לפני בקשה לעיכוב ההליך המתברר במסגרת התיק שבכותרת וזאת עד להכרעה בעירעור שהגישו התובעים 1-4 בת"א 5223-11-17 עזריה ואח' נ' ניסן (להלן: "תביעת עזריה") המתברר במסגרת ע"א 27422-22-21 עזריה ואח' נ' ניסן בבית המשפט המחוזי בתל אביב (להלן: "העירעור").
בעקבות המלצת בית המשפט המחוזי בתל אביב הסכימו התובעים בתביעת עזריה להפחית את סכום הסעד העקרי ולהביאו בגדרי בית משפט השלום בתל אביב יפו.
במקביל, ונוכח הקביעות שנקבעו במסגרת פסק הדין, פסל השופט אלקלעי את עצמו מהמשך הדיון בתביעת לוי, והתיק הועבר לשמיעה לפניי.
לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, ובהנתן ההשתלשלות העובדתית שפורטה מעלה, מצאתי כי בשלב זה, יש מקום להורות על עיכוב ההלכים בתיק זה עד להכרעה בעירעור, ואפרט:
על פני הדברים, לכאורה ומבלי לטעת מסמרות, להכרעה בעירעור תהא השלכה על ניהול הליך זה. ככל שהערעור יתקבל, הרי שלא מן הנמנע כי הדיון בתביעת עזריה יוחזר לבית משפט זה, בהתאם להחלטה בדבר איחוד הדיונים.
...
במסגרת אותו דיון קבע השופט אלקלעי כי "לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירי העדות הראשית שהוגשו... התרשמותי הלכאורית הינה כי בפוסט אין כל לשון הרע, זאת ועוד התרשמתי כי תביעתם של משפחת עזריה נחזית כתביעת השתקה. לאור האמור לעיל ומאחר והנתבעים טענו בכתב ההגנה כי יש לסלק את התביעה על הסף משום היותה תביעת השתקה, אני מורה כי הצדדים בתיק 5223-11-17 יגישו את סיכומיהם בשאלה האם יש מקום לסלק את התביעה על הסף עקב היותה תביעת השתקה... לאחר מתן החלטה בעניין זה אתן הנחיות, על פי תוצאות ההחלטה, להמשך הדיון בתיק".
ביום 27.7.2021 ניתן פסק דינו של השופט אלקלעי ביחס לתביעת עזריה, אשר דחה את התביעה על הסף עקב היותה "תביעת השתקה" (להלן: "פסק הדין").
שנית טוען המשיב, כי דין הבקשה להידחות על הסף הן לאור תקנה 149(א) לתקנות הישנות והן לאור תקנה 49(ז) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן: "התקנות") הקובעות כי בית משפט לא יידרש לטענה שיכול צד להעלות בשלב קדם המשפט.
הבקשה הוגשה לאחר סיום קדם המשפט ולאחר שהתיק נקבע לשמיעת ראיות, ובהעדר טעמים מיוחדים בענייננו המצדיקים לחרוג מהכלל, אין להידרש לה. שלישית, טוען המשיב כי דין הבקשה להידחות מחמת שיהוי, חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על עיכוב ההליך בתיק זה עד מתן פסק דין בערעור.