בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד שיכון ובינוי

לעומת זאת, הסדר נורמאטיבי יפורש כהסדר שיש בו חֶסֶר חקיקתי כאשר הבחינה תעלה כי דבר החקיקה אינו שלם והוא חסר פיתרון לבעיה מסוימת, באופן המנוגד לתכליתו (ראו והשוו: ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265, 325-323 (1995); רע"א 10879/02 באולינג כפר סבא נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה, פסקות 22-21 (6.12.2006); דנ"א 2308/15 פקיד השומה רחובות נ' דמארי, פסקאות 22-21 לפסק דינה של הנשיאה מ' נאור (12.9.2017); אהרן ברק פרשנות במשפט כרך ראשון – תורת הפרשנות הכללית 470-465 (1992)).

בין היתר קובע החוק תנאים להגשתן ולאישורן (סעיפים 5 ו-8 לחוק); חובות בדבר פומביות ההליך ורישומו בפנקס התובענות הייצוגיות (סעיף 6 לחוק); מנגנונים לאישור הסדר פשרה ביחס להליך ייצוגי (סעיפים 19-18 לחוק) וכן מנגנונים לקביעת גמול לתובע הייצוגי ושכר טירחה לבא כוחו (סעיפים 22 ו-23 לחוק).

סעיף 21 מוסיף כי גם אם הרשויות דבקו בגבייה הבלתי חוקית, כך שהתובענה הייצוגית נגדן אושרה לבסוף, לא ניתן לחייב אותן בהשבה "לגבי תקופה העולה על 24 החודשים שקדמו למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור" (יצוין כי דיון נוסף בפרשנות שניתנה להסדר זה בעע"ם 7741/15 מנירב נ' רשות המיסים (22.10.2017) – ועל פיה, תקופת ההשבה מוגבלת ל-24 חודשים ותו לא – תלוי ועומד בפני בית משפט זה [דנ"ם 8626/17]).

...

עם זאת, להשקפתי מסקנה זו איננה הכרחית ככל שמדובר, למשל, בריבית הנדרשת מכוח הוראה שבחיקוק.

אני סבור, כי הגם שבדרך כלל תביעות ההשבה הנכללות בגדריו של פרט 11 לתוספת השניה הן רק תביעות להשבת מס, אגרה או תשלום חובה (ראו למשל: עניין מגאדבה), ישנם מקרים חריגים, אשר ענייננו נמנה עליהם – שבהם הרציונל העומד בבסיס ההכללה של מסים, אגרות ותשלומי חובה בגדרי פרט 11, תומך גם בהכללת הריבית הנגבית מכוח הוראה שבחיקוק במסגרת פרט 11 הנ"ל. אבהיר להלן.

סוף דבר בהתחשב בכל האמור לעיל, ובכפוף להערותיי – הנני מצטרף לתוצאה המוצעת על-ידי חברתי הנשיאה, השופטת א' חיות, וכן להנמקתה המקיפה בכל הקשור בביטול הצורך בפנייה מוקדמת לרשות, קודם להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגדה.

רקע ביום 2.7.18, הגישו המבקשים – ה"ה משה ולורה פראג, כתב תביעה כנגד המשיבה, יחד עם בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור), בה עתרו להכיר בתביעתם כנגד המשיבה כתובענה ייצוגית.

הצדדים סבורים שיש לאשר את הסדר הפשרה וזאת לנוכח השגת מטרת התובענה הייצוגית ולאור הזמן והמשאבים הכרוכים בבירור בקשת האישור והתובענה וכן לאור עמדת הממונה על חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון והדברים שהושמעו בישיבות קדם המשפט שנערכו במסגרת התובענה.

...

בהתאם להוראת סעיף 19(ו) לחוק ובהתאם לסעיף 21 לבקשת ההסדר, אני מורה כי עד ליום 1.6.2021, יגישו הצדדים דיווח על אודות ביצוע הסדר הפשרה על ידם.

המשיבות תשלמנה למבקשים גמול בסך כולל של 6,000 ₪ ושכר טרחה לבאי כוחם, בסכום של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכום הגמול ישולם למבקשים באמצעות ב"כ, בתוך 30 ימים מהמועד הקובע, כהגדרתו לעיל.

בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) בחוק, אני מורה על פרסום ההודעה השנייה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה.

ביום 9.11.2020 הגישה המשיבה בקשה לבטל, ולחלופין שלא לאשר, את הבקשה לאישור הסדר הפשרה בין הצדדים, זאת לאור התפתחויות שחלו בנוגע לפרשנות סעיף 6ג לחוק המכר דירות.

המשיבה הפניתה לנייר עמדה שפורסם מטעם הממונה על חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון (להלן: עמדת הממונה) מיום 2.12.2019, המבהיר, כי יש לפרש את מיגבלת ההישתתפות בהוצאות משפטיות כך שהיא חלה על שכר הטירחה שעורך-הדין מקבל בעבור שירותים מקצועיים שהוא מספק במישרין, ואילו תשלום בעד מדידות והכנת תשריט, פעולות שעשויות להתבצע באמצעות צדדים שלישיים, אינו נכלל במיגבלה זו. בעקבות זאת הבהירה ועדת שכר הטירחה של לישכת עורכי-הדין בגיליון "אתיקה מקצועית" מס' 69 (מיום 27.4.2020 ) כי "לאור פירסום נייר העמדה מטעם הממונה על חוק המכר, נערך דיון מחודש והועדה מאמצת את עמדת הממונה". הפועל היוצא הוא שגם תובענות ייצוגיות מקבילות, הסתיימו בהסדרי הסתלקות נוכח כל אלה סברה המשיבה כי אישורו של הסדר הפשרה אינו מוצדק.

...

לפיכך אני רואה לנכון להיעתר לבקשה.

סוף דבר לאור האמור הבקשה להסתלק מבקשת האישור מתקבלת.

אשר-על-כן בקשת האישור נמחקת והתובענה האישית של המבקשים נדחית.

כללי המבקש, גד מור, שהנו אדם עם מוגבלות בניידות, הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: בקשת האישור), כנגד המשיבה, עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ. בבקשת האישור נטען כי במשרדי המשיבה ברח' יפו 88 בחיפה, הממוקמים בבניין בן 3 קומות, לא הותקנו מעלית או מעלון לשימושם של אנשים עם מוגבלויות, ואינם מונגשים לאנשים עם מוגבלות כלל; כי משרדי המשיבה ברח' בן צבי 22 בבית שמש אינם מונגשים לאנשים עם מוגבלות; וכי גם משרדי המשיבה ברח' חן 29 בערד אינם מונגשים לאנשים עם מוגבלות.

עוד התחייבה המשיבה ליתן פיצוי לחברי הקבוצה בדמות "תעדוף לשפוץ דירותיהם של אנשים עם נכות תנועתית או אנשים המרותקים לכיסאות גלגלים המתגוררים בערים ערד, בית שמש וחיפה". בית המשפט, בהתאם להוראת סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, הורה לצדדים להעביר את הבקשה לאישור הסדר הפשרה לידי הגורמים המקצועיים- היועצת המשפטית לממשלה ונציבות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

בעמדתם בייחס לבקשה לאישור הסדר הפשרה, הודיעו הגורמים המקצועיים כי מאחר והמשיבה משמשת כזרועו הארוכה של משרד הבינוי והשיכון לשם הפעלת דירות הדיור הצבורי ושמירה על תקינותן, ומאחר שהסדר הפשרה שנחתם קשור בשיפוצן של דירות הדיור הציבור, הרי שהם עתידים לקיים פגישה בינם לבין המשיבה, במסגרתה הם יבקשו לקבל הבהרות אודות המתוה עליו הוסכם וכן לוודא גם את הלימותו של הסדר הפשרה לדין ולתנאי ההיתקשרות של משרד הבינוי והשיכון עם המשיבה.

...

לאחר בחנתי את מכלול השיקולים שעל בית המשפט לשים לפניו בעת פסיקת גמול ושכר טרחה - בשים לב לתועלת שהגשת בקשת האישור הביאה לחברי הקבוצה- הנגשת מבני המשיבה שבחיפה וכן שיפוץ דירותיהם של זכאים בעלי מוגבלות בניידות בסך של 280,000 ₪; בשים לב שבעניינו התועלת הגלומה בהליך הייצוגי חורגת משוויה הכספי של ההטבה וטמונה בערך החברתי והציבורי שבהרתעה ובאכיפת הדין האוסר על הפליה במקומות ובשירותים ציבוריים (ראו: ע"א 689/16 נסאר נ' עיר השעשועים בע"מ (נבו 07.05.2018)); בשים לב לסיכונים ולטרחה שלקחו על עצמם המבקש ובאת כוחו בהגשת בקשת האישור; ובשים לב לאופן היעיל והענייני שבו ההליך נוהל על ידי הצדדים, סבורני שיש מקום לאשר את הגמול למבקש ואת שכר הטרחה לבאת כוחו, בהיותם סבירים והוגנים בנסיבות העניין.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשר את הסדר הפשרה המתוקן בהתאם למפורט בפסק דין זה; המשיבה תשלמנה למבקש גמול ולבאת כוחו שכר טרחת עורך-דין באופן ובמועדים שפורטו לעיל.

כמו כן, המשיבה תשפה את המבקש בגין חציה הראשון של האגרה, ואני פוטר את המשיבה מתשלום חציה השני של האגרה, כמופרט לעיל; אני מורה על פרסום אישור הסדר הפשרה בשני עיתונים נפוצים יומיים וכן בדף הנחיתה הראשי באתר האינטרנט של המשיבה, בעברית, זאת בהתאם לסעיף 25(4) לחוק תובענות ייצוגיות; הצדדים יגישו לאישור בית המשפט את נוסח ההודעות המוצעות וזאת בתוך 10 ימים מהיום; המשיבה תמסור דיווח לבית המשפט אודות ביצוע הסדר הפשרה לאחר סיום שיפוץ הדירות כאמור בסעיף 10.

בקשת האישור וטענות הצדדים; ביום 9/9/21 הגישו ה"ה מר מודזינסקי שמואל מרדכי וגב' מודזינסקי רחל (להלן: "מודזינסקי") בקשה לאישור תובענה ייצוגית בת"צ 16079-09-21, כנגד המשיבה – שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ (להלן: "המשיבה" ו/או "שיכון ובינוי"), ממנה רכשו מודזניסקי דירה בפרדס חנה-כרכור.

כך וראשית, עיון בבקשת האישור מעלה כי על פניו במסגרת הבקשה מפורטות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, וכי בנסיבות המקרה מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים 3, 4 ו-8 לחוק תובענות ייצוגיות, שכן בקשת האישור נסבה על תובענה של צרכן כנגד עוסק, לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות; הואיל ועל פניו התובענה ייצוגית היא הדרך היעילה להכריע בעיניינם של חברי הקבוצה הרבים; ולא מצאתי טעם לסבור כי המבקשים פועלים או מנהלים את ההליך שלא בתום לב. עילות התובענה, הסעדים שנתבעו ועיקרי הסדר הפשרה המוצע הם כמפורט לעיל.

...

סוף דבר; לאור האמור לעיל, מצאתי לאשר את הסדר הפשרה וליתן לו תוקף של פסק דין, והכל בשינויים המפורטים לעיל.

אני מורה על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות תוך 7 ימים ממועד פסק דין זה, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה, כאשר המשיבה תישא בעלות פרסום המודעה.

המשיבה תשלם למבקשים גמול בסך 50,697 ₪ בצירוף מע"מ וכן החזר של חלקה הראשון של האגרה בסך 5,554 ₪ - אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום - וכן שכר טרחה לבאי כוח המייצגים בסך 380,226 ₪ בצירוף מע"מ, באופן ש-70% מסכום שכר הטרחה ישולם בתוך 30 יום ממועד מתן פסק דין זה ואילו יתרת 30% מתשלום שכר הטרחה ישולם בתוך 14 יום ממועד הגשת הדיווח לבית המשפט בדבר ביצועו של הסדר הפשרה, מספר חברי הקבוצה שאותרו ועל סיום העברת מלוא סכום הזיכוי לחברי הקבוצה והיתרה לקרן התובענות הייצוגיות.