מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין גביית יתר בגין שימוש במים

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

חרף 'ההטבה' הלכאורית, באה לעולם בקשת האישור שבבסיסה מבוקשת השבה בטענה של גבייה בלתי חוקית, ולכך הוסיפו המבקשים גם טענה כי גביית החסר המנוגדת לדין גרמה להתייקרות תעריפי המים לכלל הצרכנים בישראל, ועל בסיס טענה זו הרחיבו המבקשים את הקבוצה המיוצגת ל'כלל צרכני המים בישראל' "אשר תעריפי המים שנגבו מהם נקבעו ביתר בשל התנהלותם של המשיבים" (סעיף 2 לבקשת האישור).
ביום 26.10.2018 דחיתי את בקשת הסילוק שהגיש המשיב 1, מאחר שסברתי כי בקשת האישור דנא אינה מסוג המקרים החריגים שבהם ראוי לסלק על הסף את הבקשה כבר בשלב המקדמי, וציינתי כי יש לברר את הטענות שנטענו בבקשת האישור, בודאי לאור הודעת המשיב 1 על חדילה המהוה למעשה הודאה כי המשיב 1 גבה גביית יתר כנטען בבקשה.
הטענות שנטענו בבקשות אלה היו בין השאר, כי תאגידי המים הפסיקו לחשב את התעריף לגבייה באופן המוטעה בטרם הגישו המבקשים את בקשת האישור; כי בהיעדר נזק אין למבקשים עילת תביעה נגד תאגידי המים שגבו בחסר; כי בקשת האישור אינה מתיישבת עם פרט 11 לתוספת השניה; כי לא צורף תובע ייצוגי לו עילת תביעה אישית נגד התאגידים שגבו בחסר מלקוחותיהם, וגם כי אין לאשר את העמותה כתובע מייצג לפי סעיף 4(א)(3) לחוק, ועוד טענות.
המסקנה היא איפוא כי בקשת האישור אינה מגלה עילת תביעה משהוגשה לפי פרט 11 לתוספת כמתחייב מהוראות החוק (ראו סעיף 3 לחוק), אומר גם כי המבקשים גם לא הניחו תשתית ראשונית לעילת תביעה נגד המשיבים שגבו בחסר, המצדיקה בירור במסגרת תובענה ייצוגית, שכן הם לא הראו כי יש שאלות משותפות של עובדה ומשפט שסביר כי יוכרעו לטובת חברי הקבוצה, וגם לא כי נגרם נזק לכאורי לחברי הקבוצה עקב הגבייה בחסר.
שקלתי את עניין ההוצאות, נתתי דעתי לריבוי המשיבים, ריבוי שלא ראיתי אמנם בעין חיובית ואולם אינני רוצה להכביד יתר על המידה על המבקשים כדי לא לרפא את ידם של מבקשים פוטנציאליים משימוש ראוי במכשיר התובענות הייצוגיות.
...
לסיכום בקשת האישור במתכונת שהוגשה נדחית נגד כלל המשיבים, משלא מילאה את הוראות סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות, ולא עלה בידי המבקשים להראות כי בקשת האישור במתכונתה מתיישבת עם עילת התביעה לפי פרט 11 לתוספת השנייה, פרט שלפיו הוגשה התובענה.
ואולם התשתית העובדתית שהונחה אינה מתיישבת עם עילת תביעה לפי פרט 11 לתוספת, ולכן נדחית בקשת האישור במתכונת שהוגשה גם בעניינו, אך ראיתי לשוב ולהפנות לדברי בסעיף 28 לעיל, ואני מקווה שינהגו לפי המלצתי כדי לייתר הליכים משפטיים חדשים, ככל שיוגשו במתכונת אחרת.
ראיתי על כן לחייב את המבקשים ביחד ולחוד בהוצאות מינימליות שהרי המשיבים כולם טרחו, התייצבו לדיון, הגישו בקשות וסיכומים והבאתי זאת בשיקולי – וכאמור החלטתי לחייב את המבקשים על הצד הנמוך מאוד.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בסעיף 7 לסיכומים טענו המבקשים, כי הם עומדים על שלוש עילות תביעה עיקריות; החזר למשלמים בהוראת קבע בסכום נמוך יותר מזה שמפורסם באמות המידה ובהחלטות רשות החשמל; חיוב כפול של תשלומים בגין פעולות גבייה שמבוצעות פעם בחודשיים; ואיסור גבייה בגין מרכיבים שלא פורטו בנספח 7א לספר אמות המידה.
כפי שצוין לעיל, המבקשים עותרים לאשר הגשת תובענה ייצוגית כנגד חברת החשמל להשבת כל התשלומים שנגבו לטענתם ביתר בשל החיוב הכפול לכאורה, הזיכוי החסר והכללת הרכיבים האסורים בחיוב לתשלום הקבוע.
בשים לב למסקנה שאליה הגעתי, אתייחס ליתר התנאים הדרושים לאישור התובענה כייצוגית בקצרה בלבד.
הדברים נתמכו גם בתצהירו של מר עמית פלישון, המשמש כמנהל מחלקת מטה תפעול שירותי אספקה וממשקים בחברת החשמל.
בשים לב לכך, לא מצאתי לנכון לידון ביתר טענות המבקשים באשר לסכומי הנזק שגביית היתר לכאורה גרמה לחברי הקבוצה, אופן פירסום אמות המידה והתעריפים, להשוואות לתאגידי המים, ואף לא ביתר הטענות שפורטו בבקשת האישור אולם לא צוינו בסיכומים מטעמם ככאלה שהמבקשים עומדים עליהן.
...
בשים לב למסקנה שאליה הגעתי, אתייחס ליתר התנאים הדרושים לאישור התובענה כייצוגית בקצרה בלבד.
ודוקו, אף אם בספר התעריפים צוין סכום שונה, כפי שציינה המשיבה, אין בכך כדי לשנות מן המסקנה.
סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כמו כן, לטענת המבקשות, כנגד שתי המשיבות עלו טענות דומות לפיהן הן מבצעות הספקה עודפת של כי מים (13 במקום 12) ללא הסכמת הלקוח, וכן נטען, באופן דומה, כי הן גובות תשלום ביתר בגין הכד בהספקה העודפת.
העברת ואיחוד בקשות לאישור תובענות ייצוגיות מהטעם שהן מעלות שאלות משותפות או שהקבוצה המיוצגת בהן היא דומה או זהה, מוסדרים בסעיף 7 לחוק, הקובע בסעיף קטן (א) כי: "7. (א)(1) מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב.
זאת בהבדל מבקשת האישור בעיניין נביעות, שם מוגדרת הקבוצה (בסעיף ד בעמוד 19 לכתב התביעה) כדלקמן: "הקבוצה מונה את כלל לקוחות הנתבעת אשר התקשרו עימה בהסכם לרכישת אחת מחבילות ברי המים המינרליים לשימוש אישי/ביתי במהלך 7 השנים האחרונות שקדמו ליום תביעה זו ועד ליום פסק הדין בה." קרי – לית מין דפליג שלא מתקיימת זהות בין הקבוצות ואף לא דמיון – שכן בבקשת האישור במי עדן כוללת הקבוצה את לקוחותיה של מי עדן ואילו בבקשת האישור בעיניין נביעות כוללת הקבוצה את לקוחותיה של נביעות ומשכך, לא מיתקיים התנאי הקבוע בסעיף 7(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות.
...
ברם, אין די בכך, על מנת להיעתר למבוקש.
לאור האמור, אני סבורה, כי ראוי כי כל תובענה ייצוגית כנגד כל משיבה תתברר בנפרד.
סוף דבר; לאור כל המפורט לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, כי אין הצדקה, בנסיבות העניין, להורות על העברת הדיון בעניין דנן בפני כב' השופט חסדאי ובהתאמה הנני דוחה את הבקשה להעברת הדיון בבקשה זו. לאחר ששקלתי אינני עושה צו להוצאות בגין בקשה זו ואלו יובאו לידי ביטוי בפסיקת הוצאת ההליך.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העובדות בקצירת האומר; ביום 7/9/20 הוגשה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית דנן שעניינה במעשים ומחדלים של המשיבה – נביעות – טבע הגליל בע"מ (להלן: "נביעות") בנוגע לשירות הספקת כדי מים מינראליים ללקוחותיה.
במסגרת בקשת האישור הקודמת, עתרה המועצה לצרכנות לייצג את חברי הקבוצה אשר הוגדרה כך: "כלל לקוחות המשיבה אשר התקשרו עימה בהסכם לרכישת אחת מחבילות ברי המים המינרליים לשימוש אישי/ביתי במהלך 7 השנים האחרונות שקדמו ליום הגשת הבקשה לאישור ועד ליום ההחלטה בבקשה לאישור", וזאת בחלוקה לתתי קבוצות כדלקמן: תת קבוצה 1 – כלל לקוחות המשיבה אשר התקשרו עימה בעיסקה לתקופה קצובה בת 12 חודשים ובחרו אחת מחבילות ברי המים המינרליים בחיוב חודשי במחיר מסוים, אשר: א) חויבו ביתר בגין כדים נוספים שסופקו להם במהלך התקופה הקצובה בנגוד להסכם ההיתקשרות ומבלי שבקשו זאת מפורשות.
תת קבוצה 2 – כלל לקוחות המשיבה אשר התקשרו עימה בעיסקה לתקופה קצובה בת 12 חודשים ובחרו אחת מחבילות ברי המים המינרליים בחיוב חודשי ולאחר תום התקופה הקצובה ירד מדד המחירים לצרכן ועם זאת לא זוכו בהפרשי ההצמדה למדד מיום ההצטרפות, הן בגין כדי המים והן בגין השירותים הנלווים, מיום התחלת הגבייה ועד למועד ההכרעה בבקשה לאישור.
...
סעיף 7 (א) קובע כי: "7. (א)(1) מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב.
סוף דבר; אני מקבלת את בקשת הצדדים המוסכמת ומורה על העברת בקשת האישור לפני כב' השופט חסדאי בהתאם לסמכותי לפי סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

רקע המבקשים, מולהם בראנסי ו-זיאד אמין מחאג'נה, הגישו ביום 18.9.2019 בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שעניינה חיוב וגביית יתר (לכאורה) על ידי המשיבה, מי עירון בע"מ, אשר מקורה בשלושה רכיבים: גבייה ביתר של הוצאות אכיפה, שאין להן לכאורה "עגון נורמאטיבי בדין" (להלן: "הרכיב הראשון") – המבקש 1 חויב בסכום של 45.46 ₪ בגין חיוב בשם שונות, מבלי שניתן הסבר ראוי על ידי המשיבה.
לצד זאת, המשיבה הודיעה, לפנים משורת הדין, כי החל ממועד הגשת בקשת ההסתלקות היא תנקוט את פעולות הבאות: ביחס להוספת תשלומי "ריבית" – המשיבה תבצע במחלקת הגביה רענון ביחס לנהלים הקיימים בדבר האופן שבו יש להוסיף ריבית במקרים המתאימים, ובכלל זה כאשר המדובר בחיוב שלא שולם במועד תתוסף לו "ריבית פיגורים" בהתאם לסעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות), תשע"א-2011, וכאשר מתבצע "הסדר תשלומים" תתוסף ריבית בהתאם לסעיף 32 לכללים הנ"ל. המשיבה תפסיק לעשות שימוש בחיובים הנקראים "שונות" בחשבונות ובמכתבי הדרישה וההתראה הנשלחים לצרכנים, ובהתאם, המשיבה תפעל למול החברה לאוטומציה, שמעמידה עבור המשיבה את מערכת הגביה, על מנת שמכאן ולהבא זו תשנה את השם של סוג החיוב "שונות" ותגדיר אותו במדויק, כך שהצרכן יוכל בנקל להבין עבור מה החיוב.
בעקבות פניית המבקשים, עובר למועד הגשת התובענה, נמצא כי בחודש פברואר 2019 המשיבה חייבה את סרבני המס ביתר בגין 504 מכתבים שחויבו בטעות בכפל (סך של 15.57 ₪ למכתב).
...
התביעות האישיות של המבקשים נדחות.
המשיבה תשלם גמול למבקשים בסך 4,200 ₪ לכל אחד מהם וכן שכר טרחה לבאי-כוחם בסך 50,310 ₪ (הסכום המומלץ כשהוא כולל מע"מ).
אני מורה כי המבקש פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה, בהתאם לתקנה 7א(א)(4)(ב) לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו