בקשה לאישור הסתלקות מתובענה ייצוגית נגד אתר היכרויות

תביעה זו הסתיימה בהסתלקות מוסכמת ומתוגמלת (28/3/18) והשפעתה העיקרית על ענייננו בכך שהמשיבה גילתה כי עורך הדין ליאור חייק, שייצג את המבקש באותה תביעה, עמד בקשר עם המבקש כאן טרם הגשת התביעה, ולכן סירבה לכל הידברות עם המבקש ובאי כוחו.

המשיבה צרפה לתשובתה "טופס קיצור עסקה". ב-16:03, לאחר פחות משעה, העביר המבקש את הודעת הדוא"ל לעו"ד ליאור חייק, בא כוחו של מבקש התובענה הייצוגית הנוספת נגד אתר לאבלי (הודעת הדוא"ל צורפה כנספח ר' לבקשת האישור).

המבקש טוען כי פנה לעו"ד חייק משום שלא מצא דרך לבטל את המנוי באתר, אך מדוע נידרש אדם להיתקשר לעו"ד שאינו מכיר כדי לבטל מנוי באתר הכרות? מדוע לא חיפש באתר המשיבה כיצד לבטל את המנוי? היתנהלות זו מעוררת חשד כי מטרת הרישום הייתה מלכתחילה ליצור עילת תביעה.

...

בחינת מאפייני ההתקשרות שבין המשיבה לבין לקוחותיה מובילה למסקנה כי במקרה הנוכחי לא ניתן להחיל מנגנון תמחור יחסי המתבסס על זמן השימוש בלבד שכן עם עשיית המנוי השנתי בתשלום נחשף הלקוח בדיעבד לפרטיהם החסויים של בני-זוג פוטנציאליים עמם יצר קשר בתקופת המנוי החינמי ולכן החלק היחסי של המידע המתקבל אינו פונקציה של זמן השימוש בלבד.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל – הן בסוגיית התמורה היחסית והן בעניינו האישי של המבקש – נדחית הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדחית.

המשיבה היא חברה המפעילה אתר היכרויות לנשים בלבד (להלן: האתר) תמורת דמי תשלום חודשיים.

נוכח האמור, בשים לב לכך שבעקבות התובענה הייצוגית, פעלה המשיבה להבהיר את תנאי ההיתקשרות עם מנוייה באופן שההפרה הנטענת תוקנה, ומאחר שבקשת ההסתלקות ממילא אינה מהוה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה האחרים, מצאתי לנכון לאשר את ההסתלקות כמבוקש.

הובהר כי שני השיקולים העקריים שעל בית משפט לשקול הם קיומה של עילת תביעה לכאורה נגד הגוף הנתבע והתועלת הממשית שהשיג ההליך עבור חברי הקבוצה.

...

לאחר שעיינתי בבקשה לאישור התובענה כייצוגית ובבקשה המוסכמת להסתלקות, הגעתי למסקנה כי יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות ולהורות על דחיית תביעתה האישית של התובעת.

סוף דבר: אני מאשרת למבקשת ולבאת-כוחה להסתלק מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ולקבל מהמשיבה גמול ושכר טרחה כמפורט לעיל.

בנוסף, תביעתה האישית של המבקשת נדחית ללא צו להוצאות.

רקע עובדתי וטענות הצדדים ביום 1.5.2018 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), במסגרתה טען, כי המשיבה המפעילה אתר היכרויות באינטרט אינה פועלת לפי תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010 (להלן: "התקנות") וחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק") בכל הקשור לביטול עיסקאות ותשלום דמי ביטול מינימאליים, תוך שהיא קובעת באופן שרירותי סך של 99 ₪ בגין דמי ביטול, על אף שסכום זה אינו מוצג ללקוח טרם ההיתקשרות ואינו מופיע בתקנון האתר.

בקשת ההסתלקות במסגרת הבקשה שלפניי, מיפרט המבקש כי לאחר הגשת בקשת האישור, הגישה המשיבה תביעה כנגד המבקש, בגין טענה להתחזות והפרת תנאי התקנון של אתר המשיבה, והמבקש מצדו הגיש תביעה כנגד מנהל המשיבה בעילה של לשון הרע.

...

בנסיבות אלה מקובלת עלי טענת המבקש, לפיה מטרת הגשת הבקשה הייתה להביא לכך כי המשיבה תפעל בהתאם להוראות החוק, ונסיבות העניין מראות כי היא אכן פועלת כדין.

סוף דבר נוכח האמור לעיל, אני מאשרת את ההסתלקות המבקש מבקשת האישור.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

רקע המבקשת, הגישה בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה מכח ס' 30א בחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן- "חוק התיקשורת").

המשיבה, מפעילה אתר הכרויות לאקדמאים בשם "אלפא", בתשלום ("האתר"), ואילו המבקשת היא לקוחה של המשיבה, ובמהלך ההרשמה מסרה לראשונה את פרטיה, ובין היתר את כתובת הדוא"ל שלה.

הואיל ורוב רובן של הבקשות לאישור תובענה כייצוגית שמתקבלות מסתיימות בהסדרי פשרה או בהסדרי הסתלקות, קיימת חשיבות רבה לכך שהסדרי הפשרה יגשימו את מטרות ההליך: קידום זכות הגישה לערכאות, אכיפת הדין ויצירת הרתעה מהפרתו, פיצוי לנפגעים וניהול יעיל והוגן של תביעות כאמור בהוראות ס"ק (1)-(4) לסעיף 1 בחוק.

...

יפים בהקשר זה דברים שנכתבו על ידי כב' השופט פרופ' ע' גרוסקופף בפסק הדין בעניין ת"צ (מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.10) בפסקה 18: "למען הסר ספק יובהר כי אין באישור בקשת ההסתלקות כדי לחוות דעה בשאלות המשפטיות השנויות במחלוקת בין הצדדים. שאלות אלו לא נבחנו בהליך שלפני, ומאחר ומדובר בהסכמה על הסתלקות ולא באישור הסדר פשרה, אין במתן אישור בית המשפט כדי ליצור מניעה כלפי מי מחברי הקבוצה (למעט המבקשת) מלהעלות טענות משפטיות אלו בהליכים משפטיים עתידיים ...". לסיכום, אני מאשרת את הסתלקות המבקשת מעילת התביעה בגין משלוח הודעות ודברי דואר לאנשים שלא ביקשו זאת.

סבורני כי פרושה בפניי תשתית רחבה מספיק המאפשרת את הערכת הסיכונים והסיכויים, הן ביחס לשאלות העובדתיות והן ביחס לשאלות המשפטיות, באופן המייתר את הצורך במינויו של בודק [ראה להשוואה : ת"צ (ת"א) 50656-11-13 אליהו שיחור נ' נגב קרמיקה בע"מ (מפי כב' השופט חאלד כבוב; 16.3.17)] מכל מקום, אין בהסדר הפשרה שאלות שבמומחיות ואינו דורש בדיקה חשבונאית ואילו הערכת הנזק הלא ממוני מסורה דר"כ לשיקול דעתו של ביהמ"ש המתרשם מעדויות שלפניו.

ככל שיסתבר ששיעור המימוש עולה על סך של 250,000 ₪ תהיה המבקשת וב"כ רשאים לעתור לאישור הגמול ושכה"ט עד גבולות הסכום המוסכם שיהיה נתון לשיקול דעת ביהמ"ש. לסיכום לאור האמור, ההסתלקות בתנאיה מאושרת וכן מאושר הסדר הפשרה המתוקן, בהתאם למפורט בפסק דין זה. באי הכוח המייצגים יפקחו על ביצוע הסדר הפשרה.

עניינו של ההליך – הסכם היתקשרות עם המשיבה, המנהלת אתר הכרויות בשם "אלפא". במוקד בקשת האישור- טענה בדבר חידוש אוטומאטי של הסכם שנקבע לתקופה קצובה, בנגוד להוראות הדין; וכן המשך חיוב הלקוח לאחר משלוח הודעת ביטול.

רקע ביום 22.1.2019 הגישה המבקשת כנגד המשיבה (להלן: "המשיבה") תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית (להלן בהתאמה: "התובענה" ו"בקשת האישור").

המסגרת הדיונית הליך ההסתלקות המוסדר בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות מורכב משני שלבים: בשלב ראשון נידרש בית המשפט לבחון האם יש לאשר את בקשת ההסתלקות על כל רכיביה תוך היתייחסות לסוגיית תשלום טובות הנאה למסתלקים, בשלב שני, על בית המשפט להתייחס לסוגיית מינוי החליף וכן לסוגיית הפירסום בהתאם להוראות תקנה 11ב' לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע-2010 (להלן: "התקנות").

...

סוף דבר הריני מאשרת את הסתלקות המבקשת מבקשת האישור ומורה על מחיקת בקשת האישור.

התביעה האישית של המבקשת, נדחית.

המשיבה תשלם למבקשת גמול על סך של 30,000 ₪, בתוספת מע"מ; כמו כן תשלם המשיבה שכר טרחה לבא כוחה של המבקשת על סך של 90,000 ₪, בתוספת מע"מ. הגמול ומחצית שכר הטרחה, ישולמו בתוך 30 יום.