בקשה לאישור שימוש בכספי פיצויים לרכישת ריהוט לקטינים

על כן, ביקשה המאשימה להטיל על הנאשמים עונש באמצע המיתחם שהוצע, זאת לצד מאסרים מותנים ארוכים ומשמעותיים ופצוי כספי למתלונן.

לגישת הסניגור, נסיבות הארוע מלמדות כי הדברים יצאו משליטה, וכי מדובר במעשה ילדותי, על רקע תקיפת קטין קרוב משפחתו של הנאשם, על ידי המתלונן, כך על פי חשד הנאשמים.

כן ציינה האחות כי לאחרונה היא התארסה, וכי הנאשם קנה לה את הנדוניה וריהוט הבית על חשבונו.

בדיוק לסיכון שכזה מכוון האיסור שבסעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, אשר שם את הדגש בין היתר על האמצעים ששמשו במהלך הארוע האלים והכוונה הפוגענית אליה שאפו.

אינדיקאציה נוספת לכך שלא ניתן ללמוד בבירור על שימוש בלעדי על ידי הנאשם 1, הוא בכך שבעוד שעולה כי הרכב נרכש (ולפי גרסת נטור – נימסר) לפני 7 שנים, נאשם 1 טוען כי הוא עושה שימוש ברכב מזה שנתיים וחצי בלבד, ואף זאת לא באופן בלעדי (ת/1).

...

גזר הדין הבקשה לחילוט הרכב נדחית.

פועל יוצא מכך, שאני מורה על השבת העירבון שהופקד על פי החלטתי מיום 9.6.2022 למי שחויב בהפקדתו וכן מורה על ביטול כל המגבלות, האיסורים והשעבודים שהוטלו על הרכב.

בשים לב למתחם העונש שקבעתי ולשיקולים הקשורים לגזירת העונש, אני גוזר על כל אחד מן הנאשמים את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים בניכוי ימי מעצרם: נאשם 1 מיום 8.3.2022 ונאשם 2 מיום 6.3.2022.

ביום 20.8.21 ניתן צו לפתיחת הליכים בעיניינו של היחיד, לבקשתו, ועו"ד ענבל אלוש לוצאטו מונתה כנאמנת לניהול הליכי חידלות הפרעון.

בדיון שהתקיים ביום 14.9.23 התברר כי במהלך תקופת הביניים היחיד משך כספים שנצברו לזכותו בקופת גמל והשתמש בהם לצורך תשלום חוב לאחיו ולרכישת רהיטים.

היחיד נשוי ואב לארבעה קטינים.

בעיניין זה חל סעיף 164 לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם. השבת כספים לקופת הנשייה- היחיד יחזיר לקופת הנשייה את כספי הפיצויים שמשך מקופת הגמל "מיטב דש" במהלך תקופת הביניים.

הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חידלות הפרעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

...

כך או כך, היחיד הסכים, במהלך הדיון שהתקיים ביום 14.9.22 לתכנית לשיקום כלכלי הכוללת 70 תשלומים על סך 650 ₪ כל אחד, ואני סבורה כי לצד קיום תכלית השיקום הכלכלי יש בתכנית להביא תועלת לנושים.

הקדמה: בפניי תובענה רכושית לאיזון משאבים ופרוק שתוף בין בני זוג לשעבר – י' ח' (להלן: י') וא' ח' (להלן: א'), וכן שתי תובענות לפיצויים נזיקיים בגין לשון הרע והוצאת דיבה אשר הוגשו על-ידי י' ואישתו הנוכחית – ת' ח' (להלן: ת'), כנגד א'.

ביתר פירוט, לא הוצגו נתונים מספקים ביחס לטענות י' לפיו רכש מכספו הפרטי כלים סניטריים, קרמיקה, ברזים, ומקלחונים בסכום כולל של 30,000 ₪, לטובת הדירה המשותפת ב*****, כטענתו, ולא הועלתה כל טענה קונקרטית מצד י' לזכויות במחצית מהדירה הנ"ל ואף לא הוצג נסח מלשכת רישום המקרקעין ומשאין כל מחלוקת כי הצדדים התגוררו במהלך חייהם המשותפים בדירה שכורה ב****.

כמו כן, אין מקום לפסוק ביחס לטענה בדבר רכישת ריהוט משותף בסכום של 75,000 ₪, מאחר שלא הוצגה ולו אסמכתה/קבלה אחת.

י' ביקש בעירעור המקורי, כי תיק ההוצאה לפועל ייסגר, שכן הוא נושא באופן עיקבי בתשלומי המזונות השוטפים, ואין כל סיבה שלא להורות על סגירת התיק.

הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף כאשר בעבר ניפתח תיק הוצאה לפועל בגין הפרות מצד י' ואי תשלום מזונות קטינים, ורק לאחר פתיחת התיק החלו המזונות להשתלם באופן סדיר.

נוסיף ונאמר, כי התובעים אף הגדילו לעשות וטענו כאמור שבעקבות אותו ארוע אלים במסגרתו דחפה א' את ת' לרצפה וקיללה אותה, ת' עברה "הפלה יזומה". מלבד העובדה כי לא צורף כל אישור רפואי להוכחת הארוע החמור הנטען (תקיפה ואלימות קשה כנגד אשה הרה), לא ברור הכיצד אין כל תעוד על כך שת' נאלצה לעבור "הפלה יזומה", כתוצאה מחבלה, נוכח הטענה, אשר נטענה בשפה רפה כי החבלה הובילה לנזק בלתי הפיך לעובר.

כמו כן ראה הפסיקה אשר קבעה, כי יש לצמצם תחולת דיני הנזיקין ולשון הרע במרחב המשפחה, ולשאוף כי דברים יוסדרו באמצעות שימוש בכלים טפוליים ולא על דרך פניות חוזרות ונישנות לבית המשפט (ראה: עמ"ש (חי') 33044-04-13 נ.ר. נ' א.א. [פורסם במאגרים מקוונים] (16.2.2014) ; עמ"ש 27629-10-19 א' ג' נ' ב' ג' [פורסם במאגרים המקוונים] (20.8.2020).

...

מאחר וכתבי התביעות מכילים טיעונים רבים מן היקב ומן הגורן, אין מנוס להתייחס לכל מקבץ טענות בנפרד, ולהראות כיצד לא עלה בידי התובעים להוכיח את טענותיהם בדבר דיבה ולשון הרע, ומקל וחומר שלא עלה בידם להוכיח את טענותיהם החמורות בדבר תקיפה, הפרת חובה חקוקה וכן טענות נזיקיות שונות.

סוף דבר, התובענות בגין לשון הרע והוצאת דיבה נדחות.

אם כן ולסיכומו של דבר, במסגרת התובענה לאיזון משאבים על י' לפעול בהתאם להוראות חוות הדעת האקטוארית ולהעביר לא' סך של 10,126 ₪ בתוספת הצמדה וריבית לערכים דהיום, לאיזון כולל של עודף זכויותיו.

בית משפט השלום בטבריה חדל"פ 14632-08-22 טאטור נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 365475_4 בפני כבוד השופט עופר חיים שורק המבקש - היחיד רביע טאטור, ת"ז 032730327 המשיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ע"י ב"כ עוה"ד 2. איתן שווץ, עורך דין (נאמן) פסק דין

ב"כ היחיד חזרה על הטענה כי היחיד לא השביח את הנכס בו הוא מתגורר ומהכספים שקבל כפצוי עשה שימוש לתשלום חובות אביו, חתונה והכשרת הדירה למגורים כגון צבע, רכישת ריהוט וכדומה.

מסך ההכנסות, יש להפחית דמי מחייה בסיסיים לפי נוהל הממונה (9873 ₪), הוצאות חינוך עבור קטינה בגיל שנתיים (1500 ₪) וקיומו של צו התשלומים בהליך החדל"פ של אישתו.

הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חידלות הפרעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים, בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

...

היחיד הסכים לה. לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט והעולה בדיון שהתקיים ביום 12/9/23, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי ליחיד בהתאם לסעיף 161 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן- החוק), בתנאים כדלקמן.

התוצאה היא העמדת צו תשלומים על 1100 ₪ בחודש.

לגבי נסיבות הפסקת עבודתו, אין לכך השפעה על תוצאת החלטתי זו. בכל הנוגע לדרישה לגילום זכויות היחיד בדירת מגורים המצויה בבעלות אביו על בסיס הטענה כי עשה שימוש מחלק מסכום הפיצוי שקיבל בשנת 2010 להקמת דירתו, על הנאמן להעמיק את החקירה ובהמשך לפנות לשמאי, ככל ויראה לנכון.

עיקר טענות התובעת: כל הריהוט בדירה שייך לה שכן "...הכל נרכש על ידה מכספה האישי. לרבות התקנת המטבח ומקלחות, כך גם יתר הרהיטים הם נרכשו על ידי התובעת, לרבות המיטה לקטינה". התובעת פרטה את "רשימת הרהיטים" "כל ארונות המטבח וכיור, סלון פינתי, שולחן אוכל וכיסאות, כיסאות בר למטבח, חדר שינה הורים- מיטה זוגית...שידות, לחדר של הילדה ארון בגדים, מיטה וחצי, ...ארונות לשני חדרי רחצה ארון עליון ותחתון, מקלחון זכוכית ואמבטיון זכוכית." להוכחת טענתה צרפה רק קבלה המעידה על רכישת המיטה והמזרן של הבת.

כך נכון הדבר ביחס למקרר אשר לטענתה "...נרכש על ידי התובעת בלבד". באשר לתביעתה של התובעת להשיב לה מחצית מתמורת מכר הרהיטים שהיו בדירה השנייה טען הנתבע שהתמורה שימשה, בין היתר, לרכישת הריהוט בדירה "...וממילא כספים אלו הוטמעו ברכוש החדש שרכש הנתבע ואין לתובעת כל חלק בהם". ביחס לתביעתה של התובעת לקבל לידיה מחצית משווי האופנוע של הנתבע טען האחרון שזה נרכש מכספו האישי ב-36 תשלומים "...כאשר במועד הפרידה שולמו 14 תשלומים מתוך 36. כאמור לתובעת אין חלק באופנוע". ביחס למחשב שרכשה התובעת לבת טען הנתבע שרכישת המחשב מכספה "הפרטי" של התובעת כמתנה לבת ולכן "...אין להתייחס למתנה זו כרכוש משותף של הצדדים". בהתבסס על טענתה של התובעת להפרדה רכושית מוחלטת טען ש".

יתמה הקורא, אם על פי גישת בת הזוג הצדדים שותפים ברכישת הדירה והיא עתרה לחלקת שווי הדירה לעת הזו בחלקים שוים כשהשקעתה ברכישת הדירה לטענתה עמדה על סך 150,000 ₪ המהוים כ- 9% משווי הדירה לעת רכישתה מה טעם ועל פי איזה הגיון של שותפות מבקשת היא לקזז/להחזיר לה את חלקה, לכאורה (שכן לא צורפה כל ראיה לכך לבד מטענתה שלה) על השקעותיה בדירה שבוצעו "מכספה האישי" ו- "כספה הפרטי" שעמדו לטענתה על 50,000 ₪ ? דברים אלו מתיישבים עם העובדה שלתביעותיה לא צרפה ראיה כלשהיא לתמיכה באותן טענות על השקעה ושתוף.

דומה שתביעותיה של בת הזוג נועדו לפצוי על תחושת הכאב שלה על פרידתם של הצדדים.

...

משעה שבחרו אלו שלא להינשא ועשו כן מבחירה ולא ממניעות חיצונית לרצונם להימנע מאקט הנישואין המסקנה המתבקשת היא שהם לא רצו להחיל עליהם משטר של שיתוף רכושי.

כאשר אני בוחן את הראיות שהוצגו לי, אך גם את אלו שלא הוצגו לי, ולאור מבחני הפסיקה בא אני לכדי מסקנה שבין הצדדים נהגה הפרדה רכושית ואין בטענות התובעת לשנות את אופן רישום הזכויות ככלל ובדירה בפרט.

אחרית דבר: שלוש התביעות נדחות.