בקשה לאישור עיקול זמני על כספי חייבת

רקע לדיון לפניי בקשה למתן צו עיקול זמני על כספים המיועדים להשתלם למשיב 3, מר אהרון חן, עד לסך של 12,770,000 ₪.

מפרקיה של דיאט טוענים כי המשיבים ביצעו מהלך הברחה כלפי נושי דיאט, בדומה למהלך הנטען על ידי המפרק, באמצעות העברת נכסיה לחברה חדשה בשליטת קרוב משפחתם, חברת א. אקסקלוסיב השקעות בע"מ. בעקבות זאת, הגישו מפרקיה של דיאט בקשה לחיוב המשיבים (ומשיבים נוספים) בחובותיה של דיאט.

לחלופין, התבקש בית המשפט להורות על עיקול סך של 2,380,433 ₪ בלבד, שהוא גובה סכום ההסדר שהליך אישורו היתנהל במקביל.

...

עוד יצוין כי בד בבד, ביום 06.10.2021 נתן בית המשפט המחוזי בחיפה צו ארעי המורה לנאמנים שלא להעביר כספים למשיב 3 מתוך יתרת הכספים המוחזקים אצלם בכלל, למעט סך של 2,850,000 ₪ אשר בית המשפט הורה לנאמנים להפקיד בקופת בית המשפט שם. דיון והכרעה לאחר עיון בטיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

אשר על כן, סבורני כי המפרק הוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, ובאופן מובהק.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.

לפני בקשה לאישור תחליף המצאה, בהתאם לתקנה 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").

עניינינו בתביעה כספית במסגרתה מבוקש לחייב את הנתבע, בעל מעדניה בטירה, לשלם לתובעת, חברה העוסקת בשיווק עופות ובשרים לאטליזים ומעדניות, סך של 173,240 ₪, שנותר חייב לה בגין סחורה שקבל ממנה בחודש פברואר 2022.

בד בבד עם הגשת כתב התביעה, הגישה התובעת בקשה לעיקולים זמניים על כספים על סך של 170,000 ₪, המגיעים למשיבים אצל המחזיקים שפורטו כאמור בסעיפים ב, ד במבוא לבקשה ועיקול זמני ברשום אצל המחזיקים כאמור בסעיפים א,ג,ה במבוא לבקשה, וכן לעיכוב יציאה מהארץ כנגד הנתבע.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, על התצהיר התומך בה, לא שוכנעתי כי התובעת פעלה בשקידה סבירה לביצוע המצאת כתבי בי-דין לנתבע.

לא שוכנעתי כי נעשו די מאמצים מצד התובעת כדי לאתר את הנתבע, ואשר יש בהם בכדי להיעתר לבקשה, כפי שנאמר בה"נ 3579/00 פיאטצ'נקו ילנה נ' וסילי אקומוב ואח' (פורסם ביום 31.7.00) : "...מהמידע שנמסר בבקשה ובתצהיר שצורף לה, כמו גם בתצהיר המשלים שהוגש, לא שוכנעתי, כי המבקשת עשתה כל שלאל ידה על מנת לנסות ולאתר את כתובתו של המשיב, ולחלופין להמציא לו את כתבי בי-הדין שלא על דרך תחליף. למשל, המבקשת אף לא פירטה, האם ניסתה לברר במשרד הפנים או ברשויות אחרות (כדוגמת הביטוח הלאומי) פרטים אודות כתובתו הנוכחית של המשיב. כמו כן, המבקשת לא צירפה ראיה על הימצאותו של המשיב בארץ בעת הזו (לא צורפה תעודת בירור פרטים על נוסע מטעם משרד הפנים)". התובעת לא הציגה כל אסמכתא, לפיה הנתבע נמצא בגבולות הארץ וכיוצ"ב, כאמור.

משכך, ובשקלול כל האמור לעיל, בשלב זה, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה ועל התובעת לפעול בהתאם להחלטתי מיום 26.4.22.

בד בבד עם הגשת כתב התביעה הוגשה בקשה בכתב להטלת עיקולים זמניים במעמד צד אחד ובין היתר התבקש הטלת עיקול על זכויות המבקשת בדירה, וכן התבקשו עיקולים זמניים על כספים וזכויות של הנתבעים 1-3.

במסגרת תשובתן טענו התובעות שיש להותיר את העיקולים על כנם וכי מדובר בבקשה חסרה, שכן העיקול עצמו שאושר הוטל הן בעיניין חיובה הכספי של המבקשת והן בעיניין חיובו הכספי של בן זוגה והבקשה אושרה בעיניין שניהם מכוח הסעד ההצהרתי לפיו הנתבע-2, הוא בעל מחצית הזכויות בדירה.

...

המסקנה המתבקשת, הינה שקיים יסוד לטענה שהעברת חלקו של הנתבע-2 על שם המבקשת נעשתה במטרה למנוע תפיסת הנכס על ידי נושים.

די במסקנה זו, כדי לקבוע שיש יסוד לסעד ההצהרתי שנתבע, הכל כמובן בזהירות הנדרשת בשלב זה ומבלי לקבוע מסמרות.

גם לא נפל כל פגם בתום ליבן של התובעות שעה שניכר מהראיות שהובאו שניסו במשך שנים ארוכות להימנע מהגשת תביעה ולהסדיר את המחלוקות בין הצדדים ללא הצלחה, וכמוצא אחרון פנו להליך זה. סוף דבר, מכל הטעמים לעיל דינה של הבקשה לביטול העיקולים להדחות.

לבקשת המבקש לצוו עיקול זמני "עצמי" ביחס על כספים שמתחוור שאינם אצלו, זאת בגדרי הליך נגזר שאינו קורא לפצוי כספי בהקף מוגדר: בקשה שלא ניתן לידון בה, באין תביעה כספית, כאשר העיקול אינו על כספים קיימים, ובאין ראשית טענה סדורה בעינייני הכבדה.

בגדרי בקשת אישור התביעה הנגזרת באה עתה הבקשה הנוכחית, לצוו עיקול זמני (שלא במעמד צד אחד) על "כספים של הנתבעת המוחזקים בידי התובע (עיקול עצמי)'". אילו כספים והאם יש בידי המבקש כספים, לא ציין המבקש בבקשה.

בהתאם, אין מדובר גם בבקשה ל"עיקול עצמי" (קרי בקשה של תובע לעקל כספים שמצויים אצלו אגב תביעתו), כניסוחו של המבקש, כי אם בעיקול אצל מחזיק: הנושה (הנטענת, בהליך הנגזר) היא החברה, החייבת (הנטענת, בהליך הנגזר) היא המשיבה, המבקש איננו אלא מחזיק, כזה שבידו מוחזקים כספים שאמורים להיות משולמים למשיבה (מכוחו של פסק דין חלוט בהליך אחר), ומועלית בשם החברה סברה שאם תזכה בדינה בהליך הנגזר לא תוכל לממש את פירות זכייתה, שכן המשיבה לא תאחז עוד באותם כספים שהיא אמורה לקבלם.

...

לפני בקשת המבקשת למתן צו עיקול זמני עצמי על כספים המוחזקים על ידה, אותם היא חבה למשיבה מכוח פסק הבוררות שניתן ביום 22.8.2021, שאושר בינתיים בפסק בוררות בערכאת העירעור, וזאת עד לסכום התביעה בסך כולל של 9,029,252 ₪.

...

המסקנה המתבקשת היא, שלא הוכח באופן מספק הבסיס העובדתי, לקבל את הבקשה להטלת העיקול, גם בהקשר זה. גם אם יאמר שקיימת עילת תביעה בנוגע לצו עשה שהתבקש הרי שעה שאין מחלוקת שחובת התיקון מוטלת על הנתבעת, העילה הכספית טרם התגבשה ולא בוססה דיה להנחת הדעת בשלב הזה.

אחר כל האמור לעיל, ניתן לקבוע שבאיזון המתבקש, בין הזכות לכאורה לבין מאזן הנוחות, וכן בהקשר מידתיות הסעד המבוקש על סך כל הסכום התביעה, אין מקום להטיל עיקול עצמי על כספים המצויים בידי התובעת.

סוף דבר, מכל הטעמים לעיל דינה של בקשת העיקול להידחות.