בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעות ייצוגיות נגד יצרניות גלידות

ביום 10.12.14, באכרזה בדבר החלפת תקן רישמי, י"פ התשע"ה 1726, שתחילתה תשעים יום מיום פירסומה, הוא הוחלף בתקן ישראלי ת"י 900 חלק 2.24 – בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קרור, למכשירי גלידה ולמכשירים לייצור קרח, ובתקן ישראלי ת"י 62552 – מכשירי קרור ביתיים – מאפיינים ושיטות בדיקה (להלן: ת"י 62552).

ביום 03.02.17 הגישה צ'יליטה גרינשפון, אשר אף היא ביקשה לאשר תובענה ייצוגית נגד המשיבה (ת"צ [מחוזי ת"א] 25567-04-16, שניפתח ביום 13.04.16), היתנגדות להסדר הפשרה הראשון.

אם ישונה ת"י 62552 ותותר בו סטייה של חמישה אחוזים לפחות בין הנפחים שמדד היצרן לבין הבדיקות שערך מכון התקנים, לא תצטרך המשיבה לציין את הנתונים המדויקים לפי הסכם זה, ואם יסבור מבקש שאינו חבר בקבוצה כי הפירסום מטעה – הוא יוכל להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

...

תעודת האחריות, שכאמור לעיל היא בגדר פוליסת ביטוח, חוסכת מעצם טבעה את הצורך לשלם בעד תיקונן של תקלות, ויש לה ערך גם אם בסופו של דבר מתברר כי לא נמצא לה שימוש.

לאחר ששקלתי את השיקולים הללו החלטתי כי ראוי יותר לפסוק את הסכומים שעליהם הומלץ בהסדר הפשרה הראשון: למבקש גמול שסכומו 49 אלף ש"ח, ולבאי-כוחו שכר טרחה על סך 91 אלף ש"ח, בתוספת מע"מ. לא ראיתי סיבה להוסיף עליהם מאחר שלא פעולותיהם של המבקש או של הפרקליטים הן שהביאו את התוספת להסדר.

מחצית מגמולו יקבל המבקש בתוך שישים יום מהיום, ובאותו פרק זמן תשלם המשיבה חמישים אחוז משכר טרחתם של עורכי-הדין.

על-פי הבקשות לאישור התובענות הייצוגיות, המשיבות אינן נשמעות להוראות חוק התקנים, התשי"ג–1953, הואיל והן מפרות את התקנים הישראליים ת"י 327, חלק 1 ות"י 1145, המחייבים את היצרנים לסמן על-גבי אריזותיהם של מוצרים שונים, ובכללם גלידות ושִלגונים, את תאריך התפוגה של השמוש בהם.

בפרשות שלפניי הצדדים מבקשים לאמץ את הסדר הפשרה שאושר בפסק-הדין שניתן בעיניין דומה, ת"צ (מחוזי ת"א) 7026-09-11 בן דרור נ' פלקו בע"מ (פורסם באר"ש, 05.03.2013), כדלקמן: בתוך שישים יום מהיום תסמנּה המשיבה בת"צ 43659-06-12 (להלן: גלידות קולורדו) והמשיבה בת"צ 44487-06-12 (להלן: גלידה אלסקה) את תאריך התפוגה על-גבי המוצרים מתוצרתן הנמכרים כבודדים ולא באריזה המכילה כמה מוצרים.

שתי המשיבות האחרות תשלמנה כל אחת גמול בסך 4,500 ₪ למבקשת שהגישה את הבקשה נגדה ושכר טירחה לפרקליטים המייצגים בסך 15,000 ₪, בצרוף מע"מ. סכומים אלו מביאים לידי ביטוי את הטירחה שטרחו המבקשות ובאי-כוחן ואת היזמה שנקטו.

...

על-פי החלטתי מיום 30.09.13, הוא פורסם בעיתונים, ובפרק הזמן הקבוע בדין לא הוגשו התנגדויות או הסתייגויות.

על יסוד הנימוקים דלהלן אני סבורה כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה וכי לכאורה קיימות שאלות מהותיות של עובדה ושל משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה: שאלות עובדתיות המשותפות לחברי הקבוצה אין, באשר המשיבות אינן חולקות על העובדה שתאריך התפוגה לא נדפס על עטיפות המוצרים.

על-פי הבקשות לאישור התובענות הייצוגיות, המשיבות אינן נשמעות להוראות חוק התקנים, התשי"ג–1953, הואיל והן מפרות את התקנים הישראליים ת"י 327, חלק 1 ות"י 1145, המחייבים את היצרנים לסמן על-גבי אריזותיהם של מוצרים שונים, ובכללם גלידות ושִלגונים, את תאריך התפוגה של השמוש בהם.

בפרשות שלפניי הצדדים מבקשים לאמץ את הסדר הפשרה שאושר בפסק-הדין שניתן בעיניין דומה, ת"צ (מחוזי ת"א) 7026-09-11 בן דרור נ' פלקו בע"מ (פורסם באר"ש, 05.03.2013), כדלקמן: בתוך שישים יום מהיום תסמנּה המשיבה בת"צ 43659-06-12 (להלן: גלידות קולורדו) והמשיבה בת"צ 44487-06-12 (להלן: גלידה אלסקה) את תאריך התפוגה על-גבי המוצרים מתוצרתן הנמכרים כבודדים ולא באריזה המכילה כמה מוצרים.

שתי המשיבות האחרות תשלמנה כל אחת גמול בסך 4,500 ₪ למבקשת שהגישה את הבקשה נגדה ושכר טירחה לפרקליטים המייצגים בסך 15,000 ₪, בצרוף מע"מ. סכומים אלו מביאים לידי ביטוי את הטירחה שטרחו המבקשות ובאי-כוחן ואת היזמה שנקטו.

...

על-פי החלטתי מיום 30.09.13, הוא פורסם בעיתונים, ובפרק הזמן הקבוע בדין לא הוגשו התנגדויות או הסתייגויות.

על יסוד הנימוקים דלהלן אני סבורה כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה וכי לכאורה קיימות שאלות מהותיות של עובדה ושל משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה: שאלות עובדתיות המשותפות לחברי הקבוצה אין, באשר המשיבות אינן חולקות על העובדה שתאריך התפוגה לא נדפס על עטיפות המוצרים.

הקבוצה הוגדרה בבקשת האישור ככוללת את "כל צרכני המשיבה שרכשו ו/או צרכו את הגלידה, נשוא בקשת האישור, במהלך 12 החודשים שבטרם הגשת בקשת האישור ועד למועד אישור התובענה כייצוגית" ביום 8.8.22 הגיש המבקש, עמית זילברג, את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שבכותרת כנגד המשיבה, במסגרתה טען כי בהתאם למצוין בריקול שהתפרסם ביום 4.8.22, הגלידות הנוספות מכילות שאריות של הרכיב 2chloroethanol (2CE), רכיב של טענת המבקש עלול לסכן את בריאות הציבור.

בהסדר הפשרה הוסבר כי הצדדים באו ביניהם בדין ודברים, במהלכם המשיבה תארה בפני המבקשים את מצב פני הדברים העובדתי והמשפטי שרלוונטי, לשיטתה, להליך ולנטען בו, כמפורט להלן: בבדיקות ראשוניות שהתבצעו לגלידות הוניל, כחלק מבדיקה מדגמית אקראית שנערכה במהלך הליך היבוא לטאיוואן, נימצאו במוצר שאריות רכיב 2CE. מאחר שקיומו עשוי להצביע על פוטנציאל המצאות אתילן אוקסיד, הרי שעל יסוד ממצא ראשוני זה ובתיאום עם משרד הבריאות ועל פי הנחיותיו, המשיבה ביצעה ביום 7.7.22 ריקול לגלידות הוניל וציינה כסיבת הריקול – החשד להמצאות אתלין אוקסיד, הכל כפי שנימסר לה על ידי יצרן המוצר או מי מטעמו, שהרי המשיבה אינה מייצרת את המוצר.

דיון והכרעה הוראות סעיפים 19(א) ו-19(ג) לחוק תובענות ייצוגיות קובעות כי בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה לאישור הסדר פשרה עליו לשקול האם הסדר הפשרה הוא ראוי, הוגן וסביר; האם הסדר הפשרה הוא הדרך היעילה לסיום המחלוקת בנסיבות העניין; הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה; עילות התובענה, השאלות המהותית של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה; את היחס בין הסכום הנתבע לסכום המוסכם; ההתנגדויות להסכם הפשרה שהוגשו; את השלב בהליך בו הוגש הסדר הפשרה; את הסיכונים והסכויים שבהמשך ניהול ההליך; ואת השפעת מעשה בית הדין על חברי הקבוצה.

...

לפיכך, בקשת המבקשים להשבת המחצית הראשונה של האגרה נדחית שכן הדין אינו מאפשר זאת.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה; המשיבה תשלם למבקשים גמול ולבאי כוחם שכר טרחה באופן ובמועדים שפורטו לעיל; המשיבה תשפה את המבקשים בגין חציה הראשון של האגרה כמפורט לעיל.

בנוסף, אני פוטר מתשלום חציה השני של האגרה; אני מורה על פרסום אישור הסדר הפשרה בשני עיתונים נפוצים יומיים וכן בדף הנחיתה הראשי באתר האינטרנט של המשיבה, זאת בהתאם לסעיף 25(4) לחוק תובענות ייצוגיות; הצדדים יגישו לאישור בית המשפט את נוסח ההודעות המוצעות וזאת בתוך 10 ימים מהיום; המשיבה תמסור דיווח לבית המשפט בדבר השלמת הסדר הפשרה כמפורט בסעיף 11.

(אישור סופי של הסדר פשרה בתובענה הייצוגית) התובע הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הנתבעת, שהנה יצרנית גלידות, בטענה כי על גבי חלק משלגוני ה"מגנום" שהיא משווקת כיחידות בודדות לא צוין תאריך התפוגה.

...

בסופו של דבר הוגשה בקשה מתוקנת אחרונה לאישור הסדר פשרה ביום 7.12.11, ובית המשפט אישר הסדר זה באישור ראשוני בהחלטתו מיום 11.12.11.

נראה לי שהסדר הפשרה משקף היטב את הסיכונים והסיכויים של הצדדים, והוא סביר והוגן.

לאור כל האמור לעיל, אני מאשר באופן סופי את הסדר הפשרה.

אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(4) לחוק, בהתאם לנוסח שיובא לאישורי בתוך 14 יום.