בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד חברה קבלנית

יצוין כי ביום 31.07.2018 אושרה בקשה לניהול התובענה כייצוגית בת"צ (ת"א) 26284-06-14 נציגות הבית המשותף ברחוב ניסנבויים 12 חיפה ואח' נ' די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ (להלן – ההליך נגד יס), שם הועלו טענות דומות נגד חברת Yes.

הסדרה עתידית: כאמור, במסגרת הסדר הפשרה בין הצדדים, הסכימו הצדדים על הסדרה עתידית, לפיה הוט מתחייבת שלאחר המועד הקובע, תבקש אישור להתקנה של ציוד צורך חשמל (כגון מקלט אופטי) בבתים המשותפים שטרם אוכלסו, וזאת על גבי טופס מיוחד לחתימת הקבלן או היזם (להלן – הטופס).

המסגרת הנורמאטיבית סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי הסדר פשרה בהליך ייצוגי מחייב את אישורו של בית המשפט, כדלהלן: "18(א)  לא ייעשה הסכם ליישוב הסיכסוך שבענינו הוגשה בקשה לאישור או שבענינו אושרה תובענה ייצוגית (בחוק זה – הסדר פשרה), אלא באישור בית המשפט." הדרישה לאישור הסדר פשרה באמצעות מנגנון ייחודי להליך תובענה ייצוגית, נובעת מהחשש מפני בעיית הנציג המובנית בהליך הסדר הפשרה במסגרת תובענה ייצוגית.

זאת, בשים לב לכך שהסדר הפשרה הוגש אף בטרם אישור הבקשה לנהל את התובענה כייצוגית, ולא נעשתה כל קביעה שיפוטית פוזיטיבית בעיניין הטענות כנגד הוט בבקשת האישור.

...

יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת (כתוארה אז) חיות: "על מנת להתמודד עם חשש זה [החשש מפני בעיית הנציג שתוארה לעיל – ח.כ.] קבע המחוקק את ההסדר שבסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות, אשר תכליתו 'למנוע קנוניה בין התובע המייצג את הקבוצה לבין הנתבע [...] על חשבון חברי הקבוצה בהליך הייצוגי' (עניין שבו), ולפיו האפשרות לסיים בפשרה את ההליכים בתובענה ייצוגית או בבקשה לאישורה מותנית בקבלת אישורו של בית המשפט, הנדרש טרם מתן האישור לבחון את הסכם הפשרה שגיבשו הצדדים ולהשתכנע כי הוא 'ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה' (סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות)". [רע"א 1644/15 אייל גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1998) בע"מ, פס' 9 (27.05.2015)] כמו כן, כחלק ממנגנון הבדיקה קובע סעיף 19(ב) לחוק כי "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך [...] אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו". בהתאם לכך, כחלק מבחינת הבקשה יש למנות בודק, אלא אם בנסיבות המקרה מתקיימים טעמים מיוחדים אשר מייתרים צורך זה. מעבר לכל האמור לעיל, הטיל המחוקק על בית המשפט חובת הנמקה מוגברת בבואו להכריע בבקשה לאישור הסדר פשרה, ובעשותו כן קבע את השיקולים שעליו לשקול, ובהם: הפער בין ההסדר המוצע לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבל אילו היה מתברר ההליך עד תום; ההתנגדויות שהוגשו וההכרעה בהן; השלב בו נמצא בהליך; חוות דעתו של הבודק; והעילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין [סעיף 19(ג) לחוק; עניין לוין, פס' 6].

סוף דבר לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה, מצאתי את הסדר הפשרה סביר והוגן וזאת בשים לב גם למשך ניהול ההליך, ועל כן הגעתי למסקנה כי יש לאשרו, וזאת בכפוף לשינויים המפורטים לעיל.

הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא כאמור: "כל מי שחויב בתשלום עבור צריכת חשמל בגין כל ציוד שהותקן על ידי הוט בחלקים של הרכוש המשותף, בין אם מדובר בצריכה ישירה ובין אם מדובר בחיוב דרך חשבון ועד הבית. וזאת החל מיום 1.6.2007 ועד למועד אישור הסכם פשרה זה על ידי בית המשפט". אני מורה לנתבעת על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה, כאשר המשיבה תישא בעלות פרסום המודעה – בהתאם לנוסח בנספח ג' להסכם הפשרה.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

רקע ביום 2.7.18, הגישו המבקשים – ה"ה משה ולורה פראג, כתב תביעה כנגד המשיבה, יחד עם בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור), בה עתרו להכיר בתביעתם כנגד המשיבה כתובענה ייצוגית.

עניינה של בקשת האישור והתובענה שביסודה, בטענה לפיה המשיבות - בהיותן חברות בנייה קבלניות, הבונות אלפי בתים ודירות בכל רחבי הארץ - גובות מלקוחותיהן תשלומים וסכומים נפרדים בגין "תשריטים" ו- "הוצאות רישום" שהנם בגדר "הוצאות משפטיות", כהגדרתן בסעיף 6ג לחוק המכר דירות, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר") וזאת בנגוד להוראותיו המתירות גביית סכום מאקסימאלי בגין הוצאות משפטיות, כולל שכר טירחת עורכי הדין של החברה הקבלנית, בסכום של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. בקשת האישור מייחסת למשיבות הפרת חובה חקוקה, בהתאם להוראת סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), בכך שהפרה את הוראת סעיף 6ג לחוק המכר וכן את תקנות המכר (דירות) (הגבלת גובה ההוצאות המשפטיות), התשע"ה-2014; עשיית עושר שלא כדין, בנגוד לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979; הטעייה, לפי סע' 2(א)1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; תנאי מקפח בחוזה אחיד, בהתאם לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982.

הבקשה לאישור הסדר הפשרה נתמכה בתצהירי המבקשים, ב"כ הצדדים ובתצהירו של מר מוטי נחמיאס המשמש, כהצהרתו, כסמנכ"ל כספים במשיבה 1 ותוך שציין כי המשיבה 2 היא חברה-בת של המשיבה 1 ולכן תצהירו נעשה בשם שתי המשיבות.

לאורם של כלל הטעמים שמניתי לעיל, בהיעדר התנגדויות ובשים לב לאמור לעיל ביחס להודעת היועמ"ש, אני סבורה כי הסדר הפשרה בעניינינו, יש בו כדי לענות על מטרות החוק והוא ראוי, סביר והוגן בנסיבותיה של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית זו. מינוי בודק בררת המחדל שבחוק היא מינוי בודק, אלא אם כן נימצאו טעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים המנעות מכך (ר' סעיף 19(ב)(1) בחוק).

...

בהתאם להוראת סעיף 19(ו) לחוק ובהתאם לסעיף 21 לבקשת ההסדר, אני מורה כי עד ליום 1.6.2021, יגישו הצדדים דיווח על אודות ביצוע הסדר הפשרה על ידם.

המשיבות תשלמנה למבקשים גמול בסך כולל של 6,000 ₪ ושכר טרחה לבאי כוחם, בסכום של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכום הגמול ישולם למבקשים באמצעות ב"כ, בתוך 30 ימים מהמועד הקובע, כהגדרתו לעיל.

בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) בחוק, אני מורה על פרסום ההודעה השנייה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה.

תמצית בקשת האישור ביום 19.2.2018 הגיש המבקש, מר רואי עזריה, בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה, עריית רחובות, בטענה כי המשיבה או מי מטעמה עשו שימוש אסור במפוחי עלים בשטח המשיבה, בנגוד לדין ותוך גרימת נזק.

כדלקמן: "על הקבלן לטאטא לפחות פעמיים בשבוע את שבילי ההליכה, הטאטוא ייעשה ידנית או בכלי מכאני אך בשום פנים לא יבוצע באמצעות מפוח אוויר (אלא אם כן ניתן אישור לכך ע"י המפקח)." בהתאם להוראות המיכרז המשיבה רשאית לקנוס את מי שעובר על הוראות המיכרז, לרבות הפעלת מפוח אוויר והקבלנים מודעים לכך.

עקרי הסדר הפשרה הגדרות: "חברי הקבוצה – כל תושבי העיר רחובות וכל המבקרים שביקרו בעיר החל מהמועד בו נכנסה לתוקפה תקנה 13א(ב) לתקנות מניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג–1992, ועד לאישור הבקשה דנן [קרי - מתן פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה- מ' נ'] אשר נפגעו מרעש מפוחי העלים שהופעלו ע"י המשיבה ו/או ע"י אחרים מטעמה". "המועד הקובע" – "היום שבו פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה הפך חלוט ובלתי ניתן לערעור על פי המועדים הקבועים בכל דין להגשת ערעור, ולא הוגשה בקשת הארכת מועד להגשת ערעור בטרם חלפו מועדים אלה". התחייבויות המשיבה: שינוי היתנהלות המשיבה - רענון וחידוד נהלים: החל מהמועד הקובע תנקוט המשיבה בצעדים שמטרתם למנוע כליל את השמוש במפוחי עלים ברחבי העיר רחובות, ובין היתר: המשיבה תציין מעתה ואילך בכל מיכרז ובכל הסכם היתקשרות עם גנן או עם חברה המספקת שירותי גננות (להלן: "חברות הגינון"), בנסוח ברור ובאופן בולט, כי השמוש במפוח עלים באשר הוא אסור בתכלית האיסור באיזורי מגורים; המשיבה תציין מעתה ואילך בכל הסכם ובכל מיכרז כי היא תהא זכאית לידרוש מחברות הגינון פיצוי מוסכם בסך 20,000 ₪ למקרה, בגין שימוש במפוח עלים באיזורי מגורים בשטחי המשיבה המשיבה תמנה נציג ייעודי מטעמה שתפקידו לפקח על חברות הגינון וזה יוודא כי חברות הגינון לא עושות שימוש במפוח עלים מכל סוג שהוא באיזורי המגורים; המשיבה תפנה באופן ייזום לכל חברות הגינון הפועלות מטעמה ותנחה אותן בשינויים הנ"ל ותרענן הנחיות אלו אחת ל-6 חודשים; המשיבה תנחה את כלל עובדיה הרלבאנטיים בשינויים הנ"ל ותרענן הנחיות אלו אחת ל-6 חודשים.

מינוי בודק סעיף 19(ב)(1) בחוק תובענות ייצוגיות קובע: "(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נידרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר.

...

אשר להתחייבויות המשיבה, למימון פעילויות סביבתיות לתושבי העיר רחובות והמבקרים בה, אני סבורה כי התחייבויות אלה מהוות הטבה לטובת חברי הקבוצה, לאחר הבהרת המשיבה כי אכן הפרויקטים הם אך תוצאה של הסדר הפשרה, אשר יש בה משום פיצוי הולם לחברי הקבוצה בהתחשב במהות התובענה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות.

טענת השהוי והמניעות של המדינה ושיקולי מדיניות כאמור לעיל בחודש אוקטובר 2015 הוגשו תשע בקשות לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבות בנוגע לניזקי פרשת "דיזלגייט". המדינה ידעה בסמוך לאותו מועד על אודות בקשות האישור, שכן באחת מתשע בקשות האישור, שנמחקה, התבקשה עמדת המשרד להגנת הסביבה.

כך למשל, בת"צ (מינהליים ת"א) 38647-12-09 חצור נ' עריית אור יהודה (פורסם במאגרים 16.1.2013) אישרה השופטת מיכל אגמון גונן הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בגין זהום מים בביוב וקבעה: "הכלי של תביעה ייצוגית מאפשר אכיפה סביבתית-אזרחית ומחייב את הרשויות והמפעלים לאחריות אישית וישירה מול הנפגעים [ו]מול הציבור. כוחה גם מיתעצם לאור הנזק התדמיתי של החברות והפעילות הנילוות של הרשויות, באמצעות פקוח הדוק יותר ודרישה להשקעה משמעותית בתיקון העיוותים כתוצאה מהתביעה". ראו גם דבריו של כ השופט (כתוארו אז) אליקים רובינשטיין ברע"א 9615/05 שמש נ' פוקצ'טה בע"מ (פורסם במאגרים 5.7.2006): "אכן, הרשויות צריך שיעשו מלאכתן כפי שהטיל עליהן המחוקק בפקוח ובאכיפה. ואולם, כבדותה ואיטיותה של פעולת הרשויות מצדיקה לפתוח פתח ל'אכיפה אזרחית', כך שהאזרח האיכפתי המבקש לשמור את בריאותו ובריאות הציבור יוכל להשפיע אף הוא לתקנת הרבים [...]" (פסקה ה(4)).

חלק מתביעות אלה, דוגמאת תביעות כנגד חברות תעופה, יצרני תרופות או חברות קבלניות, אפשר יהיה להגיש כתביעות צרכניות במסגרת פרט 1 לתוספת השנייה.

...

מכל הנימוקים דלעיל אני סבורה כי יש לדחות את בקשת המדינה לזכות תביעה בלעדית בעניין נזקי הקבוצה הראשונה.

סוף דבר בקשת האישור מתקבלת בהתאם לקבוע לעיל.

לא שוכנעתי כי קיימת אפשרות סבירה שבית המשפט ייעתר לסעד המבוקש לאפשר בעלי כלי הרכב המושפעים שירצו בכך להשיב את כלי הרכב למשיבות או מי מהן תמורת שוויו.

בכך, יזכו חברי הקבוצה לתיקון הקפוח ולפצוי משמעותי בגין הנזק הנטען, וזאת מבלי שאישור הסדר הפשרה ותוכנו ישמשו בשום צורה כנגד המשיבה.

גמול ושכר הטירחה השיקולים לקביעת שכר טירחה במסגרת הסדר פשרה נקבעו בסעיף 23(ב) לחוק תובענות ייצוגיות: התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה; מורכבות ההליך והטרחה שנטל על עצמו עורך הדין המייצג והסכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה וההוצאות שהוציא לשם כך; מידת החשיבות הציבורית של התובענה; האופן שבו נוהל ההליך; והפער בין הסעד המבוקש בבקשה לאישור לבין אלה המוסכמים בהסדר המוצע.

כותרת הפירסום תהיה: "הודעה בדבר אישור הסדר פשרה בת"צ 49033-03-22 סיידוף נ' ד. אליאספור חברה קבלנית לבניה בע"מ". הפירסום ייעשה באותו האופן שבו פורסמה בקשת אישור הסכם הפשרה לקבוצה הסגורה.

...

עם זאת, אין בכך כדי להביא לידי מסקנה כי הסעד שיפסק עבור כל אחד מחברי הקבוצה יהיה מלוא הסעד המבוקש.

באשר למחציתו הראשונה של האגרה, אשר שולמה עם הגשת הבקשה לאישור: בית המשפט מורה כי המשיבה תשיב למבקש את מחציתה הראשונה של האגרה עד ליום 15-10-23 באשר למחצית השנייה של האגרה: תקנה 7(א)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז־2007 אני מורה כי יש מקום לפטור מתשלום מחציתו השני של האגרה "מטעמים מיוחדים שיירשמו" ואלה הטעמים : לאחרונה ניתנו לא מעט החלטות הפוטרות משיבים בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות ממחציתה השנייה האגרה מטעמים הדומים לטעמיה של המשיבה, כגון העובדה שההליך נסתיים בשלב מוקדם יחסית, וכי פטור כאמור מהווה תמריץ להגיע להסדרי פשרה.

סוף דבר והוראות אופרטיביות בהתאם לסעיף 19(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מאשר את הסדר הפשרה ובתוך כך מאשר את הגדרת הקבוצה אותה הגדירו הצדדים בסעיף 3 להסדר עילות התובענה, השאלות המהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בה, עיקרי הסדר הפשרה (הכול כפי שפורט לעיל בפתח פסק־דין זה).