המבקשים מציינים, כי הפסיקה שהביאה המשיבה בבקשתה לסילוק על הסף עוסקת בנסיבות שונות מהותית מאלה העומדות בבסיס בקשת האישור, ולמעשה, הגשת תובענה ייצוגית כנגד מספר משיבות בנוגע לאותה עילה היא בבחינת "מעשים שבכל יום".
מוסיפים המבקשים, שדחיית תובענה ייצוגית על הסף שמור למקרים חריגים וקיצוניים שאינם מתקיימים בעניינינו.
בעיניין זה אני מפנה לדבריה של כב' השופטת ע' ברון ב-רע"א 6683/18 איפקס הנפקות בע"מ נ' מונרוב, בפִסקה 9 (24.7.2019):
"כידוע, סילוק תביעה על הסף שמור למקרים חריגים, זאת על אחת כמה וכמה כאשר עסקינן בסילוק של בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהיא כשלעצמה נושאת אופי של הליך מקדמי. בהתאם, סילוק על הסף של בקשת אישור ייעשה אך באותם מקרים שבהם ברור "שאין בבקשה ולא כלום", והיא אינה אלא "בקשת סרק", או מקום שבו מועלית טענת הגנה השומטת את הקרקע מתחת לבקשת האישור כולה – ומשכך בית משפט לא ייעתר לבקשה לסילוק שדורשת בירור עובדתי או משפטי נכבד (רע"א 4243/19 Google LLC.
אמנם, אין די במספר המשיבות בלבד בהליך כדי לקבוע האם יש הצדקה לנהל את ההליך במאוחד, או בנפרד, אולם שעה שהדעת נותנת כי הבירור העובדתי בעניינינו אינו מורכב, ומשעה שמספר המשיבות אינו רב (כמו שהיה בהליכים שהובאו לעיל, אליהם הפנה ב"כ המשיבה), מה עוד שלגבי המשיבה
מס' 4 הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה, הרי שהראציונל בהפרדת הדיון להליכים נפרדים נסוג.
...
דהיינו, באמצעות המנגנון הקבוע בסעיף זה, ניתן לרפא פגמים שנפלו בהתנהלות מבקשים בבקשת האישור (ככל שאכן נפלו פגמים כאלה, ואין זה השלב להכריע בעניין), על ידי מתן הוראה על החלפת התובע המייצג ו/או בא כוחו, מקום שבית המשפט מצא כי התנאים הנוגעים למהות הטענות בבקשת האישור – מתקיימים.
נוכח כל המפורט לעיל, מסקנתי היא שאין מקום להיעתר לבקשתה של המשיבה לסילוק בקשת האישור כנגדה על הסף, ולפיכך אני מורה על דחיית בקשתה של המשיבה.
אני מחייב את המשיבה לשלם למבקשים באמצעות בא-כוחם שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪ (כולל מע"מ) בגין בקשה זו.
לאחר שנתתי דעתי לבקשתה של המשיבה להאריך לה את המועד להגשת תגובתה לבקשת האישור, ולאחר ששקלתי את נימוקי ההתנגדות של המבקשים, אני נעתר חלקית לבקשת האורכה של המשיבה ומאפשר לה להגיש את תגובתה לבקשת האישור לא יאוחר מיום 20.4.2021 (פגרת הפסח היא במניין הימים).