בקשה לאישור הסתלקות מתביעה ייצוגית

על האמור יש להוסיף, כי נפסק בפרשת "מרקיט" הנ"ל, שעסקה בין היתר בעיניין בקשת הסתלקות מתביעה ייצוגית בתחום סימון המוצרים (פרשת "פרי גליל"), כי לאור החששות הקיימים באישור בקשת הסתלקות מתוגמלת, על אף שאישור בקשה להסתלקות אינו מהוה מעשה בית דין כלפי יתר חברי הקבוצה, ייתכן וימצאו נימוקים שלא לאשר את בקשת ההסתלקות או שלא לאשר את ההסכמה בין הצדדים בכל הקשור לפסיקת תגמול לטובת התובע הייצוגי ופסיקת שכ"ט לבא כוחו.

...

לאור ההסכמות בין הצדדים, הגיעה המבקשת (התובעת) לכלל מסקנה, שבנסיבות המקרה אין עוד תועלת מבחינת הקבוצה להמשיך ולנהל את ההליך, היות והתביעה השיגה את מטרתה, בכך שהמשיבה תיקנה את האריזות, ושיפרה המעקב אחר סימון המוצרים המשווקים על-ידה.

יחד עם זאת יש לומר, כי היות וכאמור לעיל, עמדתה של כב' השופטת אגמון-גונן, מקובלת עלי, ולפיה קודם להגשת תביעה מסוג זה יש מקום להקדים פנייה לגורם המפר את הוראות הסימון, אזי להבא העדר פנייה מוקדמת יכול ותהווה שיקול בהחלטה שלא לאשר גמול לתובע/ת ושכר טרחה לבאי כוח.

סוף דבר, אני מתיר לתובעת (המבקשת) להסתלק מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ואני מורה על מחיקת הבקשה, ועל דחיית התובענה האישית.

לפיכך, הנתבעת תשלם לתובעת גמול בסך של 1,500 ₪, וכן תישא בתשלום שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪ בתוספת סכום השווה למע"מ כחוק.

לנוכח ראציונל זה ברור כי יש הבדל מהותי בין הסדר או פשרה שבין התובע הייצוגי (או המבקש הייצוגי) והחברה, לבין בקשת הסתלקות שאינה מתוגמלת, הנובע גם מכך שבעוד שהסדר או פשרה, במידה והם מאושרים, יוצרים מעשה בית דין כלפי החברה, כך שהחברה, בעצמה או באמצעות תובע נגזר אחר, תהיה מנועה מלהגיש תביעה נוספת בעיניין זה, אין הדבר כך ביחס לבקשת הסתלקות, אשר אינה יוצרת מעשה בית דין של החברה ביחס לעילת התביעה שנטענה בבקשת האישור ואינה חוסמת את דרכה של החברה, בעצמה או באמצעות תובע נגזר אחר, לשוב ולתבוע בגין עילה זו. הבדלים אלה באים לידי ביטוי אף במנגנון האישור שנקבע בסעיף.

כך, אף יש מקום להבחין בין הסתלקות מתביעה נגזרת לבין הסתלקות מבקשה לאישור תביעה נגזרת, זאת מהטעם שהסתלקות מתביעה נגזרת משמעה מתן אפשרות לתובע הנגזר להיתנער מסמכות חריגה שניתנה לו לפעול בשמה של החברה ולהגיש תביעה מטעמה, לאחר שבית המשפט השתכנע כי קיימת, לכאורה, עילת תביעה טובה וכי התביעה וניהולה הן לטובת החברה בעוד הסתלקות מבקשה לאישור תביעה נגזרת נעשית בטרם נקבעו אפילו קביעות לכאוריות אלה.

...

אני מאשרת את בקשת ההסתלקות של המבקש ומורה על מחיקת הבקשה ללא צו להוצאות.

בכל הנוגע לבקשה לקבלת החזר האגרה אני סבורה כי חרף הצורך בקבלת אישור בית המשפט להסתלקות, יש לראות את ההליך כהליך שבוטל או נמחק בידי מגישו, כאמור בתקנה 6(ב)(1) לתקנות האגרות.

בהתאם, ובהתקיים יתר התנאים לכך בהתאם לתקנה 6(ב) לתקנות האגרות, אני מורה על החזרת האגרה לידי משלמה, בניכוי הסכום הנקוב בפרט 35 בתוספת לתקנות ובתוספת הפרשי הצמדה על היתרה כאמור בתקנה 17 לתקנות.

לעניין בקשת ההסתלקות הסתלקות מתביעה ייצוגית מוסדרת בהוראות חוק תובענות ייצוגיות והפסיקה בעיניין, כאשר על הבית המשפט לבחון האם ככלל, יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות (בין אם זו הוגשה טרם אישור התובענה כייצוגית או לאחריה ראו סעיף 16(א) ו-(ב) לחוק) ולאחר מכן, יש לבחון האם יש מקום למינוי מבקש או תובע או מייצג חלופי למי מאלה לאחר שאושרה הסתלקותם (ראו סעיף 16(ג) ו-(ד) לחוק).

...

לטענת המבקשת, המשיב 2 או מי מנושאי המשרה בחברה עשה שימוש אסור במידע שקיבל – וזאת לצרכי החברה, ובאופן אשר גרם בסופו של דבר לירידת ערך מניות החברה.

הפטור מפרסום המבקשת עתרה למתן פטור מפרסום ההודעה ליועמ"ש, ואף לעניין זה מצאתי לנכון להיעתר.

כוונת המבקשת הינה לחלקה השני של אגרת בית המשפט בתובענה ייצוגית בהתאם לסעיף 7א(א)(4)(ב) לתקנות האגרות, אשר קובע כי על אף קביעת סעיף 7א(א)(4) לפיו במידה וניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות ישלם המבקש את חלקה השני של האגרה, הרי שבית המשפט רשאי להורות הן על תשלום חלקה השני של האגרה תוך שיפוי המבקש על סכום חלקה הראשון של האגרה או לחלופין: "לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו." לטענת המבקשת יש לפטור אותם מתשלום המחצית השנייה, וזאת נוכח השלב המוקדם של ההליך, הסכמת ונכונות המבקשת שהובילה לסיום המחלוקת בשלבים ראשוניים.

במקרה הנדון, לנוכח השלב המקדמי בו הוגשה הבקשה; מאחר והוגשה בהסכמה; מאחר ושולמה המחצית הראשונה ולא התבקשה השבתה; באנלוגיה לסעיף 6(ב) לתקנות האגרות התשמ"ז 2007, בחרתי להיעתר למבוקש ומשכך מורה על מתן פטור מתשלום המחצית השינה של האגרה.

לפניי בקשה מוסכמת להסתלקות מתוגמלת מתביעה ייצוגית תוך דחיית התביעה האישית של התובע הייצוגי, בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק").

אשר לגמול למבקש ושכר בא כוחו המייצג; בפסק הדין המנחה בעיניין ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 22.8.2018) נקבע כי ככלל אין לפסוק גמול לתובע המייצג ושכר טירחה לבא הכוח המייצג במסגרת הסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית, ואולם הסתלקות "מתוגמלת" היא אפשרית, אך מהוה חריג לכלל ולכן יש להעתר לה במקרים המתאימים בלבד ובהתאם למבחנים אותם התוה בית המשפט העליון שם (פסקות 25 ו-26).

...

לסיכום מכל האמור בקשת ההסתלקות המוסכמת מתקבלת.

התביעה האישית של המבקש - נדחית.

המשיבה תשלם למבקש את המחצית הראשונה של אגרת בית המשפט וכן גמול בסך 1,500 ₪ ולבא כוח המבקש שכר טרחת עו"ד בסך של 6,500 ₪ (לתגמול התובע הייצוגי ולשכ"ט עו"ד יתווסף מע"מ, ככל שחל, כנגד חשבונית מס).

לפניי בקשה מוסכמת להסתלקות מתוגמלת מתביעה ייצוגית, תוך דחיית התביעה האישית של התובע הייצוגי, בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק").

בחינת בקשת ההסתלקות היא בחינה דו שלבית: בשלב הראשון יש לבחון האם לאשר את בקשת ההסתלקות בהתאם לסעיפים 16(א) ו-16(ב) לחוק תובענות ייצוגיות; בשלב השני, וככל שאושרה ההסתלקות, יבחן האם יש מקום למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג חלופיים ולאפשר המשך ניהול ההליך (סעיף 16(ד) לחוק) (ראו; ת"צ (מחוזי- ת"א) 46164-05-20 בן דלל נ' החברה הכלכלית של לישכת עורכי הדין בע"מ, פסקה 7 (פורסם בנבו, 8.11.2021) וההפניות שם (להלן: "עניין בן דלל").

...

יחד עם זאת נקבע, כי הסתלקות "מתוגמלת" היא אפשרית, אך מהווה חריג לכלל ולכן יש להיעתר לה במקרים המתאימים בלבד, ובהתאם למבחנים אותם התווה בית המשפט העליון שם (פסקאות 25 ו-26).

התביעה האישית של התובע הייצוגי- נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע הייצוגי את המחצית הראשונה של אגרת בית המשפט וכן גמול בסך 2,500 ₪ ולבא כוח התובע הייצוגי שכר טרחת עו"ד בסך של 7,500 ₪ (לתגמול התובע הייצוגי ולשכ"ט עו"ד יתווסף מע"מ, ככל שחל, כנגד חשבונית מס).