העילות הנטענות בבקשת האישור, הן: הפרת הסכם, לפי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"); הפרת החובה לנהוג בתום לב, לפי סעיף 39 לחוק החוזים; עשיית עושר ולא במשפט, לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979; הפרת הוראות חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"); הפרת הוראות חוק הנאמנות, התשל"ט-1979; הטעה לפי סעיף 55 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הפיקוח"); הפרת סעיף 58 לחוק הפיקוח; הפרת תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (איסור גביית תוספת לדמי הביטוח), התשמ"ג-1983 (להלן: "תקנות איסור גביית תוספת"); גזל, תרמית, והפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין").
ככל שהבקשה לאישור הסדר פשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית, על בית המשפט להוסיף ולוודא כי התובענה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו- 8(א) בחוק וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
בנסיבות העניין, נראה כי יש בהסדר הפשרה כדי להגשים במידה סבירה את מטרות החוק – בכללן מימוש זכות הגישה לבית המשפט, אכיפת הדין, הרתעה מפני הפרת הדין, מתן סעד הולם וניהול יעיל וממצה של תובענות.
...
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך של של 90,000 ₪, בתוך 30 ימים מהמועד שבו פסק דין זה הפך חלוט; המשיבה תשלם שכר טרחה לב"כ המבקשת בסך של 267,000 ₪ בתוספת מע"מ (בכפוף להצגת אישורי ניהול ספרים וניכוי במקור וכנגד חשבונית מס), כאשר 70% מסכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהמועד בו פסק דין זה הפך חלוט, והיתרה (30%) בכפוף להחלטה בדבר השלמת ביצוע התחייבויות המשיבה על פי ההסדר.
בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) בחוק, אני מורה על פרסום הודעה על הסדר פשרה זה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה.