לטענת המבקשים, המשיבה הפרה בין היתר את הוראות סעיף 30א לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התיקשורת"), עת היא שלחה "דברי פירסומת" באמצעות מסרונים, ללא קבלת הסכמת הנמענים מראש ובכתב ומבלי לאפשר להם להסיר עצמם מרשימת התפוצה (להלן: "בקשת האישור").
כמו כן, המבקשים טענו כי נדרשו במעמד ההצטרפות לחתום על חוזה להשאלת ציוד ולהספקת גז מהמשיבה, כאשר לטענתם גם באותו חוזה לא נכתב כי המשיבה תעשה שימוש בפרטיהם לצורך משלוח דברי פירסומת.
לטענת המבקשים, בכך הפרה המשיבה את הוראות חוק סעיף 30א לחוק התיקשורת, שכן גם שיגרה דבר פירסומת ללא הסכמה וגם לא איפשרה לנמענים ליתן הודעת סרוב.
כפי שציינו הצדדים בבקשה לאישור הסדר פשרה, ניתנה הצעה על ידי המגשר שעל בסיסה הגיעו הצדדים להסכמות.
בהנתן טענות בקשת האישור וכאשר לפנינו קבוצה תחומה, ידועה וברורה, אשר מבוססת כאמור על נתוני המשיבה שבהם עיין גם המגשר, ניתן לומר כי לכל חברי הקבוצה קיימות לכאורה שאלות משותפות של עובדה ומשפט שמקורן במשלוח הודעה הנחזית למפרה של הוראות סעיף 30א לחוק התיקשורת.
תקנה זו קובעת כהאי לישנא :
"ניתן פסק דין בהליך המקבל את התובענה כולה או חלקה או פסק דין המאשר הסדר פשרה לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, ישלם המשיב את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרישי הצמדה למדד; על אף האמור, רשאי בית המשפט לפטור את המשיב מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו;"
מן האמור עולה, כי בית המשפט רשאי לפטור את המשיב מתשלום חלקה השני של האגרה בלבד במקרה שבו אושר הסדר פשרה במסגרת תובענה ייצוגית, אך אין בתקנה זו הוראה דומה המאפשרת השבה של חלקה הראשון של האגרה ששולמה.
...
סיכום:
מן המקובץ לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
ראו בעניין זה, בקשה הפרישה מהקבוצה שהוגשה על ידי מר סרגיי מליוכין מיום 12.7.2023 ואת החלטתי מאותו מועד המאשרת אותה, בכפוף לכך שהוא נמנה על הקבוצה.
בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מורה על פרסום הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, בשפה העברית.
