בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד גוגל

המבקשים מציינים, כי הפסיקה שהביאה המשיבה בבקשתה לסילוק על הסף עוסקת בנסיבות שונות מהותית מאלה העומדות בבסיס בקשת האישור, ולמעשה, הגשת תובענה ייצוגית כנגד מספר משיבות בנוגע לאותה עילה היא בבחינת "מעשים שבכל יום". מוסיפים המבקשים, שדחיית תובענה ייצוגית על הסף שמור למקרים חריגים וקיצוניים שאינם מתקיימים בעניינינו.

בעיניין זה אני מפנה לדבריה של כב' השופטת ע' ברון ב-רע"א 6683/18 איפקס הנפקות בע"מ נ' מונרוב, בפִסקה 9 (24.7.2019): "כידוע, סילוק תביעה על הסף שמור למקרים חריגים, זאת על אחת כמה וכמה כאשר עסקינן בסילוק של בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהיא כשלעצמה נושאת אופי של הליך מקדמי. בהתאם, סילוק על הסף של בקשת אישור ייעשה אך באותם מקרים שבהם ברור "שאין בבקשה ולא כלום", והיא אינה אלא "בקשת סרק", או מקום שבו מועלית טענת הגנה השומטת את הקרקע מתחת לבקשת האישור כולה – ומשכך בית משפט לא ייעתר לבקשה לסילוק שדורשת בירור עובדתי או משפטי נכבד (רע"א 4243/19 Google LLC.

אמנם, אין די במספר המשיבות בלבד בהליך כדי לקבוע האם יש הצדקה לנהל את ההליך במאוחד, או בנפרד, אולם שעה שהדעת נותנת כי הבירור העובדתי בעניינינו אינו מורכב, ומשעה שמספר המשיבות אינו רב (כמו שהיה בהליכים שהובאו לעיל, אליהם הפנה ב"כ המשיבה), מה עוד שלגבי המשיבה מס' 4 הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה, הרי שהראציונל בהפרדת הדיון להליכים נפרדים נסוג.

...

דהיינו, באמצעות המנגנון הקבוע בסעיף זה, ניתן לרפא פגמים שנפלו בהתנהלות מבקשים בבקשת האישור (ככל שאכן נפלו פגמים כאלה, ואין זה השלב להכריע בעניין), על ידי מתן הוראה על החלפת התובע המייצג ו/או בא כוחו, מקום שבית המשפט מצא כי התנאים הנוגעים למהות הטענות בבקשת האישור – מתקיימים.

נוכח כל המפורט לעיל, מסקנתי היא שאין מקום להיעתר לבקשתה של המשיבה לסילוק בקשת האישור כנגדה על הסף, ולפיכך אני מורה על דחיית בקשתה של המשיבה.

אני מחייב את המשיבה לשלם למבקשים באמצעות בא-כוחם שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪ (כולל מע"מ) בגין בקשה זו. לאחר שנתתי דעתי לבקשתה של המשיבה להאריך לה את המועד להגשת תגובתה לבקשת האישור, ולאחר ששקלתי את נימוקי ההתנגדות של המבקשים, אני נעתר חלקית לבקשת האורכה של המשיבה ומאפשר לה להגיש את תגובתה לבקשת האישור לא יאוחר מיום 20.4.2021 (פגרת הפסח היא במניין הימים).

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן – חוק תובענות ייצוגיות) ולתקנה 12 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן – תקנות תובענות ייצוגיות), בעקבות בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה על ידי המבקשת, סמיק ישראל בע"מ (להלן – המבקשת), כנגד המשיבה, Google Ireland Limited (להלן – המשיבה; להלן – בקשת האישור).

...

לאחר עיון בהסדר הפשרה מצאתי כי אין מקום לדחותו על הסף ואני מורה על פרסומו, כפי שיפורט להלן.

האם סכום הפצוי הנו ראוי? במסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה, ציינו הצדדים כי סכום הפצוי הוצע על ידי המגשר, כב' השופט בדימוס דנציגר, לאחר שהועברו לעיונו הנתונים סודיים של Google המתייחסים להערכת הנזק שנטען לקיומו בבבקשת האישור (לעיל ולהלן: "הנתונים הסודיים" או "המידע הסודי").

מינוי בודק בסעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות נקבע כדלקמן: "(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נידרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר". ס' 19)(ב)(4) לחוק קובע כי על הבודק להתייחס ליתרונות ולחסרונות של הסדר הפשרה על יסוד הנתונים שהוצגו לפניו.

...

לאור האמור, ועל מנת שלא לסרבל את הדיון באישור הסדר הפשרה ולא להכביד על הצדדים בעלויות מיותרות, מצאתי לנכון להיעתר לבקשתם שלא למנות בודק.

עוד יש להתחשב בסיכון שנטלו המבקשת ובאי כוחה שכן לו הייתה הבקשה נדחית, הייתה יורדת עבודתם לטמיון תוך חיובם בהוצאות.

סוף דבר א. הריני מאשרת את הסדר הפשרה בין המבקשת לבין Google ונותנת לו תוקף של פסק דין.

המחלוקת הטעונה הכרעה בבקשה שלפני היא האם יש לעכב את בירור בקשת אישור התובענה כייצוגית שלפניי שהוגשה על-ידי המבקש כנגד Google LLC (להלן: "גוגל") עד לאחר הכרעה במחלוקת בהליך המתברר בבית המשפט המחוזי של המחוז הצפוני של קליפורניה ב- in re Google Assistant Privacy Litigation Case No. 5:19-cv-04286 (להלן: "ההליך הייצוגי בקליפורניה") וכן ב- Texas v Google LLC CV 58999 המתנהל בטקסס (להלן: "ההליך המתנהל טקסס" וביחד: "ההליכים בארצות הברית").

המבקש טוען מנגד כי אין מקום להעתר לבקשת העיכוב כשאין כל התחייבות מצד המשיבה לעניין קבלת ההכרעות בהליך המתקיים בארצות הברית; בקשת גוגל אינה נתמכת בתצהיר המתייחס לזהות הטענות העובדתיות בין ההליך בישראל והליך בארצות הברית ואף מטעם זה כשלעצמו ראוי לדחות את בקשת העיכוב; מלבד ההליך הייצוגי בארצות הברית מתנהלים הליכים נוספים במדינות שונות באירופה ולרבות הליכים מינהליים, ומכאן שגוגל יכולה ומנהלת הליכים במקביל; חברי הקבוצה בישראל עלולים להמתין שנים רבות עד לפסק דין או הסדר פשרה בהליך בארצות הברית ולאחר מכן יאלצו להתחיל מאפס את ההליך בישראל, איזה תועלת תיצמח להם מהעיכוב? רק נזק שגוגל אינה מתמודדת עם הטענה בעיניינו שעליה עמד גם כב' השופט חיימוביץ בת"צ 73837-2-20 שורר נגד Google LLC.

...

המבקש טוען מנגד כי אין מקום להיעתר לבקשת העיכוב כשאין כל התחייבות מצד המשיבה לעניין קבלת ההכרעות בהליך המתקיים בארצות הברית; בקשת גוגל אינה נתמכת בתצהיר המתייחס לזהות הטענות העובדתיות בין ההליך בישראל והליך בארצות הברית ואף מטעם זה כשלעצמו ראוי לדחות את בקשת העיכוב; מלבד ההליך הייצוגי בארצות הברית מתנהלים הליכים נוספים במדינות שונות באירופה ולרבות הליכים מנהליים, ומכאן שגוגל יכולה ומנהלת הליכים במקביל; חברי הקבוצה בישראל עלולים להמתין שנים רבות עד לפסק דין או הסדר פשרה בהליך בארצות הברית ולאחר מכן יאלצו להתחיל מאפס את ההליך בישראל, איזה תועלת תצמח להם מהעיכוב? רק נזק שגוגל אינה מתמודדת עם הטענה בעניינו שעליה עמד גם כב' השופט חיימוביץ בת"צ 73837-2-20 שורר נגד Google LLC.

על יסוד כל האמור לעיל מצאתי כי לא יהיה זה נכון כי שני ההליכים, ההליך הייצוגי שלפני וההליך הייצוגי המתברר בקליפורניה, יתבררו במקביל, בשלב זה. ההליך המתברר בטקסס ביחס להליך המתברר בטקסס, הנחזה להיראות כבעל גוון פלילי, לא נמסרו על-ידי הצדדים פרטים מספיקים לצורך הבקשה לעכב בגינם את ההליך שלפני, גם לא על-ידי גוגל שהמידע אודות ההליך בידה.

לא שוכנעתי כי במצב דברים זה גוגל הראתה כי יש הצדקה לעיכוב ההליך שלפני עד גמר הליך זה, זאת אומר מבלי להתייחס להבדלים בנטלי ההוכחה וכד'.

התוצאה לאור כל האמור לעיל מעוכב בשלב זה הדיון בבקשת האישור עקב ההליך הייצוגי המתנהל כנגד גוגל בקליפורניה בin re Google Assistant Privacy Litigation Case No. 5:19-cv-04286 המתברר שם בבית המשפט המחוזי של המחוז הצפוני של קליפורניה.

בבדיקה שביצעו המשיבים ב-google, נראה מחיפוש פשוט של "מיחם לשבת 40 כוסות" כי בכל המיחמים שהוצגו כמתאימים ל-40 כוסות, כמות המים החמים גבוהה משמעותית מאשר אצל המשיבות.

בחינת הסדר הפשרה הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה: "כל מי שרכש את המוצרים, כהגדרתם לעיל, ממי מהמשיבות בשבע השנים שקדמו למועד הגשת התביעה ובקשת האישור זו ועד אישור ההסכם על-ידי בית המשפט הנכבד ומתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה, בהתאם לקבוע בסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות". הסעדים שנתבעו בבקשת האישור: 9,000,000 ₪ (כנגד כלל המשיבות בבקשת האישור).

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

המשיבה תשלם את הגמול ושכר הטרחה, למבקשת ולבאי כוחה, בהתאם למפורט לעיל.

אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות.