בקשה לאיכון טלפון סלולרי של עובד לצורך חקירה

" אשר להכרעה בבקשה למתן צו איכון של מכשיר הטלפון הנייד של בעל דין, עמד בית הדין הארצי בעיניין פישר תעשיות על האיזון הנידרש בין הזכות לפרטיות לבין עקרון הגילוי, בקובעו כדלקמן (דגשים במקור): "נפנה כעת למלאכת האיזון בין השיקולים המתגוששים. נקודת המוצא היא כי הזכות לפרטיות, ככל זכות אדם, הנה יחסית. משמע, מבחינה מושגית בהתגוששות בין הזכות לפרטיות ובין הערכים המצויים ביסוד הליכי הגילוי (יעילות הדיון, הוגנות וחקר האמת) לא ניתן לקבוע מראש כי יד אחד האינטרסים בהכרח על העליונה. אכן, ייתכנו מקרים בהם יזכה אחד האינטרסים להגנה נרחבת מתוך תפיסה כי משקלו הסגולי של האנטרס המצוי על כף המאזנים השנייה – זניח. ואולם – וזה העיקר – במקרים רבים תמצית מלאכת האיזון היא בעיצוב הסדרים בהם ניתנת הגנה מסוימת – אף אם היא חלקית ואינה מלאה – לכל אחד מן האינטרסים. משמע, יש צורך במציאת פיתרון כששני האינטרסים דרים בכפיפה אחת מתוך פשרה וויתור הדדי, ולא מתוך עליונות האנטרס האחד וביטולו של רעהו. מלאכת האיזון הערכי נעשית בראש ובראשונה במסגרת התבניות המגדירות את הזכויות המתגוששות (כגון, מבחן הרלבנטיות על כפל פניו) ובהמשך אף מעבר להן." עוד עמד בית הדין הארצי בעיניין פישר תעשיות, על כך שהאיזון הנידרש במסגרת מבחן הרלבנטיות במובנו הרחב, צריך לקחת בחשבון את השיקולים הבאים: הקף הגילוי המבוקש (ציר הזמן), סוג המידע המבוקש וזיקתו לבעל דין, ואופן מסירת המידע ("מידע עודף").

עיון בפסיקת בתי הדין האיזוריים ולאחר שניתנה הלכה זו, אף מלמד כי מספר מותבים הסתמכו עליה בעת קבלת בקשת מעסיק/ה, ובכל הקשור למתן צו שיינתן לגבי איכון טלפון נייד של עובד/ת. להרחבה ועיון, ראו למשל: סע"ש (ת"א) 26797-02-17 אזולאי – שוקר, ניתן ביום 12.11.2020; סע"ש (ת"א) 32733-04-18 יונה אברך בע"מ – גולדברג, ניתן ביום 20.1.2019; סע"ש (ת"א) 30225-09-17 ספטון – דיסליטק בע"מ, ניתן ביום 9.12.2018; סע"ש (ת"א) 29701-01-17 נגרית בן איתי בע"מ – תומר, ניתן ביום 24.6.2018.

בהנתן כך, אני סבור כי הבקשה הנה מידתית ומאוזנת, והיות שהיא מתייחסת רק לתקופה שבה שהה התובע לשיטתו בימי מחלה ושבגינם הוא דורש תשלום דמי מחלה, וכן ביחס לימים שבגינם התובע עותר לתשלום שכר עבודה.

...

בהינתן כך, אני סבור כי הבקשה הינה מידתית ומאוזנת, והיות שהיא מתייחסת רק לתקופה שבה שהה התובע לשיטתו בימי מחלה ושבגינם הוא דורש תשלום דמי מחלה, וכן ביחס לימים שבגינם התובע עותר לתשלום שכר עבודה.

לאור האמור לעיל, אני מורה כי הצו יוגבל לימים א' – ה' בשעות 8:00 – 16:00, וכן יום ו' בשעות 8:00 – 14:30.

לסיכום – דין הבקשה למתן צו איכון להתקבל, כאמור לעיל.

השנייה, בקשת הנתבעת למתן צו איכון טלפון נייד.

הנתבעת ציינה, כי גם עתה היא מבקשת לקבל את פירוט שיחות הטלפון הסלולרי של התובע ורעייתו.

התובע היתנגד למבוקש במסגרת בקשה זו. לטענת התובע, לבקשה לא צורף תצהיר ואין לקבוע, כי כל דוח חקירה נהנה מדחיית עיון "אוטומאטית", לא על פי ההלכה הפסוקה ולא על פי חובתה המוגברת של הנתבעת להתנהל בקלפים פתוחים עם התובע, שהוא מבוטח שלה.

הבקשה למתן צוים במסגרת זו, עתרה הנתבעת למתן צוים המופנה לחברות סלולאר ואיתורן איתור ושליטה בע"מ. אשר לחברות סלולאר התבקש בית המשפט ליתן צו להעברת פירוט שיחות מיום 27.12.2020 ועד יום 8.3.2021 (תוך שהתובע ורעייתו התבקשו, במסגרת זו, למרות לנתבעת את מספר הטלפון שלהם וחברות הסלולאר בהם הן מינויים), וכן איכון מספרי הטלפון.

...

רק מטעם זה, דין הבקשה להידחות.

נוכח האמור בקשה זו של הנתבעת – נדחית.

נוכח האמור, בקשה זו מתקבלת כמפורט לעיל, זולת האמור ביחס לסעיף ה. סיכום ומסקנות נוכח המפורט לעיל, דין בקשות הנתבעת – להידחות.

עוד נטען, כי בטרם הגיעו מימצאי חקירה פרטית רלוואנטית לצד השלישי היא שילמה למבוטחת התובעת את הפצוי שנדרשה לשלם, אך לאחר קבלת מימצאי החקירה הצד השלישי ביקשה בחזרה וקיבלה ממבוטחת התובעת את כספי הפצוי הנ"ל, ומבוטחת התובעת הפעילה את הביטוח המקיף שלה אצל התובעת.

ביום 12.9.21 הגישה הצד השלישי בקשה למתן צו לאיכון טלפוני לכל חברות הסלולאר, בגין מנויי/מספרי הטלפון של הנתבעת ושל בנה, וכן להורות לכל חברות הסלולאר למסור "את מפת האנטנות הסלולאריות באיזור הרלוואנטי לפי תוצאות האיכון, וטווח הקליטה של האנטנות" (להלן – "בקשת האיכון").

...

היה ויקוימו התנאים כאמור, לא תשלם הנתבעת הוצאות נוספות גם בגין הליך זה של בקשת הביטול למרות שמהותית היה ראוי לחייבה בהן, מאחר שהנתבעת ממשיכה (באופן תמוה ביותר) שלא לקיים עד היום ממש את סדרת ההחלטות שאי-קיומן הוביל לפסה"ד, החלטות שנועדו להבין מהי עמדתה של הנתבעת באשר למסמכי האיכון שהועברו לידיה, בטרם תוכן חוות דעת מומחה מטעם הצד השלישי, שעלותה המדווחת גבוהה ולכן נשקלת כדאיותה.

ככל שלא תקיים הנתבעת את התנאים כאמור, תיחשב בקשת הביטול כנדחית, ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת, ופסה"ד ייוותר בתוקף, כולל רכיב ההוצאות שבו.

ראשית, תמוה כי לבקשת הביטול צורף תצהיר של הנתבעת ולא של ב"כ הנתבעת, מאחר שכל תוכן התצהיר עוסק בענייני ב"כ הנתבעת, ועל כך רק היא יכולה להצהיר; שנית, איני מקבל כמשכנע וסביר את ההסבר לגבי מחדלי הפעולה והתגובה מטעם ב"כ הנתבעת: במשרד ב"כ הנתבעת ישנו עו"ד נוסף (לפי כותרת כתבי הטענות) ולא נטען ולא הוכח כי לא הוא ולא אף גורם אחר במשרד ב"כ הנתבעת לא יכול היה לפעול מול ביהמ"ש, ולכל הפחות להודיע (כנדרש וכמצופה) שקיימת מניעות זמנית לב"כ הנתבעת, בשל מה שדווח בבקשת הביטול; ושלישית, לא מצאתי כל הסבר, ודאי לא הסבר מניח את הדעת, מדוע עד היום ממש לא מגלה לנו הצד השלישי עמדתה לגבי מסמכי האיכון הנ"ל שאותם קיבלה, כדי שנדע אם יש תוחלת להליך ההודעה לצד שלישי.

בהקשר זה סומך התובע על עדותו שלו, עדות אמיר סחניני שנטען כאמור שנכח אף הוא במשאית בעת התאונה ביחד עם התובע והנהג, תיק המישטרה, בה נתן התובע גרסה מפורטת ומדויקת של התאונה, דוחות האיכון הסלולארי הממקמים אותו במקום במועד התאונה, פלטי שיחות של התובע והנתבע 1 וכן צלום מסך מהטלפון הסלולארי של התובע, המתעד תמונות וסרטון שצולמו על ידי התובע מיד לאחר התאונה (בשעה 16:36) ונשלחו לאחיו של הנתבע 1 (שטען, כאמור, שהתובע שהה דוקא איתו בזמן התאונה).

לטענת התובע, הוא נסמך לא רק על הראיות התומכות בגירסתו אלא גם על "מבחן השכל הישר ההגיון והסבירות", שכן לא סביר שהוא, בחור צעיר ונורמטיבי, יתכנן תוך זמן קצר מזימה, כזו המיוחסת לו על ידי הנתבע 1 ומנגד ישתף פעולה עם המישטרה, יתייצב לחקירה וימסור מיוזמתו תמונות וסרטונים לצרכי חקירה, באופן שיש בו כדי להוכיח שלא היה לו מה להסתיר.

מכאן, שלא מצאתי שעצם בקשתו זו של התובע יש בה כדי להכריע בעניננו, או כדי להוות את אותה "ראיית זהב" לסתירת גירסתו של התובע, כטענת הנתבעת.

...

נסיבות התאונה – דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובראיות שהוגשו, שמעתי את העדים ועיינתי בסיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והראיות שהוגשו הגעתי למסקנה כי יש להעמיד את נכותו התפקודית של התובע על שיעור זו הרפואית, אולם יש לחשב את הפיצוי בגין הפגיעה בכושר השתכרותו על שיעור נמוך מאלה, שכן בהתאם לתלושי השכר שהגיש התובע, כמו גם לדו"ח רציפות הביטוח, מאז התאונה ועד היום השביח שכרו עד מאד ולא ניכר כי לתאונה, שבגינה ממילא נקבע לו שיעור נכות מיזערי, היתה השפעה כלשהי על כושר השתכרותו.

התובע ביקש וקיבל צו פירוט שיחות וצו איכון לטלפון הסלולארי.

עו"ד שטינוביץ':ואם אני רואה את ההסכם, אני אראה שדאגתם לכל מה שמגיע לעובדים ודאגתם לזכויות של העובדים במסגרת ההסכם? העד, מר גושן: אני לא מעסיק של העובדים, אני מבחינתי החברת כוח אדם היא מעסיקה של העובדים והיא צריכה לדאוג לכל זכויות, ש: אז בהסכם אין היתייחסות לעובדים? ת: בהסכם יש היתייחסות לזה שחברת כוח האדם אחראית לכל מה שמגיע לעובד, אני לא אחראי על, אני לא קובע להם את השכר.

בתצהיר התובע נאמר: "בסוף חודש 6/2020 פוטרתי מעבודתי, לאחר שביקשתי כי ישולמו לי שכרי וזכויותיי בהתאם לדיון ובמסגרת תלוש שכר". התובע נישאל בחקירתו: ש. אז למה עזבת את העבודה? ביקשתי שיעלו לי את המשכורת, ואז הם אמרו לי אל תבוא יותר.

...

הלנת שכר רכיב תביעה זה אינו ברור ולכן התביעה בגינו נדחית.

סוף דבר תביעת התובע מתקבלת ברובה.

הנתבעת תשלם לתובע: א. פיצוי העדר הודעה לעובד בסך 2,500 ₪.