בקשה לאישור הצעת רכישת זכויות חייב בדירה בתל אביב

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 47870-01-18 קוגיטו קפיטל אס.אם.אי, שותפות מוגבלת ואח' נ' עזר ואח' מספר בקשה:91 לפני כב' השופט חגי ברנר, סגן נשיא בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 ובעניין: עזר שאול על-ידי ב"כ עוה"ד גד לנדאו החייב ובעניין: בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ על-ידי ב"כ עוה"ד ישראל בכר הבנק ובעניין: עו"ד דוד הרשקוביץ לעצמו הנאמן ובעניין: כונס הנכסים הרישמי על-ידי ב"כ עוה"ד ענבל מנוצ'הרי- כסיף הכנ"ר החלטה

שאלת מימוש הדירה נדונה במסגרת בקשה 71, אשר הוגשה ביום 08.04.2021 על ידי אשת החייב, במסגרתה ביקשה בהסכמת הנאמן אישור לרכישת זכויות החייב בדירה כדירה תפוסה, תמורת סך של 650,000 ₪.

ביום 15.11.2021 אושר המתוה שהציעה אשת החייב לפדיון זכויותיו של החייב בדירה, תמורת סך של 770,000 ₪.

...

הבנק הוסיף וטען לעניין זה, תוך שהוא מפנה לרע"א 8038/20 ב.ר.ן יזמות והשקעות בע"מ נ' חיים ומשה מנגד בע"מ (בפירוק) (נבו 26.01.2021) (להלן: "ב.ר.ן") כי יתר הנושים בתיק, לרבות נושים מקצועיים כמו בנקים, לא פעלו באותו האופן בו פעל הבנק ולא סייעו לקידום הגבייה בתיק ולהשאת רווחי קופת הנשייה, אלא נותרו אדישים תוך שהם נהנו בסופו של דבר מפעולות הבנק שהובילו להשאת קופת הנשייה.

" (בפסקאות 30- 31, ההדגשה אינה במקור) כבר מטעם זה דין הבקשה להידחות, שהרי הבנק הוא מקרה מובהק של נושה מקצועי.

גם מטעם זה דין הבקשה להידחות.

נוכח האמור, הבקשה לפסיקת גמול מיוחד לבנק, נדחית.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 13665-08-10 אברהם נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' מספר בקשה:49 לפני כבוד השופטת רחל ערקובי מבקשים עו"ד ברוך חכים נאמן לנכסי החייב אלי אברהם משיבים 1. אלינור אברהם – המשיבה ע"י עו"ד ב. טולידאנו 2. כונס נכסים רישמי תל אביב ע"י ב"כ עו"ד זילברברג 3. אלי אברהם - החייב החלטה

אציין כי לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ובעת כתיבת ההחלטה, הסתבר כי באחת מתגובותיו של הנאמן לתיק ביהמ"ש במסגרת בקשה 43, הודיע הנאמן לביהמ"ש כי "לחייבים הזכות להציע הצעות לפדיון מחצית משווי הדירה גם לאחר הליך ההתמחרות ובהיתחשב בתוצאות הליך ההתמחרות, אם וככל שהם מעוניינים בכך". הואיל וסברתי כי מטיעוני הנאמן במסגרת הבקשה לאישור המכר ובפניי, עלה הרושם כי טענת הנאמן עומדת לכאורה בסתירה לעמדה זו, ולמען הזהירות הואיל ומדובר במכר דירה, קבעתי דיון דחוף נוסף שתואם עם הצדדים ליום 7.7.22, והחלטתי זו ניתנת לאחר שמיעת הצדדים בשני הדיונים.

משהציעה הצעה שאין בה כל היתחשבנות, ומשהודיעה כי היא מבקשת למעשה לרכוש את חלקו של החייב בדירה במחיר של המציע הגבוה ביותר, ובתנאים שהוצעו על ידו, הרי זכותה עדיפה על פני זכותו של הקונה.

...

לבסוף הגעתי לכלל מסקנה, וכאמור, לא בנקל, כי יש לדחות את בקשת הנאמן לאישור הסכם המכר ולקבל את טענת המשיבה לפדיון בתנאים שיפורטו על ידי בהמשך, והכול מהטעמים שאפרט להלן.

בנסיבות שפורטו על ידי לעיל אני סבורה כי אין לאשר את המכר ויש לאפשר למשיבה לפדות את הנכס, היינו חלקו של החייב בסכום שהוצע על ידי המציע.

אני סבורה כי נוכח כל האמור לעיל יש לאפשר למשיבה לשלם את הסכום של הפדיון בסך של מחצית משווי הנכס כפי שנקבע במסגרת ההתמחרות, בסך כולל של 1,635,000 ₪.

סוף דבר; לאור המכלול אני סבורה שבנסיבות המקרה שבפניי אין לאשר את המכר, מכול הסיבות שפורטו לעיל בהחלטתי ובמיוחד לאור השילוב של מתן זכות מוסכמת למשיבה לפדות את הנכס באופן עקרוני ובמיוחד לאחר ההתמחרות, ולאור אי הזמנתה להתמחרות, בסכום של 712,000 ₪ שישולמו על ידי המשיבה בתוך 30 יום.

]השופטת ר' רונן: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט י' שקד) מיום 24.10.2022 בפש"ר 33137-12-16, בה אושרה מכירת זכויותיו של המבקש בדירת מגורים בלוד למשיבה 3 תמורת סך של 1.6 מיליון ש"ח. לצד העירעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

היא טענה כי בהתאם לחוות דעת שמאית שנערכה מטעמה, עומד שווי הדירה כריקה ופנויה על סך של 2.9 מיליון ש"ח בלבד, ושוויה כתפוסה עומד על סך של 1.16 מיליון ש"ח. על כן, היא ביקשה לאשר לה לפדות את זכויות החייב בדירה תמורת 750,000 ש"ח. ביום 10.4.2022 נעתר בית המשפט לבקשת המנהל המיוחד לבצע פירסום נוסף והזמנה להציע הצעות, תוך שקבע כי טענות האשה שמורות לה וכי לאחר השלמת האמור היא תוכל לשקול את שיפור הצעתה הנוכחית.

במהלך הדיון ציין המנהל המיוחד כי התקבלה הצעה לרכישת הדירה על סך 3.25 מיליון ש"ח. בהמשך לכך, הודיעו האשה, המנהל המיוחד והכנ"ר כי הם הגיעו להסדר לפיו האשה תרכוש את זכויות החייב בדירה תמורת סך של 1.6 מיליון ש"ח, ובכפוף לתשלום זה היא תהיה פטורה מכל דרישה בקשר לחובות עבר כלפי החייב.

...

הוא ציין כי בשל לחצים שהפעילה האישה על מציע ההצעה הגבוהה, חזר בו האחרון מהצעתו כך שבסופו של דבר ההצעה הגבוהה ביותר עמדה על סך של 1.5 מיליון ש"ח. בנסיבות אלה, התבקש בית המשפט לאשר התמחרות נוספת ולהורות כי האישה לא תהיה נוכחת בה. בית המשפט נעתר לבקשה והבהיר כי ככל שהאישה או מי מטעמה יגיעו להתמחרות הנוספת, עליהם לפעול כדין ולאפשר את ניהולה.

באשר לטענה הראשונה, יש לציין כי לאורך ההליך נעתר בית משפט קמא לבקשותיו של החייב להביא לעדכון השמאות של הדירה.

עם זאת, בסופו של דבר בקשתו האחרונה של החייב לבצע שמאות מעודכנת לא התממשה בשל מחדלו לשלם את שכרה של השמאית.

מדובר במסקנה סבירה בעיניי, ולא מצאתי מקום להתערב בה. סוף דבר: הערעור נדחה, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

בית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו פש"ר 17725-12-12 אוליבצקי כהן ואח' נ' שיינקר ואח' 2 באפריל 2023 י"א בניסן תשפ"ג לפני כבוד סגן הנשיא חגי ברנר בקשה מס' 36 בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980 ובעניין: אלישבע שיינקר לעצמה החייבת ובעניין: חיים שיינקר לעצמו שיינקר ובעניין: אביב פריצקי, עו"ד, בתפקידו כנאמן לנכסי החייבת לעצמו הנאמן ובעניין: חיה רחל כהן אוליבצקי ע"י ב"כ עוה"ד יונתן בר יהודה המשיבה ובעניין: כונס הנכסים הרישמי ע"י ב"כ עוה"ד מורין אופיר הכנ"ר ה ח ל ט ה

מבוא לפניי בקשתם של אלישבע שיינקר (להלן: "החייבת") ובעלה, חיים שיינקר (להלן: "שיינקר", וביחד להלן: "המבקשים") להורות על ביטולה של החלטתי מיום 6.10.2022 לאישור מכירת הנכס המצוי ברחוב עזרא 32 בבני ברק הידוע כגוש 6190, חלקה 419, תת חלקה 3 (להלן: "הדירה"), בעקבות מה שהם מכנים "חשיפת תרמית והונאה בסדר גודל עצום והטעייה חמורה כלפי בית משפט נכבד זה". עוד מבוקש להורות כי בכל רכישה עתידית של הדירה, ימומש רק מה שמכונה "החוב האמתי בסך 749,000 ₪" ובגין מימוש בסך של מיליון ₪, יוחזר למבקשים "עודף" בסך של 251,000 ₪.

ביום 22.7.2022 ביקש הנאמן לאשר את מכירת זכויותיהם של המבקשים בדירה לידי הנושה, אשר היא למעשה היחידה שהציעה הצעה ריאלית לרכוש את הדירה כתפוסה.

כפועל יוצא, זכאי הנושה המובטח לקבלת ריבית במעמד מימוש השיעבוד (ס' 7(א) לחוק המישכון; ת"א (מחוזי ת"א) 74/91 יואב שניצר מפרק אלכור אלויס בע"מ (בפרוק) נ' בנק לפתוח התעשיה לישראל בע"מ (נבו 26.1.1994); פש"ר (מחוזי מר') 24386-07-13 בנק הפועלים בע"מ נ' כונס נכסים רישמי תל אביב, בפיסקה 49 (נבו 28.2.2021)).

...

מבוא לפניי בקשתם של אלישבע שיינקר (להלן: "החייבת") ובעלה, חיים שיינקר (להלן: "שיינקר", וביחד להלן: "המבקשים") להורות על ביטולה של החלטתי מיום 6.10.2022 לאישור מכירת הנכס המצוי ברחוב עזרא 32 בבני ברק הידוע כגוש 6190, חלקה 419, תת חלקה 3 (להלן: "הדירה"), בעקבות מה שהם מכנים "חשיפת תרמית והונאה בסדר גודל עצום והטעייה חמורה כלפי בית משפט נכבד זה". עוד מבוקש להורות כי בכל רכישה עתידית של הדירה, ימומש רק מה שמכונה "החוב האמיתי בסך 749,000 ₪" ובגין מימוש בסך של מיליון ₪, יוחזר למבקשים "עודף" בסך של 251,000 ₪.

מדובר בפסק דין המהווה מעשה בית דין, בהתאם לכלל השתק הפלוגתא לפיו אין לאפשר לבעלי דין או חליפיהם להעלות לדיון מחודש פלוגתא שנדונה לגופה והוכרעה במסגרת הליך משפטי קודם (ע"א 8273/16 Fundacio Gala-Salvador Dali נ' וי. אס מרקטינג (ישראל 2005) בע"מ, בפסקה 40 (נבו 11.7.2021), וההפניות שם; יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 796 (מהדורה שנייה 2023) (להלן: "רוזן-צבי")).

נזכיר כי לא בכדי נתן שיינקר הסכמתו למשכון בגובה מלוא סכום פסק הדין, שכן רק על יסוד הסכמתו זו נעתר בית המשפט לענייני משפחה בחודש נובמבר 2004 לבקשתה של החייבת, לייחד את העיקולים שהוטלו על נכסיה, כך שאלה יוטלו על הדירה בלבד.

סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו פש"ר 33137-12-16 כבוב נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' לפני כבוד השופט יעקב שקד מבקשים 1. ג'מאל כבוב (החייב) 2. סוזי כבוב (האשה) משיבים 1. כונס נכסים רישמי תל אביב 2. עו"ד מנחם מושקוביץ (מנהל מיוחד) 3. אריאל הורוביץ (הרוכש) החלטה

שתי הבקשות נסתמכו על תצהירים בדבר עובדות וטענות דומות, לפיהן: הוצג אישור עיקרוני מטעם מלווה חוץ בנקאי למימון פדיון חלקו של החייב בדירה (נספח 1 לבקשת החייב; להלן – האישור העקרוני); נתבקש פדיון חובות החייב בתיק פשיטת הרגל בהסתמך על זכויותיו בדירה תחת מכירתה לרוכש; התבקש הסדר אישור להסדר הנושים הזהה להסדר אותו הציע החייב כבר כשלושה חודשים קודם לכן; נטען כי שווי המכירה לרוכש נמוך שכן קיימת שמאות גבוהה יותר שהוצאה כשלוש שנים קודם לכן; כי מצבו הרפואי של החייב מגביל את יכולתו לטפל בענייניו המשפטיים; כי חובותיו נמוכים מאלה שהציג המנהל המיוחד; כי האשה הוחתמה על מסמכים על ידי המנהל המיוחד תוך ניצול מצבה הנפשי הקשה בשל ההליכים התלויים ועומדים; החייב טען גם לזכויות דיירות מוגנת בדירה וכי לא ניתן למכרה כפנויה בטרם הכרעה בשאלה זו ובשאלת זכאותו וזכאות האשה לדיור חלוף; נוכח חשיבות בית המגורים, יש לאפשר הליך אשר ימנע את ממושו ונזק בלתי הפיך לחייב ומשפחתו.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשות, מהטעמים שיפורטו להלן.

בית המשפט פירט את ההנמקות לכך וביניהן הפגיעה באמון הציבור, שתגרום בסופו של דבר לפגיעה בחייבים שנכסיהם יימכרו במחיר ירוד יותר.

הבקשות נדחות.