בקשה לאישור ייצוגית כנגד חברת מוניות שירות

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 28402-06-20 כרמי נ' המוביל - שירותי הסעות ומוניות בע"מ מספר בקשה:2 לפני כבוד השופטת מיכל עמית - אניסמן המבקש אורי כרמי ע"י ב"כ עו"ד שלומי אבני ו/או ערן פלסר המשיבה המוביל - שירותי הסעות ומוניות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יוסי חכם פסק דין

לפניי בקשה מוסכמת להסתלקותו של המבקש מבקשתו לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה, וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

לטענת המבקש, כפי שבאה לידי ביטוי בבקשת האישור, המשיבה הפרה את הוראות חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 ותקנות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013 (להלן: "חוק השויון" ו"תקנות השויון" בהתאמה), ובפרט את הוראות תקנה 34(א)(4) לתקנות השויון, שעה שאינה מפרסמת באתר האנטרנט שלה את התאמות הנגישות ביחס להשכרת אוטובוסים נגישים שעליה להעמיד להשכרה לפי חוק השויון ותקנות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות רכב השכרה ואוטובוסים), התשע"ג-2012 (להלן: "תקנות ההשכרה").

משאין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין, ובהעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לא מצאתי כי יש צורך באיתור תובע חלופי או בפירסום הודעת ההסתלקות [לעניין אי פירסומן של הסתלקויות בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ראו: ת"צ (ת"א) 13675-03-09 **** מישורי נ' דקלה חברה לבטוח בע"מ (פורסם בנבו, 28.12.2010); ת"צ (מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 22.12.2010)].

...

בנסיבות העניין, בהתחשב בטרחת המבקש ובא כוחו, אשר באו לידי ביטוי בהכנת התובענה ובקשת האישור ובניהול מו"מ עם המשיבה, בהתחשב בסכומים שנפסקו בנסיבות דומות, וכן בהתחשב בתועלת לחברי הקבוצה הטמונה במתווה המוסכם, אני מאשרת את הסכמת הצדדים לעניין הגמול למבקש ושכר טרחת בא כוחו.

סוף דבר ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.

תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.

בבקשה לאישור תובענה ייצוגית פתח דבר אדם עומד ברחוב ועוצר מונית אקראית.

בנסיבות אלה, הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, בטענה שגביית "דמי הזמנה" בגין נסיעה מזדמנת/אקראית (להלן: נסיעה מזדמנת) נעשית בנגוד להוראות הדין האוסרות גבייתה במצב זה, בחוסר תום לב ותוך עשיית עושר ולא במשפט, ועל כן עתר להורות למשיבה להפסיק לגבות את "דמי ההזמנה" בנסיעות מזדמנות, ולפצוי בגין הנזק שניגרם כתוצאה מגביית דמי ההזמנה שלא כדין.

דיון והכרעה על תכליתה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית עמדה כבוד השופטת ד' ברק-ארז ברע"א 3489/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ, פ"ד סו(1) 633, 254-253 (2013): "מטרתו של שלב מקדמי זה היא למנוע אישורן של תובענות סרק, בלי להרתיע תובעים מהגשת תובענות ייצוגיות צודקות. בפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי מי שמבקש לאשר תובענה כייצוגית חייב לשכנע את בית המשפט במידת הסבירות ראויה – ולא על פי האמור בכתב התביעה בלבד – כי הוא עומד בכל התנאים לאישור תובענה כייצוגית ...  על התובע הייצוגי להניח לפני בית המשפט תשתית משפטית ותשתית ראייתית התומכות, לכאורה, בתביעתו ....".  כדי לאשר תובענה כייצוגית, על בית המשפט להשתכנע שהתקיימו כל התנאים המפורטים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, כדלהלן: "(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

טוענת המשיבה שהיא אינה אחראית לחיובים שנגבים על ידי הנהג שלא כדין, כאשר כל תפקידה מתמצה בתיווך ולכן היא אינה בעלת הדין הנכונה מול המבקש, ומכל מקום נסיעות שנעצרות ברחוב הן נסיעות "זרות" לה, כאלה שאינן מקיימות את תכלית הפעילות שלה, היינו חיבור בין נוסעים לבין נהגים, ובמקרים של נסיעות מזדמנות אין היא מציעה את היישומון לצורך התיווך לשירותי הנסיעה ואין היא שותפה בתהליך ההזמנה, ביצועה ותִּמְחוּרָהּ של אותה הנסיעה.

...

מחלוקת זו טעונה בחינה עובדתית מעמיקה שאיננה מתאימה לשלב מקדמי זה, משכך, הגעתי למסקנה כי אף עילה זו מאושרת בגדר הבקשה לאישור תובענה כייצוגית.

יתר התנאים לאישור התובענה כייצוגית אני סבור כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעת במחלוקת בנסיבות העניין.

סוף דבר לאור האמור לעיל, דין הבקשה לאישור תובענה כייצוגית להתקבל בכפוף לאלה: חברי הקבוצה הייצוגית יוגדרו כדלהלן: "כל נוסע בנסיעה מזדמנת ששילם באמצעות יישומון Gett, החל מחודש אפריל 2015, וחויב בתוספת תשלום בגין 'דמי הזמנה/טלפון' על המחיר הנקוב במונה בגין הנסיעה עצמה". עילות התובענה שהבקשה לאישור תובענה ייצוגית מאושרת בגינן: התרשלות המשיבה בהיעדר פעולה מספקת מצידה למניעת גביית דמי הזמנה בנסיעות מזדמנות על ידי נהגים; וכן התעשרותה של המשיבה על חשבון הנוסעים בעקבות הגבייה שנעשתה שלא כדין.

רקע עניינו של ההליך דנן בתובענה ובקשה לאישורה כייצוגית (להלן – בקשת האישור) שהוגשה נגד נשר תורס שירותי מוניות, אגודה שיתופית בע"מ (להלן – המשיבה).

מטבע הדברים, חברה אשר עיסוקה הוא במתן שירותי הסעות לנתב"ג וממנו, מושפעת באופן ישיר ומשמעותי מהגבלות על טיסות יוצאות מישראל ונכנסות אליה ומהיקף התיירות.

...

אכן, על מנת לוודא ששכר הטרחה משולם בגין תועלת של ממש הצומחת לחברי הקבוצה, מורה אני כי החל מהתשלום השביעי, יותנה התשלום באישור בית המשפט, בכפוף להגשת דו"חות כאמור, אשר ילמדו על יישום ההסדר.

בנסיבות העניין האמורות, נעתרת אני לבקשה באופן חלקי כך שהמשיבה תשפה את המבקש על ההוצאה שהוציא בגין אגרת בית משפט.

סוף דבר   לאור כל האמור, הנני מאשרת את הסדר הפשרה בין הצדדים, אחר שמצאתי כי ההסדר המוצע ראוי, הוגן וסביר.

אני סבורה כי קיים קושי לקבל את חוות דעתו של השמאי לוי יצחק, בעיקר בשל העובדה כי לא היה מודע לקיומו של הריקול והשמוש שנעשה ברכבי הדיזל (מוניות, מורים לנהיגה וכיו"ב), מה גם שהיא מבוססת על מחירוניו שלו בלבד, ולפחות חלק ממחירונים אלו נכתב לאחר אוקטובר 2015, המועד בו על פי דבריו פולקסוואגן שכרה את שרותיו.

טענת השהוי והמניעות של המדינה ושיקולי מדיניות כאמור לעיל בחודש אוקטובר 2015 הוגשו תשע בקשות לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבות בנוגע לניזקי פרשת "דיזלגייט". המדינה ידעה בסמוך לאותו מועד על אודות בקשות האישור, שכן באחת מתשע בקשות האישור, שנמחקה, התבקשה עמדת המשרד להגנת הסביבה.

כך למשל, בת"צ (מינהליים ת"א) 38647-12-09 חצור נ' עריית אור יהודה (פורסם במאגרים 16.1.2013) אישרה השופטת מיכל אגמון גונן הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בגין זהום מים בביוב וקבעה: "הכלי של תביעה ייצוגית מאפשר אכיפה סביבתית-אזרחית ומחייב את הרשויות והמפעלים לאחריות אישית וישירה מול הנפגעים [ו]מול הציבור. כוחה גם מיתעצם לאור הנזק התדמיתי של החברות והפעילות הנילוות של הרשויות, באמצעות פקוח הדוק יותר ודרישה להשקעה משמעותית בתיקון העיוותים כתוצאה מהתביעה". ראו גם דבריו של כ השופט (כתוארו אז) אליקים רובינשטיין ברע"א 9615/05 שמש נ' פוקצ'טה בע"מ (פורסם במאגרים 5.7.2006): "אכן, הרשויות צריך שיעשו מלאכתן כפי שהטיל עליהן המחוקק בפקוח ובאכיפה. ואולם, כבדותה ואיטיותה של פעולת הרשויות מצדיקה לפתוח פתח ל'אכיפה אזרחית', כך שהאזרח האיכפתי המבקש לשמור את בריאותו ובריאות הציבור יוכל להשפיע אף הוא לתקנת הרבים [...]" (פסקה ה(4)).

המלומד אלון קלמנט עמד במאמריו "קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו-2006" הפרקליט מט 131, 134–136 (2006), על כך שפרט 6 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות מקנה לציבור את הזכות להגיש תובענה ייצוגית בקשר עם הפגיעה במשאב טבע, לרבות עוולות זהום אויר וחשיפה המונית כתוצאה מכך לחומרים מסוכנים: "[...] ההסדר שהיה קיים בחוק למניעת מפגעים סביבתיים נותר בתוקף ושמו הוסב ל'תביעה קבוצתית'. בנוסף להסדר זה, מאפשר החוק החדש לתבוע בתובענה ייצוגית בכל עילה ובילבד שתהיה קשורה למפגע סביבתי ותופנה נגד גורם המפגע, כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים. עילת התביעה אינה מוגבלת, והיא כוללת אף את עוולות הרשלנות והפרת חובה חקוקה מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. יש לשים לב לכך שהגדרתו של מפגע סביבתי בחוק למניעת מפגעים סביבתיים הינה רחבה וכוללת בין היתר תביעות בגין זהום אויר, מים, רעש, קרינה ופגיעה בסביבה החופית.

...

מכל הנימוקים דלעיל אני סבורה כי יש לדחות את בקשת המדינה לזכות תביעה בלעדית בעניין נזקי הקבוצה הראשונה.

סוף דבר בקשת האישור מתקבלת בהתאם לקבוע לעיל.

לא שוכנעתי כי קיימת אפשרות סבירה שבית המשפט ייעתר לסעד המבוקש לאפשר בעלי כלי הרכב המושפעים שירצו בכך להשיב את כלי הרכב למשיבות או מי מהן תמורת שוויו.

לפניי בקשה מוסכמת בחלקה להסתלקותה של המבקשת מבקשתה לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה, וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

בבקשת האישור נטען כי המשיבה מפעילה שירות תחבורה שיתופית, המאפשר הזמנת שירותי תחבורה שתופיים במונית שירות ואוטובוס, הקרוי "תיק תק" (להלן: "השרות").

בנסיבות העניין, בהיתחשב בטרחת המבקשת ובא כוחה אשר באו לידי ביטוי בהכנת התובענה ובקשת האישור, בניהול מו"מ, בהגשת בקשת ההסתלקות, כמו גם בהיתחשב בתועלת הטמונה בתובענה , אני מאשר את הסכמת הצדדים, וקובע בנוסף כי הגמול למבקשת יעמוד על הסך של 6,000 ₪ ואילו שכ"ט ב"כ המבקשת יעמוד על הסך של 18,000 ₪ בצרוף מע"מ. משאין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין, ובהעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, איני סבור כי יש צורך באיתור תובע חלופי או בפירסום הודעת ההסתלקות [לעניין אי פירסומן של ההסתלקויות בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, לעניין זה ר': ת"צ (ת"א) 13675-03-09 **** מישורי נ' דקלה חברה לבטוח בע"מ (28.12.2010) ; ת"צ (מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.2010).

...

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני קובע כדלקמן: ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.

תביעתה האישית של המבקשת כנגד המשיבה נדחית.

כפועל יוצא מכך נדחית בקשת האישור כנגד המשיבה.