בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד משווקת גז

בעקבות: בקשה לאישור הסדר פשרה מיום: 03.04.14 לפניי בקשה לאשר הסדר פשרה, לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006.

המשיבה משווקת גז, בין היתר לצריכה ביתית, וכאשר צרכן מתקשר אתה כדי שתספק גז לביתו היא משאילה לו ציוד כנגד פקדון כספי.

...

אני סבורה כי עילות התביעה והשאלות המשפטיות שבמחלוקת אשר בוארו לעיל משותפות לכלל חברי הקבוצה.

בשים לב לעובדה שההליך בא לסיומו בהסדר פשרה, אשר חוסך את הזמן הארוך שהיה צפוי לבירורו עד תום, מועד קובע זה נראה לי סביר והוגן בנסיבות העניין.

אמת, לעתים יש לגזור את שכר הטרחה ואת הגמול מן הסכומים שנפסקו כפיצוי לקבוצה; ואולם במקרה זה, הגם שבסופו של דבר הסכום אשר הוחזר לחברי הקבוצה נמוך, אני מייחסת חשיבות רבה לתובענה שהוגשה.

המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן – בקשת האישור) נגד המשיבה – חברת סופר אבי בע"מ (להלן – המשיבה).

בתשובה לבקשת האישור טוענת המשיבה, שעם היכנסו של החוק לטפול סביבתי לתוקפו החלה ליישם את ההוראות הרלוואנטיות החלות על משווקים של מוצרים חשמליים וביניהן, החובה לקבל פסולת ציוד אלקטרוני הקבועה בסעיף 30(א) לחוק (לרבות פינוי של ציוד אלקטרוני ישן ללא עלות מבית הלקוח); החובה לאחסן פסולת של הציוד האלקטרוני כנדרש בסעיף 31 לחוק והחובה להיתקשר עם גוף יישום מוכר לפינוי פסולת ציוד וסוללות כנדרש בסעיף 32 לחוק.

בפנוי חריג על המשווק או על המוביל מטעמו לסכם את פרטי ההובלה החריגה מול הלקוח עובר לבצוע הפינוי החריג ולאחר שהוסבר ללקוח, שהוא זכאי לפינוי ללא עלות רק במידה והמוצר הישן ימתין מחוץ למפתן הדלת כשהוא ריק מתכולה ומנותק מהחשמל/ גז/ מים.

דיון לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה, בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, בבקשה לאישור הסדר הפשרה, ובהערות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ובתגובות להערותיו ולאחר ששמעתי את הצדדים, סבורני, שיש להורות על אישור הסדר הפשרה.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים סבורני, שיש להעמיד את הגמול למבקשת על סך של 5,000 ₪ ואת שכר הטרחה לבאי כוחה על סך של 50,000 ₪.

לאור כל האמור, אני מורה כדלהלן: ניתן בזאת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.

המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך של 5,000 ₪ ושכר טרחה לבאי כוח המבקשת בסך של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

המבקשים טוענים כי בשנת 2016 חתמה המשיבה 2 על הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בארה"ב (להלן: "הסדר הפשרה בארה"ב") וכי בשנת 2017 בעקבות הסכם פשרה זה, הוציאה המשיבה 2 מכתב לכל לקוחותיה בארה"ב בעיניין זה (המתייחס לתכנית שביעות רצון בארה"ב), בו היא הודתה, לדברי המבקשים, כי קיים פגם ייצור סדרתי ברכבם המאפשר לגזים מסוכנים, כולל כמויות קטלניות של חד תחמוצת הפחמן להכנס לתא הנוסעים של כלי הרכב.

המבקשים טוענים, כי קיימת זהות בין הרכבים ששיווקו בישראל לאלו בארה"ב, ועל-כן הסדר הפשרה בארה"ב, בדיקת ה-NHTSA ותכנית שביעות הרצון בארה"ב (להלן כולם ביחד: "המהלכים שנעשו בארה"ב") מעידים כי קיים פגם סדרתי בטיחותי וכי גם לחברי הקבוצה בישראל (בעלי הרכבים כהגדרתם לעיל) מגיע כי הסדר הפשרה בארה"ב, ה-TSB ותכנית שביעות הרצון בארה"ב יקוימו בישראל וכי יינתן להם פיצוי.

התכנית לשירות הלקוחות אף כי לטענת המשיבות לא היה בהתנהגות המיוחסת להן בבקשת האישור והתובענה כדי להפר את התחייבויותיהן כלפי לקוחותיהן או כדי להקים נגדן תביעה כלשהיא, ומבלי להודות באיזו מהטענות שהועלו בכתבי הטענות מטעם המבקשים, במסגרת וכחלק מהפשרה שהושגה בין הצדדים, הסכימה פורד, כי בעזרתה של דלק מוטורס, יוחלו הצעדים הבאים: לטובת חברי הקבוצה תועמד תוכנית שירות לקוחות הכוללת את התיקונים המוצעים בתכנית שביעות רצון עדכנית בארה"ב (להלן: "תכנית לשירות לקוחות").

אישור הסדר הפשרה בסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות נקבע: "(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". .

...

סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה על יסוד הוראות אלה כמפורט לעיל ולהלן, מצאתי כי הסדר הפשרה משקף פתרון ראוי והוגן לתובענה.

פטור ממינוי בודק מצאתי כי בנסיבות העניין יש מקום להיעתר לבקשת הצדדים ואין מקום למינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה בשינוי כמפורט לעיל ונותנת לו תוקף של פסק דין.

ביום 16.1.2020 הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חמש חברות גז, בטענה כי הפרו את הוראת סעיף 13ב(ב3) בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן").

בתקופה זו פעלה המשיבה 1 באמצעות המשיבה 2 בשיווק גפ"מ (גז פחממני מעובה) ללקוחותיה ושמה של משיבה 2 צוין על גבי חשבוניות הגז שנשלחו ללקוחות משיבה 1, לצד שמה של משיבה 1.

גמול ושכר טירחה הצדדים המליצו כאמור על גמול למבקשים בסכום של 6,000 ₪ בחלוקה שווה ביניהם, כנגד הוצאת קבלה המאשרת את התשלום, וכן על תשלום שכר טירחה לבאי כוח המבקשים בסכום של 69,900 ₪ בתוספת מע"מ. סעיף 19(ו) בחוק תובענות ייצוגיות קובע: "אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טירחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להיתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה". סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע: "(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהיתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

המשיבות ישלמו את הגמול ושכר הטרחה, למבקשים ולבאי כוחם, בהתאם למפורט בסעיף 52 לעיל.

אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 31855-10-19 סרוסי ואח' נ' גז יגל חברה לשיווק והפצת גז (1996) בע"מ ואח' לפני כבוד השופט יחזקאל קינר מבקשים 1. גיא סרוסי 2. מיכל הרשקוביץ 3. נתנאל אביטל שלושתם ע"י ב"כ עו"ד אהוד גרי משיבות 1. גז יגל חברה לשיווק והפצת גז (1996) בע"מ 2. גז יגל 2002 חברה להפצת גז בע"מ שתיהן ע"י ב"כ עו"ד בני קמפנר פסק דין

(אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית) עניינה של הבקשה לאשר את התובענה שבכותרת כייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), שהוגשה לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), הוא בטענה כי המשיבות הפרו את הדין בכך שבחשבוניות ששלחו ללקוחותיהן, צרכני גז, לא פורטו התשלום הקבוע וסכומו של כל מרכיב בו, כנדרש על פי דין.

אופן מתן הפצוי - הפצוי ישולם בדרך של זכוי וקיזוז של חשבונות חברי הקבוצה שהם לקוחות המשיבות בסכום של 58.87 ₪ כולל מע"מ לכל לקוח, שייפרש על פני שישה חשבונות שהחל מתום 45 יום מהמועד הקובע, ותוך ציון סיבת הזיכוי בחשבונית כדלקמן: "זכוי בשל הסדר פשרה בתובענה ייצוגית ת.צ 31855-10-19 סרוסי ואח' נגד גז יגל ואח'". סכום הפצוי המוסכם נסמך על אישור רואה חשבון חצוני מיום 8.5.23 והצהרה מאותו יום של מנכ"ל המשיבות, אשר צורפו כנספח ג' להסדר הפשרה.

...

במסגרת התשובה לבקשת האישור כפרו המשיבות בטענות המבקשים וטענו כי דין בקשת האישור להידחות על הסף ולגופה.

אני מאשר, אפוא, גמול ושכר טרחה בשיעור כולל של 25% מסכום הפיצוי, אשר יתחלק ל-2.8% גמול, ו-22.2% שכר טרחה (לפי היחס הקודם בין שני הרכיבים הנ"ל).

כן יחולו ההוראות שבסעיף 29 להסדר הפשרה לגבי אופן ביצוע התשלומים, בכפוף לתיקון אחד, והוא כי התשלומים השלישי והרביעי של שכר הטרחה ישולמו רק לאחר שבית המשפט יאשר את ביצוע התחייבויות המשיבה לפי הסדר הפשרה (ר' סעיף 62 להלן) בהתאם לפסיקה שאישרה את העברת הסכום הנחסך בתשלומי הגמול ושכר הטרחה המומלצים לטובת הפיצוי לקבוצה [ע"א 6121/21 כרמי נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (27.12.21)], אני קובע כי הסכום הנחסך למשיבות עקב הפחתת סכומי הגמול ושכר הטרחה ביחס לסכומי הגמול ושכר הטרחה המומלצים (81,399 ₪), יתווסף לסכום ההשבה הסופי לקבוצה אשר יסתכם נוכח כך ב-1,173,297 ₪, המהווה כ-32.25% מסכום גביית היתר (במקום 30% תחילה).

סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. הגדרת הקבוצה היא: "כלל צרכני המשיבות 1 ו-2, הצורכים גז באמצעות מערכת גז מרכזית וחויבו בתשלום דו-חודשי קבוע בתקופה שהחל מיום 25.6.2018 ועד ליום 1.12.2019". העילות והסעדים הם כמפורט בסעיפים 2, 4 לעיל.