מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לאישור הסדרי פשרה בתובענה ייצוגית נגד חברות ביטוח

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ב"כ היועמ"ש הגישה עמדתה ביום 8.11.2021, ולפיה: "הגורמים המקצועיים במדינה לא מצאו לנכון להביע עמדה ביחס לבקשה לאישור הסדר פשרה בין המבקש 1 לבין המשיבה 1, לחיוב או לשלילה". עקרי הסדר הפשרה בעיניין נושא בקשת האישור אושרו בעבר הסדרי פשרה, במסגרת תובענות ייצוגיות קודמות שהוגשו כנגד חברות ביטוח אחרות: ת"צ 7298-07-11 הלמן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (19.1.14) ת"צ 42039-10-14 אבידן נ' איי.די. איי חברה לביטוח בע"מ (6.12.15); ת"צ 7340-07-11 פליישמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (24.7.14); ת"צ 7387-07-11 רוטנברג נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (24.7.14); ת"צ 7418-07-11 רווח נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (24.7.14) ת"צ 23112-07-11 צורף נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (24.7.14).
...
המשיבה תשלם שכר טרחה לב"כ המבקש בסך 1,401,013 ₪.
המשיבה תשלם גמול בסך 100,000 ₪ כגמול מיוחד למבקש בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.
אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ביום 23.9.20 אושרה על ידי בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת ביטוח אחרת (ביטוח ישיר) בת"צ 60234-05-17 בטענות דומות ונקבע, בין היתר, כי העלאת סכום הביטוח ודמי הביטוח בשיעור בלתי מבוטל, מהוה שינוי מהותי בפוליסה הדורש הסכמה אקטיבית של המבוטחים לכך, כי לא ניתן בפוליסה היתר לחברת הביטוח לעשות כן ללא הסכמת המבוטחים, וכי המבוטחים לא נתנו הסכמתם בפוליסה לאמור לעיל.
עם זאת, יש לזכור כי אנו מצויים עדיין בשלב מקדמי של ההליך, ואין להיתעלם מטענותיה של מנורה, שצוינו בבקשה לאישור הסדר פשרה, שבעטיין לשיטתה יש לדחות את בקשת האישור, בכללן: הפוליסות נשוא התובענה ובקשת האישור נערכו במסלול של "ערך נכס" בהן סכום הביטוח מחושב לפי ממוצע עלות בניה למטר ריבוע וממילא לא נידרשת הסכמה מחודשת של המבוטחים לעידכון והתאמת סכום הביטוח נוכח עידכון עלות הבניה למטר ריבוע; המבוטחים הסכימו במועד ההיתקשרות לשינויים אפשריים שינבעו מהשתנות עלות הבניה ויודעו על השינוי בזמן אמת; המבוטחים קיבלו בפועל כסוי ביטוח גדול יותר ומותאם לעלות הבניה הריאלית; בלתי סביר לבצע את ההשבה המתבקשת; יידוע המבוטחים עולה כדי הסכמה, בודאי ביחס למבוטחים שהפוליסה שלהם התחדשה מאז העידכון – בראשית שנת 2015 – כמה וכמה פעמים וחזקה עליהם שקראו את מיסמכי החידוש והיו מודעים לפרמיה המעודכנת; יש לראות בהגדלת סכום הביטוח הצעה מזכה, נוכח תוספת העלות החודשית הנמוכה יחסית (שקלים בודדים), ולכן חזקה על הניצע שקבל אותה; הסוכנות על דעת עצמה היא שיזמה את המהלך לטובת המבוטחים ועל מנת שסכום הביטוח יתאם את שווי המבנה בקטסטרופה ולא עשתה כן על פי הנחיית חברת הביטוח.
...
אשר על כן, אני סבור שהסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, והוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
אי מינוי בודק מצאתי כי בנסיבות העניין יש מקום להיעתר לבקשת הצדדים ואין מקום למינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.
סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. עילות התובענה פורטו בסעיף 2 לעיל, והסעדים שהתבקשו פורטו בסעיף 4 לעיל.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מונחת לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שעניינה בטוחי נסיעות לחו"ל בפוליסת "מכבי עילית", בהתאם לסעיף 18 חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות) ולתקנה 12 לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010 (להלן: תקנות תובענות ייצוגיות).
ביום 07.05.18 הגישה הגב' פזית שלמון ברץ כנגד כלל חברה לביטוח בע"מ, תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית, בקשר עם ביטוח נסיעות לחו"ל מסוג "מכבי עילית" המונפק על-ידה, אשר רכשה דרך מכבי שירותי בריאות (להלן בהתאמה: המבקשת, המשיבה, התובענה ו-בקשת האישור).
...
בין הצדדים הוסכם כי המשיבה תשלם את הפיצוי המגיע לחברי הקבוצה שלא יאותרו לקרן למימון תובענות ייצוגיות כקבוע בסעיף 77 לחוק, אך זאת, מבלי שמפורט מספרם, מנגנון איתורם והמועדים הרלוונטיים לכך.
בנוסף לכך, אני סבורה כי בהסדר הפשרה גם לגבי העילות הראשונה והשנייה ישנו קושי ממשי שלא מאפשר ולו לפרסמו בשלב זה. אשר לעילה הראשונה, הסכם הפשרה המוצע נעדר כל התייחסות לגובה הפיצוי הצפוי, למנגנון איתור חברי הקבוצה הזכאים לו ולמועדים לקיום התחייבויות המשיבה לרבות תשלום לקרן.
סוף דבר לאור האמור לעיל, הצדדים יגישו עד ליום 2.1.23 הסכם פשרה מתוקן.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

נטען כי הסכמה זו של הצדדים תואמת את הסדר הפשרה שאושר בתובענה ייצוגית דומה שהוגשה נגד חברת הביטוח הראל (ת"צ 49847-06-16) (להלן: "עניין הראל").
המשיבה, בתשובתה להתנגדות, טענה אף היא כי מדובר בהסדר ראוי, הוגן וסביר, הדומה לזה שאושר בעיניין הראל, לאחר שהתקבלו במסגרתו הערות היועמ"ש ויש לייחס לכך משקל משמעותי;; אין ממש בטענות בהתנגדות כנגד פסק הדין שניתן בעיניין הראל, שניתן לאחר מספר דיונים והערות שהועלו בעמדת היועמ"ש ומדובר בפסק דין מנומק; הסדר הפשרה בתיק זה אף מיטיב מעבר לעניין הראל שכן כאן מדובר בהשבה של 27 חודשים בעוד שבעניין הראל הוסכם על 24 חודשים; המתנגד מנסה להכנס בנעליו של המבקש ולנהל תביעה חדשה, ללא בסיס לכך ומבלי ששולמה אגרה; אין ממש בטענות המשפטיות שהועלו בהתנגדות, ובטענות המתנגד לעניין סכויי התביעה, יש קושי בתביעה שכן הסכומים החודשיים פורטו בפוליסות; מקדם הפשרה הנו בהתאם למקובל בתובענות ייצוגיות.
...
המבקש ובאי כוחו יוכלו להגיש בקשה מתאימה, לאחר שיוגש דו"ח המבקר ואז אשוב ואדרש לבקשה ביחס לגמול ושכ"ט. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
בשלב זה, המשיבה תשלם למבקש גמול בסך כולל של 25,000 ₪ וכן תשלם שכר טרחה לבאי כוח המבקש בסך של 150,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.
בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) בחוק, אני מורה על פרסום הודעה על הסדר פשרה זה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זאת ועוד, המבקשת נשענה בעיניין זה על עמדת המאסדר (הממונה על שוק ההון והמפקחת על הביטוח) שהוגשה בהליך ייצוגי דומה כנגד חברת ביטוח אחרת (ת"צ 19794-03-16 אלה רון ואח' – הראל חברה לביטוח בע"מ (16.8.2021) (יכונה להלן: "עניין רון")).
כפי שהסבירה כב' המגשרת בחתימת הקיום שלה "הליך זה (כמו ההליך הייצוגי האחר) מעורר קושי ייחודי. זאת, בכך שבחירה של חברת הביטוח בכל אחת מהחלופות שעמדו בפניה עשויה הייתה לעורר טענות שונות והפוכות מצד המוטבים. הצמדה למדד המחירים לצרכן עלולה להעלות טענות כאשר מדד ההשקעות מניב תשואה חיובית העולה על המדד (כפי שנטען בהליך דנא). מנגד, הצמדה למדד ההשקעות עלולה להעלות טענות לנזק שניגרם למוטבים, במקרים בהם תשואת מדד המחירים לצרכן עדיפה על מדד ההשקעות, ובפרט בשים לב לכך שבחלופה זו חברת הביטוח ממשיבה לגבות דמי ניהול (כפי שמוסכם בהסדר הפשרה)". הצורך בהסדרה עתידית נועד על מנת "שהפניקס, אשר צפויה לשנות את היתנהלותה במסגרת הסדר הפשרה, לא תמצא את עצמה חשופה בעתיד לבקשה לאישור תובענה כייצוגית נוספת שתוגש בטענה הפוכה שלפיה היה עליה לפעול באופן בו נהגה בטרם שונתה היתנהלותה בהתאם להסדר הפשרה" (כאמור בחתימת הקיום של כב' המגשרת).
...
המשיבה טענה מנגד כי דין בקשת האישור – להידחות.
כך שאין אנו סבורים כי יש מקום להערים קשיים ולחייב את המשיבה להנפיק המחאות לתקופה העולה על 90 יום (דבר שלטענת המשיבה אינו אפשרי גם טכנית מבחינת הבנק).
לפיכך אנו סבורים כי אין באישור התנהלות זאת כדי לפגוע במבוטחים השונים ויש להתיר האמור.
משכך והואיל ואף הגורמים המקצועיים והיועצת המשפטית לממשלה לא עמדו על כך כי ימונה בודק, יש כדי להגיע למסקנה כי אין צורך במינוי בודק בנסיבות העניין.
סוף דבר מכל הנימוקים כמפורט לעיל, הסדר הפשרה מאושר בזאת, בכפוף לשינויים המוסכמים על הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו