מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה נגזרת בגין עסקאות בעלי עניין

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

          (ב)  נתבקש בית המשפט לאשר פשרה או הסדר כאמור בסעיף קטן (א), יורה על פירסום הודעה על פרטי ההסדר או הפשרה; בעל מניה, דרקטור, וכן נושה לעניין תביעה נגזרת לפי סעיף 204, רשאים להגיש, בתוך מועד שיקבע בית המשפט, היתנגדות לאישור ההסדר או הפשרה.
" [שם, פס' 47-45] וכן יפים לעניין זה גם הדברים הבאים: "עוד יש לציין כי כאשר התובע הנגזר מגיע להסכמה עם הנתבעים בשמה של החברה והסכמה זו מקבלת את אישור בית המשפט, לא נידרש אישור נוסף של החברה באמצעות האורגנים שלה. בכלל זה, לא נידרש אישור של האסיפה הכללית של החברה גם כאשר הסכם הפשרה עוסק בנושא שלגביו קבע המחוקק כי תנאי לעסקה של החברה הוא אישור של האסיפה הכללית , ובכלל זה אישור של הרוב מקרב המיעוט." [אסף חמדי ורות רון "מי שולט בתביעה הנגזרת?" ספר יורם דנציגר (לימור זר-גוטמן, עידו באום עורכים, 2019)] לעניין זה מצאתי גם אני, בהתאם לפסיקה בעיניין רסולי, כי אין כל מניעה לאשר את הסדר הפשרה.
...
סיכומו של דבר, מצאתי לאשר את הסדר הפשרה וליתן לו תוקף של פסק דין בכל הנוגע להסכמות הצדדים לעניין הפחתת דמי המפעיל מיום 23.02.2017 ועד למועד אישורו של הסדר הפשרה.
בהתאם לאמור אני מורה לשותף הכללי ולשותף המוגבל לשלם את הגמול ושכר הטרחה, בתוך 14 יום, כמוסכם בסעיף 4.1.
המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ככל שתחול אגרה, החברה היא זו שתישא בה. ההסדר ימצה את כל עילות התביעה, הטענות, הזכויות, הדרישות והתביעות של החברה ומי מטעמה כלפי מר צרפתי וכל אדם אחר בקשר עם העילות, הטענות, הזכויות, הדרישות והתביעות נושא בקשת האישור בנוגע לתשלומי השכר למר צרפתי בתקופה הרלוואנטית, ואישור הסכם הפשרה ייצור השתק עילה של החברה ומי מטעמה כלפי מר צרפתי וכל אדם אחר ביחס לכל הטענות שהועלו במסגרת בקשת האישור.
כן נקבע כי לאור הנסיבות החריגות - כאשר מדובר בהסכם פשרה שהחברה היתקשרה בו במסגרת הליך בקשה לאישור תביעה נגזרת; לאחר רכישת מניותיה של מי שהגישה את הבקשה; ותוך ניהול משא-ומתן של בעל-השליטה בשמה של החברה עם עצמו – לא ניתן להחזיר את השליטה בתביעה לידי החברה, ולא ניתן להעתר לבקשתה לאישור הסכם הפשרה.
מר אלטשולר הבהיר כי הוא בעל מניות משמעותי בחברה, וציין כי הוא מבקש שבית המשפט יאשר את הסכם הפשרה החדש, וזאת בין היתר מאחר שהאלטרנטיבה היא כי החברה (ובעקיפין הוא עצמו) ימשיכו לשלם שכר טירחה במסגרת התביעה הנוכחית, ועניין זה הוא משמעותי עבורו כבעל מניות בעל החזקה משמעותית בחברה (ר' פרוטוקול ישיבת 22.10.2020, שורות 7-8).
כאשר נעשה שינוי כזה בתנאי ההעסקה, נידרש לכן בדרך-כלל אישור בהתאם להליך הקבוע בחוק לעניין תנאי כהונה והעסקה של בעל השליטה.
...
משכך, אני סבורה כי הטענה לפיה מועדי התשלום נקבעו כתוצאה מכריכת הסכם הפשרה החדש בהסכמה או הבנה ביחס לאישור עתידי של שכרו של מר צרפתי – לא הוכחה.
יחד עם זאת, אני סבורה כי כדי להבטיח את מימוש ההסכם וקיום התשלומים על-ידי מר צרפתי, יש לקבוע כי הגמול למבקש החדש ושכר הטרחה לבא-כוחו יותנו בביצוע ההסכם וישולמו להם בד בבד עם תשלום סכום הפשרה על-ידי מר צרפתי.
סוף דבר אני מאשרת את הסכם הפשרה בכפוף להגשת תצהירו של מר דני שיליאן כאמור לעיל.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ככל שתחול אגרה, החברה היא זו שתישא בה. · ההסדר ימצה את כל עילות התביעה, הטענות, הזכויות, הדרישות והתביעות של החברה ומי מטעמה כלפי מר צרפתי וכל אדם אחר בקשר עם העילות, הטענות, הזכויות, הדרישות והתביעות נושא בקשת האישור בנוגע לתשלומי השכר למר צרפתי בתקופה הרלוואנטית, ואישור הסכם הפשרה ייצור השתק עילה של החברה ומי מטעמה כלפי מר צרפתי וכל אדם אחר ביחס לכל הטענות שהועלו במסגרת בקשת האישור.
במסגרת זו נבחנה שאלת מעמדה של החברה בתביעה נגזרת שמבוקש להגיש נגד מי שאינו בעל עניין בחברה (ר' למשל ע"א 4857/16 מנשה נ' יוויז'ן אייר בע"מ (24.4.2018) (להלן: עניין יוויז'ן אייר); תנ"ג (מחוזי ת"א) 32489-02-12 אלטמן נ' אורמת תעשיות בע"מ (3.10.2013)); שאלת מעמדה של החברה בהסכם פשרה בתביעה נגזרת נגד בעלי-השליטה בה, לאחר חילופי שליטה בחברה (ר' תנ"ג (מחוזי מר') 10466-09-12 אוסטרובסקי נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ (9.8.2015)(להלן: "עניין אוסטרובסקי"); שאלת מעמדה של החברה בדיון בתביעה נגזרת לאחר אישורה של בקשה להגשתה של תביעה נגזרת (ר' למשל רע"א 729/17 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ (31.7.2017)(להלן: "ענין אפריקה ישראל"); ושאלת מעמדה של החברה במסגרת הסכם פשרה שגובש על-ידי ועדה בלתי-תלויה (ר' למשל תנ"ג (כלכלית) 815-09-13 בארי לנואל נ' גליה מאור (14.09.2016))).
בדומה לקביעה בעיניין דה לנגה שצוטטה לעיל, גם במקרה דנן כדי לקבוע כי האספה הכללית אכן אישרה את שכרו העתידי של מר צרפתי שהוא חלק מהסכם הפשרה - היה על האספה להצביע בנפרד על אישור שכר זה בתקופת ההסכם: האספה הייתה חייבת לאשר כדין ובנפרד את שכרו העתידי של מר צרפתי, ולא ניתן היה לאשרו כחלק מעיסקת חבילה ובאשור "משתמע". זאת ועוד - במסגרת אישור הסכם הפשרה אישרו בעלי-מניות המיעוט הן את שכרו של מר צרפתי (בתקופת התביעה ובתקופת ההסכם), והן את השינוי המוצע במדיניות הדיוידנד בחברה תוך אישור עיקרוני לחלוקתו.
...
סיכומה של נקודה זו – אני סבורה כי ניתן להורות על צירופו של מר שיליאן כמבקש נוסף בבקשה לאישור התביעה הנגזרת.
לכן - אני מורה על צירופו של מר שיליאן כתובע בבקשה לאישור התביעה הנגזרת.
באשר לבקשת ההסתלקות של המבקשת המקורית – אני נעתרת לה כמבוקש בה. יחד עם זאת, לאור נסיבות ההסתלקות כפי שצוינו לעיל, ומטעמי מדיניות - אין מקום לזכות את המבקשת או את באי-כוחה בגמול או בשכר-טרחה.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הסכם הפשרה מתייחס לכל הטענות העובדתיות והמשפטיות שנכללו או שהיו יכולות להיכלל בבקשות לנואל ואהרוני, הייט וולפנר; לכל הטענות הנוגעות לאישור ולהשלמה של עסקת אקטביס, ולכל הטענות הנוגעות למעשה או מחדל בקשר לעסקה זו. בהתאם להסכם הפשרה, בתמורה לויתור על כל הטענות שעומדות או שיעמדו ל"קבוצת טבע" (כפי שהיא כונתה בהסכם הפשרה) כלפי דירקטורים, נושאי משרה ועובדים הקשורים בעקיפין או במישרין להסכם בעלי המניות או לעיסקת אקטביס, ישלמו חברות הביטוח שהנפיקו את ביטוח המנהלים של טבע סכום כולל של 28 מיליון דולר לטבע (סכום זה יכונה להלן: "סכום הפשרה").
בשל קיומה של בעיה זו, מתיר הדין בנסיבות המתאימות לבעל מניות לפעול בשמה של החברה ולייצג אותה בתביעה נגד נושאי המשרה בה. בעיית הנציג של התובע הנגזר מתעוררת כאמור בשלב הפשרה, בו מתעורר חשש כי התובע הנגזר יעדיף את האנטרס האישי שלו ושל באי-כוחו (לקבל גמול ושכר טירחה נדיבים) על-פני האנטרס של החברה אותה הוא ביקש לייצג.
לכן יש לבחון את הסכויים והסיכונים הכרוכים בשני הנושאים הללו שהועלו בה. התביעה בגין עסקת אקטביס: בקשת האישור המתוקנת מתייחסת לנזקים שנגרמו לטבע כתוצאה מאישור עסקת אקטביס.
באותו עניין אישר בית-המשפט את ההסכם וקבע כי "מקובלת עלי עמדת הצדדים, לפיה תנאי יסודי בכל הסדר פשרה הוא שהנתבע דורש ויתור מלא ושלם על עילות התביעה כנגד תשלום סכום הפשרה. תכליתן של ההסכמות שניתנו בעיניינו היא זהה, אלא שלאור מורכבות העניין נדרשים מנגנונים מורכבים יותר על מנת לממש תכלית זו." טעם נוסף בשלו יש לאשר את התניה האמורה במקרה דנן, נובע מכך שלדירקטורים ממילא עמד, עוד לפני הסכם הפשרה, כתב פטור ושיפוי שהבטיח להם שהחברה תכסה את הוצאות ההגנה שלהם (ראו סעיף 1.3 לכתבי הפטור והשיפוי).
אני סבורה כי יש להפחית מסכום זה, לאור העובדה שבהליך הנוכחי לא נדונה לגופה אף אחת מבקשות האישור (בנגוד לעניין אוסטרובסקי בו הושג הסכם הפשרה לאחר שהבקשה לאישור תביעה נגזרת אושרה על-ידי בית-המשפט).
...
למסקנה דומה הגיע בית-המשפט בעניין אוסטרובסקי, בו נוספה מדרגה נוספת על זו שנקבעה בעניין רייכרט, לאור ההבדלים בין שני ההליכים ביחס למשך ההליך ומידת ההשקעה של עורכי-הדין בהם.
יישום המדרגות שנקבעו בעניין רייכרט ובעניין אוסטרובסקי מביא למסקנה לפיה הסכום הכולל של שכר הטרחה והגמול צריך לעמוד על 12,353,200₪.
אני סבורה כי יש להפחית מסכום זה, לאור העובדה שבהליך הנוכחי לא נדונה לגופה אף אחת מבקשות האישור (בניגוד לעניין אוסטרובסקי בו הושג הסכם הפשרה לאחר שהבקשה לאישור תביעה נגזרת אושרה על-ידי בית-המשפט).

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה נגזרת.
היתנהלות החברה בעקבות הגשת ההליך הנגזר, אשר ראתה לשנות ממנגנוני האישור של העיסקאות עם בעל השליטה, גם בלא לקבל את טענות המבקשים כנכונות בהכרח, מדגימה דרך פעולה נאותה המשפרת את המימשל התאגידי בחברה ומסייעת בהבטחת עניינם של כלל בעלי המניות בה, תוך הבטחת תנאים הולמים לשכירות נכסים גם בהתקשרויות של החברה עם בעל השליטה בה. דרך פעולה זו זכתה להסדרה נאותה וממצה בגדרי הסדר הפשרה.
...
על רקע האמור גרסו המבקשים כי לחברה הזכות למגוון נרחב של סעדים כלפי המשיבים (הנתבעים-בכח), מהם סעדים בתחום הממשל התאגידי והליכי אישור עסקאות עם בעלי השליטה, מהם סעדים כספיים הקשורים בהסכמי העבר ובפרט בדמי השכירות שהוערך כי שולמו ביתר.
סוף דבר נוכח כל האמור, אני מאשר את הסדר הפשרה המצורף לבקשה בשלמותו ומקבל את המלצת הצדדים באשר לגמול ולשכר הטרחה בקשר עם ההסדר, הכל כמפורט בהסדר הפשרה, וכנזכר בפסקה 10 לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו