בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בגין חיוב יתר במטבע חוץ

רקע וטענות המבקש המשיבה (להלן: "פיי-פאל" או "PayPal" ) הנה חברה המספקת שירותי תשלום מקוונים, המאפשרים לבצע עיסקאות במרשתת ומציעה ללקוחותיה שירותי המרת מטבע לצורך ביצוע עיסקאות המשולמות במטבע חוץ בתמורה לעמלת המרה.

עניינה של הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, בטענה שהמשיבה שינתה את ההגדרות בררת מחדל שהגדירו בעלי חשבונות PayPal באופן הבא: בחשבונות בהם קבעו הלקוחות, כבררת המחדל, המרה ממט"ח לשקל חדש באמצעות חברת כרטיסי האשראי, שונו ההגדרות כך, שההמרה תבוצע באמצעות המשיבה.

הסעדים המבוקשים הם פיצוי חברי הקבוצה בסכום בו התעשרה המשיבה שלא כדין ובגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מהתנהגותה הפסולה; לחלופין, הוראה על כל סעד אחר שיש בו לפצות את חברי הקבוצה בגין נזקיה; צו שיורה למשיבה לחדול מהמשך גביית עמלה בעבור שירותי המרת מטבע וליידע את לקוחותיה בדבר עמלת המט"ח. המבקש העמיד את תביעתו האישית על סך של כ-26 ₪, אך לא אמד את הנזק הממוני שניגרם לכלל חברי הקבוצה בהיעדר נתונים בדבר מספר הלקוחות מהם נגבו כספים שלא כדין.

לאחר הידברות הודיעו הצדדים, ביום 30.1.2020, כי הגיעו להסדר פשרה, שאלו עיקריו: 14.1 הגדרת הקבוצה: "[...] כל בעלי חשבון PayPal שרשום בישראל, ואשר במהלך התקופה שבין שבע השנים שקדמו להגשת התובענה ובקשת האישור (קרי מיום 03.01.2011) ועד למועד מתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה זה, הייתה בחשבונם בררת מחדל של המרה שלא באמצעות PayPal שהתעדכנה לבררת מחדל של המרה באמצעות PayPal ו/או שחויבו בעמלת המרה במסגרת ביטולי רכישות כאשר לפני כן הייתה בחשבונם בררת מחדל של המרה שלא באמצעות PayPal שהתעדכנה [...]" (סעיף 4 להסכם).

בהתאם להחלטתי מיום 2.2.20, פורסמה הודעה על הבקשה לאישור הסדר הפשרה בהתאם להוראות סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע–2010, והועברה לקבלת עמדתם של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ושל הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

יתר הלקוחות נוכחו באופן ההמרה, רק לאחר שקבלו הודעת דוא"ל בדבר פרטי ההמרה.

...

על כל האמור לעיל הוסיפה המשיבה, כי על ההליך דנן חלה תניית דין זר, לפיה הדין הסינגפורי יחול על כל תביעה או מחלוקת כנגד המשיבה, והמבקש לא טען ולא הוכיח כי עומדת לו עילת תביעה על פי דין זה. הסדר הפשרה ביום 11.6.2019 התקיים דיון מקדמי בבקשת האישור, בגדרו הוצע לצדדים לפנות להליך גישור.

אישור הסדר הפשרה לאחר עיון בהסכם הפשרה, עמדת היועץ המשפטי לממשלה ושקילת ההבהרות שנתקבלו בדיון, אני סבורה כי הסדר הפשרה הוגן, ראוי וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.

בנסיבות העניין שלפניי, אני סבורה כי אין צורך במינוי בודק.

אשר לשכר הטרחה, אני סבורה שיש להעמידו על 16% מסכום הפשרה, היינו 128,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

המבקשים ביקשו לייצג בתובענה הייצוגית "כל לקוח שהזמין ב-7 השנים האחרונות שירות טיסה ו/או חבילת נופש מהמשיבים, שמחירו הוצג במטבע חוץ, וחויב בסכום בשקלים לפי שער מט"ח הגבוה משער המכירה האחרון של העברות והמחאות ביום העסקים שקדם למועד התשלום כפי שפורסם על ידי בנק בישראל". עילות התביעה עליהן נסמכה בקשת האישור הן הטעה צרכנית והפרת חובת הגילוי לפי חוק הגנת הצרכן, הפרת חוזה והפרת חובת תום הלב, עשיית עושר ולא במשפט ורשלנות.

להשלמת התמונה יצוין כי בעיניינן של המשיבות 1 ו-2 הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה שטרם נדונה.

המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לכל יתר התנאים – לסוגיית העילה האישית והייצוגית, לקיומן של שאלות מהותיות המשותפות לחברי הקבוצה ולהסתברות שאלו יוכרעו לטובת הקבוצה, ולהתאמת התובענה לבירור כתובענה ייצוגית.

על פי ההלכה, בית המשפט לא ידחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית מטעם זה, אלא במקרים בהם ברור כבר בשלב בקשת האישור כי לא ניתן להתגבר על קשיים אלה באמצעות הכלים שהועמדו בחוק ובפסיקה לפסיקת סעד במקרים דומים (ור' רע"א 3418/16 המועצה להסדר ההימורים בספורט נ' אבידן, פסקה 21, 1.9.16; רע"א 3425/16 אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ' ברנד, פסקה 16, 11.7.16; ע"א 2718/09 גדיש קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ, פסקות 34 – 36, 28.5.12).

...

סוף דבר המבקשים הוכיחו כי התקיימו התנאים הדרושים לאישורה של התובענה כייצוגית.

לפיכך, אני מאשרת את התובענה כייצוגית ומורה כדלהלן: הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא: כל לקוחות המשיבים שהזמינו כרטיסי טיסה או חבילות תיירות ונופש היוצאות מישראל, שמחירן ננקב במטבע חוץ, ואשר חויבו בתשלום סכום שקלי לפי שער המרה הגבוה מן המותר לפי ס' 17ז(ב) לחוק הגנת הצרכן.

המשיבים ישלמו לב"כ המבקשים שכ"ט עו"ד בגין שלב זה של הדיון, בסכום כולל של 40,000 ₪.

להלן פירוט העמלות נשוא הסדר הפשרה בגינן תהא קיימת זכות השבה לחברי הקבוצה בשיעור המוסכם של 70% מסכום ההפרש: פרק 4 לתעריפון יחיד ועסק קטן של הבנק- שירותים בניירות ערך והעמלות בגינם (1) קנייה מכירה או פדיון אג"ח שנסחרים בבורסה הישראלית: בגין שירות זה הבנק מחייב עמלה של 0.55% לפי תעריפון יחיד ועסק קטן (של הבנק)- ס' 4(1), בעוד שעסק גדול מחוייב בגין שירות זה בעמלה של 0.5% בסעיף 4.1.1.2 בתעריפון עסק גדול.

פרק 4 לתעריפון יחיד ועסק קטן של הבנק-שירותים במטבע חוץ והעמלות בגינם (4) הפקדת מזומן לחשבון מט"ח/משיכת מזומן מחשבון מט"ח: בגין שירות זה עפ"י ס'5(2) לתעריפון יחיד ועסק קטן נקבעה עמלה בשיעור קבוע 1.5%, בעוד בתעריפון שנקבע בתוספת הראשונה לכללי הבנקאות, נקבע כי יש לחשב את העמלה לפי הפרישי השער- ויש לפרט את הפרישי השער.

המשיב הצהיר ואישר במסגרת הסדר הפשרה, כי בגין יתר העמלות שפורטו בבקשת האישור ובתביעה בסעיף 23 לבקשת האישור, המשיב לא גבה מחברי הקבוצה עמלה בשיעור גבוה יותר מהעמלה שנגבית בהתאם לתעריפון לעסקים גדולים וביתר פירוט: כפי הנראה לא נגבו בבנק מיחידים או מעסקים קטנים עמלות בגין קניה, מכירה או פדיון מק"מ בבורסה הישראלית (ס' 4.1 לתעריפון ליחידים ולעסקים קטנים) מאחר שכמעט ולא התבצעה פעילות מסוג זה בתקופה הרלוואנטית, ובכל מקרה הפרישי עמלות בגין כך נכללו במסגרת חישוב הפרישי העמלות בגין קניה, מכירה או פדיון אג"ח בבורסה הישראלית; עמלה בגין קניה, מכירה או כתיבה של חוזים עתידיים (ס' 4(2) לתעריפון יחיד ועסק קטן) לא נגבתה בפועל בבנק מיחידים ומעסקים קטנים בתקופה הרלוואנטית בשל העדר פעילות כזו; עמלה בגין העברת ניירות ערך לחשבון לקוח אחר (ס'4(6) לתעריפון יחיד ועסק קטן) כפי הנראה לא נגבתה בפועל בבנק בתקופה הרלוואנטית בשל העדר פעילות כזו, או לכל היותר נגבתה בסכומים זניחים ביותר; עמלה בגין העברת מניות לחשבון אותו לקוח בבנק לא נגבתה בפועל בבנק, שכן הבנק לא נהג לגבות מלקוחותיו עמלה בגין שירות זה; לא נגבו בבנק בתקופה הרלוואנטית עמלות מיחידים ומעסקים קטנים מכוח פרק 7 לתעריפון ליחיד ולעסק קטן, שענייננו בשרותי סחר חוץ, וזאת בשל העדר פעילות כזו בבנק בתקופה הרלוואנטית.

השאלות המשותפות לחברי הקבוצה: השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה הן, בין היתר, האם הופר כלל 2(ב) לכללי הבנקאות, בקשר לאילו שירותים ועמלות, ומהו הפצוי המגיע בשל כך. הסעדים שנתבעו כפי שפורט בבקשת האישור הם: פיצוי/השבה בגין הפרת כלל 2(ב) לכללי הבנקאות בהתייחס לרשימת השירותים והעמלות המפורטת בתובענה בגובה הפרש העמלות לו היה חל על הלקוח תעריפון העסקים הגדולים בקשר לאותן עמלות; ובהקשרה של עמלת הפקדת מזומן לחשבון מט"ח/משיכת מזומן מחשבון מט"ח פיצוי בשל הפרת כלל 2(ב) בגובה הפרש העמלות וכן פיצוי של השבת מלוא שיעור העמלה שנגבתה בשל הפרת הוראות התעריפון החוקי בקשר עם עמלה זו. כך גם נתבקשה השבת כל עמלה שנגבתה בגין רישום תנועה בחשבון או עמלה שנחזית להיות עמלה של רישום תנועות בחשבון.

בהיתחשב בכך שהסדר הפשרה הושג בשלב מקדמי טרם נשמעה בקשת האישור לגופה והביא לחיסכון בזמנו של בית המשפט והצדדים, וכאשר בנסיבות האמורות בירור ההליך היה יכול להיות ארוך ולחייב השקעת משאבים משמעותיים; וכן בהיתחשב שההסדר מקנה סעד מתאים, אני סבור כי יתרונותיו של הסדר הפשרה עולים על הסיכונים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית וכן אני קובע כי התובענה שהוגשה, עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בחוק.

...

בהקשר זה, אני מקבל מחד את טענת היועמ"ש שהסיכוי שלקוחות עבר יפנו מיוזמתם לדרוש השבה הוא נמוך ללא שליחת הודעת זכאות, כאשר יש בכך כדי לשלול זכאות של חלק מהקבוצה לקבל פיצוי פרטני; ומאידך, אני מקבל את טענת המשיב כי יש לקבוע רף מינימאלי על מנת למנוע הכבדה והטלת עלויות משמעויות נוספות על הבנק באיתור ופניה יזומה לבעלי חשבונות סגורים הזכאים להשבה בסכומים נמוכים.

לפיכך, מצאתי את הסכומים המומלצים כגמול למבקשת וכשכר טרחה לבא כוחה של המבקשת סבירים והולמים את נסיבות ההליך, ואני מאשר תשלומם.

סוף דבר אני מאשר את הסדר הפשרה בין המבקשת למשיב ונותן לו תוקף של פסק דין בכפוף לאמור להלן: אני מטיל חיסיון על נספח א' להסדר פשרה.

אני מאשר גמול למבקשת ושכר טרחה לבא כוחה, כאמור בסעיף 21 לעיל.

(אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית) בקשת האישור הוגשה לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק") ועניינה בטענה כי בעיסקאות שנערכו תוך שימוש בשרותי המשיבה, המספקת שירותי תשלום מקוונים המאפשרים לבצע עיסקאות באנטרנט, אשר בגדרן התבצעה המרת מטבע באמצעות המשיבה (להלן גם: "PayPal" או "פייפל"), גבתה המשיבה מלקוחותיה סכומים שלא הייתה זכאית לגבות, ובכלל זה החילה שערי המרת מטבע בשיעור גבוה מכפי שנקבע בהסכם המשתמש ובצעה עיגול כלפי מעלה של סכומי העיסקאות.

בעקבות זאת ביום 9.8.22 הוגש הסדר פשרה מתוקן (בשנית) שייקרא להלן: "הסדר הפשרה". עקרי הסדר הפשרה צוין כי הסדר הפשרה אינו מהוה כל הודאה מצד PayPal (או כל חברה הקשורה לה) בכל אחריות, וכי הוא לא יהווה תקדים כלשהוא בכל הליך משפטי אחר, והמבקש או באי כוחו אינם רשאים להשתמש בהסכם באופן זה. הקבוצה עליה יחול הסדר הפשרה – הוגדרה בכותרת להסדר הפשרה כך: "כל אדם וגוף אשר כתובתו העיקרית במאי 2018, על פי רשומי PayPal, הייתה בישראל, שהמשיבה, במסגרת הטלת חיובים בגין המרת מטבע (כולל שער המרת מט''ח ו/או עמלת המרת מט''ח שהוחלו) - גבתה ממנו לכאורה כספים מעבר לקבוע בהסכם המשתמש ו/או בנגוד לדין ו/או תוך שימוש בשיטת עיגול סכומים שלא כדין, וזאת בשבע השנים שקדמו לבקשה לאישור (כלומר החל מיום 19 ביוני 2010) ועד ליום 9 במאי 2018 כולל". התחייבויות המשיבה סכום הפשרה - לצורך סילוק סופי ומוחלט של כל הטענות, עילות התביעה, והדרישות נגד PayPal בנוגע או בקשר לחיוב יתר לכאורה במסגרת עיסקאות המערבות המרת מטבע, עיגול, או בנוגע לשערי החליפין אשר PayPal עשתה בהם שימוש בעיסקאות המערבות המרת מטבע, החל מיום 19 ביוני 2010 ועד ליום 9 במאי 2018, הוסכם כי לצרכי פשרה בלבד, ומבלי להודות באף אחת מטענות המבקש (לרבות בבקשה לאישור ובתגובת המבקש לתשובת PayPal), תשלם PayPal סכום סופי וכולל של 26,578,000 ש''ח (הכולל את הפצוי לקבוצה, גמול המבקש, שכר טירחת עורכי הדין (כהגדרתם של מונחים אלו להלן) ומע''מ כדין) (לעיל ולהלן: "סכום הפשרה").

עם זאת, סכום הפצוי הכולל לקבוצה מביא בחשבון גם עיסקאות שבוצעו במסגרת התקופה הקצרה הנ"ל שבין 19.6.10 לבין 1.1.11, כך שהמשיבה תשלם בהתאם להסדר הפשרה את מלוא סכום הפצוי בגין התקופה הקבועה בהגדרת הקבוצה, ומהסכום שישולם עבור התקופה הנ"ל, ייהנו גם חברי הקבוצה להם זכאות בגין התקופה הנ"ל, ככל שהם זכאים לפצוי אינדיבידואלי בהתאם להגדרתו בהסדר הפשרה; באשר לתחימת התקופה הרלוואנטית ליום 9.5.18, הטעם לכך הוא שביום 10.5.18 תוקן הסעיף בהסכם המשתמש של המשיבה העוסק בהמרת מט"ח, באופן שלפי הסכמת הצדדים מייתר את טענות המבקש בבקשת האישור החל מאותו מועד.

ייעוד הכספים שיועברו על ידי המשיבה לקרן בהתאם להסדר הפשרה יהיה לגופים שאחד העיסוקים המהותיים שלהם הוא בדאגה לטובת הצרכן ולשיפור מצבו בתחום המרת מטבע חוץ, לרבות פיתוח כלים חדשניים בנושא זה. ככל שלא יימצאו גופים כאלה, ייועדו הכספים הנ"ל לפרויקטים של חדשנות בכלל.

...

באשר למועדים בהם ישולמו הגמול ושכר הטרחה על ידי המשיבה, אני קובע כי התשלום למבקש ישולם במלואו בתוך 50 ימי עסקים בישראל מהמועד בו יהפוך פסק-הדין המאשר הסדר פשרה זה לסופי וחלוט; 60% משכר הטרחה ישולמו בתוך 50 ימי עסקים בישראל מהמועד בו יהפוך פסק-הדין המאשר הסדר זה לסופי וחלוט, והיתרה תשולם בתוך 21 ימי עסקים בישראל ממועד ההודעה לבית המשפט על השלמת התשלום.

בהתאם לפסיקה שאישרה את העברת הסכום הנחסך בתשלומי הגמול ושכר הטרחה המומלצים לטובת הפיצוי לקבוצה [ע"א 6121/21 כרמי נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (27.12.21)], אני קובע כי הסך של 750,000 ₪ שנחסך למשיבה ברכיבי הגמול ושכר הטרחה, יתווסף לסכום הפיצוי לקבוצה, אשר יסתכם בעקבות תוספת זו בסך של 22,500,000 ₪.

סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. עילות התובענה פורטו בסעיף 2 לעיל, והסעדים שהתבקשו פורטו בסעיף 4 לעיל.

בעקבות בקשה לאישור הסדר פשרה מ־15 ביוני 2023 בגדר הדיון בתובענה ייצוגית, עוד בטרם הוכרעה הבקשה לאשרה, הגישו הצדדים בקשה לאשר הסכם פשרה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006.

מחיר השכירות ניקב במטבע זר, ועל-פי הבקשה לאישור התובענה הייצוגית (להלן: הבקשה לאישור) המשיבה גבתה מחיר בשקלים שחושב לפי שער חליפין גבוה מהמותר בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, ובתקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ"ג–1983, שהותקנו מכוחו.

בנסיבות אלה הגיעו הצדדים להסדר הפשרה המונח לפניי, והרי עיקריו: בקבוצה יהיה חבר כל מי שהזמין מהמשיבה רכב לשם נסיעה מחוץ לישראל וחויב בשקל חדש לפי שער מזומנים מכירה של בנק הפועלים בע"מ. תנאי לכך הוא שעשה כן בפרק הזמן שהחל שבע שנים לפני 14 בספטמבר 2020, שאז הוגשה הבקשה לאישור, ותם היום.

גם יתר התנאים שבסעיף 8(א) לחוק היתקיימו במקרה זה. הטענה כי המבקש פעל שלא בתום לב אינה מפקיעה את תוקפן של הטענות העובדתיות והמשפטיות שטען בבקשה לאישור, ובשלב הזה אין לומר שהיא מצדיקה את דחייתה על הסף.

...

מאחר שהמחצית השנייה אמורה להיות משולמת בעוד כשנתיים מהיום, אני מורה בזאת שאם יעלה מדד המחירים לצרכן במשך התקופה כולה בשיעור גבוה מארבעה אחוזים, ייווספו לסכום הפרשי הצמדה מהיום ועד יום התשלום בפועל.

לכך אני מסכימה, ומשכך הבקשה להחזר המבוקש נדחית.

אך בנסיבות הללו ובימים קשים אלה, שבהם בתי המשפט מתמודדים עם חוסר בל יתואר בכוח אדם, אני סבורה כי הגעה להסדר פשרה וויתור על ההתעקשות ש„ייקוב הדין את ההר“ – ויתור המייתר כאמור הקצאה של משאבי מדינה רחבי היקף – מצדיקים מתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה, וכך אני מורה.