪, וזאת בתוך 30 ימים.

אשר למשיבה 2 – בהתאם לאמור בפרוטוקול הדיון – אני מאשר את הסתלקות המבקשת מהבקשה נגדה ומורה על מחיקת התביעה האישית, תוך שהמבקשת תהא רשאית להגיש נגדה תביעה חדשה ככל וזו תקים אתר אינטרנט חדש או תפעיל את האתר הקודם שלא בהתאם להוראות הדין.