מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענות ייצוגיות על הטעיה צרכנית

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עניינה של בקשת האישור הוא בטענת המבקש לפיה המשיבה, רשת מרכולים, מכרה מוצרי בשר שונים מבלי שהפחיתה את משקל אריזת המוצרים כמתחייב על-פי דין, תוך הטעיית הצרכנים.
הגדרת "הקבוצה" - "כל לקוחות המשיבה, אשר רכשו ממנה במהלך התקופה שתחילתה שבע שנים קודם להגשת התובענה ועד למועד אישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט, מוצרי בשר, עוף ודגים הנמכרים לפי יחידת משקל, כאשר חישוב החיוב עבור המוצר כלל גם את משקל האריזה". הסדרה עתידית המשיבה מתחייבת כי תמשיך לעשות שימוש בסניפיה במשקלים חכמים, ותוודא כי בכל אחד מסניפיה ננקטים אמצעים שיבטיחו כי שקילת המוצרים נשוא ההליך מתבצעת כך שהצרכן מחויב תוך ניטרול משקל האריזה בהתאם להוראות הדין.
אישור הסדר הפשרה בסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות נקבע: "(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". .
...
מקובלת עלי עמדת הצדדים לפיה הסדר הפשרה הוגן, סביר וראוי בנסיבות העניין, בהתחשב במהות התובענה, מגבלותיה, ובסיכויים ובסיכונים של כל אחד מהצדדים בניהול התיק.
המשיבה תשלם לב"כ המבקש שכר טרחה בסך 90,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, וגמול למבקש בסך 10,000 ₪.
הצדדים עתרו בנוסף לפטור את המשיבה מתשלום חלקה השני של אגרת בית המשפט, אולם לא מצאתי שקיימים "טעמים מיוחדים" בהתאם להוראות תקנה 7א(א)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 המצדיקים היעתרות לבקשה זו. סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נתקבלה בהחלטתי מיום 31.5.16 (להלן: "החלטת האישור") ובין השאר נקבע בפיסקה 28: "מן הראיות שהובאו על ידי המבקש עולה, כי מדובר בתופעה חוזרת ונשנית בסניפיה השונים של המשיבה, המתבטאת בטעויות בשקילת המוצרים מבלי לקזז את משקל האריזה, והמלמדים כי במועדים הרלוואנטיים אכן היה קיים כשל בעיניין זה בחנויותיה. מאידך המשיבה לא הוכיחה כי מדובר בטעות נקודתית". התביעה הייצוגית מבוססת על העילות: הטעה בנגוד להוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981; עוולת הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הנובעת מהפרת חוק הגנת הצרכן, תקנה 5 לתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון), 1935 (להלן: "תקנות בריאות הציבור") ותקן ישראלי ת"י 1145 – סימון מזון ארוז מראש (להלן: "התקן"); עשיית עושר ולא במשפט בנגוד להוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט–1979.
עו"ד חופי מציינת כי בבקשה לאישור הסדר הפשרה נכתב כי: "[...]בקשה זו מוגשת על מנת להמנע מהגשת בקשה לדחייה מוסכמת של התובענה האישית והותרת התובענה ופסק הדין, יהא אשר יהא, ללא תובע מייצג". לפי עו"ד חופי, ציטוט זה מהוה איום מפורש של התובע המייצג ועו"ד דאי, לאחר סיום כל הליכי התובענה הייצוגית, כי אם לא תיתקבל הבקשה לאישור הסדר פשרה, התובע המייצג "'יצא החוצה'" וישאיר את התובענה ואת פסק הדין ללא תובע מייצג, מה שמעיד לשיטתה על כך שטובת הקבוצה כלל אינה עומדת לנגד עיניו של התובע המייצג.
...
]". אולם לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה לאחר שהתובע לא עשה כל מאמץ למצות את ההליכים הנתונים לו על פי הדין כמו גילוי מסמכים ושאלונים לצורך קבלת נתונים, ולוּ התחלתיים (החלטה מיום 20.2.18). יצויין כי כל שעלה מחומר הראיות (תצהיר יוחננוף), מתייחס רק להיקף המכירות של "ענבי טלי" בשנת 2012, שכוללים ענבים שנמכרים באריזה וגם כאלו שנמכרים בתפזורת ועל פי זה מדובר בנזק נמוך.
נכון שמתן פיצוי גבוה יותר שנמשך על פני תקופת ארוכה יותר הוא הרצוי, אך בנסיבות המיוחדות של המקרה כשהתובע לא השכיל להוכיח את גובה הנזק שנגרם, אני סבורה כי יש לאשר את ההסדר שמביא לתיקון המחדל לעתיד ופיצוי כמפורט לעיל, ממנו ייהנו חברי הקבוצה.
הואיל ועל פי ההסכמה, ההסדר ייכנס לתוקפו תוך 60 יום מיום אישור ההסכם, אני קובעת כי תקופת ההטבה עבור ענבים תחל בקיץ 2023 בחודשים יוני, יולי, אוגוסט.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בחודש אוקטובר 2019 הגישה רוה בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד שסטוביץ (להלן: בקשת האישור), שבה נטען כי שסטוביץ שלחה לחברי המועדון הודעות דיוור פירסומי שלא עמדו בתנאים הקבועים בסעיף 30א(ה) לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: חוק התיקשורת) למשלוח הודעות מסוג זה: (1) מפרסם המשגר דבר פירסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות: (א) היותו דבר פירסומת; המילים "פירסומת", "בקשת תרומה" או "תעמולה", לפי העניין, יופיעו בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה; (ב) שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו; (ג) (1) זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סרוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האנטרנט לצורך מתן הודעת סרוב; (2) .
לנוכח המתח האמור בין היתרונות הגלומים בסיום ההליך הייצוגי על דרך הפשרה ובין החששות מפני פשרות בלתי הולמות – נקבעו בסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות מנגנונים מפורטים ודווקניים לאישור הסדר פשרה בהליך ייצוגי, תוך פירוט השיקולים השונים שנידרש בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה לאישור הסדר פשרה.
ועוד יצוין, כי מטבע הדברים עלות המתנות עבור שסטוביץ נמוכה מעלותן לצרכן, כך שהבודק העריך הטבה זו ביתר (בחוות הדעת נקבע כאמור כי שווי המתנה הוא 100% מעלותה לצרכן); ויובהר שיש בכך כדי להשליך על מידת ההרתעה הגלומה בהסדר הפשרה מבחינתה של שסטוביץ.
...
אחר הדברים האלה, מצא בית המשפט המחוזי כי שוויו של הסדר הפשרה עומד על 1.43 מיליון ש"ח, בעוד הסעד לו היו זוכים חברי הקבוצה אם התובענה הייצוגית הייתה מתקבלת עומד על סך של 59.8 מיליון ש"ח. לגישתו של בית המשפט בנסיבות אלה חסרונותיו של הסדר הפשרה עולים על יתרונותיו, ומשכך נקבע כי אין להיעתר לבקשה לאישור הסדר הפשרה.
נוסף על כך, אף שההליך השיג תועלת מסוימת לחברי הקבוצה בדמות ההטבות שעליהן הוסכם בהסדר הפשרה – כפי שפורט לעיל שווין של הטבות אלה עבור הקבוצה הוא מוגבל, בפרט בכל האמור להטבת ההנחות המהווה "הסדר שוברים". מן הצד השני, המייצגים השקיעו זמן ומשאבים בניהול בקשת האישור בבית המשפט המחוזי לאורך תקופה לא מבוטלת, קיימו מספר ישיבות וכן הליך הוכחות, ובסופו של דבר התובענה אושרה כייצוגית.
בנסיבות המפורטות אני סבורה כי יש להעמיד את הגמול שישולם לרוה על סך 50,000 ש"ח בתוספת מע"מ ככל שיידרש ואת שכר הטרחה לבאי-הכוח המייצגים על סך של 200,000 ש"ח בתוספת מע"מ. הגמול ישולם לרוה תוך 30 יום ממועד פסק דין זה. שכר הטרחה ישולם לבאי הכוח המייצגים בהתאם למנגנון המפורט בסעיף 14.1.2 להסדר הפשרה: 50% משכר הטרחה ישולמו תוך 30 יום ממועד פסק דין זה; 35% נוספים ישולמו תוך 12 חודשים לאחר מכן; 15% האחרונים ישולמו לאחר שיושלם ביצועו של הסדר הפשרה ויוגש דוח בנדון לבית המשפט המחוזי.
סוף דבר התוצאה היא שבקשת רשות הערעור מתקבלת, הערעור שנדון לפי הרשות שניתנה מתקבל אף הוא, וניתן בזאת תוקף של פסק דין להסדר הפשרה בתובענה הייצוגית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם לסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") אשר במסגרתה נטען כי המשיבה, מרום שירותים ואחזקה (להלן: "המשיבה") הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") עת לא גילתה לציבור הצרכנים כי הרכיב החילופי שהיא מספקת במסגרת תיקון מקררי "אמנה" אינו רכיב מקורי.
לטענת המבקש עילות התביעה הן בין היתר: הטעה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן").
...
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשר את הסכם הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין.
המשיבה תשלם למבקש גמול בסך של 17,200 ₪ וכן שכר טרחה לבא כוח המייצג בסך של 100,000 ₪ בצירוף מע"מ. אופן תשלום הגמול ושכר הטרחה הוא כמפורט בסעיף 97 לפסק הדין.
הנני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום".

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית (להלן – הבקשה), בהתאם לסעיפים 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).
על פי הנטען, בהתנהלותה זו הטעיתה המשיבה את ציבור צרכניה בנגוד להוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981 האוסר על הטעייה; הפרה את חוק החוזים; עשתה עושר ולא במשפט; הפרה את הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] לעניין רשלנות, תרמית והפרת חובה חקוקה ועוד כיו"ב. עוד נטען כי המשיבה בהתנהלותה הפרה את הנחיות הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן באשר למכר מוצרים הנארזים בבית העסק שעניינן הן באופן הצגת מחיר המוצרים כאמור הן בהנחיות להפחתת משקל אריזת המוצרים ועוד כיו"ב. נטען כי הבקשה עומדת בתנאים הקבועים בחוק לצורך בירורה כייצוגית.
הסבר זה הניח את דעת המבקש בכל הנוגע לעילה נטענת זו, ומשאלו פני הדברים אינני מוצרת פגם בהסדר הפשרה בהקשר זה. עילות התביעה ושאלות משותפות עילות התביעה שפורטו בבקשת האישור הן הטעה צרכנית וחוזית; הפרת חובה חקוקה; עשיית עושר ולא במשפט; רשלנות; תרמית; הפרת חוזה וחוסר תום לב. בקשת האישור העלתה שאלות משותפות ובכללן אופן היתנהלותה של המשיבה במכירת מוצריה והנפקות המשפטית של אי הפחתת משקל אריזות במכירה.
...
לאור הנתונים שהוצגו, נראה כי ניתן להיעתר לבקשה להימנע ממינוי בודק, שכן הנתונים שבבסיס ההסדר הוצגו בפניי באופן שהניח את דעתי.
בהתאם, מקובלת עליי עמדת הצדדים כי ניתן להימנע ממנוי בודק לפי סעיף 19 (ב)(1) לחוק, וכך אני מורה.
סוף דבר לאור כל האמור, מאושר הסדר הפשרה כמפורט לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו