מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בגין משלוח מסרונים ללא הסכמה

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

עקרי הסדר הפשרה: תוך כדי ניהול ההליך, הגיש התובע בקשה למתן צו לחברת הדיוור "טלזר" ולמשווק מר דוד וטין, באמצעותם נשלחו המסרונים, וזאת על מנת לקבל מידע ביחס להקף משלוח המסרונים ואכן צו שכזה ניתן על ידי ביהמ"ש, בהסכמת הנתבעת, וממנו עלה כי ההודעה נשלחה בסך הכל ל-33,867 נמענים.
לטענת הנתבעת היא התכוונה להעביר למשווק את פרטיהם של 5,514 לקוחות בלבד, לצורך משלוח ההודעה אך ללקוחות אלו.
סעיף 19 (א) לחוק קובע כי: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית-גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין". אני סבור, כי הסדר הפשרה ראוי הוגן וסביר בנסיבות העניין.
בנוסף, הפצוי שהוסכם עליו (תשלום לקרן לתובענות ייצוגיות) אינו מצריך חישוב פרטני וייחודי ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה ועל כן לא נראה כי יש צורך במינוי בודק בעיניין זה. גמול למבקש ושכר טירחה: בהתאם לאמור בהסכם הפשרה, המלצת הצדדים לעניין הגמול לתובע היא בסך של 10,000 ש"ח ושכר טירחת עו"ד בסך 50,000 ש"ח. צוין כי הגמול ושכ"ט ישולמו לתובעת ולבא בכוח המייצג תוך 30 ימים מיום אישור ההסכם על ידי בית המשפט.
...
החריג לכך הוא אם בית המשפט מצא מטעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים מתן פטור לנתבעת מתשלום חלקה השני של האגרה.
סוף דבר: אני מאשר את הסדר הפשרה (לרבות השינויים בהתאם להסכמת הצדדים לעניין פריסת תשלום שכר טרחת ב"כ התובע) ונותן לו תוקף של פסק דין.
אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק בשני עיתונים יומיים נפוצים.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני ביהמ"ש בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006.
בקשת האישור התובעים הגישו ביום 15.11.21 בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד הנתבע שעניינה משלוח "דואר זבל", כשלטענת התובעים, ביום 14.11.19 היתקבל מיסרון במכשירו הנייד של המבקש 1 (להלן: "אלירם") וכי המסרון לא ציין את שמו של הנתבע או כל פרט מזהה אחר מטעם השולח, אלא אך נחזה כמסרון ששוגר מטלפון שמספרו 054-9781915.
הסדר הפשרה ועיקריו במסגרת הסדר הפשרה, הצדדים הסכימו שהקבוצה בשמה מוגשת הבקשה הנה כך "כל עזק או בעל עסק אשר קיבל דבר פירסומת אשר שוגר על ידי הנתבע בנגוד להוראות סעיף 30א לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982 ו/או תוך רשלנות, וזאת בתקופה שבין 4.03.2019 – 31.12.2020, ואשר ספגו נזק עקב קבלת ההודעה ללא הסכמתם או העידר אפשרות למסור הודעת סרוב". עוד הוסכם על ידי הצדדים כלהלן: מספר חברי הקבוצה עליהם חל ההסכם הנו 188,368 נמענים, בעלי עסקים ועסקים.
פיצוי לחברי הקבוצה הנתבע יעניק לחברי הקבוצה הטבות לפי שיעור של 50 ₪ לכל נמען (188,368 נמענים) בגין משלוח ההודעות שלא כדין, במצטבר יעניק הנתבע לקבוצה סך כולל של עשרה מיליון ₪ לכל הפחות.
...
סוף דבר ביהמ"ש מאשר את הסדר הפשרה המתוקן, בכפוף לשינויים שנמנו בפסק הדין, ונותן לו תוקף של פסק דין.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במוקד ההליך – טענות שעניינן גביית תשלום בגין אספקת חבילות גלישה נוספות (מעבר לחבילה הבסיסית) ללא הסכמת הלקוח ו/או ללא בקשה מפורשת מצידו, וכן אי משלוח מסרונים סדירים אודות מיצוי חבילת הגלישה הבסיסית כמו גם אודות החבילות הנוספות.
הצעת המועצה לצרכנות לצימצום הקבוצה ועל פיה זו תיכלול לקוחות שלא קיבלו מסרונים בנוגע לחבילת הגלישה הבסיסית "עקב התקלה מיולי 2017 ועד דצמבר 2018", אינה במקומה, שכן הסדר הפשרה נועד בכדי למצות את הדיון בנושא הנזק ללקוחות בגין אי משלוח מסרונים לעניין החבילה הבסיסית.
בהקשר זה יוער, כי העילה שעניינה העדר הסכמה, לא נכללה בהגדרת הקבוצה בהסדר הפשרה, ומשכך אין לחסום העלאת טענות עתידיות בעילה זו. אשר להטבות עבור "מסרונים בין החבילות"- בהסדר הפשרה הוסכם על מתן הטבה לכלל לקוחות המשיבה שניתנת למימוש בדרך של שובר זכוי בסך 30 ₪ לרכישת מוצרים או אספקת שירותי הגנה רשתית למשך ארבעה חודשים וחצי, כאשר שווי ההטבות הועמד על סך של 20,500,000 ₪.
אמות המידה והשיקולים שנקבעו בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות, יחולו אף במקרה בו "אישר בית המשפט הסדר פשרה", כאשר לפי הוראת סעיף 19 (ו) לחוק "... רשאי בית המשפט להיתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לענין זה". הינה כי כן, בקביעת הגמול ושכר הטירחה יש להביא בחשבון את הטירחה בניהול ההליך ואת העבודה שהושקעה לצורך הכנת בקשת האישור והגשתה, כמו גם הטירחה הרבה שהושקעה בגיבוש הסדר הפשרה, ובזמן שהושקע בניהול המגעים בין הצדדים.
...
עוד יש להתחשב בסיכון שנטלו המבקשת ובא כוחה שכן לו הייתה הבקשה נדחית, הייתה יורדת עבודתם לטמיון תוך חיובם בהוצאות.
לאחר שבחנתי בכובד ראש את טיעוני המועצה לצרכנות בהתנגדותה, והבאתי בחשבון את הערות היועצת המשפטית לממשלה, אזי בנסיבות המקרה לא מצאתי כי יש בהם כדי להצדיק את דחיית הסדר הפשרה.
סוף דבר הריני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשים, המשיבה הפרה בין היתר את הוראות סעיף 30א לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התיקשורת"), עת היא שלחה "דברי פירסומת" באמצעות מסרונים, ללא קבלת הסכמת הנמענים מראש ובכתב ומבלי לאפשר להם להסיר עצמם מרשימת התפוצה (להלן: "בקשת האישור").
כמו כן, המבקשים טענו כי נדרשו במעמד ההצטרפות לחתום על חוזה להשאלת ציוד ולהספקת גז מהמשיבה, כאשר לטענתם גם באותו חוזה לא נכתב כי המשיבה תעשה שימוש בפרטיהם לצורך משלוח דברי פירסומת.
לטענת המבקשים, בכך הפרה המשיבה את הוראות חוק סעיף 30א לחוק התיקשורת, שכן גם שיגרה דבר פירסומת ללא הסכמה וגם לא איפשרה לנמענים ליתן הודעת סרוב.
כפי שציינו הצדדים בבקשה לאישור הסדר פשרה, ניתנה הצעה על ידי המגשר שעל בסיסה הגיעו הצדדים להסכמות.
בהנתן טענות בקשת האישור וכאשר לפנינו קבוצה תחומה, ידועה וברורה, אשר מבוססת כאמור על נתוני המשיבה שבהם עיין גם המגשר, ניתן לומר כי לכל חברי הקבוצה קיימות לכאורה שאלות משותפות של עובדה ומשפט שמקורן במשלוח הודעה הנחזית למפרה של הוראות סעיף 30א לחוק התיקשורת.
תקנה זו קובעת כהאי לישנא : "ניתן פסק דין בהליך המקבל את התובענה כולה או חלקה או פסק דין המאשר הסדר פשרה לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, ישלם המשיב את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרישי הצמדה למדד; על אף האמור, רשאי בית המשפט לפטור את המשיב מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו;" מן האמור עולה, כי בית המשפט רשאי לפטור את המשיב מתשלום חלקה השני של האגרה בלבד במקרה שבו אושר הסדר פשרה במסגרת תובענה ייצוגית, אך אין בתקנה זו הוראה דומה המאפשרת השבה של חלקה הראשון של האגרה ששולמה.
...
סיכום: מן המקובץ לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
ראו בעניין זה, בקשה הפרישה מהקבוצה שהוגשה על ידי מר סרגיי מליוכין מיום 12.7.2023 ואת החלטתי מאותו מועד המאשרת אותה, בכפוף לכך שהוא נמנה על הקבוצה.
בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מורה על פרסום הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, בשפה העברית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיבה הוסיפה וטענה, לחלופין, כי המקרה בא בגדרי החריג שבסעיף 30א(ג)(1) לחוק התיקשורת, הקובע כי אף על פי שלא התקבלה הסכמת הנמען הרי שרשאי המפרסם לשגר דבר פירסומת בהנתן כי הנמען מסר את פרטיו למפרסם במסגרת רכישה של מוצר או שירות והמפרסם הודיע כי הפרטים שנמסרו ישמשו לצורך משלוח דבר פירסומת מטעמו; המפרסם נתן היזדמנות למקבל להודיע כי הוא מסרב לקבל דבר פירסומת והנמען לא עשה כן; ודבר הפרסומת מתייחס למוצר או שירות בגינו מסר הנמען את פרטיו.
מובהר כי לא מדובר בתאור ממצה ובמקרה של סתירה יגבר הנוסח של הסדר הפשרה אלא אם מפסק הדין עולה כוונה אחרת: הגדרת הקבוצה: לקוחות המשיבה שקבלו ממנה במהלך 7 השנים שקדמו ליום 9.9.2022 ועד למועד הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, דברי פירסומת ללא הסכמה או ללא אפשרות הסרה במיסרון חוזר או ללא שהתקיימו הדרישות הצורניות הקבועות בחוק התיקשורת.
...
לעניין החשש שלא ימומשו מלוא ההטבות, ובהיעדר מנגנון המבטיח מימוש מלא או חלופה למימוש מלא, אני סבור שיש לתת לכך ביטוי בפסיקת הגמול ושכר הטרחה, כפי שיפורט להלן.
אני סבור גם שבנסיבות העניין יש תועלת בכך שהמבקש ובאי כוחו ישמשו כגורם מפקח על עמידת המשיבה בתנאי ההסכם במובן זה שיש באפשרותם לעקוב אחר עמידת המשיבה בהתחייבויותיה לפרסום ההסדר במרפאה, ברשתות החברתיות ובאתר האינטרנט וכן לעקוב במשך התקופה אחר נתוני המימוש על מנת לוודא את סבירותם ולבחון את עמידה של המשיבה בהתחייבויותיה.
סוף דבר הסדר הפשרה מאושר כאמור בפסק דין זה לעיל וניתן לו תוקף של פסק דין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו