בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בנושא נגישות

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק"), שהגישו המבקשים נגד עריית כפר סבא (להלן: "המשיבה" או "העיריה") בטענה לאי הנגשה של מערך התחבורה הציבורית בעיר, בכל הנוגע להעדר הנמכת מדרכות וגישה בקירבת תחנות אוטובוסים (להלן: "הבקשה לאישור ההסדר").

במקרה דנן, התובענה עוסקת בנושאי נגישות הניתנים לתקיפה באמצעות תובענה ייצוגית, כמפורט בסעיף 9 בתוספת השניה; אין מחלוקת כי המבקשים, כתושבי העיר כפר סבא הסובלים ממוגבלות, היו רשאים להגישה, ומדובר בתובענה המתאימה להידון כתובענה ייצוגית; זאת כיוון שהיא מעוררת שאלות משותפות לכל בעלי מוגבלויות התנועה בעיר כפר סבא, אשר יעיל והוגן כי יידונו במשותף, כמו גם מצאתי כי הקבוצה יוצגה באופן הולם ובתום לב. ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה, כמו גם סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין כפי שהבהיר בית המשפט העליון, הסדר פשרה ראוי הוא כזה שמציע לקבוצה הטבה או פיצוי המשקפים נאמנה את הסכויים והסיכונים הגלומים בהליך מבחינת כל אחד מהצדדים [ע"א 7122/19 היועץ המשפטי לממשלה נ' ממן (11.4.2022), פסקה 20, וההפניה שם; וכן לאחרונה רע"א 2957/17 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז נ' שוורצמן (17.3.2024) (להלן: "עניין סופרגז"), בפיסקה 25].

...

סבורני כי בעניינים אלו, די בהבהרות הצדדים האמורות.

סבורני, כפי שכבר פרטתי לעיל, כי בנסיבות דנן, בהן בלתי אפשרי לאתר את כלל חברי הקבוצה, הטבה בדמות גן משחקים אשר ישרת בראש ובראשונה את בעלי המוגבלות בעיר כפר סבא, כמו גם בעלי מוגבלות מחוצה לה, שיוכלו לעשות בו שימוש, כמו גם הציבור בכללותו, היא הטבה יצירתית ראויה והולמת.

שנית, וזאת עיקר - סבורני כי בשים לב לחשיבות הציבורית של התובענה העוסקת בנגישות תחבורה ציבורית, ואף בשים לב לתועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה, שהיא כמעט בבחינת קבלת הסעד המלא שנתבקש ואף מעבר לכך, ראוי לכבד את הסכמת הצדדים כפי שהיא, וליתן למבקשים ולבאי כוחם פיצוי הולם על הטרחה שהייתה כרוכה בניהול ההליך, כמו גם בשים לב לתועלת הרבה בעידוד הסדרי פשרה בהליכים ייצוגיים [ראו: עניין שסטוביץ, פסקה 17].

הסדר הפשרה עוד טרם הגישו המשיבים את תשובתם לבקשת האישור, ביום 14.3.22 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית (להלן: הבקשה לאישור הסדר הפשרה).

כמו כן, המשיבים מתחייבים לנקוט בצעדים המתחייבים כדי להבטיח עמידה רציפה בהתחייבויותיהם הן לגבי הסניפים הקיימים במועד החתימה על הבקשה לאישור הסדר הפשרה והן לגבי כל סניף שייפתח בעתיד, לרבות הקפדה עם עובדי הרשת והנחייתם להקפיד על מתן שירות המותאם לאנשים עם מוגבלות, ולטפל בכל תלונה בנושא באופן מיידי.

המועדים להנגשת סניפי הרשת וההנגשות ההעודפות על אף האמור בהסכם הפשרה, כל מועדים האמורים בסעיפים 11(א)-(ד) ובסעיפים 12(א)-(ה),(ח) לעיל הנם מיום אישור הסדר הפשרה ומתן לו תוקף של פסק דין, ולא "מיום החתימה על הסדר הפשרה". מינוי בודק ופקוח סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי בעת בואו של בית המשפט לאשר הסדר פשרה עליו למנות בודק, אלא אם כן סבר שמינוי זה אינו נידרש.

...

בנוסף, המשיבים ישלמו למבקש סך של 14,683 ₪ כולל מע"מ, בגין הוצאות שהוציא המבקש לטובת המומחה מטעמו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. המשיבים ישלמו למבקש גמול ולבאת כוחן שכר טרחת עורך-דין באופן ובמועדים שפורטו לעיל.

אני מורה על פרסום אישור הסדר הפשרה בשני עיתונים נפוצים יומיים וכן בדף הנחיתה הראשי של אתר האינטרנט של הרשת, זאת בהתאם לסעיף 25(4) לחוק תובענות ייצוגיות.

בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת תובענה שעניינה הנגשת תחנות דלק לאנשים עם מוגבלות, בהתאם להוראות סעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), היא הבקשה דנא.

עמדת היועצת המשפטית ביום 25.1.2023 הגישה היועצת המשפטית הודעה לפי סעיף 18(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, ובה ביקשה "...להביא בפני בית משפט מספר הערות ביחס להסדר הפשרה המוצע...". שלוש הערות היו ליועצת המשפטית - האחת, כי הסעד הכספי המוסכם צריך לעבור לקרן לחלוקת כספים שתייעד את הכסף לתחום הקרוב לנושא התובענה ולא לעמותות ספציפיות לפי בקשת הצדדים, שבעתיים במקרה דנא בו אחת העמותות ששמה הופיע בהסדר הפשרה כמיועדת לקבל מכספי הפצוי "היא עמותה מחוקה אשר פורקה בהוראת בית המשפט". ההערה השנייה עניינה בכך שמעשה בית הדין שיחול לאחר אישור הסדר הפשרה לא יחול על עילות עתידיות ובלתי נודעות.

...

גם אם ברירת המחדל לפי סעיף 19(ב) לחוק תובענות ייצוגיות היא למנות בודק בטרם אישור הסדרי פשרה הרי ששוכנעתי כי בנסיבות דנא אין צורך במינוי בודק, שכן מדובר בהעברה חד פעמית של סכום פיצוי מוסכם וגם לאור הנסיבות העובדתיות של תיק זה קרי, סיומו בגישור, נראה כי דיווח לבית משפט בדבר ביצוע פסק הדין – מספק.

סוף דבר – הבקשה לאישור הסדר הפשרה מתקבלת; אני דוחה את התביעה האישית של המבקשת; אני קובעת כי מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה – מהווה גם סילוק וויתור של המבקשת ושל חברי הקבוצה כלפי דלק מנטה וכלפי דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ הכל כאמור בסעיף 10.1 להסכם הגישור; למען הזהירות ובהתאם להסכמות נמחקות בזה המילים "ובין שיוודעו בעתיד" המתייחסות לעילות התביעה ואינן חלק מפסק הדין.

אני מורה כי התרומה עליה הוסכם בסעיף 9.4 להסכם הגישור תועבר לקרן למימון תובענות ייצוגיות תוך 60 ימים מהיום ותיועד לגורמים/ עמותות העוסקים/ות בנושאי הנגשה לאנשים עם מוגבלויות.

ההכרעה בדבר סבירותו של הסכם הפשרה והיותו הוגן ומאוזן היא משפטית, והיא עניין לבית המשפט לענות בו. דיון סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע: "(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין" (ההדגשה שלי – מ' נ').

בכך מגשים הסדר הפשרה את תכליות חוק תובענות ייצוגיות בנושא החשוב של הנגשת שירותים צבוריים לאנשים עם מוגבלויות בהתאם לדין.

...

מאחר שהשלמת הנגשת הבניינים צפויה בשנת 2026 אני מקבלת את טענת ב"כ המבקשת וקובעת שהתשלום יהיה בצירוף הפרשי הצמדה כדין.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

המשיבות ישלמו את הגמול ושכר הטרחה, למבקשת ולבאי כוחם, בהתאם למפורט בסעיף 70 לעיל.

אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות.

ההכרעה בדבר סבירותו של הסכם הפשרה והיותו הוגן ומאוזן היא משפטית, והיא עניין לבית המשפט לענות בו. דיון סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע: "(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין" (ההדגשה שלי – מ' נ').

" הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה: "אנשים עם מוגבלות שלטובת עניינם או לטובת מימוש זכויותיהם, ובכלל זה גם עפ"י חוק שויון זכויות, חלות על המשיבה חובות לספק התאמות נגישות בשירות אינטרנט שאותן או את חלק מהן המשיבה לא סיפקה או שאותן או את חלק מהן המשיבה לא סיפקה עפ"י עקרונות חוק שויון זכויות או תקנות נגישות השרות מכוחו." עילות התביעה שנטענו בבקשות האישור: הפרת חובה חקוקה; רשלנות; הפרת הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.

בכך, מגשים הסדר הפשרה את תכליות חוק תובענות ייצוגיות בנושא החשוב של הנגשת שירותים צבוריים לאנשים עם מוגבלויות, בהתאם להוראות הדין.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

המשיבות ישלמו את הגמול ושכר הטרחה, למבקש ולבאי-כוחו, בהתאם למפורט בסעיף 46 לעיל.

אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.