בקשה לאישור הודעת חדילה סעיף 9 תובענות ייצוגיות

קדמה לבקשה לאישור הנוכחית התחייבות הערייה במסגרת הודעת חדילה מכוח סעיף 9 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות בת"צ 61980-11-19 אירה גולן כהן נגד עריית בת ים (להלן: "התובענה הייצוגית הראשונה") שאושרה על ידי בפס"ד שניתן ביום 5.8.2020.

...

בסיכומו של דבר, לא עלה בידי המבקשות להוכיח שעניינן אינו עניין פרטי, אלא התנהלות מעוולת של העירייה תוך הפרת הסיפא של סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות והודעת החדילה שניתנה על ידה בתובענה הייצוגית הראשונה.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית להידחות, הגם שעילת התביעה האישית התבררה כמוצדקת.

באשר לפסיקת הוצאות: לאור התוצאה ולפיה הבקשה לאישור נדחית ובכל זאת התברר כי תביעה האישית מוצדקת.

על החלטה זו הוגשה על ידי המדינה בקשת רשות ערעור [בר"מ 7903/20] בגדרה הגיעו הצדדים לידי הסכמה דיונית כדלקמן: "התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, שיורה על דחיית בקשת האישור לנוכח הודעת החדילה מיום 1.12.2020 ובהתאם לסעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות. תנתן לצדדים זכות לטעון בעיניין פסיקת גמול ושכר טירחה כאמור בסעיף 9(ג) לחוק, ובהקשר זה יוכלו הצדדים גם להדרש לטענת המבקשים שלפיה לא היה מקום להגשת בקשת האישור משאינה באה בגדריו של פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות". הסכמת הצדדים למצות את הדיון בשאלת פרט 11, תדון בהמשך.

...

לקראת סיכום הדיון, דומני שמתכנסים השיקולים למסקנה, לפיה מול החשיבות הרבה שבתובענה זו, ניצבים מספר שיקולים מאזנים: הליך בו לא נכרכו סיכון ועלויות של ממש מצד התובעים, שיקולי הקופה הציבורית, והשהיית הגביה, כשיקול ממתן נוסף.

על רקע האמור, אף ברור, מפני מה, בין היתר, לא מצאתי לנכון ליישם בהליך זה את שיטת האחוזים.

לאחר ששקלתי בכל האמור, הגעתי לכלל מסקנה, כי נכון להעמיד את פסיקתי על אותם שיעורים שהיוו את הבסיס לפסיקת נטע הארץ, שהקשרה דומה למושא פרשתנו.

גמול ושכר טירחה סעיף 9(ג) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי במצב בו החליט בית המשפט שלא לאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, מאחר שזו הודיעה כי תחדל מהגבייה שבשלה הוגשה בקשת האישור, והוכח לבית המשפט כי הגבייה אכן נפסקה – כאמור בסעיף 9(ב) לחוק, על אף הוראות סעיף 22 לחוק, רשאי בית המשפט לפסוק גמול למבקש בהיתחשב בשיקולים כאמור בסעיף 22(ב) וכן רשאי לקבוע שכר טירחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23.

...

בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכמה בעניין החדילה ואף להסכמה בדבר פסיקת גמול למבקשים ושכר טרחה לבאי הכוח לפי סעיף 9(ג) לחוק תובענות ייצוגיות.

לאור האמור אני קובע כי המשיבה חדלה מגביית היתר בהתאם לסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות ולפיכך אין לאשר את בקשות האישור.

לאור האמור הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום להיעתר להמלצת הצדדים ולפסוק כדלקמן: בבקשת ברוט גמול בסך 40,000 ₪ ושכר טרחה בסך 210,000 ₪ (הכל בתוספת מע"מ); בבקשת גרינוולד גמול בסך 40,000 ₪ ושכר טרחה בסך 210,000 ₪ (הכל בתוספת מע"מ).

החדילה מוסדרת בסעיף 9 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות, הקובע כדלקמן: בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע.

...

הוראה זו כפשוטה מורה לנו כי מקום בו הרשות חדלה מגביית היתר עד למועד הקובע, דינה של הבקשה לאישור התובענה הייצוגית להידחות.

על כן, אני מורה כי העירייה תשלם גמול בסך של 1,500 ₪ לכל אחד מן המבקשים וסך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ לב"כ המבקש.

סוף דבר הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדחית.

דיון הודעת החדילה מדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשות לפי פרט 11 בתוספת השנייה בחוק תובענות ייצוגיות, ולפיכך כן חל בנסיבות העניין סעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, הקובע: "(א) הוגשה בקשה לאישור בתביעה כמפורט בפרט 11 בתוספת השניה (בחוק זה - תביעת השבה נגד רשות), לא ידון בה בית המשפט אלא לאחר שחלפה תקופה של 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו (בסעיף זה – המועד הקובע).

...

אין "להעניש" את מקורות, שהיא רשות ציבורית ופעלה כדין כאמור ולפסוק לחובתה גמול ושכר טרחה אשר ייגרעו בסופו של דבר מתקציב משק המים הסגור ויגרמו לפגיעה בקופה הציבורית וברי כי ישנו אינטרס ציבורי מובהק בשמירה על הקופה הציבורית, כקבוע בעע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל, פס' 32 (27.12.2010).

משמתקיים האמור בסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות אין לאשר את בקשת האישור ולפיכך בקשת האישור נדחית.

סוף דבר בקשת האישור נדחית.