בקשה לאישור הסדר ביטול חדלות פירעון: מחלוקת על שכר הנאמן

ביום 25.8.2021 הגישו המפרקים הזמניים בקשה למתן הוראות בגדרה עתרו לאשר שכר טירחה בגין תקבולים שהתקבלו בקופת הפרוק של חברת עמקי המזרח בע"מ, בסכום של 246,958 ₪ בתוספת מע"מ. כן עתרו הנאמנים לאשר להם תוספת מאמץ בשיעור של 100%, ואישור הוצאות בסכום גלובלי של 300 ש"ח לחודש.

נטען כי לא היה מקום להגיש בקשה לפסיקת שכר טירחה לכל חברה בנפרד, "שכן הסדר הנושים מהוה הסדר מאוחד אשר כלל את שלושת החברות והחייבים יחדיו". על פי הנטען, מדובר "בניסיון של המפרקים ליטול שכ"ט גבוה ומופרז שהם אינם זכאים לו". עוד טענה הנושה כי שמה אינו מוזכר כנושה של חברת עמקי המזרח אף שאין מחלוקת כי היא נושה של חברה זו. בתגובתה לבקשת המפרקים הזמניים לפסיקת שכר טירחה נפרד בגין כל חברה טענה ב"כ הכנ"ר כי בהתאם לסעיף טז' לנוהל הכנ"ר והממונה בעיניין שכר טירחת בעלי תפקיד בהליכי פירוק, "מקום בו מתנהלים הליכי חידלות פרעון של תאגידים קשורים העוסקים בתחום פעילות משותף (אף אם כל אחד מהם עוסק בנישה אחרת במקצת), יתבצע חישוב שכר הטירחה במאוחד, בהתאם לקביעת ביהמ"ש בעיניין "ריקמור". הדברים אמורים מקום שמדובר בתאגידים הקשורים בפעילותם וההבחנה ביניהם הנה טכנית בעיקרה.

המפרקים אף הפנו להתנגדות שהגישה הנושה לבקשה לאישור הסדר הגישור, שם היא טענה כי "כל אחת מהחברות היא אישיות משפטית נפרדת ועצמאית" וכי "אם הרוכשת הייתה סבורה שאין הפרדה אמיתית בין החברות, אזי היא הייתה רוכשת את שלושתם יחד". לטענת המפרקים, טיעון זה סותר את הטענות שמעלה הנושה בבקשתה לביטול ההחלטה מיום 30.8.2021.

במקרים שבהם פעילותה של חברה אחת שונה מפעילותן של יתר החברות, הנושים שלה שונים, תביעות החוב שהוגשו נגדה אינן משותפות ליתר החברות, וקיים צורך בניהול הליכי חידלות פרעון שונים ונפרדים כולל חקירות נפרדות, עצם העובדה שגובש הסדר נושים אחד אינה מבטלת את המאמץ המיוחד והנפרד שהושקע בנוגע לכל אחת מהחברות ואינה מצדיקה כשלעצמה עריכת חישוב משותף של שכר הטירחה לשלוש החברות.

...

על כן המליצה המגשרת "כי בגין רכיב זה של 8 מיליון ₪, יקבע למפרקים זמניים שכר בשיעור של 20% וזאת כמקובל במקרים דומים". דיון והכרעה דין הבקשה לביטול ההחלטה מיום 30.8.2021 להידחות.

אשר לבקשה לפסיקת תוספת מאמץ, מקובלת עליי טענת המפרקים הזמניים כי הושקעו על ידם מאמצים רבים בניהול הליכי חדלות הפירעון של שלוש החברות וכי הם נאלצו להתמודד עם חקירות וסוגיות מורכבות וסבוכות, הן על מנת להתחקות אחר פעילותן של החברות, הסיבות לקריסתן ומידת אחריותם של בעלי המניות לנזקים שנגרמו לחברות ולנושים.

סוף דבר, הנני קובע כדלקמן: הבקשה לביטול ההחלטה מיום 30.8.2021 נדחית.

לפני בקשה לאישור הסדר אליו הגיע היחיד ובמסגרתו ביטול הליכי חידלות הפרעון.

לפיכך, נותרה להכרעה המחלוקת לעניין שכר הנאמן, ועם ההכרעה בה גם יסתיימו הליכי חידלות הפרעון בתיק זה. תמצית הטענות הנאמן מיפרט את כל פעולותיו וטוען שיש לפסוק לו שכר בסך של 66,639 ₪ בצרוף מע"מ, ואגרת השגחה.

לחילופין, טוען המבקש כי מאחר והושגו הסדרים לפרעון חובותיו לנושים השונים, לכל היותר יש לראות בנאמן "מנהל הסדר" ולפסוק לו שכר לפי הוראות חלק י' בחוק חדל"פ, סעיף 319כג (א) (1), בסך של 3,500 ₪.

בכל הנוגע לנאמן בהליכי חידלות פרעון, נקבע בסעיף 128 בחוק חדל"פ כי יקבעו הוראות לעניין "שכר הנאמן והוצאותיו", אך כאלו הוראות אחרות לא נקבעו ומקובל לראות בתקנות השכר כחלות גם על שכרו של נאמן (ראו למשל: פש"ר 39586-10-16 נתנאל נ' יוסיפוף (המנוח) ואח' [פורסם בנבו], 2.9.18, פסקה 25).

אני סבור ששכר זה מאזן בצורה הוגנת והולמת בין זכותו של הנאמן לשכר על פעילותו, למכלול הנסיבות בהן התנהלו הליכי חידלות הפרעון עד שהסתיימו ובוטלו.

...

הסכומים היחידים שנתקבלו בקופת הנשייה ונכללים בהגדרת תקבולי המימוש הם אותו סך של 600,000 ₪ שהופקדו כאמור, וטענת הנאמן שלפיה יש לפסוק את שכרו על בסיס החובות שמתחייב המבקש לשלם לנושים השונים לפי הודעתו – נדחית.

אני סבור ששכר זה מאזן בצורה הוגנת והולמת בין זכותו של הנאמן לשכר על פעילותו, למכלול הנסיבות בהן התנהלו הליכי חדלות הפירעון עד שהסתיימו ובוטלו.

נוכח כל זאת, אני קובע כי שכר הנאמן יעמוד על סך של 16,660 ₪ בצירוף מע"מ ואגרת ההשגחה של הממונה תחושב בהתאם.

בית משפט השלום בבאר שבע חדל"פ 63366-04-21 איונוב נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום ואח' תיק חצוני: 335903_5 מספר בקשה:7 בפני כבוד השופט מנחם שח"ק מבקש אלכס איונוב (היחיד) משיבים 1. סיוון יוספי (נאמנת) 2. ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום החלטה

ההסדר המוצע סעיף 185 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), מתיר ליחיד הנמצא במשטר צו פתיחת הליכים לנקוט בהליך להסדר חוב לפי הוראות חלק י' לחוק, וכך נעשה במקרה הנוכחי.

משכך, ובהסכמת הנושים, כמפורט לעיל, אני מורה על אישור ההסדר, ומברך את הצדדים על ההגעה להסדר זה. שכר טירחת הנאמנת הצדדים נחלקו בנוגע לשכר טירחת הנאמנת.

בהתאם, אגרת הניהול של הממונה, מכח תקנה 5 לתקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי (אגרות) (הוראת שעה), התשע"ט-2019, המהוה 20% משכר טירחת הנאמנת, ללא מע"מ, תעמוד על סך 2,203 ₪.

משכך, הבקשה נדחית ברכיב זה. תנאים כלליים משאושר הסדר הנושים, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים, בהתאם לסע' 185(ב) לחוק, על הגבלותיו.

...

סוף דבר, נוסף על סכום הסדר החוב שאושר, נדרש היחיד להוסיף לקופת הנשייה סכום של 15,094 ₪, לצורך תשלום שכ"ט הנאמנת ואגרת הניהול לממונה.

כך או אחרת, מקובלת עליי עמדת הנאמנת והממונה כי מדובר בעניין שבין היחיד לבא כוחו, שאין לבית המשפט להתערב בו, ואין מקום לקבוע במסגרת ההליך הנוכחי את שכר טרחתו של בא כוח היחיד, ככל וזה לא הוסדר מבעוד מועד באופן ישיר בין היחיד לבא כוחו.

משכך, הבקשה נדחית ברכיב זה. תנאים כלליים משאושר הסדר הנושים, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים, בהתאם לסע' 185(ב) לחוק, על הגבלותיו.

בית המשפט המחוזי בירושלים חדל"ת 57752-07-22 הלת'פרו בע"מ ואח' נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז ירושלים ואח' תיק חצוני: בקשה 60 לפני כבוד השופט אביגדור דורות בעיניין: חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 להלן: "החוק" ובעניין: תקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ט-2019 להלן: "התקנות" ובעניין: קנביס מעבדות טכנולוגיה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רמי קוגן להלן: "מעבדות" ובעניין: עו"ד גיל הירשמן להלן: "מנהל ההסדר" ובעניין: 1.דוד יעקובי 2.אסתר יעקובי 3. א.ד יעקובי, שותפות מוגבלת ע"י ב"כ עו"ד ד"ר אסנת יעקובי להלן: "המשיבים" ובעניין: תמר יעקובי, יורשת מנחם יעקובי ז"ל ע"י ב"כ עו"ד אמיר לוי להלן: "תמר יעקובי" ובעניין: עו"ד דוד זהבי להלן: "הנאמן" ובעניין: הממונה על חידלות פרעון – מחוז ירושלים ע"י ב"כ עו"ד אורית צימבר להלן: "הממונה" החלטה

בפסק דיני מיום 30.1.23 (בקשה מס' 57) ניתן אישור להצעת החברות לשקום כלכלי, כפי שפורטה בנספח 2 לדו"ח מס 3 מטעם מנהל ההסדר (כפי שתוקנה בהודעה המוסכמת מטעם חברת אינטרקיור ומנהל ההסדר) וכן ניתנו אישורים נוספים לעיסקאות שפורטו בפיסקה 16 לפסק הדין.

צוין בפסק הדין כי אחת מהסוגיות שנותרו במחלוקת, נוגעת להסכם מיום 26.8.19 בין מעבדות ובין א.ד. יעקובי, שותפות מוגבלת, בנוגע לשטח בגודל של 21 דונם, וכי אין במחלוקת הנ"ל, כדי לפגוע באישור ההסדר.

על פי ההסכם, מעבדות שכרה את החלקה בשטח של 21.5 דונם למשך 60 חודשים, בתמורה לסך של 10,000 ₪ לחודש, המשולמת אחת לששה חודשים, המקוזזים מסכום הנאמנות.

נקבע כי אופציה תמומש לאחר שדוד יעקובי ירשום את זכויותיו בחלקה על שמו ולאחר שיחודש חוזה החכירה מול רמ"י. עוד נקבע בהסכם כי ככול ולאחר 60 חודשים לא יסתיים הרישום, מתחייבת מעבדות לרכוש את חלקו של דוד יעקובי במקרקעין במצבם הרישומי – AS IS. עד להגשת הבקשה הנוכחית, הועברו מדי 6 חודשים סך של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ מחשבון הנאמנות לידי דוד ואסתר יעקובי ובסך הכל הועברו 360,000 ₪ בתוספת מע"מ. טענות הצדדים אסתר ודוד יעקובי הגישו תגובה לבקשת מעבדות, בגדרה ביקשו משיבים אלה כי יוצהר שההסכם בטל, הן מכוח הוראותיו והן מכוח סעיף 319יא(9) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן "החוק").

2.14 ידוע לשוכר כי המשכיר אינו יודע מהו פרק הזמן שיארך לצורך הסדרת רישום המושכר על שמו, ולכן, לשוכר לא תהיה כלפי המשכיר שום טענה ו/או תביעה ו/או דרישה כלפי המשכיר בכל הקשור והנוגע למועדים שידרשו לשם הסדרת הרישום על שם המשכיר.

...

בנסיבות אלה, שוכנעתי כי לא התקיימו התנאים בחוק הנדרשים לשם הוראת ביטול ההסכם ואין מקום להורות על ביטולו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, נדחית בקשת המשיבים להורות על ביטול ההסכם וניתנים הסעדים וההוראות כמפורט לעיל בפסקאות 26-30.

לאור התוצאה, המשיבים ישלמו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל, כדלקמן: לב"כ החברה – 5,000 ₪.

בית משפט השלום קיבל את העירעור בנוגע לביטול ההליכים, אך דחה אותו בנוגע לסדר הפרעון, דהיינו אישר את החלטת הרשמת שתשלום האגרה קודם לתשלום שכר הנאמן.

[footnoteRef:1] [1: יוער שבית משפט השלום היתייחס לאגרת השגחה, אולם המחלוקת אינה נוגעת לאגרת השגחה, המשולמת לממונה, אלא לאגרת פתיחת תיק חידלות הפרעון.

] [3: לפיהן יש לשלם אגרה בעד בקשה לצוו לפתיחת הליכים בתחילת ההליך, כתנאי לשמיעת ההליך, אלא אם מתקיימות הנסיבות שבתקנה 4, הקובעות הסדר לדחיית תשלום האגרה.

] "מהאמור בתקנות האגרות עולה כי בעת שיחיד מגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים עליו לפעול לתשלום האגרה כבר בתחילת ההליך, תשלום זה מהוה תנאי לפתיחת הליך חידלות הפרעון. האמור תקף גם ביחס ליחיד המיוצג על ידי הלישכה לסיוע משפטי, כאשר ביחס למקרה זו צוין כי תשלום האגרה יבוא מנכסי קופת הנשייה ויראו אותה כהוצאות, לפי סעיף 233 לחוק. כפי שצוין לעיל סעיף 233 לחוק אינו מסייע לנו בשאלה מה גובר, תשלום האגרה או החזר לנאמן.". על מנת לקבוע מה סדר התשלום של האגרה ושכר הנאמן, הפנה בית משפט השלום לתקנה 106ב' לתקנות חדל"פ, וממנה הסיק כי: " לשון התקנה ברורה, התקנה קובעת בצורה מפורשת את סדר התשלום לפיו ראשית יש לנכות מנכסי קופת הנשייה את תשלום האגרה ורק לאחר מכן ישולם שכרו של הנאמן. כב' רשמת ההוצאה לפועל נסמכה, בין היתר, על תקנה זו בהחלטתה.". בית משפט השלום הפנה לפרוטוקול דיון בועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת במסגרת הדיון בתיקון לתקנות חדל"פ, והסיק שכוונת המחוקק הייתה שתשלום האגרה קודם לתשלום שכר הנאמן.

...

הערעור לגופו לאחר שעיינתי בפסק דינו של בית משפט השלום, החלטת הרשמת וטענות הצדדים, הגעתי למסקנה שדין הערעור להתקבל, וכי יש לקבוע כי שכר הנאמן והאגרה הדחויה הם הוצאות הליכי חדלות הפירעון בדרגה שווה, ולכן אם הסכום שהצטבר בקופת הנשייה אינו מספיק לשלם את שניהם, יש לשלמם בשיעור שווה, באופן יחסי לפי סכומם, ללא העדפה ביניהם.

] התוצאה אני מקבל את הערעור ומבטל את החלטת בית משפט השלום ורשמת ההוצאה לפועל בקשר לסדר הקדימות בין שכר הנאמן לאגרה הנדחית.

שכר הנאמן והאגרה הנדחית, הם הוצאות הליכי חדלות פירעון, בדרגה שווה[footnoteRef:7] ויש לשלמם בשיעור שווה, באופן יחסי לפי סכומם.