בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בנושא נגישות לבעלי מוגבלויות

ביום 05.12.2019 הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") כנגד המשיבות – מכללת רמת גן, המכללה האקדמית נתניה, מכללה ירושלים ואגודת שוחרי תלפיות - בטענה כי אתרי האנטרנט של המשיבות לא היו מונגשים כדין, וכי לא היו להן הצהרות נגישות כדין, זאת בנגוד לאמור בהוראות חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: חוק השויון), תקנות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013 (להלן: תקנות הנגישות), ותקן ישראלי מספר 5568 בנושא נגישות אתרי אינטרנט (להלן: התקן).

המבקשים ביקשו לייצג שתי קבוצות כדלקמן: קבוצה א': "כל הגולשים באתר האנטרנט של המשיבה, בין באמצעות מחשב ובין באמצעות הטלפון הנייד, אשר מוגדרים כ'אדם עם מוגבלות' כהגדרת המונח בחוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998, החל מיום 01.11.2017 (ככל שמדובר במשיבה שאיננה מהוה רשות ציבורית) ו/או מיום 1.11.2018 (ככל שמדובר במשיבה המהוה רשות ציבורית), ועד למועד אישור התובענה כייצוגית או עד מועד הנגשת אתר המשיבה כדין" קבוצה ב': "כל הגולשים באתר האנטרנט של המשיבה, בין באמצעות מחשב ובין באמצעות הטלפון הנייד, אשר מוגדרים כ'אדם עם מוגבלות' כהגדרת המונח בחוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998, החל מיום 01.11.2017 (ככל שמדובר במשיבה שאיננה מהוה רשות ציבורית) ו/או מיום 1.11.2018 (ככל שמדובר במשיבה המהוה רשות ציבורית), ועד למועד אישור התובענה כייצוגית או עד מועד פירסום הצהרת נגישות מלאה כדין באתר המשיבה". נוכח זאת, בקשו המבקשים כי ינתן צו עשה כנגד המשיבות, המורה להן להנגיש באופן מלא את אתרי האנטרנט שברשותן לאנשים בעלי מוגבלות, ולצד זאת לפרסם הצהרת נגישות מלאה.

ביום 5.1.2021 הגישו הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים ובנציבות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות היתייחסות להסדר הפשרה, כחלק ממנה לא הובעה היתנגדות להסדר לגופו, אך לצד זאת ביקשו להעיר שלוש הערות: יש להעניק קדימות במתן המלגות לסטודנטים עם מוגבלויות הדורשות הנגשה אינטרנטית, זאת בשים לב לנטען בתובענה, קרי, אנשים עם מוגבלויות חושיות – ראייה, שמיעה ואנשים עם מוגבלות פיסית בידיים.

הצדדים ביקשו לאשר את ההסדר ללא מינוי בודק, ומצאתי לנכון להעתר לבקשה זו. נדמה כי בהסדר פשרה כבעניינינו, שעה שמשיבות הסכימו לערוך את ההתאמות הנדרשות לשם שיפור הנגישות במסגרתן לאנשים עם מוגבלות, ולצד זאת נאותו להעניק פיצוי לחברי הקבוצה תוך שימוש במנגנון פשוט ומבוקר, אין להזקק לחוות דעת בודק, העלולה, כפי שטענו הצדדים, להיות כרוכה בהוצאות מיותרות ובעיכוב הסדר הפשרה שלא לצורך.

...

לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי הגמול למבקשים ושכר הטרחה לבא כוחם ראוי וסביר ועומד ביחס ישיר לשיעור התמורה שתעמוד לחברי הקבוצה.

ואולם, על מנת להבטיח ביצוע ההסדר בשלמותו אני מורה כי סכומים אלו ישולמו לשיעורין: מחצית הגמול ושכר הטרחה ישולמו בתוך 60 יום מהיום.

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה בהתאם למפורט לעיל.

ביום 11.05.2020 הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") כנגד המשיבה, מכללת הרצוג, בטענה כי אתר האנטרנט של המשיבה לא היה מונגש כדין, וכי לא הייתה בו הצהרת נגישות כדין, זאת בנגוד לאמור בהוראות חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: חוק השויון), תקנות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013 (להלן: תקנות הנגישות), ותקן ישראלי מספר 5568 בנושא נגישות אתרי אינטרנט (להלן: התקן).

המבקשים ביקשו לייצג שתי קבוצות כדלקמן: קבוצה א': "כל הגולשים באתר האנטרנט של המשיבה, בין באמצעות מחשב ובין באמצעות הטלפון הנייד, אשר מוגדרים כ'אדם עם מוגבלות' כהגדרת המונח בחוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998, החל מיום 01.11.2017 (ככל שמדובר במשיבה שאיננה מהוה רשות ציבורית) ו/או מיום 1.11.2018 (ככל שמדובר במשיבה המהוה רשות ציבורית), ועד למועד אישור התובענה כייצוגית או עד מועד הנגשת אתר המשיבה כדין" קבוצה ב': "כל הגולשים באתר האנטרנט של המשיבה, בין באמצעות מחשב ובין באמצעות הטלפון הנייד, אשר מוגדרים כ'אדם עם מוגבלות' כהגדרת המונח בחוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998, החל מיום 01.11.2017 (ככל שמדובר במשיבה שאיננה מהוה רשות ציבורית) ו/או מיום 1.11.2018 (ככל שמדובר במשיבה המהוה רשות ציבורית), ועד למועד אישור התובענה כייצוגית או עד מועד פירסום הצהרת נגישות מלאה כדין באתר המשיבה". נוכח זאת, בקשו המבקשים כי ינתן צו עשה כנגד המשיבה, המורה לה להנגיש באופן מלא את אתר האנטרנט שברשותה לאנשים בעלי מוגבלות, ולצד זאת לפרסם הצהרת נגישות מלאה.

ביום 5.1.2021 הגישו הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים ובנציבות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות היתייחסות להסדר הפשרה, כחלק ממנה לא הובעה היתנגדות להסדר לגופו, אך לצד זאת ביקשו להעיר שלוש הערות: יש להעניק קדימות במתן המלגות לסטודנטים עם מוגבלויות הדורשות הנגשה אינטרנטית, זאת בשים לב לנטען בתובענה, קרי, אנשים עם מוגבלויות חושיות – ראייה, שמיעה ואנשים עם מוגבלות פיסית בידיים.

הצדדים ביקשו לאשר את ההסדר ללא מינוי בודק, ומצאתי לנכון להעתר לבקשה זו. נדמה כי בהסדר פשרה כבעניינינו, שעה שמשיבה הסכימה לערוך את ההתאמות הנדרשות לשם שיפור הנגישות במסגרתה לאנשים עם מוגבלות, ולצד זאת נאותה להעניק פיצוי לחברי הקבוצה תוך שימוש במנגנון פשוט ומבוקר, אין להזקק לחוות דעת בודק, העלולה, כפי שטענו הצדדים, להיות כרוכה בהוצאות מיותרות ובעיכוב הסדר הפשרה שלא לצורך.

...

לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי הגמול למבקשים ושכר הטרחה לבא כוחם ראוי וסביר ועומד ביחס ישיר לשיעור התמורה שתעמוד לחברי הקבוצה.

ואולם, על מנת להבטיח ביצוע ההסדר בשלמותו אני מורה כי סכומים אלו ישולמו לשיעורין: מחצית הגמול ושכר הטרחה ישולמו בתוך 60 יום מהיום.

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה בהתאם למפורט לעיל.

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שעניינה בטענה שהמשיבה, אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ [להלן – אגד] מפרה את חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 ותקנותיו, באי הפעלה שיטתית של מערכת כריזה באוטובוסים הערוניים בירושלים.

עוד בטרם הגישה אגד את תשובתה לבקשת האישור ניהלו הצדדים משא ומתן ממושך, בשיתוף עם משרד התחבורה, שמטרתו היתה אפיון ופיתוח מערכת טכנולוגית לשפור הנגישות לתחבורה ציבורית לבעלי מוגבלות.

במסגרת ההסדר התחייבה אגד להפעיל את הכריזה באוטובוסים הערוניים בירושלים בהתאם להוראות התקנות, ולנקוט בצעדים המתחייבים כדי להבטיח עמידה רציפה בהתחייבות זו. כן התחייבה להקפיד עם נהגיה ולהנחותם כי כל אימת שמערכת הכריזה אינה פועלת עליהם לכרוז באופן ידני, לטפל בכל תלונה בנושא באופן מיידי ולבדוק את מערכות הכריזה במסגרת הטיפולים השוטפים והפרטניים של האוטובוסים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני פוסקת לכל אחד מן המבקשים 2 ו-3 גמול בסך 100,000 ₪, ושכ"ט עו"ד לב"כ המבקשים בסך 1.2 מיליון ₪ בצרוף מע"מ. אציין לענין זה כי בפסיקת הגמול ושכ"ט עו"ד נילקחה בחשבון העובדה שמדובר בתובענה ייצוגית בעלת חשיבות ציבורית אשר השיגה תועלת משמעותית לחברי הקבוצה וקידמה את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה המוצע הגעתי למסקנה כי הסדר הפשרה הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

לאור האמור, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

אני מורה על פרסום הודעה על פסק הדין תוך 14 יום מהיום.

סעיף 19(ב)(1) בחוק תובענות ייצוגיות קובע: "(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נידרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר". בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות: "מטרת סעיף זה [הכוונה לסעיף 18 - מ' נ'] וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסיכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה". מינוי הבודק מטרתו אם כן לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, ולהבטיח כי יישמרו האינטרסים של הקבוצה בשים לב למכלול הנסיבות.

בכך מגשים הסדר הפשרה את תכליות חוק תובענות ייצוגיות בנושא החשוב של הנגשת שירותים צבוריים לאנשים עם מוגבלויות בהתאם לדין.

...

מאחר שהשלמת הנגשת הבניינים צפויה בשנת 2026 אני מקבלת את טענת ב"כ המבקשת וקובעת שהתשלום יהיה בצירוף הפרשי הצמדה כדין.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

המשיבות ישלמו את הגמול ושכר הטרחה, למבקשת ולבאי כוחם, בהתאם למפורט בסעיף 70 לעיל.

אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות.

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק"), שהגישו המבקשים נגד עריית כפר סבא (להלן: "המשיבה" או "העיריה") בטענה לאי הנגשה של מערך התחבורה הציבורית בעיר, בכל הנוגע להעדר הנמכת מדרכות וגישה בקירבת תחנות אוטובוסים (להלן: "הבקשה לאישור ההסדר").

במקרה דנן, התובענה עוסקת בנושאי נגישות הניתנים לתקיפה באמצעות תובענה ייצוגית, כמפורט בסעיף 9 בתוספת השניה; אין מחלוקת כי המבקשים, כתושבי העיר כפר סבא הסובלים ממוגבלות, היו רשאים להגישה, ומדובר בתובענה המתאימה להידון כתובענה ייצוגית; זאת כיוון שהיא מעוררת שאלות משותפות לכל בעלי מוגבלויות התנועה בעיר כפר סבא, אשר יעיל והוגן כי יידונו במשותף, כמו גם מצאתי כי הקבוצה יוצגה באופן הולם ובתום לב. ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה, כמו גם סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין כפי שהבהיר בית המשפט העליון, הסדר פשרה ראוי הוא כזה שמציע לקבוצה הטבה או פיצוי המשקפים נאמנה את הסכויים והסיכונים הגלומים בהליך מבחינת כל אחד מהצדדים [ע"א 7122/19 היועץ המשפטי לממשלה נ' ממן (11.4.2022), פסקה 20, וההפניה שם; וכן לאחרונה רע"א 2957/17 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז נ' שוורצמן (17.3.2024) (להלן: "עניין סופרגז"), בפיסקה 25].

...

סבורני כי בעניינים אלו, די בהבהרות הצדדים האמורות.

סבורני, כפי שכבר פרטתי לעיל, כי בנסיבות דנן, בהן בלתי אפשרי לאתר את כלל חברי הקבוצה, הטבה בדמות גן משחקים אשר ישרת בראש ובראשונה את בעלי המוגבלות בעיר כפר סבא, כמו גם בעלי מוגבלות מחוצה לה, שיוכלו לעשות בו שימוש, כמו גם הציבור בכללותו, היא הטבה יצירתית ראויה והולמת.

שנית, וזאת עיקר - סבורני כי בשים לב לחשיבות הציבורית של התובענה העוסקת בנגישות תחבורה ציבורית, ואף בשים לב לתועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה, שהיא כמעט בבחינת קבלת הסעד המלא שנתבקש ואף מעבר לכך, ראוי לכבד את הסכמת הצדדים כפי שהיא, וליתן למבקשים ולבאי כוחם פיצוי הולם על הטרחה שהייתה כרוכה בניהול ההליך, כמו גם בשים לב לתועלת הרבה בעידוד הסדרי פשרה בהליכים ייצוגיים [ראו: עניין שסטוביץ, פסקה 17].