היועמ"ש העיר על אי התאמות בין הבקשה לאישור הסדר הפשרה לבין הסדר הפשרה.
הצדדים מסכימים להדרגתיות בתשלום שכ"ט לב"כ המבקש באופן הבא: 70% עם מתן תוקף פסק דין להסדר הפשרה; 15% עם השלמת הנגשת אתרי האנטרנט (6 חודשים מיום מתן תוקף פסק דין ואישור הסדר הפשרה); 15% עם ביצוע כלל ההתחייבויות בהסכם (24 חודשים מיום מתן תוקף פסק דין ואישור הסדר הפשרה).
דיון
סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:
"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין" (ההדגשה שלי – מ' נ').
הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה היא: "אנשים עם מוגבלות שלטובת עניינם או לטובת מימוש זכויותיהם, ובכלל זה גם עפ"י חוק שויון זכויות, חלות על המשיבה חובות לספק התאמות נגישות בשירות האנטרנט שאותן או את חלק מהן המשיבה לא סיפקה או שאותן או שאת חלק מהן המשיבה לא סיפקה עפ"י עקרונות חוק שויון זכויות או תקנות נגישות השרות מכוחו".
עילות התביעה אשר פורטו בבקשת אישור: הפרת חובה חקוקה – הפרת הוראות חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, הפרת תקנות 35-33 ו-91 בתקנות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013; רשלנות; הפרת הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.
...
באשר להערת ב"כ היועמ"ש לעניין תקופת זמן תיקון ליקויי הנגישות – בנסיבותיה של תובענה זו, ונוכח המורכבות של אתרי האינטרנט כנטען על ידי המשיבה, אני מקבלת את תקופת הזמן לתיקון הליקויים המוסכמת על ידי הצדדים בהסדר הפשרה וזאת לפנים משורת הדין ועל מנת לאפשר ביצוע מיטבי של ההתאמות.
סכום בשיעור של 20% משכר הטרחה ישולם עם ביצוע כלל ההתחייבויות בהסכם, ובלבד, שעניין זה יאושר בתצהיר על ידי בעל סמכות מתאימה במשיבה ולאחר אישור בית המשפט על כך.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
המשיבה תשלם את הגמול ושכר הטרחה, למבקש ולבאי כוחו, בהתאם למפורט בסעיף 48 לעיל.
אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות.
