בקשה לאיחוד דיונים בתיקי הוצאה לפועל

תביעה שניה הוגשה על-ידי התובעת נגד הנתבעת בת"א 37269-05-19; היא נסבה על בקשה בלישכת ההוצאה לפועל לבצוע המחאה על-סך 100,000 ₪ ז"פ 30.6.2014 משוכה על חשבון הנתבעת אשר חוללה באי-פרעון (להלן התיק השני וההמחאה במחלוקת).

בדיון ביום 1.7.2019 הגיעו בעלי-הדין לידי הסכמה, בין היתר, כי ההיתנגדות תיתקבל, תצהיר התמיכה שצורף להתנגדות יהא לכתב-הגנה (להלן תצהיר ההיתנגדות השני) ותוגש בקשה לאיחוד הדיון עם התיק הראשון.

...

דין הבקשה להידחות על שני ראשיה.

הבקשה למחיקת כתבי-ההגנה ומתן פסק-דין על-פי כתבי-התביעה נדחית אפוא.

הדיון בת"א 38419-02-15 החל בהגשת בקשת ביצוע שטרות בלישכת ההוצאה לפועל.

בעקבות בקשת הצדדים, אוחד הדיון בתובענות בהחלטתי מיום 24.11.2015, והדיון בשני התיקים היתקיים בפני.

העד מטעם הנתבעת אישר כי כל התשלומים שולמו דרך תיק ההוצאה לפועל (עמ' 29 ש' 14 – 15 לפרוטוקול) יצוין כי מדובר בתיק הוצאה לפועל שנידון במסגרת ת"א 23506-11-14 שההיתנגדות בו נדחתה וכאמור, אין מדובר בחובות מושא פסק דין זה. לעניין זה יצוין כי טענת הנתבעת לפיה שילמה סכומים ביתר נטענה בעלמא כאשר הנתבעת מתייחסת לערכי קרן בלבד ומתעלמת מהוצאות, ריבית והצמדה שחויבו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל בתיק בו נדחתה ההיתנגדות (ת"א 23506-11-14).

...

דין טענה זו להידחות.

בנסיבות אלה, כאשר התובעת ויתרה על תביעתה בעניין שיק הביטחון וכאשר טענתה של הנתבעת כי התיקונים שבוצעו ברכביה היו לקויים נדחתה, כאמור לעיל, ממילא יש לקבל את התביעה השטרית.

כמו כן, ההתנגדות בת"א 38419-02-15 בגין שיקים על סך 15,000 ₪ (שיק שמספרו 1188483 על סך 5,000 ₪ ז"פ 31.05.2014 ושיק שמספרו 0000998 על סך 10,000 ₪ ז"פ 31.05.2014) - נדחית.

יומיים לאחר הגשת התביעה הגישה התובעת בקשה לאיחוד הדיון בהליך זה עם הליך שניפתח בהגשת שטר לבצוע על ידי התובעת בלישכת ההוצאה לפועל (527649-05-20) ועם תביעה קטנה שהגישו הנתבעים 1-2 נגד התובעת (ת"ק 58484-05-20 "התביעה הקטנה").

לבסוף טענה התובעת, כי הנתבעים מיוצגים ועל כן תמוהה עקשנותם לידון בתביעות אלה במסגרת בית משפט לתביעות קטנות; כי התביעה הקטנה היא על נזקים מסוג אחר מהנזקים הנתבעים כאן; וכי היא ערה לכך שמתנהלים סביב הפרת ההסכם הליכים שונים אך ההליך בהוצאה לפועל אינו מיתנהל נגד הערבים ובכל מקרה לא היתה גובה יותר מהסכום המגיע לה. בתגובה לתשובה טענו הנתבעים, כי האזהרה בתיק ההוצאה לפועל נימסרה לנתבעת 1 ביום 19.7.2020, לאחר שהוגשה התביעה הקטנה, ובעת שהוגשה התביעה הקטנה לא ידעו שניפתח נגדם תיק ההוצאה לפועל.

...

על כן אני דוחה את בקשת הנתבעים למחוק את התביעה.

סוף דבר: בהתבסס על ניתוח הדברים כאמור, אני מורה על עיכוב הדיון בהליך זה עד לאחר מתן פסק הדין בתביעה הקטנה ולאחר החלטה בהתנגדות.

משכך, הגיש המבקש ביום 8.1.2021 בקשה לאיחוד הדיון בהליכים, ואלה אוחדו בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 31.1.2021.

בית המשפט המחוזי הורה בהחלטתו מיום 27.12.2021 על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל עד להחלטה אחרת, וביום 10.2.2022 קיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין במעמד הצדדים.

להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 30.5.2022 הגיש המבקש "בקשה דחופה לסעד אירעי זמני", כך לפי כותרתה, במסגרתה ביקש מבית משפט זה להורות כי תיק ההוצאה לפועל שניפתח מכוח פסק הדין יוותר פתוח עד להכרעה בבקשה דנן.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתשובה.

הבקשה נדחית אפוא, ועמה נדחות הבקשות הנלוות שהוגשו.

המערערת ביקשה לאחד את הדיון בעירעור עם בקשת רשות ערעור שהגישה על החלטת המפקחת בתיק אחר (7/128/2023).

טענות המערערת למירמה בקשר לניהול תיק ההוצאה לפועל נדונו על ידי רשמת ההוצאה לפועל, ובהמשך במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטה זו. טענות אלו נדחו בהחלטות מנומקות ולא ניתן לבררן פעם נוספת בתביעה חדשה.

...

אחר הדברים האלו, החלטנו לדחות את הערעור ונפרט את נימוקינו לכך בקצרה.

עיינו בכל טענות המערערת ולא מצאנו שיש בהן לבסס את עילת התרמית: הטענה לזיוף פרוטוקול בחירת הנציגות – המערערת טוענת לזיוף פרוטוקול אסיפות הדיירים לבחירת הנציגות הראשונה של הבניין (אסיפות דיירים מיום 1.4.2019 ומיום 7.8.2019), ושהיא גילתה את עובדת הזיוף בחודש אפריל 2021 (לאחר שניתנו פסקי הדין של המפקחת).

לאור האמור הערעור נדחה.