בקשה לאישור פשרה בתובענה ייצוגית נגד משיבות שגבו מחיר מופרז

בקשה לאישור שני הסדרי פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

לטענת המבקשת התעריף שבזק גובה עבור קישור גומלין למסרון שנשלח ממפעילי תיקשורת אחרים, לרבות פרטנר, 0.285 ₪ בתוספת מע"מ (0.3364 ₪), הוא מחיר מופרז ומפלה לעומת התעריפים שבזק גובה מלקוחות אחרים, ועולה על הסכום הקבוע בתקנות התיקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור - גומלין), תש"ס – 2000 ("תקנות גומלין").

כחלק מהסכם הפשרה הגישה פרטנר בקשה לאשר לה להגיש הודעה לצד שלישי נגד בזק.

ביום 1.11.2017 הוגשה "הודעה מטעם פרטנר על הגשת תצהיר ובקשה", שאליה צורף תצהיר נוסף של הגב' טניה גבאי, ובו הובהר: "מעבר לתכניות "ללא הגבלה" "בנק" ו"חבילות" (קרי, חבילות אשר במסגרתן רכש הלקוח "חבילה" אשר מאפשרת לו לשלוח כמות ספציפית של הודעות SMS) (כל אלו יקראו להלן" "התכניות") אין תכניות אחרות במסגרתן הלקוחות לא נדרשו לשלם עבור כל הודעת SMS לרט"ן בודדת בנפרד".

לאחר שעיינתי בבקשה לאישור הסדר פשרה שהגישה המבקשת עם כל אחת מן המשיבות, ולאחר ששמעתי את הסברי הצדדים לשאלות הראשוניות, וכן לאחר שפרטנר מסרה נתונים נוספים כפי שנתבקשה – לא ראיתי טעם לדחות את הבקשות לאישור הסדר פשרה על הסף, והן פורסמו לעיון הציבור ונמסרו ליועץ המשפטי לממשלה ולממונה על הגנת הצרכן.

...

בהתחשב בגובה ההחזר הצפוי (כאמור בנספחים החסויים) ובכך שההסדר הושג ללא דיון בבקשת האישור, ואף טרם שהוגשה תשובות פרטנר לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, אני סבורה כי שיעור הגמול ושכר הטרחה עולים בקנה אחד עם המקובל בפסקה (ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט (23.5.2012)).

בהתחשב בחיסכון השנתי העתידי לציבור (הנתונים הובאו בתחשיב חסוי לעיני בית המשפט בלבד) החלטתי לאשר את הסכומים המומלצים.

על כן אני מאשרת את הסכמי הפשרה ונותנת להם תוקף של פסק דין.

בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד 5 משיבות, עותרים המבקשים והמשיבה 3 ("ווירלפול") לאשר הסדר פשרה ביניהם.

רקע המבקשים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד 5 חברות חוץ, בטענה שחברו ביניהן בהסדר כובל בנלאומי (להלן גם "הקרטל") בנוגע למחירי קומפרסורים ("מדחסים").

לטענת המבקשים, הקרטל אפשר לכל החברות למכור את המדחסים ואת המוצרים שבהם שולבו, כגון מקפיאים, מקררים ומזגנים, במחירים מופרזים.

לפניי תצהירה של הגב' Jennifer L. Powers סגנית נשיא בחברה, שצורף לבקשה לביטול היתר המצאה לחו"ל: כאמור בו, ווירלפול היא חברה אמריקנית שמייצרת ומשווקת מוצרי צריכה ביתיים.

...

אני סבורה כי אין לראות בכך אלא זהירות משפטית ראויה.

ודאי לא ניתן להסיק מסקנה משפטית בדבר חבותה האפשרית של כל אחת מן החברות, או השפעתה על חבותה של ווירלפול.

לנוכח האמור לעיל, ברי כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה לדיון בתביעה כגון דא. כמו כן אין סיבה לחשוש כי עניינם של חברי הקבוצה לא ייוצג או ינוהל בדרך הולמת ובתום לב. לסיכום אני מאשרת את הסדר הפשרה בין המבקשים לבין ווירלפול, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

עוד טוענת המבקשת, כי ההסדר האמור ביסס את מעמדן של המשיבות כמונופול במכירת פופקורן לצרכנים, מעמד אותו ניצלו המשיבות לרעה עת גבו מחיר מופרז בעבור מוצר זה, וזאת בנגוד להוראת סעיף 29א לחוק התחרות הכלכלית.

עם זאת, בהיתחשב בכך שלהוכחת העילה נידרש בית המשפט להשתכנע כי המחיר המופרז אף בלתי הוגן בנסיבות המקרה (בפיסקה 42 לפסק דינה של השופטת ברון) והשופטים נחלקו בשאלת יישומו של המבחן הדו-שלבי לבחינת העילה, ומשכנגד המשיבה הועלתה גם טענה להסדר כובל, אין צורך לקבוע מסמרות בעיניין וסבורה אני שדי בכך לצורך עמידה בתנאיו של סעיף 19(א) סיפא לחוק תובענות ייצוגיות, דהיינו לצורך קביעה כי מתקיימים התנאים לאישור תובענה ייצוגית לכאורה בלבד באופן שבקשת האישור צולחת את מבחן אי הסילוק על הסף.

גמול ושכר טירחה בהתאם לסעיף 18(ז)(2) לחוק תובענות ייצוגיות המליצו הצדדים כי המשיבה תישא בתשלום גמול למבקשת בסך של 50,000 ₪; בשכר טירחה לבאי כוחה בסך של 625,000 ₪ בתוספת מע"מ, כנגד חשבונית מס כדין; ובהחזר הוצאותיה של המבקשת בסך של 75,000 ₪ בתוספת מע"מ. הצדדים המליצו כי הגמול ישולם למבקשת בתוך 30 ימים מהמועד בו פסק הדין אשר יאשר את הסדר הפשרה יהפוך חלוט וכי החזר ההוצאות ושכר הטירחה ישולמו לבאי כוח המבקשת בשישה תשלומים חודשיים זהים, שראשיתם בתוך חודשיים לאחר אישור הסכם הפשרה בפסק דין.

...

אולם לאחר שעיינתי בנתון היקף המכירות, נראה כי הסכומים שהוסכמו אינם בלתי סבירים ביחס לאומדן היקף ההטבה האפשרי לציבור מכוח ההסדר.

על כן מורה אני כדלקמן: בתוך 30 ימים מפסק דין זה ישולם הגמול למבקשת וכן40% משכר הטרחה לבאי הכוח.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הנני מאשרת את הסדר הפשרה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 43415-04-19 ליפשיץ נ' חברת המזרח לשיווק מכוניות (1994) בע"מ ואח' מספר בקשה:39 לפני כבוד השופטת הדס עובדיה מבקשת 1. אילנה ליפשיץ ע"י ב"כ עוה"ד גלי עציון, עירית גזית ואריאל אלסנר משיבות 1.חברת המזרח לשיווק מכוניות (1994) בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד עתי צימחוני ואברהם שכטר 2.JAGUAR LAND ROVER LIMITED ע"י ב"כ עוה"ד אהרון מיכאל פסק דין לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית

עניינה של בקשת אישור התובענה כייצוגית, טענות הצדדים ועוללות ההליך בתמצית המבקשת הגישה תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 ("חוק תובענות ייצוגיות") כנגד המשיבות ("התובענה") בטענה בדבר אחריותם לניזקי חברי הקבוצה שמבוקש לייצג עקב כשל בטיחות סדרתי המתאפיין בשבר בגל הארכובה של כלי רכב מדגמים שונים מתוצרת המשיבה 2 (להלן: "לנדרובר וגם : "היצרנית") , שיובאו לישראל על-ידי המשיבה 1.

בהתייחס לנזק הנטען ביחס לחברי הקבוצה, אשר רובו המכריע עוסק בפגיעה באוטונומיה, נטען כי ראש נזק זה לא הוכח, ולמצער הוא מופרז.

פרישה מהקבוצה: ביום 20.6.2022 הודיעו מר ניר קובה, גב' מלי מלכה קובה וחברת יהלי פרויקטים ממוחשבים בע"מ על רצונם שלא להימנות עם הקבוצה בתובענה זו ובהסדר הפשרה שמבוקש לאשר.

ככל שייקבע כי הרכב אכן סובל ממקרה עתיד, יתוקן הרכב על חשבון המשיבה (באמצעות המשיבה 1), וזאת בכפוף לאמור להלן: המשיבה 2, באמצעות המשיבה 1, תתקן על חשבונה את הליקוי שנבע מהכשל הנידון, וזאת לא יאוחר מ-60 ימים ממועד מסירת הרכב במוסכי המשיבה 1, למעט אם הייתה קיימת סיבה חריגה, שאינה בשליטת המשיבה 2 ו/או מי מטעמה לרבות המשיבה 1, המצדיקה עיכוב בתיקון מעבר למועד זה, סיבה אשר תמסר על ידי המשיבה 2 בכתב לבעל הרכב עם העתק למפקח; ואולם המשיבה 2 לא תתקן על חשבונה ליקויים אחרים, ככל שיהיו ברכב, שלא נבעו מהכשל הנידון; לא יתוקן רכב אשר מקרה הכשל בו ארע עקב ארוע תאונתי; לא יתוקן "רכב פשרה שעבר שינוי", כהגדרתו בהסדר; ולא יתוקן רכב אשר במועד קרות הכשל עבר למעלה מ- 300,000 ק"מ. חרף כל האמור לעיל, ובנוסף לו, במידה ועלות תיקון הרכב הנידון (כמשמעה בסעיף 8.2(ג) להסדר) תהיה גבוהה יותר ממחיר המחירון של הרכב, כהגדרתו בהסדר, ביום הגעת הרכב למוסך המשיבה 1, תעמוד למשיבה 2 הזכות לרכוש את הרכב, קרי, לשלם לבעל הרכב את מחיר המחירון האמור ולקבל את הבעלות ברכב, וזאת חלף תקונו.

...

סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה המתוקן על יסוד הוראות אלה כמפורט לעיל ולהלן, מצאתי כי הסדר הפשרה משקף פתרון ראוי והוגן לתובענה.

פטור ממינוי בודק מצאתי כי בנסיבות העניין יש מקום להיעתר לבקשת הצדדים ואין מקום למינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, בשים לב למינויו של מקפח על ביצועו של הסדר הפשרה.

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

בין המבקשת 2 והמשיבות 17-19 ו-21-26 לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם לסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") בבקשה לאישור תובענה ייצוגית אשר הוגשה על ידי המבקשת 1, הגב' יהודית מנצור (להלן: "המבקשת 1"), המבקשת 2, הגב' אורטל כהן כליפא (להלן: "המבקשת 2") והמבקשת 3, הגב' ג'וליה שמחה ששון (להלן: "המבקשת 3") (כולם יכונו יחד בהתאמה: "המבקשות").

עוד נטען כי יש גם בסכום המופרז שבגינו הוגשה בקשה כדי להביא לדחייתה על הסף.

באשר לטענה בדבר חיוב בסף 4.2 ₪ בגין כל אריזה נטען כי אם אכן המשיבות 16-26 היו פועלות בהתאם לשילוט הנטען הרי שהדבר היה מוצא ביטוי בחשבוניות הקנייה של המבקשת 2, זאת לאור הנחיות הממונה על הגנת הצרכן וכן הוראות חוק הגנת הצרכן לעניין הצגת מחיר על גבי האריזה.

עוד הוסכם כי 50% משכר טירחת באי כוח המבקשת ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה כנגד קבלת פטור מניכוי מס במקור ואישור ניהול ספרים, ומיד לאחר התשלום תונפק חשבונית מס כדין ותועבר לידי ב"כ המשיבות עבור כל אחת מהמשיבות 17-19, 21-26 יתרת שכר הטירחה בשיעור של 50% תשולם בתוך 30 ימים לאחר העברת העידכון בדבר מילוי התחייבויות המשיבות במסגרת הסדר הפשרה, כנגד חשבונית מס כדין.

...

המשיבות ישלמו למבקשים גמול בסך כולל של 7,650 ₪, שכר הטרחה לבאי כוח התובעים הייצוגים יעמוד על 72,000 ₪.

בתוספת מע"מ. באשר לאופן תשלום הגמול ושכר הטרחה, ובשים לב להערת היועצת המשפטית לממשלה לעניין זה, הריני מורה כדלקמן: עם מתן פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה ישלמו המשיבות לבאי כוח המבקשים 15% משיעור שכר הטרחה וכן מחצית מסכום הגמול לתובעים.

30 ימים לאחר תחילת מתן התרומות כאמור בסעיף 31.4.3 לפסק הדין ישלמו המשיבות לבאי כוח המבקשים 35% משיעור שכר הטרחה וכן יתרת הגמול לתובעים.