בקשה לאישור פסילת רישיון נהיגה של נהג מסוכן

בבש"פ 513/88 מ"י נ. רז גוליו קבע כבוד השופט מלץ: "השאלה המרכזית במקרים כגון אלה היא, האם נהיגתו של הנהג המעורב מסכנת את ביטחון הציבור בדרכים. על אלה ניתן ללמוד משני מקורות: היתנהגותו של הנהג בתאונה הנדונה, והתנהגותו בדרכים בדרך כלל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהרשעותיו הקודמות". מדובר בתאונה אשר עדיין נחקרת, אולם מתיק החקירה עולה כי על פניו מדובר בתאונה של חוסר זהירות ברף הנמוך, לכאורה, וגם אם יוחלט להגיש כתב אישום כנגד המבקש בסופו של יום, אין המדובר בנסיבות חמורות.

בעניינינו, ההחלטה בדבר פסילת רישיון הנהיגה של המבקש התבססה, בין היתר, על ההנחה לפיה יוגש כתב אישום כנגד המבקש.

בנסיבות אלו, אני סבורה כי לא נשקפת מסוכנות מנהיגתו של המבקש וכתוצאה מכך גם לא תיגרם פגיעה בבטחון הציבור ככל שתבוטל ההחלטה בדבר פסילת רישיון הנהיגה שלו.

...

ודוק, אין באמור כדי לשלול את סמכותה של משטרת ישראל להגיש כתבי אישום גם בתיקים אשר לכאורה לא עומדים בקריטריונים של תיקי ת"ד, אלא שאני סבורה, נוכח התרשמותי מהמבקש, כי ככל שבסופו של יום יוחלט להגיש כתב אישום כנגד המבקש והוא יימצא אשם, הרי שהוא ייתן על כך את מלוא הדין.

בנסיבות אלו, אני סבורה כי לא נשקפת מסוכנות מנהיגתו של המבקש וכתוצאה מכך גם לא תיגרם פגיעה בביטחון הציבור ככל שתבוטל ההחלטה בדבר פסילת רישיון הנהיגה שלו.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על קבלת הבקשה באופן חלקי כך שתקוצר תקופת פסילת רישיון הנהיגה של המבקש לתקופה בת 8 ימים אשר תסתיים ביום 31.8.20.

מסוכנות המבקש נלמדת גם מהעבירה המיוחסת לו, אשר בהקשר לה נאמר בבש"פ 10865/06, ישעיהו נגד מדינת ישראל: "לא ראיתי מקום לשנות מהחלטתו של בימ"ש קמא. כאמור מקובלת עלי ההשקפה, כי נגד העורר ניצבות ראיות לכאורה לכך שנהג בעת שהיה בגילופין. בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים, הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם היתנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נידרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום- יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי, גם בטרם הוכרע דינם על ידי ביהמ"ש המוסמך". בב"ש 92071/08 קוזיאל נגד מדינת ישראל, נאמר: תכלית הפסילה המנהלית היא לאיין מסוכנות של מי שהיה מעורב בבצוע עבירה חמורה על פקודת התעבורה ותקנותיה, ונהיגה בשיכרות הנה אחת העבירות החמורות בפקודת התעבורה.

בע"ח 26972-12-10 חימי נ' מדינת ישראל, נאמר: "כאמור, הטעם העומד ביסוד הפסילה המנהלית הוא כפול: בראש ובראשונה, העברת מסר הרתעתי לציבור והשנייה, טפול מיידי במסוכנות של הנהג אשר חטא בבצוע העבירה". בבש"פ 6085/10 בן שטרית נגד מדינת ישראל, נאמר: "סמכות פסילת רישיון נהיגה למשך תקופת הליכי המשפט נועדה לשמש אמצעי, בין אמצעים שונים, למלחמה בתאונות הדרכים והקטל בכבישים, הפוגעים לאורך שנים בחייהם ובשלומם של בני הציבור. הסיכונים האורבים לציבור מנהיגה רשלנית ופרועה בכביש, ובמיוחד מנהיגה במצב של שיכרות, מחייבים עשיית שימוש במלוא האמצעים שהחוק נותן בידי הרשויות על מנת למנוע בעוד מועד ממושם של סיכונים ממשיים לשלום הציבור, בין היתר, בדרך של הגבלת נהיגה של נהגים שמסוכנותם מדברת בעד עצמה.

...

מסוכנות המבקש נלמדת גם מהעבירה המיוחסת לו, אשר בהקשר לה נאמר בבש"פ 10865/06, ישעיהו נגד מדינת ישראל: "לא ראיתי מקום לשנות מהחלטתו של בימ"ש קמא. כאמור מקובלת עלי ההשקפה, כי נגד העורר ניצבות ראיות לכאורה לכך שנהג בעת שהיה בגילופין. בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים, הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום- יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי, גם בטרם הוכרע דינם על ידי ביהמ"ש המוסמך". בב"ש 92071/08 קוזיאל נגד מדינת ישראל, נאמר: תכלית הפסילה המנהלית היא לאיין מסוכנות של מי שהיה מעורב בביצוע עבירה חמורה על פקודת התעבורה ותקנותיה, ונהיגה בשכרות הינה אחת העבירות החמורות בפקודת התעבורה.

על אף כל האמור, בנסיבות הייחודיות של המקרה ובשים לב לאסמכתא שהמציא המבקש בנוגע לדגימות השתן ומבלי שאני קובעת כי נפל פגם כלשהו בהחלטת הקצין הפוסל, מצאתי כי יש להיעתר לבקשה, אם גם באופן חלקי ולכן, אני מורה על קיצור הפסילה המנהלית ל-21 יום, שיימנו מיום 20.1.21.

הכוונה בין היתר לטופס הזמנה לדין וכתב אישום, דו"ח פעולה, דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשיכרות ויתר חומר הראיות המצוי בתיק.

הקצין נימק בטופס את החלטתו לפסול את רישיון הנהיגה של המבקשת לתקופה של 30 יום כדלקמן: "נהגת נעצרה בעקבות עבירת תנועה, הנהגת הופיעה בפניי שיכורה מדברת לא לעניין עיניים אדומות ריח אלכוהול חזק מהפה, לבוש מרושל. הנהגת מסרבת לבדיקת שיכרות. קיימת מסוכנות רבה בהתנהגות הנהגת והעבירה פוסל 30 יום." בטופס שימוע לגבי החלטה בדבר איסור מינהלי על שימוש ברכב, נכתב בדברי הנהגת לאחר שהקצין הסביר לה כי באפשרותה להעלות את טענותיה בפניו, "אין תגובה." הקצין נימק בטופס את החלטתו לאסור השמוש ברכב לתקופה של 30 יום כדלקמן: "הנהגת נעצרה בעקבות ביצוע עבירת תנועה, הנהגת הופיעה בפניי שיכורה לגמרי (ריח אלכוהול חזק מהפה, לבוש מרושל, עיניים אדומות, מיתנדנדת, מדברת לא לעניין, לא מגיבה לשאלות). הנהגת נוהגת משנת 2020, קיימת מסוכנות רבה מעצם ביצוע העבירה של נהיגה בשיכרות וסרוב לבדיקת שיכרות. הרכב שייך לנהגת להשבית 30 יום." בנסיבות אלה, לא מצאתי כי נפל פגם בהליכי השימוע.

...

המבקשת היא הבעלים של הרכב ונוכח החלטת הפסילה המנהלית ודחיית בקשתה לביטול הפסילה היא פסולה מנהיגה ומכל מקום בנסיבות העניין, אני סבורה כי מדובר בפגיעה מידתית ובהחלטה סבירה של הקצין.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לדחות כאמור את שתי הבקשות בדיון המאוחד.

54678313 המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים ותסגור גם את תיק בא"ש 13487-01-22 לאור איחוד הדיון בשתי הבקשות כאן.

עוד אפנה לטופס השימוע בו מסר המבקש: "עישנתי לפני 3 ימים". במכלול נתונים אלה - ריח של סם שנדף מהרכב, מציאת חומר החשוד כסם ברכב, אינדיקאציה חיובית לסם בבדיקת שתן, עיניו האדומות של המבקש בארוע, ועישוניו המורחבים, והדברים שמסר בשימוע, מהם עולה שעישן 3 ימים טרם האירוע - יש כדי להצביע על קיומן של ראיות לכאורה לעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים שמיוחסת לו. בחינת ה-"מסוכנות בנהיגה": לעניין המסוכנות שכרוכה בנהיגה תחת השפעת סם, אפנה לע"פ 8164/19 ריאד אבו שנדי נ' מדינת ישראל (2.4.2020), שם נפסק, לגבי מי שנהג לאחר צריכת סם מסוג קנביס כך: "אין צורך להכביר במילים ביחס לחומרה הטמונה במעשים בהם הורשע המערער, אשר נהג ביודעין בשעה שלא היה כשיר לכך, לאחר לילה ללא שינה וכשהוא "שיכור", כשבגופו תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.

כעולה מטופס השימוע, נערך למבקש שימוע, וניתנה לו האפשרות לטעון טיעוניו, והמבקש מסר: "עישנתי לפני 3 ימים". הקצין פרט את מהות העבירה, את מועד הארוע, ואת הנימוקים לפסילת הרישיון, בציינו שכעולה מחומר החקירה ומהשימוע ביצע הנהג עבירה מסוכנת שסיכנה את משתמשי הדרך.

יתירה מכך, המבקש חתום על טופס השימוע, ואישר זאת אף בדיון.

...

לעניין טענת ב"כ המבקש שלא נערך למבקש שימוע כדין, הרי שזו נדחית.

בנסיבות אלה אני סבורה שלא נפל פגם בשימוע שיש בו כדי להביא לביטולו.

סיכומו של דבר, לאחר שעיינתי בחומר החקירה, מצאתי בשלב זה, שהחלטת קצין המשטרה לפסול את המבקש מנהיגה, למשך 30 יום, הייתה מידתית ובדין יסודה.

לא מצאתי שנפל פגם בשיקול הדעת של קצין המשטרה, ועל כן הבקשה נדחית.

מעבר לכך, הפסיקה התייחסה לבקשות של סיווג פסילה לגבי רכב מסוג טרקטור וכבר נקבע לגבי סוג רכב זה כי "הכלל הוא כי יש לפסול את רישיון הנהיגה של הנהג העבריין המסוכן לאחרים, במיוחד לאחר שקטל חיי אדם תוך רשלנות חמורה, פסילה בלתי מסווגת כך שתישמר האפקטיביות של הפסילה תוך הרחקת הנהג מן הכביש. רק במקרים חריגים ניתן לסווג את הפסילה תוך שמירת העקרון כי לא ייפגע בטחונם של המשתמשים בכביש ובאופן שלא יהא בסווג כדי לרוקן מעבר למינימום ההכרחי, את הפסילה מתוכנה" ראו ע"פ 186/84 מדינת ישראל נ' שקולניק, פ"ד לט(2) 505 (1985).

גם אני סבורה כי סיווג הפסילה ירוקן מתוכן את הפסילה שנגזרה על המבקש, ובעיקר אין מקום להעתר למבוקש בשים לב שגם שבעבר סווגה הפסילה לאותם רכבים שהתבקשו בבקשה זו, בגזר דין שניתן, בין היתר, גם על נהיגה בשיכרות, למרות זאת חזר המבקש וביצע את אותה עבירה בדיוק.

...

וכן ראו עפ"ת 7659-03-11 ח'נג'ר(אסיר) נ' מדינת ישראל (בית משפט מחוזי בחיפה) שם נקבע כי " להבדיל ממלגזה, נראה לנו כי סיווג הפסילה לעניין טרקטור בעייתי הרבה יותר. הפעלת מלגזה יוצרת סיכון תחבורתי קטן מהרבה מזה של נסיעה בטרקטור שכן אין היא משמשת לנסיעה בכביש אלא לעבודות שינוע בתחומי מפעלים ומגרשים מתוחמים והיא רשאית לנוע בכביש רק על פי הרשאה מיוחדת, מוגבלת בזמן ובמקום.

גם אני סבורה כי סיווג הפסילה ירוקן מתוכן את הפסילה שנגזרה על המבקש, ובעיקר אין מקום להיעתר למבוקש בשים לב שגם שבעבר סווגה הפסילה לאותם רכבים שהתבקשו בבקשה זו, בגזר דין שניתן, בין היתר, גם על נהיגה בשכרות, למרות זאת חזר המבקש וביצע את אותה עבירה בדיוק.

הבקשה כאמור, נדחית.