חברה לביטוח בע"מ (להלן: המבקשת), בהתאם לפרט 2 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות או החוק): "תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעיסקה ובין אם לאו" (להלן: בקשת האישור).
עניינה של בקשת האישור בטענה כי בעת שיווקן ומכירתן של פוליסות ביטוח מקיף לרכב, כרכה המבקשת גם את מכירתם של כתבי שירות בגין שירותים נלווים (כגון גרירת רכב, תיקון שמשות ופנסים וכיו"ב) כחלק בלתי נפרד מהפוליסות, וזאת בנגוד להוראות חוק הפיקוח על שירותים פינאנסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 וחוזרי המפקחת על הביטוח שהוצאו מכוחו, על פיהם נידרשות חברת הביטוח ליידע את ציבור המבוטחים כי ביכולתם לרכוש את כתבי השרות באופן נפרד ומחברה אחרת, וכן להציג להם את מחיר כתב השרות בנפרד ממחיר הפוליסה.
בהקשר זה נטען, כי המשיב רכש את פוליסת הביטוח שלו וכתב השרות מהמבקשת רק בשנת 2018, כשנה לאחר שהוגשה בקשת האישור, וכן כי כיום הוא מחזיק בפוליסת ביטוח רכב מחברה אחרת ובכתב שירות שונה, גם הוא מטעם חברה אחרת, אותו הוא רכש ביום 28.8.2022, קרי בסמוך למועד שבו הוגשה הבקשה לראות בו תובע ייצוגי חלופי.
...
עוד נקבע כי גם דין טענות המבקשת ביחס להיעדרו של נזק להידחות, וזאת מן הטעם שאין זו סוגיה רלוונטית לשלב בקשת האישור, וכפועל יוצא, אין בה כדי להשפיע על שאלת כשירותו של המשיב לשמש כתובע ייצוגי בהליך דנן.
עוד טוענת המבקשת כי החלטתו של בית משפט קמא אינה מנומקת, ואף מטעם זה יש לקבל את בקשת רשות הערעור.
עם זאת, לערכאה המבררת שמור שיקול דעת רחב האם להיעתר לבקשות מסוג זה, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (השוו: רע"א 1361/18 אסם השקעות בע"מ נ' סורוקר, פסקה 9 (26.6.2018); רע"א 4773/20 מסאלחה נ' עיריית עפולה, פסקה 8 (10.11.2020)).
בהתנגדות המבקשת לבקשה לאישור תובע חלופי לא מצא בית המשפט קמא טעמים המצריכים בירור עובדתי.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.
