בקשה לאישור הסתלקות מתובענה ייצוגית בהפרת תקנות סימון תזונתי

בקשת האישור עניינה של בקשת אישור התובענה כייצוגית הנו בהפרה נטענת של תקנות ההגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי) התשע"ח- 2017 (להלן: "תקנות הסימון").

סעיף 16(ד)(1)לחוק קובע, כי גם כאשר אישר בית המשפט בקשה להסתלקות, הוא רשאי לקבוע, כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע כמייצג או בא כוח מייצג אחרים, ולהורות על פירסום או אי פירסום הודעה על כך בהתאם להוראות תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התשע"ה- 2010.

...

לאור האמור, אני מוצאת להיעתר לבקשת ההסתלקות.

התביעה האישית של המבקש נדחית.

המשיבה תשלם למבקשת סך של 2,000 ש"ח כגמול מיוחד, וכן תשלם לבא כוחו שכר טרחת עורך דין בסך של 15,000 ₪ (בתוספת מע"מ).

במרכז הבקשה והתובענה טענת המבקש להפרת חובת הסימון אשר בתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), תשנ"ג-1993 (להלן: "תקנות סימון תזונתי") והוראות סעיף 9.1 לתקן 1145.

בית המשפט העליון אישר את הקביעה של בית המשפט המחוזי תוך שהוא מציין כי :"לא שוכנענו בטענת המערער כי הגשת הבקשה לאישור הובילה לשינוי בהתנהלות המשיבה , שכן מעיון בנימוקי כתב העירעור עולה , כי שינוי זה נעשה בטרם הוגשה הבקשה לאישור." כן יפים לענייננו דבריו של כבוד השופט יצחק ענבר בת"צ 1469-02-13 לוי נ' פסטה נונה בע"מ (26.11.14) ולפיהם: "חסרונותיהם של הסדרי הסתלקות מתוגמלת ונזקיהם גבוהים לאין שיעור מיתרונותיהם ותועלותיהם. מצב העניינים הקיים, שבו הולכים הסדרי הסתלקות מסוג זה והופכים לדרך הסיום הנפוצה של תביעות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזון, מכרסם בתכליותיו של חוק תובענות ייצוגיות, מכביד על הנתבעים ועל בית המשפט שלא לצורך וגורם לזילות מכשיר התובענה הייצוגית. בית המשפט מצוה, איפוא, לפעול לצינון תמריציהם של התובעים הייצוגיים ושל באי הכוח המייצגים לערוך הסדרי הסתלקות מסוג זה, ודרך המלך לעשות כן הינה להמנע, ככלל, מאישור תשלום גמול ושכר טירחה למסתלקים" כאמור, יישום הוראות החוק וההלכה שנקבעה בפסיקה על ענייננו הביאונו למסקנה כי לא קמה הצדקה לפסוק גמול למבקש או שכ"ט לבא-כוחו.

...

במסגרת הבקשה להסתלקות צוין כי המשיבה הפסיקה את פעילותה והיא אינה מייצרת עוד את המוצרים נשוא התובענה, וכי בנסיבות אלה הגיע המבקש למסקנה כי אין הצדקה להמשיך בבירורה.

בת"צ 34395-06-16 כבוד השופטת נדאף קיבלה את הבקשה לאישור הסדר להסתלקות נוכח התחייבותה של המשיבה שם להתאים את אריזות החטיפים המיוצרים לתקן ואף אישרה גמול למבקשת שם – 4,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ. בשים לב לאינטרס הציבורי שלא לעודד הגשת תביעות סרק אני דוחה את הסכמת הצדדים לתשלום גמול.

נחה דעתי כי ההליך כאן לא הביא שום תועלת לחברי הקבוצה והוא אף מהווה מעמסה מיותרת על המשיבה ובית המשפט, כך שלא היו טעם או הצדקה להגשתו מלכתחילה.

סוף דבר על יסוד כל האמור, אני מקבלת את בקשת ההסתלקות ומורה על דחיית התביעה האישית של המבקש ומחיקת התובענה נגד המשיבה.

כנטען בבקשת האישור ובכתב התביעה, כל אחת מהמשיבות הפרה באופן בוטה את התקנות ובשונה ממתחריה לא סימנה אריזות מוצרים בהתאם לתקנות, תוך פגיעה אפשרית בבריאותם ובאורח החיים שבחרו לעצמם רוכשי המוצרים.

כעולה מבקשת הסילוק, המשיבה 2 אף נכונה להודות כי הפרה את הוראת תקנות הסימון התזונתי בכך ששווקה את המוצר ללא הסימון האדום, אף אם העלתה טענות שיש בהן, לשיטתה, לסייג את אחריותה.

על פי הנטען בבקשת ההסתלקות העוגיות שבמוקד הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה 2 הן המוצר היחיד של המשיבה 2 שלא סומן בהתאם לתקנות סימון המזון.

...

התחייבות המשיבה 2 שלא להפר שוב את חובת הסימון והתרומה שהתחייבה להרים, בצירוף היקף המכירות הנמוך של המוצר היחיד שלגביו, כך הוצהר, הפרה המשיבה 2 את חובת הסימון, מביאים אותי למסקנה כי מטרתה העיקרית של התובענה נגד המשיבה 2 הושגה וכי ההליך מיצה עצמו ומתייתר הצורך בהמשך בירור התובענה.

סיכום מן הטעמים המפורטים לעיל אני מקבל את בקשת הסתלקות בעניינה של המשיבה 2 ומורה על מחיקת בקשת האישור בעניין המשיבה 2 ועל דחיית תביעתו האישית של המבקש נגד המשיבה 2.

אני מאשר תשלום גמול למבקש בסך 1,000 ₪ וגמול לבא כוחו בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ, שישולמו על ידי המשיבה 2 בתוך 30 ימים מהיום.

בבקשה לאישור התובענה כייצוגית נטען כי המשיב הפר את הוראות תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), תשנ"ג-1993 בכך שלא סימן על גבי מוצרים ארוזים מראש את ערכם התזונתי.

כן הוסכם כי המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך של 5,000 ₪ ולבא כוחה שכר טירחה בסך של 22,000 ₪ בתוספת מע"מ. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה לאישור התובענה כייצוגית ובבקשה המוסכמת להסתלקות החלטתי לאשר את ההסתלקות, ואנמק: מבקשת ההסתלקות עולה כי המשיבה הודיעה למבקש כי בזכות הבקשה לאישור התובענה כייצוגית יתוקנו ההפרות נושא התביעה תוך 150 יום מיום אישור ההסתלקות וכן יחודדו הנהלים בעיניין.

...

בנסיבות אלה, אני סבור שיש מקום לפסוק גמול ושכר טרחה וזאת בהתחשב, בין היתר, בשיקולי הרוחב (למשל מניעת אפשרות שמכשיר התובענה ייצוגית ינוצל לרעה ויוגשו תביעות סרק שלא לצורך), בעובדה שההליכים בתיק הסתיימו בתחילתם ואף בטרם התקיים דיון בתיק וכאמור לעיל בתועלת שצמחה לציבור מההליך.

לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני סבור כי בנסיבות המקרה, הגמול ושכר הטרחה המוסכמים אינם משקפים איזון ראוי.

אשר לאגרה ששולמה, המשיבה תשלם למבקש את סך האגרה ששולמה.

סוף דבר, אני מאשר למבקש ולבא כוחו להסתלק מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ולקבל מהמשיבה את הגמול, שכר הטרחה וסכום האגרה כמפורט לעיל.

בנוסף אני מורה על דחיית תביעתו האישית של המבקש נגד המשיבה, ללא צו להוצאות.

המבקש טוען כי המשיבה הפרה את הוראות תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי) התשנ"ג – 1993 (להלן: "התקנות הישנות") הקובעות חובות סימון ומתירות סטייה של עד 20%); תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי) תשע"ו-2017 סעיף 4(א) ואת הוראות תקן 1145 ותקן 1214, ואת סעיפים 2 ו- 4(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"); הפרת חובה חקוקה, בהתאם להוראת סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"); רשלנות לפי סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין; עשיית עושר שלא במשפט, לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט- 1979 (להלן: " חוק עשיית עושר ולא במשפט").

כאמור, יש לבחון בין היתר, אם התובע (או המבקש, לפי העניין), הצביע על עילת תביעה לכאורה; אם ההליך הייצוגי השיג תועלת ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה; אם עוצמת העילה הולמת את הסדר ההסתלקות המוצע ואת התועלת הממשית עבור חברי הקבוצה; את החשיבות הציבורית הגלומה בהליך; את הטירחה שטרחו התובע (או המבקשת) ובאי כוחו; את ההוצאות שהוצאו לצורך ההליך; את הסיכון שבהגשת ההליך ובניהולו; את אופן ניהול ההליך ואת השלב שבו הוגשה בקשת ההסתלקות.

...

לפיכך, אני מקבלת את הסכמותיהם בעניין.

יחד עם זאת, לאור השינוי בסכומים, אני מורה כי שני התשלומים האחרונים של שכ"ט יעמדו על 10,000 ₪ כל אחד.

התביעה האישית של המבקש נדחית בזאת.