בפני בקשה להקפאת הליכים נגד גבי ורחל איטח (להלן "איטח") בעלי המניות, המנהלים והערבים לחובות של חברת נקוי הגליל 91 בע"מ (להלן "חברת נקוי הגליל") .
כמו כן טענו כי החשש שמציין ב"כ המבקשים בתגובתו כי כלי הרכב עלולים להיתפס ככל שההליכים נגד איטח לא יוקפאו חסרת בסיס מאחר ו- 28 כלי רכב (מתוך 36 כלי הרכב שנטען כי הם בבעלות איטח) משועבדים לבנק הבנלאומי ולפיכך לבנק זכות ראשונים להפרע ממכירת כלי הרכב וכל פעולה בקשר אליהם יכולה להתבצע רק באישור בית המשפט.
כמו כן טענה כי כלי הרכב מופיעים במצבת הנכסים של חברת נקוי הגליל בהצהרת החברות ואיטח, הנספחת לבקשתם להקפאת ההליכים.
טענה ממין זה היה על איטח לטעון כבר במסגרת הבקשה המקורית להקפאת ההליכים גם לחבורת עצמן, שאז היה מקום להביא בחשבון בשיקולים האם להורות על הקפאת הליכים נגד חברת נקוי הגליל, בין היתר, את סכויי הבראתה והפעלתה בהיעדר כלי רכב .
...
לפיכך , אני קובעת כי לצרכי הליך זה יש לראות בכלי הרכב חלק בלתי נפרד ממסת הנכסים של חברת ניקוי הגליל וכי עד החלטה אחרת לא תעשה כל דיספוזיציה בכלי רכב אלה, בין בבעלות עליהם ובין בחזקה ובשימוש בהם .
יחד עם זאת, אין ספק כי נדרשת חקירה אישית של התנהלותו כמנהל החברות, נוכח השינוי החד ברווחי חברת ניקוי הגליל , נוכח ההשקעות שביצעה חברה זו , משיכת הכספים וההלוואות שנטלה עובר להגשת הבקשה.גם עובדת הצגת נכסי החברה (לרבות כלי הרכב) והעובדה שהוגש תצהיר בלתי מפורט של איטח, שהנסתר עולה על הגלוי בו – יש בה כדי להביא למסקנה כי מטרת הגשת הבקשה היא לשם הגנה מהנושים ללא קשר להבראת החברות שבבעלותו.
נוכח האמור – אני דוחה את בקשת רחל וגבי איטח להקפאת הליכים אישית נגדם.
