חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לאישור פסק בורר ללא בקשת ביטול מוקדמת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיבים הגישו בקשה לעיכוב ההליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "החוק") והפנו לסעיף 18 להסכם שקבע תניית בוררות לפיה במקרה של מחלוקת, ימונה בורר מוסכם ובהעדר הסכמה ימונה בורר ע"י ראש לישכת עורכי הדין בת"א. המבקש לא היתנגד ומשכך הצדדים עתרו בהסכמה לעיכוב ההליכים והתביעה נמחקה.
תקנה 10 לתקנות סדרי הדין בעניני בוררות, תשכ"ט-1968 קובעת: "המשיב רשאי להיתנגד לאישור פסק בוררות בדרך בקשה לביטולו, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לו ההודעה האמורה בתקנה 8, ובילבד שלא יאחר מן המועד הקבוע בסעיף 27 לחוק..." הפסיקה ביארה את הקשר בין שני החיקוקים והבהירה כי המועד להגשת בקשה לביטול הוא 45 יום מהמצאת פסק הבוררות (ראו לדוג': רע"א 9549/02 מפרם בע"מ נ' עדם מפעלי מתכת בע"מ (20.2.2003); רע"א 4265/14 אלמסי נ' שוקרון (19.8.2014)).
הפגיעה בזכות הגישה לערכאות נחשבת למוצדקת רק אם היא אכן נובעת מבחירתו המוקדמת של המתקשר.
...
בעל החברה כצד להליך הבוררות דין הבקשה להידחות אף בהתייחס לטענות המשיב אודות היעדר הסכם בוררות בר תוקף בהתייחס אליו לפי סעיף 24(1) לחוק, וזאת גם בבחינת הטענה לגופא.
אכן, מקובלת עלי הטענה לפיה לעיתים יהא זה מוצדק להורות על הרמת מסך כאשר הדבר נדרש כדי למנוע עקיפת הסכם בוררות תוך ניצול אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה .
סיכום המשיבים איחרו בהגשת הבקשה ואף בחינתה לגופא מראה כי דינה להידחות.
משכך, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הבוררות מיום 8.12.21 ומאשרו.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

זאת ועוד, בקשה לביטול פסק בוררות יש להגיש בתוך 15 ימים מהמועד בו קיבל המבקש את הבקשה לאישור פסק הבוררות (תקנה 10 לתקנות סדרי הדין בעינייני בוררות, תשכ"ט-1968) או בתוך 45 ימים מהמועד שבו נודע לו על פסק הבוררות (סעיף 27 לחוק הבוררות), לפי המוקדם ביניהם (תקנה 10 לעיל).
על אף האמור, המבקש לא הגיש בקשה לביטול פסק הבוררות, אלא תגובה לבקשה לאישור פסק הבוררות אף שתקנה 10 לתקנות הבוררות מחייבת בעל הדין המבקש להיתנגד לאישור פסק הבוררות להגיש בקשה לביטולו.
...
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, בהחלטת בית המשפט קמא ובתיק בית המשפט קמא על כלל ההליכים שהתנהלו וההחלטות שניתנו בו, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
אוסיף עוד, כי נראה לי תמוהה שאותה טעות ממש אירעה הן ביומנו של המבקש והן ביומנו של בא כוחו.
התנהלות זו אכן נגועה בחוסר תום לב, שעה שהמבקש לא מפרט בגוף הודעתו כי הוא מסר המחאות לתשלום החוב, וכי הוא לא קיבל את הסכמת ב"כ המשיב למהלך זה. סוף דבר, אין עילה להתערבות בית המשפט בהחלטת בית המשפט קמא ועל כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום הרצלייה נפסק כדקלמן:

אפתח ואומר, כי לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, כפי שאלה מצאו ביטוי בכתבי הטענות ובדיון שהתקיים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לאישור פסקי הבוררות להיתקבל, ודין הבקשה לביטולם להידחות, זאת מכל אחד מהטעמים אשר יפורטו להלן ובודאי שמכל הטעמים במצטבר.
ראו לענין זה רעא 7280/12 לייבוביץ נ' עו"ד פסי, פורסם 22.1.12: "על מנת שתתקבל הבקשה לביטול פסק הבורר היה על המבקשת להציג טעם מיוחד ואמיתי לשהוי בהגשתה [ראו עניין טנא הנזכר לעיל]. המבקשת לא הציגה טעם כאמור שיצדיק את האיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הבורר". ראו גם רע"א 4707/06 טנא סוכנות לביטוח בע"מ נ' אחים לבקוביץ, פורסם 6.1.10.
לא יעלה על הדעת, שבעל דין יוכל להאריך לעצמו את המועד להגשת בקשת ביטול אם רק יגיש בקשה מוקדמת בענין זה לבורר.
...
אינני מקבלת את הטענה.
מכל מקום, משמצאתי שגם עילות הביטול הנוספות להן טענו המשיבות לא התקיימו, אין צורך להכריע בסוגיה זו. סוף דבר, אני מורה על אישור פסקי הבוררות החלקיים מיום 31.1.23 ומיום 26.3.23 מושא ההליך.
הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הטענות של המשיב הן טענות שאין לקבלן ממספר טעמים; הטעם הראשון הוא, איחור מהותי וניכר במועד הגשת הבקשה לביטול פסק הבורר; חוק הבוררות קובע סד זמנים לפיו, על המשיב להגיש תוך 45 יום היתנגדות, או 15 יום, המוקדם מביניהם.
תקנה 9 לתקנות הבוררות קובעת כי בקשת ביטול פסק בוררות "תוגש בדרך המרצה". אין חולק כי המבקש לא הגיש בשום שלב בקשה לביטול פסק הבוררות, אלא הסתפק, כאמור, בהגשת תגובה לבקשת אישור פסק הבוררות.
...
יש לציין לסיכום, מרבית טענות המשיב, הן במהותן טענות שיש בפיו של מערער, ואשר מקומן אינו במסגרת בקשה לביטול פסק בוררות (ראו והשוו - רע"א 3268/09 אורן נ' רבינסקי (17.8.2009)‏‏, כבוד השופט י' דנציגר, פסקאות 26-24).
כפי שהובא לעיל, טענת הכפייה לא הוכחה; מעבר לצורך - לא נפל פגם בפסק-הבורר; הבורר שמע את טענות הצדדים, הוגשו בפניו מסמכים, וכפי שטענה המבקשת והדבר לא נסתר על-ידי המשיב – הבורר נעתר להגשת מסמכים נוספים מטעם המשיב; הוגשו סיכומים, ניתן פסק-מנומק, המתייחס לטענות הצדדים, לרבות בעניין ההוצאות, והדברים מצאו ביטויים במסגרת פסק הבוררות שיצא תחת ידו.
גם אם פסק הבורר ניתן תוך זמן קצר – אין בכך פגם; סוף דבר לאור המקובץ לעיל, הנני להורות על אישור פסק-הבוררות, כמבוקש.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיבים טענו כי אין להם כוונה למכור את המשיבות 1 ו-2 והם מוכנים להתחייב על כך. מאחר ששווי החברות גבוה לאין שיעור מסכום פסק הבוררות, ברור שאין כל חשש שאם חלילה פסק הבורר לא יבוטל, המבקש לא יוכל לפרוע את החוב.
אשר להפקדת הערובה הנדרשת, טען כי תכליתו של המנגנון הקבוע בסעיף 29 לחוק הבוררות הוא להבטיח לזוכה בפסק הבוררות מקור פרעון להבטחת תשלום סכום הפסק וכתנאי מוקדם לדיון בבקשה לביטול פסק בוררות.
סמכותו של בית המשפט סעיף 29 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 קובע כדלקמן: "(א) משהוגשה בקשה לאישור פסק בוררות או לביטולו, רשאי בית המשפט להורות על עיקול נכסי בעל-הדין שנגדו ניתן הפסק, עיכוב יציאתו מן הארץ או מתן ערובה למילוי פסק הבוררות; הבקשה יכול שתהיה בעל-פה, ורשאי בית המשפט לפטור את המבקש ממתן ערובה.
...
לסיכום בהתחשב בכך שהמבקש זכאי על פי פסק הבוררות לקבלת תשלום שמועד ביצועו חלף ביום 23.9.2023; נוכח שווי החברות כנטען העולה פי כמה על הסכום הפסוק; נוכח התחייבות המשיבים שלא למכור את המשיבות 1 ו-2 והחברה פינק ביוטי והעברת ההכנסות משתי התוכנות אל המשיבות 1 ו-2 ובהתחשב בקושי של המשיבים לעמוד בסכום ההפקדה המבוקש, אני מוצא בשלב זה לקבוע כי המשיבים יפקידו בקופת בית המשפט סך של 250,000 ₪ או ערבות בנקאית אוטונומית צמודה למדד המחירים לצרכן.
החלטתי ניתנה בתוקף תפקידי כרשם.
המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ותקבע את התיק לתזכורת פנימית ליום 18.3.2024 ניתנה היום, ה' אדר א' תשפ"ד, 14 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו