בקשה לאיחוד דיונים משפטיים

נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע היתדיינות כפולה.

עם זאת, הסדר ייחודי זה אינו שולל את סמכותו של בית משפט זה להורות על איחוד הדיון לפי תקנה 40(ב) לתקנות, ובפרט במקרים בהם מוגשות בקשות אישור מרובות באותו עניין למספר בתי משפט במחוזות שונים (בש"א 4280/17 י.פ תפנית הנדסה ייזום סחר והשקעות בע"מ נ' איווה פארם בע"מ, פסקה 6 (20.7.2017); בש"א 1898/17 יינות ביתן בע"מ נ' אור (2.3.2017); בש"א 8226/12 דפלומט מפיצים (1968) בע"מ נ' בשתאוי (30.1.2013)).

...

לבסוף, נטען כי לא יהיה באיחוד התובענות משום ייעול הדיון בהליכים, ואף מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית, אפוא.

...

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 44416-03-21 בר נוי נ' הנהלת בתי המשפט - המחלקה המשפטית ואח' מספר בקשה:1, ו-2. לפני כבוד השופטת סיגל רסלר-זכאי משיבה הנהלת בתי המשפט - המחלקה המשפטית ע"י פרקליטות מחוז תל אביב מבקש שאולי בר נוי בעצמו החלטה

הבקשה לפטור מעירבון או לחילופין דחיית הפקדתו (בקשה 2) הבקשה הנה לפטור מהפקדת ערבון או לדחיית מועד התשלום עד לאחר הכרעה בבקשות להעברת מקום דיון ואיחוד תיקים שהגיש המבקש בקשר להליכים אחרים, וערעורים נוספים אותם הגיש.

...

לפני בקשה לפטור מתשלום אגרה (בקשה 1) ולפטור מהפקדת עירבון או לחילופין, דחיית תשלום עירבון (בקשה 2) החלטתי לדחות את שתי הבקשות כפי שיפורט להלן.

מהאמור לעיל, אני קובעת כי הבקשה אינה ממלאה אחר התנאים והתכלית העומדים בבסיס תקנה 20(4) לתקנות לקבלת פטור מתשלום אגרה בעת שהמדובר בתביעה העוקפת למעשה את האופן בו ניתן להשיג על ההחלטות השיפוטיות בסוגיית האגרה ובעת שהמבקש כבר קיבל בעבר את הזכות לערער בלא צורך לשלם אגרה, ולכן אני דוחה הבקשה.

בנסיבות אלו, משלא עמד המבקש בתנאים למתן פטור מערבון, הבקשה נדחית.

יחד עם זאת, בהתאם לסעיף 13(כא)(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, הסמכות המקומית לידון בערעורים אלו (לאחר שהוגש ההליך דנן לבית המשפט המחוזי בת"א) נתונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בלבד ולכן ממילא יש להורות על איחוד הליכים אלו כך שיתנהלו בבית המשפט המחוזי בתל אביב ועל כן אין צורך לשלם שוב אגרה" אין צורך להדגיש את הבעייתיות בדברים אלו מפי ב"כ המערערים שטען לפניי באריכות להעדר סמכות מקומית לאחר שנדחתה בקשתו הראשונה למניעת הרחקה, וחזר על הדברים בבית המשפט המחוזי מרכז.

...

ביום 13.1.22 הבהרתי כי החלטתי ניתנה כיון שבניגוד לדברי ב"כ המערערים בגוף הערעור התבקש סעד זמני של מניעת הרחקה, בפתח הערעור ובמודגש.

סוף דבר על אף ההבנה למצוקתו של מר כרמי, ובעיקר למצוקתה של אמו, כפי שאמרתי, לא ניתן לאפשר למערערת להשתחרר ממשמורת ולטפל בה, הן בשל העובדה שקשה להבטיח כי אכן תתמיד בעבודה זו, אך בעיקר, כיון שאין מקום לכך שעה שפנתה למצוא מטופלת חלופית רק עם מעצרה, ומכל מקום לא נעשה כל ניסיון להסדיר את מעמדה קודם למועד זה. לאור כל האמור לעיל הערעור נדחה, הסעד הארעי המונע הרחקת המערערת מבוטל.

אשר להוצאות, אני סבורה כי יש להטיל במקרה זה הוצאות על המערערת בלבד, לאור עשיית הדין העצמי.

נתתי דעתי גם לעובדה שערעור דקל נקבע אף הוא לדיון ביום 18.1.2021 ואיחודו עם ערעור המועצה לצרכנות ועם ערעור היועץ המשפטי יוביל בהכרח לדחיית הדיון בו. עם זאת, עו"ד ולר המייצג את המערערים בעירעור דקל הוא שהגיש את הבקשה לאיחוד, וחזקה עליו שנתן דעתו לאפשרות שאיחוד הדיונים, כולם או חלקם, יביא לדחייה בבירור הערעורים.

...

][ לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות הצדדים, הגעתי למסקנה כי הדיון בע"א 1439/20 (להלן: ערעור דקל), ע"א 5493/20 (להלן: ערעור המועצה לצרכנות) ו-ע"א 5496/20 (להלן: ערעור היועץ המשפטי) יאוחד, ואילו ע"א 1329/20 (להלן: ערעור לב) יישמע בנפרד.

המזכירות תביא החלטתי זו לידיעת היומן.