על האמור יש להוסיף, כי נפסק בפרשת "מרקיט" הנ"ל, שעסקה בין היתר בעיניין בקשת הסתלקות מתביעה ייצוגית בתחום סימון המוצרים (פרשת "פרי גליל"), כי לאור החששות הקיימים באישור בקשת הסתלקות מתוגמלת, על אף שאישור בקשה להסתלקות אינו מהוה מעשה בית דין כלפי יתר חברי הקבוצה, ייתכן וימצאו נימוקים שלא לאשר את בקשת ההסתלקות או שלא לאשר את ההסכמה בין הצדדים בכל הקשור לפסיקת תגמול לטובת התובע הייצוגי ופסיקת שכ"ט לבא כוחו.
...
לאור ההסכמות בין הצדדים, הגיעה המבקשת (התובעת) לכלל מסקנה, שבנסיבות המקרה אין עוד תועלת מבחינת הקבוצה להמשיך ולנהל את ההליך, היות והתביעה השיגה את מטרתה, בכך שהמשיבה תיקנה את האריזות, ושיפרה המעקב אחר סימון המוצרים המשווקים על-ידה.
יחד עם זאת יש לומר, כי היות וכאמור לעיל, עמדתה של כב' השופטת אגמון-גונן, מקובלת עלי, ולפיה קודם להגשת תביעה מסוג זה יש מקום להקדים פנייה לגורם המפר את הוראות הסימון, אזי להבא העדר פנייה מוקדמת יכול ותהווה שיקול בהחלטה שלא לאשר גמול לתובע/ת ושכר טרחה לבאי כוח.
סוף דבר, אני מתיר לתובעת (המבקשת) להסתלק מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ואני מורה על מחיקת הבקשה, ועל דחיית התובענה האישית.
לפיכך, הנתבעת תשלם לתובעת גמול בסך של 1,500 ₪, וכן תישא בתשלום שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪ בתוספת סכום השווה למע"מ כחוק.