בקשה לאיחוד הליכים משפטיים באותו בית משפט

לטענתם, על מנת לייעל ולקצר את ההליכים המשפטיים, ולהקל על העומס הקיים בבתי המשפט, ובהתאם לרוח התקנות החדשות יש מקום לאחד את הדיון בשני ההליכים ולבררם במאוחד.

מאחר שטרם שובץ גורם שפוטי בהליך הנוסף, הבקשה הועברה לכב' סגנית הנשיא, השופטת רייך, אשר בהחלטתה מיום 28.6.22 קבעה כי "משמדובר בתביעות העוסקות באותו נושא ובין אותם צדדים, מטעמי יעילות ועל מנת להמנע מהחלטות סותרות, מזכירות תנתב את ת.א 7527-06-22 לכב' השופט דוד יצחק, אשר יבחן אפשרות לאיחוד הדיון בתיק זה עם הדיון בת.א 33673-01-22 הקבוע לדיון בפניו, בהתאם לשיקול דעתו...." דיון והכרעה תקנה 40 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן – התקנות החדשות) קובעת כי: "בית המשפט רשאי להורות על איחוד הדיון בתובענה הנדונה לפניו עם תובענה התלויה ועומדת באותו בית משפט, אם סבר שיש בדבר כדי לייעל ולפשט את ההליכים או למניעת תוצאות סותרות; החל שופט אחר לידון בתובענה שמבקשים אחדה, ניתן לאחדה רק בהסכמתו". תקנה 40 לתקנות החדשות היא תקנה בעלת תחולה והקף רחב יותר ממקבילתה - תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

...

די בכך שבית המשפט סבור כי איחד הדיונים יש בו כדי לייעל ולפשט את ההליכים, כדי להיעתר לבקשה לאיחוד כאמור.

סוף דבר אשר על כן, אני מורה על איחוד הדיון בהליך שבכותרת עם ת.א 7527-06-22.

המבקשות מוסיפות וטוענות כי התביעות פוזרו בכוונת מכוון במחוזות שיפוט שונים, באופן "העולה לכדי חוסר תום לב דיוני ושימוש לרעה בהליכים משפטיים". עוד נטען כי משעה שהוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בקשר לאותם הנזקים, ושהמשיבים נמנים עם קבוצת התובעים כפי שהוגדרה בה, לא היה מקום להגשת התביעות האישיות הרבות.

המשיבים 4-1, המנהלים את תביעותיהם בבתי המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון, בתל אביב ובאשקלון, הודיעו בתגובותיהם מימים 7.5.2023 ו-8.5.2023 כי הם מתנגדים לבקשה, וטענו, בעקרו של דבר, כי הגישו את תביעותיהם כדין, בבתי משפט הקרובים למקום מגוריהם, וכי איחוד הדיון בהליכים יכביד עליהם.

אשר ליתר ההליכים, המתנהלים כולם בבית משפט השלום בראשון לציון – לפי תקנה 40(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בית משפט, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם של הליכים התלויים ועומדים באותו בית משפט, אם מצא כי "יש בדבר כדי לייעל ולפשט את ההליכים או למניעת תוצאות סותרות". בהתאם לכך, כאשר מבוקש להורות על איחוד הדיון בהליכים המתנהלים באותו בית משפט, לא יפעיל ככלל בית המשפט העליון את סמכותו לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי (ראו: בש"א 4395/21 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' דן באר שבע תחבורה (2016) בע"מ (27.6.2021)).

...

אף לא שוכנעתי כי יש מקום לאיחוד הדיון בהליכים המתנהלים בבתי המשפט לתביעות קטנות.

בנסיבות ענייננו, סבורני כי אינטרס המשיבים בניהול תביעתם בבית משפט לתביעות קטנות במקום מגוריהם, גובר על אינטרס המבקשות באיחוד הדיון.

הבקשה נדחית אפוא.

לטענת ההגנה עסקינן בנושאים שונים, לא קיים חוט מקשר בין השלושה, ואיחוד משפטם של המשיבים יגרום בהכרח להשחרת שמם, לעיוות דין ולהתמשכות מיותרת של ההליך המשפטי.

סעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי") קובע: "בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית משפט, אם מותר לצרפם בהתאם להוראות 86 או 87 ובית המשפט סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין". סעיף 86 לחוק סדר הדין הפלילי קובע: "מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהוים פרשה אחת...". וסעיף 87 קובע: "מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה שהם מהוים פרשה אחת...". כפי שעולה מהמפורט בכתבי האישום בעיניינם של המשיבים 1 ו- 2 הרי שאותן 10 עיסקאות בנשק המיוחסות למשיב 1 (באישום השני שבעניינו) מיוחסות גם למשיב 2 (באישום הראשון שבעניינו), וברי כי בקשת המבקשת לאיחוד משפטם של המשיבים 1 ו- 2 מתיישבת עם הוראת סעיף 90 לחסד"פ. כתב האישום בעיניינו של המשיב 3 מייחס לו החזקת נשק בצוותא חדא עם המשיב 1 אשר החזיק את הנשק בארוניתו האישית במפעל סודה סטרים באיזה"ת ברהט, וזאת בנוסף ל- 5 עיסקאות שונות בנשק שנעשו בין השניים.

...

טענות הצדדים: לטענת ב"כ המבקשת ובהמשך לפסיקה שהגישה ביום 20.12.23, בענייננו הוגשו כתבי אישום נפרדים רק מאחר והמשיבים נעצרו בזמנים שונים, ומאחר וכל אחד מהמשיבים שותף לנאשם 1 בלפחות אחד מהאישומים או המעשים המפורטים בכתבי האישום, הרי שיש להיעתר לבקשת איחוד שמיעת המשפטים.

אינני מקבל את עמדת הסנגוריות המלומדות כי איחוד שמיעת משפטם של המשיבים יגרום למשיבים עיוות דין או להתארכות מיותרת וזאת בשים לב לזהות מרבית עדי התביעה בשלושת כתבי האישום.

אשר על כן, הנני נעתר לבקשה ומורה על איחוד הדיונים בשלושת התיקים שבכותרת.

המזכירות תמציא החלטתי לבאי כוח הצדדים בשלושת התיקים שבכותרת.

לטענת ההגנה עסקינן בנושאים שונים, לא קיים חוט מקשר בין השלושה, ואיחוד משפטם של המשיבים יגרום בהכרח להשחרת שמם, לעיוות דין ולהתמשכות מיותרת של ההליך המשפטי.

סעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי") קובע: "בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית משפט, אם מותר לצרפם בהתאם להוראות 86 או 87 ובית המשפט סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין". סעיף 86 לחוק סדר הדין הפלילי קובע: "מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהוים פרשה אחת...". וסעיף 87 קובע: "מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה שהם מהוים פרשה אחת...". כפי שעולה מהמפורט בכתבי האישום בעיניינם של המשיבים 1 ו- 2 הרי שאותן 10 עיסקאות בנשק המיוחסות למשיב 1 (באישום השני שבעניינו) מיוחסות גם למשיב 2 (באישום הראשון שבעניינו), וברי כי בקשת המבקשת לאיחוד משפטם של המשיבים 1 ו- 2 מתיישבת עם הוראת סעיף 90 לחסד"פ. כתב האישום בעיניינו של המשיב 3 מייחס לו החזקת נשק בצוותא חדא עם המשיב 1 אשר החזיק את הנשק בארוניתו האישית במפעל סודה סטרים באיזה"ת ברהט, וזאת בנוסף ל- 5 עיסקאות שונות בנשק שנעשו בין השניים.

...

טענות הצדדים: לטענת ב"כ המבקשת ובהמשך לפסיקה שהגישה ביום 20.12.23, בענייננו הוגשו כתבי אישום נפרדים רק מאחר והמשיבים נעצרו בזמנים שונים, ומאחר וכל אחד מהמשיבים שותף לנאשם 1 בלפחות אחד מהאישומים או המעשים המפורטים בכתבי האישום, הרי שיש להיעתר לבקשת איחוד שמיעת המשפטים.

אינני מקבל את עמדת הסנגוריות המלומדות כי איחוד שמיעת משפטם של המשיבים יגרום למשיבים עיוות דין או להתארכות מיותרת וזאת בשים לב לזהות מרבית עדי התביעה בשלושת כתבי האישום.

אשר על כן, הנני נעתר לבקשה ומורה על איחוד הדיונים בשלושת התיקים שבכותרת.

המזכירות תמציא החלטתי לבאי כוח הצדדים בשלושת התיקים שבכותרת.

לטענת ההגנה עסקינן בנושאים שונים, לא קיים חוט מקשר בין השלושה, ואיחוד משפטם של המשיבים יגרום בהכרח להשחרת שמם, לעיוות דין ולהתמשכות מיותרת של ההליך המשפטי.

סעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי") קובע: "בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית משפט, אם מותר לצרפם בהתאם להוראות 86 או 87 ובית המשפט סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין". סעיף 86 לחוק סדר הדין הפלילי קובע: "מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהוים פרשה אחת...". וסעיף 87 קובע: "מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה שהם מהוים פרשה אחת...". כפי שעולה מהמפורט בכתבי האישום בעיניינם של המשיבים 1 ו- 2 הרי שאותן 10 עיסקאות בנשק המיוחסות למשיב 1 (באישום השני שבעניינו) מיוחסות גם למשיב 2 (באישום הראשון שבעניינו), וברי כי בקשת המבקשת לאיחוד משפטם של המשיבים 1 ו- 2 מתיישבת עם הוראת סעיף 90 לחסד"פ. כתב האישום בעיניינו של המשיב 3 מייחס לו החזקת נשק בצוותא חדא עם המשיב 1 אשר החזיק את הנשק בארוניתו האישית במפעל סודה סטרים באיזה"ת ברהט, וזאת בנוסף ל- 5 עיסקאות שונות בנשק שנעשו בין השניים.

...

טענות הצדדים: לטענת ב"כ המבקשת ובהמשך לפסיקה שהגישה ביום 20.12.23, בענייננו הוגשו כתבי אישום נפרדים רק מאחר והמשיבים נעצרו בזמנים שונים, ומאחר וכל אחד מהמשיבים שותף לנאשם 1 בלפחות אחד מהאישומים או המעשים המפורטים בכתבי האישום, הרי שיש להיעתר לבקשת איחוד שמיעת המשפטים.

אינני מקבל את עמדת הסנגוריות המלומדות כי איחוד שמיעת משפטם של המשיבים יגרום למשיבים עיוות דין או להתארכות מיותרת וזאת בשים לב לזהות מרבית עדי התביעה בשלושת כתבי האישום.

אשר על כן, הנני נעתר לבקשה ומורה על איחוד הדיונים בשלושת התיקים שבכותרת.

המזכירות תמציא החלטתי לבאי כוח הצדדים בשלושת התיקים שבכותרת.