מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לאישור עיקולים בתביעות מקרקעין של מנהל מקרקעי ישראל

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

במצב זה ביקש המפרק כי בית המשפט יורה על מינוי בעל תפקיד שיפעל לניהול מירשם הזכויות כחברה משכנת עד לרישום הבתים המשותפים ולרישום הזכויות על שם הדיירים בלישכת רישום המקרקעין וברשות מקרקעי ישראל.
המפרק הוא המוסמך לתבוע או להיתגונן בשם החברה בכל הליך משפטי, להגיע להסכמים בשם החברה וכדומה (ראו גם רע"א 9483/17 אהרון פסגות 2003 בע"מ נ' לוין, פסקה 11 (7/8/2019)).
ביודענו כל אלה, מסקנה נידרשת היא, נידרשת היא כימעט מאליה, כי בנהלה את מירשם המקרקעין של הדיירים – מירשם שנועד לבוא תחת המירשם הרישמי הפורמלי; מירשם שרק ממנו ניתן ללמוד על זכויות הדיירים ועל מצבת הזכויות הכללית בנכס שלעניין – נטל הוטל על דיור לעולה, והוא: לנהל את עינייני המירשם כהלכה – כמוה כרשות ציבורית – ולו משום שדיירים אינם יכולים להעביר את זכויותיהם אלא אם יקבלו את הסכמתה ה"ציבורית" לדבר.
על מנת לאפשר למפרק לקדם את הליכי הרישום ולנהל את מירשם הזכויות, אני מורה למר שפיק אגבריה למסור למפרק את כל המסמכים שבידיו, לרבות כל חוזי הרכישה של הדירות, אישורי זכויות שניתנו, משכנתות, התחייבויות לבנקים מלווים, עיקולים, אם הוטלו על זכויות דיירים, תשריטי הבתים והמגרשים, אישורי מסים, הטבלאות שניהל בהקשר זה וכדומה.
...
דומה שאין מנוס אלא לקבל את המתווה שהוצע על ידי המפרק והכונס הרשמי.
סיכום אשר על כן, אני מורה כי ניהול מרשם הזכויות, רישום הבתים המשותפים ורישום הזכויות בדירות על שם הרוכשים יעשה על ידי המפרק בתמורה לתשלומים כפי שפורטו בבקשה לגבי כל אחד מהפרויקטים.
על מנת לאפשר למפרק לקדם את הליכי הרישום ולנהל את מרשם הזכויות, אני מורה למר שפיק אגבאריה למסור למפרק את כל המסמכים שבידיו, לרבות כל חוזי הרכישה של הדירות, אישורי זכויות שניתנו, משכנתאות, התחייבויות לבנקים מלווים, עיקולים, אם הוטלו על זכויות דיירים, תשריטי הבתים והמגרשים, אישורי מסים, הטבלאות שניהל בהקשר זה וכדומה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 28559-10-21 שריף נ' שריף ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט הבכיר, ד"ר מנחם רניאל תובע כמאל שריף נתבעים 1.איאד שריף 2.סלקום ישראל בע"מ 3.אברהים עווד 4.בית האידיאל בע"מ 5.נשר לבן אבטחה בע"מ 6.עריית עכו 7.ס.מ.ס - שירותי תידלוק בע"מ 8.בטון השלום בע"מ 9.מרכז הרכב ירכא 10.סלקום תיקשורת קוית ש.מ. 11.די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע"מ 12.וליד אבו רומי 13.יוסף כיאל 14.בנק דיסקונט לישראל בעמ 15.מוסך המרכז החדש בע"מ 16.מאיר פינס ובניו בע"מ 17.אברהים מחאמיד 18.שגריר מערכות בע"מ 19.הוט מובייל בע"מ 20.שחף - לווי פינאנסי יבוא יצוא 1990 בע"מ 21.עזיז סיידי 22.הראל חברה לביטוח בע"מ ח.פ520004078 23.בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ 24.ש.כעכוש בע"מ 25.שפיק פארס 26.פריד חאג' 27.תאגיד המים והביוב האיזורי - אלעין בע"מ 28.ניוקאסל - השקעות ונכסים בע"מ 29.גבע ניהול ואחזקות (2011) בע"מ 30.פלטינום יזמות ועסקים בע"מ 31.מחמוד מוחמד 32.ג'מאל חסן 33.מ.ר.מ. אקספרס בע"מ 34.ש.מ. חביש בע"מ 35.מ. אמיר "הכרמל" פיננסים בע"מ 36.אחמד מוסא 37.פלאפון תיקשורת בע"מ 38.ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 39.עו"ד גיא הירש 40.מנהל מקרקעי ישראל - נצרת פסק דין
על כן, על מנת שהמגרש לא ייכלל בנכסיו של הנתבע 1 במסגרת הליכי חידלות פרעון שניפתחו נגדו, ביקש התובע בתביעתו ליתן פסק דין הצהרתי שהוא הבעלים של זכויות החכירה, ואין לנתבע 1 זכויות כלשהן בו, ולחלופין כי המישכון שנירשם לטובתו גובר על כל העיקולים שהוטלו או יוטלו על המיגרש.
על כן מימן את תמורת המיגרש שנרכש לפי החוזה (ת/1) מיום 12.4.07, שבו מופיעים שני בניו כקונים, שילם את היטלי ההשבחה ואגרות בניה בבקשת בניו להיתר בניה, שילם עבור שירותיו של מהנדס ביניין לבניו, כעולה מחשבוניות מס שהוגשו כת/4, מימן ערבות בנקאית לתמורה עבור תשתיות ציבוריות שהתחייבו בניו לשלם (ת/6), ומימן את עלויות הבנייה של בתי בניו על המיגרש, לפי חשבוניות שהוצאו על שם בניו, וגם על שמו (ת/7).
על פי חוק מסוי מקרקעין נקבע מועד שבו ניתן להודיע לשלטונות מסוי מקרקעין, שהרוכש של המקרקעין רכש אותם בתור נאמן.
...
גם היעדר הנימוק לעריכת עיסקה בדרך של נאמנות, מחזק את המסקנה העולה גם מעדותו של התובע, שלא היתה זו עיסקת נאמנות אלא עיסקת רכישה על ידי בניו של התובע, במימון של אביהם.
על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את גירסתו העובדתית של התובע בכתב תביעתו לפיה רכש את הזכויות במגרש כבעלים אמיתי בעוד בניו משמשים כנאמנים עבורו, ועל כן אני דוחה את התביעה.
התובע ישלם לנתבעת 33 הוצאות משפט בסך 11,700 ₪.

בהליך בקשה לשחזור תיק (בש"ז) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מטענות הצדדים עולה שפסק הדין לא בוצע עד כה, בין היתר, עקב קשיים הנובעים מאופן רישום המקרקעין והמצאות קרוון שניבנה ללא היתר עליהם, מה שהביא להליך של מנהל מקרקעין ישראל בת"א 44667-01-21 כנגד התובע והנתבעים 1 ו-7 בראשית שנת 2021 במסגרתו התבקש צו מניעה קבוע לשימוש בקרוון, סילוק יד מהקרוואן ותשלום דמי שימוש.
טענה נוספת שנטענה בהרחבה, הנה שבשים לב לכל הנסיבות שהתבררו סביר שהמבקשים ידעו על כתב התביעה ופסק הדין, זאת בין היתר בשים לב לכך שגם אחיהם נתבעו וסביר שמסרו להם, ואין זה הגיוני שבפרק זמן של 15 שנים לא ידעו על פסק הדין, כן נטען לידיעה בהנתן העיקול שהוטל על אחיהם עזרא יעקובי, אליו צורף תצהיר הנתבעים שאינם בעלי הנכס, וסביר שמסר להם על העיקול מכל פסק הדין.
משמעות היעדרו של היתר המצאה מחוץ לתחום במסגרת ההליכים שהתנהלו בבקשה הנוכחית לא הייתה מחלוקת שבעת הגשת התובענה המבקשים התגוררו מחוץ לגבולות המדינה ובכל זאת כתובתו של הנתבע-1, נכתבה כתובת בתוך מדינת ישראל, מה שהתברר ככתובת של המקרקעין, כתובתו של התובע עצמו.
...
נוכח מסקנה זו, גם אם יונח שהבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור, אין בכך כדי להצדיק, בנסיבות שהתבררו, החלתו על המבקשים.
המסקנה המתבקשת היא שלא עלה בידי התובע להוכיח שאכן כתובתם של הנתבעים הייתה זהה ונמסרה על ידי משרד החוץ.
סוף דבר אחר כל האמור לעיל, דינה של בקשת הנתבעים 1 ו-7 לביטול פסק הדין להתקבל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

זאת ועוד, רק בעת הגשת התביעה דנא, גילה שעו"ד שלם לא השלימה את רישום זכויותיו בלישכת רישום המקרקעין, הגם שכל המסמכים הנדרשים לכך נימסרו לה זה מכבר.
כך למשל - בפסקת ה"הואיל" השמינית להסכם: "והמוכר מצהיר, כי למעט המשכנתא חופשי הממכר מכל חוב ו/או הלוואה ו/או עיקול ו/או זכויות צד ג' כלשהן ו/או צו הריסה ו/או שיעבוד אחר (למעט חובות שוטפים ו/או תשלומים ככל שיהיו בגין עסקה זו), וכן כי אין כל מניעה, חוקית או אחרת, למכירת הממכר עפ"י חוזה זה". כך גם בסע' 2(א) להסכם, שם תחייבו הנתבעים למכור את הבית כשהוא חופשי מכל חוב, שיעבוד עיקול, או זכות של צד ג', וחופשי מצו הריסה או חריגת בניה.
בנוסף, הביאו לתשומת לבו, במכתב עו"ד ברזילי, את קיומו של תשריט חלוקה שאושר, הן ע"י הועדה המקומית לתיכנון ובניה, והן ע"י מנהל מקרקעי ישראל.
" ובהמשך בפיסקה 30 לפסק הדין - "אמור מעתה, חובותיו של עורך דין כלפי לקוחו רחבות הן. נידרשת ממנו מידה רבה של מיומנות וזהירות בטפלו בעינייני הלקוח, בין אם הוא פועל רק למענו ובין אם הוא פועל למען יותר מלקוח אחד באותו עניין. עליו להיות ערני וקשוב לצרכיו של הלקוח ולפעול באמונה ובמסירות למען האינטרסים שלו, כשהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעייניו ודאגותיו. על עורך דין לשוות עקרם וערכים אלה נגד עיניו, שכן אז יבין, אל נכון, גודל האחריות המוטל עליו ורמת חבותו כלפי הלקוח". בע"א 3521/11 עו"ד **** וגנר נ' מזל עבדי, פ"ד ס"ז(1) 84 (2014) (להלן:" עניין עבדי") מתייחס כב' השופט הנדל לחובותיו של עו"ד המטפל בעסקת מקרקעין: "הניסיון המשפטי מלמד שככלל בעיסקאות מקרקעין עורך הדין הוא שחקן מרכזי. תפקידו המקצועי של עורך הדין עשוי לכלול הכנת מסמכים, בדיקת הנכס וההיתרים הנדרשים, הגנה על זכויות הצדדים, הבטחת פרעון חובות המס ועוד..." כב' השופט הנדל הפנה בעיניין עבדי לע"א 751/89 ברכה מוסהפור נ' אדוארד שוחט, מו(4) 529 (1992), שם היתייחס הנשיא שמגר לחובותיו של עו"ד בעסקת מקרקעין: "עורך דין אינו דומה לכותב בקשות. כאשר לקוח מפקיד בידיו את עניינו, אין לצפות לכך שהלקוח יידע בעצמו, בכל מקרה, מה הנושאים הטעונים בדיקה. המומחיות המקצועית של עורך הדין צריכה לשמש אותו ואת לקוחו באיתור של כל הטעון בדיקה. אינני מיתעלם מכך שיש נסיבות בהן מתבקשת מעורך דין במפורש פעולה מוגבלת ותו לא, אולם לא זה המצב שלפנינו. אגב, גם במקרה של פעולה מוגבלת על עורך הדין להעמיד את הלקוח על אותן הבעיות העיקריות האפשריות, היכולות להיות כרוכות בסוג העיסקה אשר בה מדובר. כאן המדובר בעורך דין, שעניין רכישת הדירה נימסר לטיפולו. טפול מיומן וזהיר שניתן היה לידרוש מעורך דין סביר בנסיבות כאלה, כולל, בין היתר, בדיקת נושא החריגות מן ההיתר שעלה מן הטיוטה של סעיף 13(א) לנספח לחוזה ואשר הצביע על חוטים שהוליכו לרשויות התיכנון והבניה. סיכומו של דבר, עורך דין, המתבקש לעשות עיסקת מקרקעין עבור לקוח, אינו ממלא את חובתו כלפיו אם אינו בודק תחילה את פרטי הרישום בלישכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר הקשור לנושא, לפי העניין (הועדה לתיכנון, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה)". מן הכלל אל הפרט הסקירה לעיל העלתה כי לעורך דין חובות רבות כלפי לקוחו, בפרט כאשר מדובר בעיסקה לרכישת מקרקעין.
...
לא ניתן הסבר משכנע להימנעות זו. לאור הנימוקים הנ"ל, לא שוכנעתי שיש לחייב את עו"ד שלם לשאת במלוא סכום הפשרה ששילם התובע.
סיכום התביעה כנגד הנתבעים 1-2 נדחית.
התביעה כנגד הנתבעת 3 מתקבלת באופן חלקי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשת טענה ממושכות ביחס לגניבת כספים מחשבון הנאמנות כאשר מחקירתה עלה שזו כלל לא עילה שהיא תובעת בגינה; היא לא הפקידה כספים לחשבון זה; אישרה משיכת כספים מחשבון זה; לא צרפה תצהיר של בעלה לתמיכה בטענתה כי לאחר ששוחחה עמו ביקשה לחזור בה. המבקשת הייתה מודעת לכתב האישום ולהרשעה מלכתחילה וכן לעובדה כי הזכויות בקרקע ברמת השרון הן של המשיב 2 וכי אף רשות המיסים רואה בו כבעל הזכויות בקרקע.
כאשר המבקשת הודתה הן בפניי והן בהליך אחר כי לכל אורך הדרך שיקרה למר רותם, כפי שהסבירה לביהמ"ש כאן בעדותה בפניי, כי "[...] והסיבה ששיקרתי אותו, לא סיפרתי לו את כל האמת כי היינו מסובכים מאוד בעסקת גני עם שרונן אורן היה עורך דין שלה [...] ואם הייתי מספרת לו את הדברים בזמן אמת היינו שנינו פושטים רגל. הסתבכנו עם מנהל מקרקעי ישראל במיליונים." (ראו חקירתה שם בעמוד 5 שורות 10-18).
בחינת מסמכים אלו אינה מבססות את טענות המבקשת לכאורה ולצורך הבקשה שבפני שכן הם תומכים דוקא בטענה כי הצדדים התקשרו לכאורה בשותפות להשקעה בקרקעות של סכומים שונים, כאשר המבקשת אמורה הייתה לשלם סכום של 1 מיליון ₪ ולקבל כנגדה זכות לשתי יחידות דיור, כאשר מצוין כי סכום זה אינו כולל היטלי השבחה ופיתוח.
למען התמונה לא תהא חסרה, לא קבעתי כי אין בפי המבקשת עילת תביעה, או כי המבקשת אינה זכאי להשבת הסכומים שלטענתה שילמה, אלא שלאור האופן שבו נוסח כתב התביעה, ריבוי המלל שאינו נידרש והנפתולים בטיעוני המבקשת, לאור העובדה שהמבקשת למעשה חזרה בה מחלק מטענותיה, ומסתבר כי אכן הייתה איזה שותפות כלשהיא בינה לבין המשיב 2 והמשיב 1 ביחס למקרקעין, והואיל ובשלב הזה אי אפשר לקבוע אפילו לכאורה מה מתוך שלל הטענות קשור לעילת התביעה מה משמש כרקע שנועד להכפיש ולהשחיר את הנתבעים, נכון לכתב התביעה כמתכונת שהוגשה לא מצאתי להורות על עיקולים.
...
אני סבורה כי כאשר מסתבר לביהמ"ש שמוגשת תביעה ובקשה להטלת עיקול כנגד צדדים שאינם קשורים, בענייננו, אשתו ובנו של המשיב 2, רק כאמצעי לחץ בהיות המשיב 2 "רגיש אליהם", יש מקום לחייב את המבקשת בהוצאות.
אני מורה על ביטול כלל העיקולים ומורה על חיוב המבקשת בהוצאות המשיבים בסכום של 10,000 ₪.
החלטתי ניתנת כרשמת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו