בקשה לאישור מכירת דירה בבעלות יחיד בהליך חדלות פירעון

מאחר ולא עומדת בפני בקשה מפורטת לתוספת מאמץ מיוחד, הסכום היחיד לגביו ניתן לקבוע בודאות שאין מחלוקת הוא הסך של 43,639 ₪.

המנהל המיוחד בעצמו מציין כי "הליך כנוס נכסים במסגרת הליך חידלות פרעון הוא לא הליך פשוט וגורר אחריו אחריות ועבודה רבה: קבלת חוות דעת שמאית, הגשת בקשות בעיניין, פירסום מודעה בעיתונות, בדיקות מקדימות, ביטול עיקולים, היתייחסות להערות אזהרה כאלה ואחרות, הכנת חוברת מידע למתעניינים, מתן מענה טלפוני למתעניינים פוטנציאלים, הצגת הכנס במספר מועדים שונים, איסוף כלל ההצעות, זימון המציעים ועריכת הליך היתמחרות, הכנה וחתימה על הסכם מכר, הגשת בקשה לאישור מכר, דיווחים לרשויות המס (לא תמיד יש את כול הפרטים), תאום מועד פינוי הדירה או הוצאת צו פינוי, פסיקת דמי דיור חלוף, הנפקת צו מכר, הגשת מלוא המסמכים הדרושים לרשם המקרקעין (שעה שיודע כי במירשם הוטלו עיקולים ויש הערות), אחריות כלפי רישום זכויות ע"ש הרוכש ועוד." (ראו סעיף 45 לתשובת המנהל המיוחד מיון 27.01.2021).

בבעלות החייב ורעייתו דירת השקעה, אותה ביקשו למכור במכר עצמי במטרה לייעל את ההליך ולחסוך בעלויות לרבות בשכ"ט כונס הנכסים.

...

תגובת החייב ואשת החייב; לטענת החייב, אין להיעתר לבקשת המנהל המיוחד לגביית שכר טרחתו מחלקה של רעיית החייב בדירת המגורים, מהטעמים שלהלן: החייב ביקש לבצע מכר עצמי לצורך חיסכון בעלויות ומקסום התמורה לטובת הנושים ולטובת החייב ומשפחתו.

בהינתן השיקולים המפורטים לעיל, סבורני כי יש לפסוק למנהל המיוחד שכ"ט בשיעור 5,828 ₪ מחלקה של המשיבה בתמורה, לאור הפעולות שנקט בהן המנהל המיוחד ואשר אין חולק כי היטיבו עם המשיבה.

בנוסף, אני דוחה את בקשת החייב לתשלום שכר המתווך מתוך קופת הפש"ר, באשר זה לא סוכם או הוסכם עם בעל התפקיד ושעה שהחייב ורעייתו נטלו על עצמם התחייבות שעה שהם מודעים למצבם הכלכלי וחוסר יכולתם לשאת בעלויות אלו ועדיין לא טרחו לקבל את הסכמת בעל התפקיד לתשלום הוצאה זו. לעניין בקשת החייב לתשלום שכר טרחת בא כוחו בגין הייצוג במכירה, שוב בעניין זה דומני כי ראוי להחיל את השכל הישר וההגינות.

לפיכך, אני קובעת כי שכרו ישולם מחצית מקופת הפש"ר ומחצית על ידי רעייתי החייב.

בבעלות היחידים דירת מגורים, בה הם מתגוררים, ברחוב הדס 29/2 ביקנעם עילית, הידועה כגוש 12008 חלקה 143 תת חלקה 2 (להלן: " דירת המגורים ").

ביום 6/7/22 מונה הנאמן, עוה"ד ליאור מזור, ככונס נכסים למכירת זכויות היחידים בדירת המגורים והוא הוסמך לנקוט בכל ההליכים הנדרשים לצורך מימוש הנכס לרבות, תפיסת החזקה, הזמנת חוות דעת שמאי, מכירת הנכס ופירסומו, ניהול הליך מו"מ או היתמחרות בין המציעים והגשה לאישור הסכם למכירת הנכס.

בכל הנוגע להצעת ההסדר של היחידים, למרות המאמצים הרבים שערכו היחידים ובני משפחתם, יחד עם באי כוחם, הארכות שניתנו להם על ידי בית המשפט לפי בקשתם, אין היא עומדת בשום צורה בהוראת סעיף 324(ב) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: " החוק"), שהנו מבחן התמורה.

כך נפסק בפיסקה 32 לפסק הדין: "סעיף 229(ז) לחוק מורה באופן ברור ונהיר כי הוראות סעיף 229 לא יחולו על מימוש משכנתא או מישכון של זכות במקרקעין של היחיד המשמשים למגוריו, ותחתן יבואו הוראות סעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל. אין בסעיף כל היתייחסות לזהות הגורם האמון על מימוש הנכס או קביעה כי זהותו תשפיע על תקופת הסידור החלוף. להיפך, לעניין אופן מימוש המישכון או המשכנתא מפנה סעיף 229(ז) באופן מפורש לסימן א' לפרק ו' לחוק, הכולל את הוראת סעיף 248 לחוק העוסקת בשתי החלופות שסקרנו לעיל למימוש נכס משועבד – מימוש על ידי הנושה המובטח ומימוש על ידי הנאמן. בכך מבהיר הסעיף כי שאלת אופן המימוש, לרבות זהות המממש – לחוד; ושאלת הסידור החלוף – לחוד... המישכון מעצם טבעו מזכה את הנושה להפרע מהנכס עליו הוא הוטל, במקרה שבו לא סולק החוב על ידי החייב. מימוש המישכון הוא איפוא התהליך שבאמצעותו פורע הנושה את חובו, כאשר הדרך הרגילה לביצועו היא מכירת הנכס הממושכן (ויסמן, עמ' 189). המכירה יכול שתעשה בהליכי הוצאה לפועל על ידי הנושה, ויכול גם שתעשה בהליכי חידלות הפרעון על ידי הנאמן. בין כך ובין כך, מכירת הנכס המובטח מהוה הליך מימוש משכנתא או מישכון שחלות עליו הוראות סעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל. לא בכדי מורה סעיף 248(ג) לחוק כי גם במקרים שבהם המימוש נעשה על ידי הנאמן, הוא יפעל בהתאם להנחיות הנושה המובטח (כל עוד הדבר לא פוגע ביתר הנושים)." בהתאם לפסיקה, מאחר ומדובר במימוש של נכס ממשוכן, יחולו הוראות סעיף 38(ג)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967 הקובעות : שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באיזור מגוריו התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת".

...

בנוסף, אני דוחה את טענות היחידים להערכת שווי דירת המגורים של השמאי שמונה על ידי בעלי התפקיד משני טעמים.

אני סבור כי במקרה שלפניי יש להאריך את תקופת הסידור החלוף מעבר לתקופה של 18 חודשים לתקופה של 48 חודשים ולא מעבר לכך, לאור נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

לאור כל האמור לעיל, אני מאשר את בקשת הנאמן למכירת הזכויות בנכס לה"ה רייפר.

בית משפט השלום בנצרת חדל"פ 56279-10-21 וקס נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' חדל"פ 31342-08-21 וקס נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 347048_4 בפני כבוד השופט עופר חיים שורק היחידים רינה וקס, ת"ז 017255142 דוד וקס ת"ז 58894379 המשיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 2. עורך הדין ליאור מזור (נאמן) החלטה

בבעלות היחידים דירת מגורים, בה הם מתגוררים, ברחוב הדס 29/2 ביקנעם עילית, הידועה כגוש 12008 חלקה 143 תת חלקה 2 (להלן: " דירת המגורים ").

המדובר בנושה מובטחת לטובתה נרשם מישכון שני בדרגתו אחרי מישכון לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ. בהחלטה מיום 27/5/22 נקבע כי זכויות היחידים בדירת המגורים ימומשו במסגרת הליכי חידלות הפרעון, על ידי הנאמן.

ביום 10/11/22 הגישו היחידים בקשה בהולה לעיכוב הליכי מימוש דירת המגורים וקביעת מועד דיון לצורך גיבוש תכנית פרעון.

עוד פירטו היחידים את עמדתם לסוגיית הדיור החלוף, אותו ביקשו להעמיד על 4500 ₪ בחודש לשארית חייהם, לכל הפחות עד גיל 85, ובסה"כ 216,000 ש"ח. הצעת היחידים לנושים הייתה הוספת הסך של 850,000 ₪ תוך שהיחידים ובאי כוחם חוזרים ומדגישים את הפגיעה האנושה בהם ומשפחתם ככל והדירה תמכר.

נקבע כי אישור ההצעה לרכישת הדירה על ידי ה"ה רייפר תוביל לתשלום מלוא החובות המובטחים, הוצאות ההליך ודיבידנד משמעותי לנושים בדין רגיל בהשוואה להצעת ההסדר של היחידים לכלל הנושים שאינה מותירה דיבידנד משמעותי, אם בכלל, לנושים בדין רגיל.

...

בכל הנוגע למאזן הנוחות, אני סבור כי התוצאה של ביצוע ההחלטה מטה את הכף לכך שיש להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע שכן יישומה יוביל להעברת הזכויות בדירת המגורים לקונים והמבקשים יאלצו לפנות את ביתם באופן מידי.

אשר על כן אני מורה על קבלת הבקשה ועל עיכוב ביצוע ההחלטה מיום 28/1/23.

החלטתי זו תעמוד בתוקפה עד להכרעת בית המשפט המחוזי בערעור שיוגש או עד מתן החלטה אחרת שתינתן על ידו.

בית משפט השלום בראשון לציון חדל"פ 27350-05-20 רובינ'ס יבוא ושיווק סלונים בע"מ נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופטת קרין וישינסקי המבקשת רובינ'ס יבוא ושיווק סלונים בע"מ המשיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב 2. בנימין בן יעקב, ת"ז 012345229 (יחיד) 3. שלמה הנדל (נאמן) פסק דין

לגופם של דברים, טען היחיד כי בשנתיים הראשונות יעמוד צו התשלומים על סך של 2,000 ₪, בעיקר בשים לב לכך כי הנושים יקבלו תמורה נכבדה ממכירת דירת המגורים המשותפת של היחיד והזכאית למזונות, העומדת על סך של 315,000 ש"ח. ביום 12.05.22 היתקיים דיון ארוך ומקיף בצו השקום, בנוכחות ב"כ הממונה, הנאמן, היחיד (בהוועדות חזותית) ובא כוחו, הזכאית למזונות ובאת כוחה וכן ב"כ הנושה.

בתום הדיון הוצע כי היחיד יוסיף לקופת הנשייה סך של 210,000 ₪ במקום 150,000 ₪ וזאת נוכח העידר מידע מספיק במצוי בידי הנאמן, הנובע הן מחשדו של הנושה כי היחיד מעים נכסים בבעלותו והן ממגורי היחיד מחוץ לישראל, באופן המונע מהנאמן להעמיק את חקירותיו בקשר להכנסותיו והוצאותיו האמיתיות של היחיד.

ב.    אי קיום חובות היחיד בהליך חידלות הפרעון, לרבות אי מילוי הוראות צו זה או העדר שתוף פעולה עם הנאמן ועם הממונה - צפוי להשליך לרעה על ההליך, ובין היתר עלול להוביל להארכת תקופת התשלומים או לביטולו המוחלט של ההליך.

...

כאמור, מלבד טענות בעלמא, לא הוגשה כל ראיה מצד הנושה לתמיכה בטענותיה, ומקובלת עליי עמדת הנאמן כי לאחר שנעשו כל הבדיקות בצורה מדוקדקת ומקצועית, תכנית השיקום אשר הוצעה הינה ראויה ומאזנת בין האינטרסים השונים בהליך חדלות הפרעון.

יובהר כי דעתי אינה נוחה, בלשון המעטה, ממגורי היחיד בחו"ל, אולם נחה דעתי כי היחיד משתף פעולה עם הנאמן ומקיים באופן דווקני את חובותיו בהליך.

לאור כל האמור, אני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק) כדלקמן: חובת תשלומים על היחיד להוסיף לקופת הנשייה (בנוסף לסכום המופקד בה כעת) סך של 210,000 ₪, וזאת באופן הבא: סכום התשלום: תשלומים חודשיים בסך  3,000 ₪.

...