בקשה לאישור בניית חדרי יציאה לגג

המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב בקשת הנתבעת לקבל היתר בנייה להריסת חדר יציאה לגג ובנייה של קומה נוספת, ולבניית חדר יציאה לגג בקומה החדשה שתווצר.

...

המסקנה היא אפוא שיש לדחות את התביעה על כל טענותיה וראשיה.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התביעה נדחית.

בהיעדר טיעון בשאלה כמה היו הוצאותיה הראליות, אני מעמיד את שכר הטרחה וההוצאות שהתובע ישלם לנתבעת על סכום גבוה מהרגיל בסך של 70,000 ש"ח. הסכום ישולם תוך 30 יום שאם לא כן יישא ריבית פיגורים לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

העותרת מבקשת לתקוף החלטה ליתן למשיבה 3 היתר בניה להקמת חדר יציאה לגג "בקוו המעקה", דהיינו: בקוו אחד עם מעקה הגג החצוני הפונה לעבר ביתה של העותרת.

...

לא מצאתי ממש ביתר טענות העותרת בקשר עם מחיקת העתירה על הסף מחמת שיהוי ואי מיצוי הליכים, גם אם לא נזכרו במפורש, והן נדחות.

סוף דבר, העתירה נמחקת מחמת שיהוי ואי מיצוי הליכים.

אני מחייבת את העותרת בהוצאות בסך של 10,000 ש"ח למשיבות 1-2 ובסך של 10,000 ש"ח נוספים למשיבה 3 ובסך הכל, תשלם העותרת למשיבות 20,000 ש"ח. בפסיקת ההוצאות הבאתי בחשבון את מכלול נסיבות העניין כמפורט לעיל (לרבות הבניה טרם שניתן ההיתר) וכן את העובדה שהעתירה נמחקה בשלב מוקדם ובטרם הוריתי על הגשת תגובה או תשובה לעתירה ומצד שני, את כתבי הטענות שנאלצו המשיבות להגיש, משהעותרת לא שעתה להמלצת בית המשפט.

בשנת 2009 הגישה התובעת לנתבעת בקשה להיתר בניה להקמת ביניין בן 18 קומות וחדר יציאה לגג, הכולל 65 יח"ד מעל קומת מרתף- חנייה אחת ששיטחה 2,358.97 מ"ר. קומת המרתף כללה 86 מקומות חניה מתוכם 54 מקומות חניה רגילים ו- 16 מכפילי חניה.

...

בהחלטתה מיום 21.5.2012 דחתה ועדת הערר את הערר, מפאת חשיבותה לענייננו מצאתי לצטט את חלקה הארי כדלקמן: "המשיבה טענה בפנינו מעשה עשוי. אנו סבורים כי במקרה דנן אכן החלטתה של ועדת הערר תיאורטית בלבד ונסביר:

בנוסף, מקובלת עלי טענת הנתבעת כי מדובר בנסיבות שונות שכן במגרש האמור נבנה מרתף חניה אחד גדול עבור שני בניינים וסביר כי השיקולים התכנוניים שונים.

לכן, אני דוחה את טענת האפליה שלא בוססה ולא הוכחה.

לסיכום לנוכח כל האמור לעיל אני דוחה את התביעה.

בעירעור זה, מבקשת המערערת לקבוע כי הסעיף איננו יכול להיות מקור לפטור בעיניינם של המשיבים משלא היתקיימו כל תנאיו, וכי הפטור נועד להיות מוגבל לחדרי יציאה לגג בלבד (ולא לדירות גג כפי שהתבקש בבקשות להיתר ואשר ניבנו בפועל).

...

בנוגע לערר בנושא חיוב דירות הגג קבעה ועדת הערר "...אנו מקבלים את טענות העוררים בעניין דירות הגג. אין לחייב בהיטל השבחה דירות שמתאפשרת הקמתן מכח תמ"א 38, במסגרת הקומה החלקית...". חלק זה של הערעור מופנה כלפי קביעה זו של ועדת הערר, כאשר המערערת טוענת שקביעה זו מאפשרת מתן פטור גורף לזכויות מכוח "תכנית אחרת" אף שהן לא משמשות לבניית חדרי יציאה לגג.

בנסיבות אלה, דין טענות אלה להידחות על הסף בשל היעדר עילת ערעור, מחמת השתק, ומאחר שמדובר בסוגיה תיאורטית.

אף אני סבור שהנושא של פטור לדירות גג מכוח סעיף 19(ב)(10)(ג) לתוספת לא נידון על ידי ועדת הערר בהחלטת הביניים אותה מבקשת המערערת לתקוף.

לנוכח האמור בסעיפים 23 ו- 24 לעיל, החלטתי להימנע מפסיקת הוצאות משפט.

בתצהירו כותב דן דרין: "17. בהתאם הסכם מיום 17.1.11, שכלל את דרישתו של עו"ד גלילי להכללת תוכניות הבנייה בקומת הקרקע, כפי שהוכנו ע"י בנה האדריכל של הגב' מלכה, במסגרת הבקשה להיתר הבנייה על הגג – ועל פי הצהרת עו"ד גלילי בפני הועדה (ראה סעיף 17), ההסכם שנחתם במסדרון, והחלטת הועדה, הגשתי ב"תיק ירוק" (עטיפת תיק הכולל את התכניות שתוקנו על פי החלטות ועדת בניה עיר ואישורי התחנות השונות, כגון, הג"א, כיבוי אש, אינסטלאציה וכו') של הבקשה להיתר בניה לתוספת קומה ולחדרי יציאה על הגג, אף את תוכניות ההסכם – התוכניות לבנייה על הקרקע, כפי שהוכנו על ידי "ברוך" וצורפו להסכם נושא התאריך 16.1.11.

...

אני דוחה את הדרישה להחזר 600 אלף ₪ מתוך התמורה ששולמה לחברה הקבלנית עבור בניית דירות התובעות.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעות את הסכומים הבאים: · סך של 1,350,000 ₪ פיצוי לדירה הצפונית.

אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעות את הוצאותיהן לרבות אגרת בית משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של: 100,000 ₪.